"מטופלת בת 37 שהגיעה אליי בפעם הראשונה לבדיקה, ותוך כדי הסקירה סיפרה לי על רופאה שהעירה לה על המשקל ואמרה לה במהלך האולטרסאונד: 'לא רואים כלום, זה רק שומן'". כך תיאר ד"ר איתמר זילברמן רון, מומחה לרפואת אם-עובר ואולטרסאונד, דברים ששמע ממטופלת בסרטון באינסטגרם שצבר בתוך ימים אלפי צפיות ושיתופים.
"נעלבתי, גם בעלי הרגיש חוסר נעימות", סיפרה המטופלת, וד"ר זילברמן רון הוסיף: "אני אגיד לכן וגם לך (המטופלת) – באותו רגע עוצרים את הבדיקה ואומרים לרופאה, לא משנה כמה היא מקצועית: 'לא לדבר אליי ככה. אני לא שומן. אני בן אדם. תכבדי אותי. תראי איתי. ואם יש לך קושי בהדמיה – תגידי לי בסוף הבדיקה מה אפשר לעשות. אבל אל תגרמי לי להרגיש כאילו זו אשמתי'".
בריאיון לאולפן ynet הסביר שמדובר בתופעה מוכרת של יחס פוגעני כלפי נשים שמנות במערכת הבריאות. צפו בריאיון המלא:
"המסר הזה לפעמים יוצא בצורה פוגענית": הרופא שנלחם בשמנופוביה במערכת הבריאות
(צילום: מיקי שמידט)
עוד הסביר ד"ר זילברמן רון שגם כאשר יש הצדקה רפואית להתייחסות למשקל – לדוגמה, כשמדובר על סיבוכים כמו סוכרת הריונית, לידה מוקדמת או קושי טכני בביצוע אולטרסאונד – אופן ההתנסחות הוא קריטי. "אני יכול להגיד, 'נעשה את הסקירה וננסה להפיק את ההדמיות הכי טובות שאפשר', ולהסביר מה ראיתי יותר טוב ומה פחות. אבל לפעמים זה יוצא בצורה שלא רואה את המטופלת", אמר.
ד"ר איתמר זילברמן רון: "כשהתחלתי לעשות סקירות, דיברתי בצורה מאוד גלויה. אני רופא להט"ב שפוגש בעצמי בהומופוביה במערכת הבריאות. אנחנו עושים הכשרות כדי לדעת איך לפנות למטופלים בצורה לא פוגענית – לא כי אנחנו אנשים רעים, אלא כי זה יוצא לנו בטעות. כשפותחים את הטלוויזיה או את הטיקטוק – כולם שם נראים כאילו יש להם תשע קוביות"
במהלך הריאיון ציין דוגמאות למשפטים פוגעניים ששמע ממטופלות: "'לא רואים כלום, דופן הבטן מאוד עבה', 'את אוכלת הרבה פיצות בהיריון', 'יש בעיה, לא רואים כלום'". לדבריו, יש דרך להציג את העובדה שההדמיה לא מיטבית – בלי להפוך את הגוף של האישה לנושא המרכזי. "המטופלת מרגישה מפוספסת, כי מתייחסים רק לשומן שלה. וזה מה שהציפה לי אותה מטופלת – וזו הסיבה שאני מעלה את המודעות". צפו בסרטון האינסטגרם שפרסם ד"ר זילברמן רון:
בהמשך שיתף שגם הוא עצמו היה בעבר חלק מהשיח הביקורתי הזה. "כשהתחלתי לעשות סקירות, דיברתי בצורה מאוד גלויה. כל המטרה שלי היא לדבר בגובה העיניים. כולנו נולדנו לתוך עולם שיפוטי, שמקטלג אותך. גם אני הומו, אני רופא להט"ב, אני פוגש בעצמי בהומופוביה במערכת הבריאות. אנחנו עושים הכשרות כדי לדעת איך לפנות למטופלים בצורה לא פוגענית – לא כי אנחנו אנשים רעים, אלא כי זה יוצא לנו בטעות. כשפותחים את הטלוויזיה או את הטיקטוק – כולם שם נראים כאילו יש להם תשע קוביות".
כשנשאל על השפעת הדימויים המושלמים מהרשתות החברתיות מחלחלים לעולם הרפואה, ועל כך שהרופאים עלולים שלא לראות את האדם – אלא רק את הבעיה או את "מודל הגוף המושלם", הוא הסכים אך הדגיש שלצד זה קיימת גם אחריות רפואית לדבר על משקל.
"אני לא 'מעיר'. אני רוצה שמטופלת תרגיש חיבוק – לפעמים גם פיזי. אני רוצה שתהיה לה מעטפת, שתרגיש שהיא יכולה לסמוך עליי", הסביר, "אחרי שרכשתי אמון, אני יכול להגיד לה – 'אנחנו על BMI ארבעים. הכי טוב לנו לעשות שלושים דקות ספורט, פעמיים בשבוע. אם את מצליחה עשרים – אחלה. אם את מצליחה עשר – גם מעולה'".
1 צפייה בגלריה
"אנחנו עושים הכשרות כדי לדעת איך לפנות למטופלים בצורה לא פוגענית". ד"ר איתמר זילברמן רון
(צילום: עדי לם)
לדבריו, נשים שמגיעות אליו אינן זקוקות לתזכורת שהן סובלות מעודף משקל. "אישה אומרת לי – 'אתה חושב שאני לא יודעת שאני שמנה? אתה חושב שלא הסתכלתי במראה הבוקר?'. ברור שהיא יודעת. זה לא שאתה מצלצל בפעמון ומודיע לה על זה. זה בדיוק כמו אישה שמעשנת – אתה לא אומר לה 'תפסיקי לעשן', אלא: 'אני יודע שזה קשה, בואי נתחיל להפחית, ונדבר בפגישה הבאה. אפילו סיגריה אחת פחות – זה אליפות'. זה נקרא לראות את המטופל".
"הצוותים הרפואיים כולם לב – אנחנו באים לראות את המטופלת", הדגיש, "אבל גם אנחנו כאנשים צריכים כלים לתקשורת נכונה ובונה. אנחנו תמיד יכולים להיות יותר טובים – וזאת המטרה".
