בשיתוף מדטרוניק ללא מעורבות בתכנים
בכל שנה נרשמים בישראל כ-20,000 מקרי שבץ מוחי חדשים. מדובר באירוע פתאומי של חסימת כלי דם במוח על ידי קריש או דימום תוך מוחי שיכול להשאיר אדם עם נכות קבועה, ובמקרים חמורים אף להוביל למוות. ובכל זאת, יש גם חדשות טובות: חלק גדול ממקרי השבץ ניתנים למניעה – בתנאי שמזהים את גורמי הסיכון בזמן ומטפלים בהם.
"שבץ מוחי הוא גורם התמותה השני בעולם אחרי מחלות לב, וגורם הנכות העיקרי בקרב מבוגרים", מתריע פרופ' נתן בורנשטיין, מנהל מערך המוח במרכז הרפואי שערי צדק ויו"ר עמותת נאמן. "מעבר לפגיעה הפיזית, קיימות גם השלכות קוגניטיביות ונפשיות משמעותיות. מדובר באירוע משנה חיים – של החולה ושל בני משפחתו. לכן המניעה קריטית לא רק להצלת חיים אלא גם לשמירה על תפקוד ועצמאות".
פרופ' בורנשטיין מדגיש שחשוב להכיר את סימני האזהרה המוקדמים: "לא כל סחרחורת היא שבץ מוחי, אבל צריך להיות ערניים לשינויים פתאומיים במצב הנוירולוגי – הפרעה בדיבור או בראייה, עין אחת שפתאום לא רואה, 'הירדמות' של חצי גוף, חולשה פתאומית בזרוע או ברגל, או צניחה של צד אחד בפנים. אלו אותות אזהרה למקרה חירום, ויש להגיע באופן מיידי לבית החולים. בשבץ מוחי, כל דקה קריטית – ככל שהטיפול מתחיל מוקדם יותר, כך גדלים הסיכויים למזער את הנזק".
"הרוצח השקט שפועל מאחורי הקלעים"
רבים ממקרי השבץ המוחי ניתנים למניעה אם מטפלים בגורמי הסיכון, מסביר פרופ' בורנשטיין, כאשר גורם הסיכון המוביל הוא יתר לחץ דם. "לחץ דם גבוה אחראי ליותר ממחצית ממקרי השבץ המוחי. הוא הגורם העיקרי לטרשת עורקים במוח ולמחלות לב וכלי דם בכלל", הוא מסביר.
"גורמי סיכון נוספים לשבץ מוחי כוללים כולסטרול גבוה, סוכרת, עישון, הפרעות קצב לב כמו פרפור פרוזדורים, השמנת יתר וחוסר פעילות גופנית – אך השפעתם מצטברת ומחמירה במיוחד כאשר לחץ הדם אינו מאוזן".
הבעיה עם יתר לחץ דם היא שהוא מתפתח לרוב בהדרגה וללא תסמינים ברורים. "במקרים רבים, האירוע המוחי הוא הסימן הראשון לכך שלחץ הדם לא היה מאוזן", מזהיר פרופ' בורנשטיין. "זו הסיבה שיתר לחץ דם מכונה 'הרוצח השקט' – הוא פועל מאחורי הקלעים, פוגע בכלי הדם במוח ובגוף, ורק כשקורה האסון אנחנו מגלים שהיה צריך לטפל בו מזמן".
הכל מתחיל באיזון
כיום ידוע כי טיפול נכון בגורמי הסיכון, ובראשם איזון לחץ הדם, יכול למנוע מקרים רבים של שבץ מוח. "איזון לחץ הדם מתבטא בהורדה שלו לגבולות תקינים – מתחת ל-130/80 מ"מ כספית, ושמירה עליו בטווח זה לאורך זמן. הוכח במחקרים רחבי היקף כי הורדה של לחץ הדם ב-10 מ"מ כספית בלבד מונעת יותר משליש מהאירועים המוחיים", מדגיש פרופ' בורנשטיין. "כאשר מאזנים לחץ דם, סוכרת וכולסטרול, מקפידים על פעילות גופנית סדירה ועל תזונה בריאה דלת מלח ושומנים רוויים, ניתן להפחית את הסיכון להופעת שבץ ב-90-80 אחוזים. זה נתון מדהים – רוב המקרים ניתנים למניעה״.
אלא שהאיזון לא תמיד קל להשגה. למרות מגוון רחב של תרופות הפועלות במנגנונים שונים – משתנים, חוסמי בטא, מעכבי ACE ועוד – חלק מהסובלים מלחץ דם גבוה לא מגיעים לאיזון. חולים הזקוקים לשלוש תרופות או יותר במינון מקסימלי, ועדיין לא מאוזנים, מוגדרים כסובלים מיתר לחץ דם עמיד לטיפול תרופתי.
"חלק מהמטופלים אומרים 'אני לוקח תרופות ללחץ דם', אבל מה שחשוב זה שהתרופות אכן יעשו את העבודה", מדגיש פרופ' בורנשטיין. "כלומר, חייבים להמשיך לעקוב, למדוד את לחץ הדם באופן קבוע – פעם עד פעמיים בשבוע ברגיעה, בישיבה, לאחר מנוחה של חמש דקות. חשוב לדעת שהמדידה הראשונה לא תמיד מדויקת. עם תיעוד לאורך זמן יש להגיע לרופא המשפחה, לקרדיולוג או למומחה ליתר לחץ דם שיבחן את הנתונים ויתאים את הטיפול אליהם".
כשהתרופות לא מספיקות
ד"ר אהוד רגב, קרדיולוג התערבותי ומצנתר בכיר במרכז הרפואי שיבא, מכיר היטב את האתגר. "אנחנו פוגשים בקליניקה חולים שמטופלים בשילוב של שלוש, ארבע ואפילו חמש תרופות במקביל, ועדיין לחץ הדם שלהם גבוה מהיעד הרצוי. המשמעות היא חשיפה מתמשכת לסיכון מוגבר לשבץ מוחי, להתקפי לב ולפגיעה באיברים חיוניים כמו הכליות והעיניים. אנחנו מדברים על אנשים שחיים עם פצצת זמן מתקתקת, כי אנחנו יודעים שהסיכון שלהם גבוה, אבל הטיפולים התרופתיים לא מצליחים להוריד את לחץ הדם. כ-10-15% מהסובלים מיתר לחץ דם נמצאים במצב זה, ועבורם הפתרון עד לפני שנים ספורות היה מוגבל, אך כעת ישנה אפשרות טיפולית חדשה."
דנרבציה כלייתית (Renal Denervation) היא פרוצדורה זעיר-פולשנית המתבצעת באמצעות צנתור לעורקי הכליות. במהלך ההליך, באמצעות צנתר בגודל 2 מ"מ, המוחדר דרך עורק במפשעה, מופחתת פעילות העצבים הסובבים את עורקי הכליות.
"העצבים הללו ממלאים תפקיד מרכזי בוויסות לחץ הדם", מסביר ד"ר רגב. "הם גורמים להפרשה של הורמונים מהכליה אשר מעלים את לחץ הדם. באנשים הסובלים מיתר לחץ המנגנון הזה אינו תקין וגורם להפרשת יתר של ההורמונים האלה. באמצעות הצריבה, אנחנו יוצרים פגיעה מבוקרת ומדויקת בעצבים האלה, מה שמפחית את הפרשת ההורמונים המעלים את לחץ הדם, וכך לחץ הדם יורד בהדרגה״.
המטרה של ההליך היא להביא מטופלים לא מאוזנים לטווח איזון סביר תחת טיפול תרופתי, מבהיר ד"ר רגב. "על פי המחקרים הקליניים שנעשו עד כה, הפרוצדורה מובילה לירידה ממוצעת של 10 עד 20 מ"מ כספית בלחץ הדם. והיא יכולה להיות ההבדל בין הימצאות בסיכון גבוה לבין הפחתה משמעותית של הסיכון לשבץ ולהתקף לב״.
ההליך עצמו מתבצע בהרדמה כללית או בטשטוש עמוק, נמשך כשעה, והמטופלים משתחררים לביתם כבר למחרת. "השפעת הטיפול מתפתחת בהדרגה לאורך מספר חודשים ונשמרת לאורך זמן – מחקרי מעקב הראו שהירידה בלחץ הדם נשמרת לפחות שלוש שנים", מעיד ד"ר רגב. "אחרי עשרות אלפי צנתורים כאלה שנעשו ברחבי העולם, הפרוצדורה נחשבת בטוחה, יעילה, עם שיעור סיבוכים מזערי״.
ההליך מיועד למטופלים עם יתר לחץ דם עמיד – כלומר, אלו שלקחו לפחות שלוש תרופות שונות לטיפול ביתר לחץ דם במינון מקסימלי ועדיין לא מאוזנים. "לצד מטופלים שלא מגיעים לאיזון, ישנם גם מטופלים שפשוט לא מעוניינים או לא מסוגלים לקחת מספר רב של תרופות במקביל – בגלל תופעות לוואי, בעיות בתפקוד הכליות, או קושי בציות לטיפול התרופתי", מציין ד"ר רגב. "עבור חלק מהמטופלים, ניתן לבדוק אפשרות לביצוע הפרוצדורה דרך ביטוח פרטי".
"אין להם מה להפסיד"
מה עם מטופלים שחוששים מפרוצדורה פולשנית? "עליהם להבין שהם 'פצצה מתקתקת', מדגיש ד״ר רגב. הם חשופים לסיכון ממשי וגבוה של שבץ מוחי, התקפי לב, אי ספיקת כליות ואפילו מוות – כל זאת מול שיעור מינימלי של סיבוכים בהליך הדנרבציה. למטופלים האלו אני אומר שלמעשה, אין להם מה להפסיד – מלבד התפקוד והחיים שלהם, אם לא יעברו את הפעולה".
נתונים ממחקרים מצביעים על כך שהטיפול מועיל גם למטופלים שכבר עברו שבץ מוחי. על פי תוצאות ממחקר ״עולם האמיתי״ שהוצגו בכנס האגודה האירופית ליתר לחץ דם (ESH), מטופלים שעברו שבץ וטופלו בדנרבציה כלייתית הראו ירידה של יותר מ-20 מ"מ כספית בלחץ הדם הממוצע שלהם, מה שמפחית משמעותית את הסיכון לאירוע נוסף.
"זה לא פתרון קסם שמרפא את יתר לחץ הדם", מסכם ד"ר רגב, "אלא כלי יעיל נוסף במאבק המתמשך למניעת שבץ, ולשמירה על איכות החיים.
פרופ' בורנשטיין מוסיף מסר אישי: "הדבר החשוב ביותר הוא המודעות. לגורמי הסיכון, ולאפשרויות הטיפול בהם, שמטרתן למנוע שבץ מוחי, וגם לתסמינים של שבץ מוחי המחייבים פנייה מהירה לשירותי החירום. מודעות יכולה להציל חיים״.
בשיתוף מדטרוניק
