בשיתוף אסטרהזניקה
סרטן בדרכי המרה ד"ר מריה פסשק
( צילום: ליאור שרון)
סרטן כיס המרה ודרכי המרה נחשב לאחד מסוגי הסרטן הפחות שכיחים ומוכרים לציבור. בשל העובדה שהתסמינים הראשונים אינם ייחודיים, רבים מהחולים מאובחנים רק בשלב מתקדם של המחלה. מה חשוב לדעת על המחלה והטיפול בה?
ד"ר מריה פסשק, אחראית תחום ממאירויות הפטוביליאריות במרכז האונקולוגי של רמב"ם, עושה סדר ומשיבה לשאלות הנפוצות.
מה תפקידם של דרכי המרה וכיס המרה?
מיצי מרה הם נוזלים שעוזרים לגוף לפרק ולספוג שומנים מהמזון שאנו אוכלים. כיס המרה הוא איבר קטנטן הממוקם בכבד, הוא אוגר ומרכז את המרה. דרכי המרה מובילות מרה מהכבד למעי הדק לצורך עיכול שומנים.
מה זה סרטן דרכי מרה ועד כמה הוא שכיח?
סרטן דרכי המרה המכונה גם ״כולנגיוקרצינומה״ נחשב לסוג סרטן נדיר יחסית. בישראל מתגלים בכל שנה עשרות עד מאות בודדות של חולים בלבד. סוג זה של סרטן מהווה כ10-15% מכלל גידולי הכבד.
מה סיכויי ההחלמה?
סיכויי ההחלמה משתנים ותלויים במידה רבה בשלב בו מתגלה המחלה. ככל שהמחלה מתגלה בשלב מוקדם יותר, כך סיכויי ההחלמה יותר גבוהים.
מהם הסימפטומים של מחלה?
הרבה פעמים בתחילת המחלה סרטן דרכי מרה אינו מלווה בתסמינים ספציפיים ולכן לצערנו הוא מאובחן בשלבים יחסית מתקדמים. סימפטומים אפשריים כוללים כאבי בטן, ירידה לא מוסברת במשקל, הופעת צהבת לא זיהומית ועוד.
למה חשוב לשים לב?
כשמתמודדים עם סרטן מכל סוג, אבחון מוקדם עשוי לשפר את יעילות הטיפול וסיכויי ההחלמה. חשוב לשים לב לתסמינים חריגים כמו: ירידה לא מוסברת במשקל, חוסר תיאבון ושובע מוקדם, כאבי בטן, שוני בהרגלי יציאות, אנמיה. בנוסף, הופעת צהבת בעור ובלחמיות העיניים – נחשב לסימפטום מדאיג מאוד. גוון צהוב זה נובע מלחץ על צינור המרה, הגורם להפרעה בניקוז של המרה.
בדיקות הדם עלולות להצביע על הפרעות בתפקודי כבד ועלייה בבילירובין, בעור יופיע הצטברות פיגמנט צהוב, ובנוסף עלול להיווצר שתן כהה וצואה בהירה.
מה גורמי הסיכון לתחלואה ואם יש אוכלוסיות שנמצאות בסיכון מוגבר?
במרבית המקרים המחלה מתפתחת ללא סיבה ברורה. היא יכולה להופיע אצל אנשים בכל גיל, אך בממוצע מופיעה בקרב מבוגרים בגילאי 65 ומעלה. גורמי סיכון המוכרים כוללים: הפטיטיס וירלית, שחמת, אבנים או פרזיטים בדרכי המרה. גם סוכרת, מחלות מטבוליות והשמנת יתר עלולים לתרום להתפתחות המחלה. כמו כן, חולים עם מחלות אוטואימוניות – ובעיקר עם קוליטיס כיבית ודלקת צלקתית ראשונית של דרכי מרה– מצויים בסיכון מוגבר. בנוסף, במקרים נדירים יש קשר למחלות תורשתיות כגון תסמונת לינץ'.
כשעולה חשד למחלה - למי פונים וכיצד מאבחנים?
האבחנה מתחילה בביקור אצל רופא המשפחה שיערוך בדיקות ראשוניות ויפנה במידת הצורך לרופא מומחה – כירורג או גסטרואנטרולוג. הבירור יכלול בדיקות דם מקיפות, הדמייה של אזור הבטן כמו אולטרסאונד, CT, MRI ובהמשך תקבע שיטה לנטילת ביופסיה לצורך אישור האבחנה של ממאירות.
מה קורה אחרי שמקבלים אבחנה?
לאחר קביעת האבחנה, המטופל יעבור בדיקות נוספות כדי לקבוע האם המחלה מקומית ונתיחה או שמדובר במחלה מתקדמת או מפושטת. במחלה נתיחה הטיפול הוא כריתה כירורגית של הגידול. לאחר הניתוח יומלץ על טיפול כימותרפי משלים כדי להקטין את הסיכוי להישנות המחלה. במחלה מפושטת – יופנה המטופל לאונקולוג לצורך טיפול מערכתי על בסיס כימותרפיה ובמקרים מסוימים יותאמו טיפולים ביולוגים או אימונותרפיים.
מהן האפשרויות הטיפוליות העיקריות ואילו טיפולים חדשים קיימים
בעשור האחרון חלה התקדמות רבה בהבנת הביולוגיה של סרטן דרכי מרה. ריצוף גנומי ובדיקות מולקולריות מאפשרים לאתר מוטציות ייחודיות ולהתאים טיפול ביולוגי מותאם אישית. בנוסף, התפתח מאוד תחום הטיפול האימונותרפיה – טיפול המעודד את מערכת החיסון של המטופל להילחם בגידול. שילוב תרופות אימונותרפיות עם כימותרפיה יכול לשפר את יעילות הטיפול.
מה חשוב שיידע אדם שכבר חלה ונמצא בתהליך טיפולי?
"ההתפתחות המרשימה בטיפולים הביולוגיים והאימונותרפיים לצד ההבנה העמוקה יותר של הביולוגיה של סרטן דרכי המרה, פותחת תקווה להתאמת טיפול מדויק יותר שעשוי לשפר הן את תוחלת החיים והן, על פי ניסיוני עם מטופלים רבים – גם את איכות החיים שלהם"
ד"ר מריה פסשק היא אונקולוגית בכירה אחראית תחום ממאירויות הפטוביליאריות במרכז האונקולוגי בבית החולים רמב"ם
למידע נוסף יש לפנות לרופא/ה המטפל/ת. שירות לציבור בחסות אסטרהזניקה
