שיעול הוא תופעה מטרידה שיכולה להתפתח על רקע מחלות שונות או הפעלת מנגנונים אחרים שמתרחשים בגופנו, כאשר ישנו גורם פיזיולוגי שגורם לנו להשתעל. בתוך מכלול הסיבות לשיעול יש סוג של שיעול, שלא רבים מכירים, והוא נובע ממקור אחר לחלוטין. הכירו את תסמונת השיעול ההביטואלי (ההרגלי) - תופעה שמקורה עדיין לא ברור במלואו ולעיתים צצה על רקע של מתח ולחץ בילדים ובני נוער, ואם יודעים לאבחן אותה, ניתן לטפל בה ביעילות וללא תרופות.
שיעול: סימפטום אחד, הרבה סיבות
שיעול הוא למעשה רפלקס, תגובה טבעית של הגוף להמצאות גורמים שונים שמפריעים לנו ונמצאים בקנה הנשימה ובריאות, כגון ליחה, גופים זרים, אלרגנים, זיהומים וכו'.
אחת התקופות הבולטות יותר, בהן מופיע שיעול, היא תקופת החורף, אז מחלות החורף נפוצות יותר, ובאות לידי ביטוי, בין היתר בשיעול כתוצאה מהצטננות, שפעת, דלקת ריאות ועוד. במקרים הללו יכול להתפתח גם שיעול חריף, שמופיע בתדירות גבוהה ומלווה בכאב.
אם השיעול נמשך כמה שבועות (8-6 שבועות), הוא מוגדר כשיעול כרוני או ממושך, ומצריך בירור בהתאם.
שיעול הביטואלי - שכיח בילדים ובבני נוער
להבדיל מסוגי השיעול האחרים, במקרה של שיעול הביטואלי, המכונה גם שיעול התנהגותי או הרגלי, אין סיבה אורגנית (רפואית) להתפתחות השיעול. מדובר במצב המתפתח מסיבות שונות וחלקן קשורות ככל הנראה למצבי מצוקה או דחק (לחץ), ושיא שכיחותה בילדים ובני נוער בגילאי 15-9 שנים, כאשר התסמונת פוגעת לעיתים באופן משמעותי באיכות חייהם.
עוד בנושא זה:
לתסמונת ישנם מאפיינים ייחודיים, אך בשל המודעות הלא-מספקת לבעיה ולאפשרויות הטיפול בה, יש תת-אבחון של הילדים הסובלים ממנה ולכן הם גם לא מטופלים במקרים רבים באופן מיטבי. כאשר התסמונת מאובחנת, הטיפול בה הוא לרוב מהיר ויעיל, ואינו מתבסס על טיפול תרופתי.
איך יודעים שמדובר בשיעול התנהגותי?
כשמגיעים מטופלים שסובלים משיעול, יש כמה בדיקות שניתן לבצע במטרה להבין מה מקורו.
במקרה של שיעול התנהגותי, האבחון מתבסס בתחילה על דרך השלילה ("מה לא נמצא במאפייני השיעול"). לאחר שלא נמצאה סיבה אורגנית, בעיה או תחלואה היכולה להסביר את השיעול המתמשך (כגון בבדיקות המעבדה, צילומי החזה, תפקודי ריאות ונשימה), יש לנו כבר נורת אזהרה ראשונה.
האינדיקציה הנוספת היא גילאי המטופלים, כאשר התסמונת מתפתחת בעיקר בגילאי 15-9 שנים, אם כי לעיתים גם בגילאים צעירים יותר או מאוחרים יותר. התופעה יכולה להופיע גם במבוגרים, אך המנגנונים באוכלוסייה הזו שונים וכן שיטות הטיפול בה.
ד"ר רונן בר יוסף: "רמז נוסף שמדובר בשיעול הביטואלי הוא היעדר שיעול בשינה עמוקה של הילד. מאפיינים בולטים נוספים יכולים להיות עוצמת שיעול גבוהה יחסית לשיעולים רגילים, וכן תדר גבוה יותר, לרוב עם גוון מתכתי טורדני, יבש, ובהרבה מקרים ללא ליחה או נזלת"
רמז נוסף שמדובר בשיעול הביטואלי הוא היעדר שיעול בשינה עמוקה של הילד. מאפיינים בולטים נוספים יכולים להיות עוצמת שיעול גבוהה יחסית לשיעולים רגילים, וכן תדר גבוה יותר, לרוב עם גוון מתכתי טורדני, יבש, ובהרבה מקרים ללא ליחה או נזלת.
השיעול יכול להופיע לסירוגין לכמה ימים ולחלוף, או באופן קבוע במשך שבועות, חודשים ואף שנים. תדירות השיעול יכולה להיות כל כמה שניות, דקה, או כל תקופה קצרה. כאמור, מאפיין בולט, הוא העובדה שהשיעול מופיע במהלך שעות היום. בלילה, כשהילד נרדם וישן שינה עמוקה, השיעול נעלם.
מה הקשר בין סטרס לשיעול?
התסמונת מתוארת לראשונה בשנות ה-70-60 של המאה הקודמת, אז מספר המקרים שדווח היה מצומצם אך ברבות השנים התופעה הולכה והתרחבה. אם אנחנו מסתכלים כיום על האוכלוסייה הכללית, מבין הילדים שסובלים משיעולים כרוניים ומופנים למומחים, מעריכים שייתכן שאחוזים רבים סובלים מתסמונת השיעול ההתנהגותי.
הסברה היא שהשיעול ההביטואלי הוא ביטוי פיזי (גופני), לטריגר מסוג שונה מאשר מנגנוני השיעול המקובלים שתוארו לעיל. לעיתים הגורם הוא מצוקה רגשית או סטרס, שאליהם נחשפים הילדים יותר ויותר, וכך גם בישראל.
ד"ר רונן בר יוסףצילום: דוברות רמב"םבתקופת הקורונה צצו עשרות מקרים רק במרפאת שיעול הביטואלי ברמב"ם. הזינוק נבע כנראה מהתקופה ומהשינויים הרבים שהילדים חוו במהלך המגפה. ההערכה היא שגל נוסף של מקרים יפנה להתייעצות גם בחודשים שיבואו, בעקבות המלחמה ואירועי 7 באוקטובר. כמובן, שלצד האירועים המשמעותיים הללו, יש גם לחצים ושינויים המתלווים לגיל ההתבגרות של כל נער ונערה.
אמנם לפן הנפשי יש תפקיד חשוב בהתפתחות התסמונת, אך בהחלט לא מדובר בבעיה דמיונית, אלא בקושי פיזי אמיתי שיש לטפל בו וניתן לטפל בו. גם אם מדובר בבעיה זמנית, היא יכולה להשפיע על איכות חייהם של הילדים וסביבתם באופן משמעותי ולכן יש להתייחס אליה ברצינות.
קשה לאבחן, אפשר לטפל
שיעול התנהגותי הוא יותר מסך חלקיו, כלומר מדובר בתסמונת שפוגעת באיכות חייו של המטופל במובן הרחב של המושג. מעבר לאי הנוחות האישית הכרוכה בשיעול בלתי פוסק, הסביבה כולה סובלת מהמטרד. הכיתה לא יכולה ללמוד, יש קושי לשחק, לנהל שיחה או לקיים אינטראקציה חברתית.
בגלל בעיית חוסר המודעות לתסמונת ולמאפיינים שלה, המערכת לרוב מתקשה לזהות את המטופלים. פעמים רבות חושדים ברקע של אלרגיה או אסטמה, והילדים נשלחים לבדיקות חוזרות, וניתנים להם טיפולים שונים, דרך הפה או באמצעות אינהלציות, אך השיפור המיוחל לא מגיע. לעיתים קרובות הילדים הללו יכולים להסתובב תקופה ארוכה ללא אבחון מתאים, ולכן גם ללא טיפול מתאים, כשהם ממשיכים להשתעל.
"יש גורמים במערכת הבריאות שמתקשים עדיין או מרגישים שלא בנוח עם התסמונת וטוענים שמדובר בתופעה פסיכוסומטית, פסיכולוגית ואין פה בעיה רפואית, כיוון שזה יעבור בסוף. בהתחשב בהשפעת התסמונת על המטופל וסביבתו, בהחלט רצוי לתת לה מענה ראוי"
למעשה, צריך לדעת מה לחפש, או ליתר דיוק, מה לא למצוא - כדי לאבחן. עולם הרפואה נוטה לחפש הוכחות, ממצאים מסוימים כדי לאבחן בעיה מסוימת, ולכן יש גורמים במערכת הבריאות שמתקשים עדיין או מרגישים שלא בנוח עם התסמונת וטוענים שמדובר בתופעה פסיכוסומטית, פסיכולוגית ואין פה בעיה רפואית, כיוון שזה יעבור בסוף. כאמור, בהתחשב בהשפעת התסמונת על המטופל וסביבתו, בהחלט רצוי לתת לה מענה ראוי, דבר שיתאפשר רק בזכות העלאת המודעות בקרב הגורמים שנמצאים באינטראקציה עם הילדים: ההורים, רופאי הילדים, המורים, המדריכים ועוד.
תוך 30 דקות נפתרה הבעיה
לאורך השנים, נצבר ניסיון רב באבחון התסמונת והטיפול בה, באמצעות מסלול מהיר. תהליך האבחון מתבצע במסגרת פגישה ארוכה ויסודית עם המטופל והוריו, שנחלקת לשני חלקים. בחלקה הראשון עוברים על כלל הבדיקות הקיימות, ההיסטוריה הרפואית והבירורים הרלוונטיים, ומבצעים בדיקה מדוקדקת, עניינית ומעמיקה של המטופל על מנת לשלול סיבה אורגנית לשיעול. במידה ויש צורך בבירורים נוספים, מופנה המטופל לבצעם.
אם נמצא שמדובר בתסמונת השיעול ההתנהגותי, הדבר מוסבר למטופל ולהוריו, מתוך כוונה לאפשר שאלות, הבהרות, להגיב ולקבל את האבחנה.
השלב השני של התהליך מתבצע בנוכחות ההורים אך מול המטופל/ת בלבד, אז הוא מקבל הסבר על התסמונת (בגובה העיניים), לרבות צפייה בצילומי וידאו של ילדים אחרים הסובלים מהבעיה. לאחר מענה על סבב שאלות נוסף (כעת מצד המטופל/ת), מתחיל תהליך של לימוד המטופלים להתגבר על התופעה בהתבסס על הדגמה של מקרים אחרים ותרגול מול המטופל.
מסבירים למטופל מה מקור הבעיה וכיצד להתמודד עם הגירוי לשיעול, כדי שהשיעול לא יתפתח. תהליך זה, שמתבצע בהתאמה אישית, לעיתים מלווה בדמיון מודרך או בכלים נוספים. לרוב, נראה שיפור משמעותי כבר במהלך אותו המפגש, כאשר המטופל נשלח לביתו עם סדרת תרגילים לשיפור ושימור המצב, בליווי ומעקב צוות המרפאה. במקרים מסוימים יש צורך בשילוב של טיפול רגשי, פסיכולוגי או גורם אחר, להשלמת תמונת הטיפול באופן הוליסטי ומיטבי.
ד"ר רונן בר-יוסף, מנהל מכון ריאות ילדים, בית החולים "רות" לילדים ברמב"ם
