הדי המלחמה עם איראן דחקו את החזית הרפואית של ישראל עמוק מתחת לפני הקרקע. כעת, כפי שאנחנו מפרסמים הערב (יום ג') לראשונה, הפעיל משרד הבריאות פקודת מבצע נרחבת שנועדה לדרוך את המערכת ולהעביר אותה לכוננות ספיגה מרבית בצפון.
עם כניסת הכוחות הקרקעיים הראשונים ללבנון, מערכת הבריאות הישראלית העבירה הילוך ונמצאת כעת במוכנות חסרת תקדים לקראת הבאות. הרחק מעינו של הציבור, התנהל בימים האחרונים - וביתר שאת בעקבות הסלמת העימות עם חיזבאללה – מבצע לוגיסטי ורפואי דרמטי שמטרתו הפיכת בתי החולים הקטנים שבחזית הצפונית, המרכז הרפואי זיו בצפת והמרכז הרפואי לגליל בנהריה, למרכזי טראומה מתקדמים שמסוגלים לקלוט אירועים רבי נפגעים תחת אש כבדה.
בתי החולים ומד"א עברו למוד חירום עם פתיחת מבצע שאגת הארי
(צילום: דוברות משרד הבריאות, מד"א, שיבא, דוברות רמב"ם, שבתאי יצחק עידן, דוברות אסותא אשדוד)

החשש המרכזי שמוביל את היערכות משרד הבריאות הוא שבתרחיש של מלחמה עצימה, פינוי אווירי של פצועים למרכזי העל במרכז הארץ או בחיפה - דוגמת איכילוב, שיבא ורמב"ם - לא יתאפשר עקב איומים ביטחוניים במרחב האווירי. "זמן ההתרעה בצפון קצר מאוד", מסביר גורם בכיר במשרד הבריאות. "יכול להיות שצה"ל לא יוכל לפנות משם פצועים באופן אווירי, והאירוע יתנקז לתוך בתי חולים בצפון. אנחנו רוצים שמי שיגיע לשם יקבל טיפול לא פחות טוב מהטיפול שהיה מקבל בשיבא או ברמב"ם".
כדי להתמודד עם הפער הדרמטי הזה, נוצרו בהוראת מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, "קפסולות" של עשרות רופאים ואחיות ממרכזים רפואיים אחרים, שיתגברו את הצוות הקבוע בשני בתי החולים הקטנים. "לכל אחד מבתי החולים תפרנו חליפה ספציפית של כוח אדם הכולל כירורגים, אורתופדים ומרדימים שיתגברו אותו במקרה הצורך", מתארת ד"ר סיגל ליברנט טאוב, ראש אגף רפואה כללית במשרד הבריאות. במסגרת התוכנית, הוצמדו צוותים מבית החולים כרמל לנהריה, ואילו זיו בצפת, שמרוחק יותר, יקבל תגבור מבית החולים איכילוב, כאשר צוות בית החולים האנגלי בנצרת ישמש ככוח גיבוי ראשוני.
2 צפייה בגלריה
העברת חולים למתחם תת-קרקעי ממוגן בבית החולים שיבא בתל השומר במלחמת שאגת הארי
העברת חולים למתחם תת-קרקעי ממוגן בבית החולים שיבא בתל השומר במלחמת שאגת הארי
העברת חולים למתחם תת-קרקעי ממוגן בבית החולים שיבא בתל השומר. המטרה: פצועים בצפון יוכלו לקבל רפואה בליגת העל
(צילום: Jack GUEZ / AFP)
במוקד ההיערכות עומד ניהול התפוסות במחלקות הרגילות וביחידות לטיפול נמרץ, שבהן יטופלו הפצועים. זיו ונהריה פועלים כעת בתפוסה של 40%-50%, ובמקרה הצורך תרד התפוסה ביחידות הקריטיות עד 30% בלבד מהרגיל, כשחלק מהחולים הקשים יוסטו למרכזים רפואיים במרכז הארץ.
מעבר לאתגר בתוך בתי החולים, הדרמה עלולה להתרחש בשטח. בשונה מעזה, שממנה פונו פצועים בזמני שיא באמצעות מסוקים למרכזי העל במרכז הארץ, הפינוי ממעמקי לבנון צפוי להיות מורכב וארוך - מה שעלול להוביל להגעת פצועים במצב קשה שהטיפול הרפואי הדחוף בהם התעכב בשל תנאי השטח. הפצועים יועברו מהצבא לידי ניידות טיפול נמרץ של מד"א ב"נקודות שחלוף" חשאיות שתורגלו מראש, תוך גיבוי של מלאי מנות דם מוגדל שהוזרם לבתי החולים בימים האחרונים. שני בתי החולים פועלים כעת במלואם מתחת לקרקע. בשעת האמת, מבהירים במשרד הבריאות, אין כל הבחנה בין חייל לאזרח - התעדוף יהיה רפואי ויקבע רק על פי מורכבות הפציעה ומידת דחיפותה.
2 צפייה בגלריה
בית החולים התת-קרקעי ברמב"ם בימי מלחמת שאגת הארי
בית החולים התת-קרקעי ברמב"ם בימי מלחמת שאגת הארי
בית החולים התת-קרקעי ברמב"ם - הגדול מסוגו בישראל
(צילום: גיל נחושתן)
במשרד הבריאות מבהירים כי המוכנות הנוכחית אינה אילתור של הרגע האחרון. "לא התחלנו את התגבור בשבוע האחרון כששמענו שאולי תהיה מתקפה, אלא זה משהו שקרה מאז תחילת חרבות ברזל", אומר הגורם הבכיר. לדבריו, בתי החולים במדינה נערכו לכל תרחיש, אך צפון הארץ דרש תכנון ספציפי מתוך הבנה ברורה שעלול להתרחש בו אירוע רב נפגעים.
נדבך קריטי בהצלחת ההיערכות הוא שיתוף הפעולה ההדוק עם צה"ל, בדגש מיוחד על פיקוד העורף, מפקדת קצין רפואה ראשי ופיקוד צפון. ד"ר ליברנט טאוב אומרת: "אנחנו מקיימים קשר רציף עם כל גורמי הצבא כדי להעריך את הסיכון של המוגנות אל מול פתיחה או סגירה של שירותים לציבור. דרכנו את כל המערכת וידאנו שכל תוכנית החבירה מול מד"א והצבא תפורה לחלוטין".