בשיתוף אלי לילי
רעידות מתמשכות בכל הגוף, ללא רקע רפואי נקראות 'רעד ראשוני'. לרוב, הן מופיעות, בגיל מתקדם אך יכולות להתחיל כבר מגיל 30. זו תופעה שגורמת לחרדה רבה אצל אנשים רבים, חלקם חושבים שלקו בפרקינסון ומי שהרעד תקף את ידיו חושש מחוסר תפקוד בסיסי ופגיעה באיכות החיים.
"כולנו קצת רועדים, רק שאנחנו רועדים באמפליטודה מאוד נמוכה, ובתדר מאוד גבוה, ולכן אנו לא מרגישים את זה", מסביר פרופסור ניר גלעדי, מומחה בנוירולוגיה, ומנהל אגף המוח באיכילוב.
"הרעד הפיזיולוגי, הוא רעד שקיים ממתח של שרירים, מזרימה של הדם ולחץ הדם והוא קיים אצל כל אדם מגיל מאוד מאוד צעיר. זה רעד פיזיולוגי, זה נורמלי״.
מתי הרעד הוא תוצאה של מחלה?
"הרעד של מחלה הוא בדרך כלל מה שמתפתח על רקע של הפרעה בתפקוד העצבי, ממקור מוחי. זה יכול להיות מפרקינסון או מניוון מוחי או משינוי בתפקוד של המוח הקטן, שאחראי על הקואורדינציה או מגורמים אחרים", אומר פרופ' גלעדי.

מתי ניגשים לרופאים?

רעד מאד מטריד מטופלים, שכן זהו אלמנט נראה לעין ומושך תשומת לב. "רצוי לבדוק רעד כי הוא יכול להיות ביטוי של הפרעה נוירולוגית משמעותית, וכדאי לטפל בה", הוא אומר, אך מדגיש שרעד שבעיקר מעורר חשש, הוא כשמופיעה רעידה מתמשכת בשעת מנוחה. לדבריו, "זה מחייב בדיקה של העניין וברור מיידי, ללא כל שיהוי".
מתי עוד לגשת לבדיקה? "אם הרעד מופיע רק בתפקוד קל, אני לא בטוח שחייבים לרוץ לבדיקה אבל אם יש הפרעה תפקודית משמעותית – ואנשים בעיקר מתלוננים על כתיבה, על איפור, החזקת כלים, כוס שתייה, כף המרק – צריך לבדוק".
האזינו לפודקאסט המלא:
רעד ראשוני
אחד מסימני הרעד המצביעים בברור על מחלה הוא רעד ראשוני. "רעד ראשוני הוא מחלה, אך אינו קשור לפרקינסון, אלא למחלה של המוח הקטן שיושב בחלק האחורי של המוח ואחראי על הקואורדינציה. המאפיין את הרעד הראשוני, שהוא רעד בשעת פעולה", אומר פרופ' גלעדי ומסביר שהוא בא לידי ביטוי פעמים רבות בכתיבה, בשתיית מרק וכדומה אבל שיכול להיות לו ביטוי גם של רעד בראש.

דרכי טיפול ברעד

הרעד עלול להיות מאד מטריד מבחינת איכות החיים והתפקוד ויש כל מיני תרגילים שרופא משפחה יכול לעשות, ללא צורך בנוירולוג כדי לבדוק מה הסיבה לרעד. אם כך, איך יודעים לאבחן את חומרת הרעד ומקורותיו?
"קודם כל חייבים להבין את הסיבה לרעד. למשל, יש תרופות שגורמות לרעד", אומר פרופ' גלעדי. ניסוי נוסף באיבחון, הוא מספר, נעשה כשרופא מבקש מהמטופל לשתות מעט אלכוהול. "זה משפיע על המוח הקטן ומדכא את הרעד", הוא אומר ומספר שהתגובה גורמת להם להפסיק לרעוד. במקרים קיצוניים הרופאים רושמים לסובלים מרעד תרופות הרגעה ותרופות נגד אפילפסיה, שעשויות גם הן לסייע.
"אם תרופות לא עוזרות, ניתן לקיים ניתוח מוח ולהעלים את הרעד לגמרי", מסביר פרופ' גלעדי. "הניתוח נעשה בצורת צריבה של המרכז במוח שאחראי על הרעידות. עושים אותו בתוך MRI ומבלי לפתוח כלל את הגולגולת ובעזרת קרני לייזר. התוצאות להתערבות זו טובות בדרך-כלל אבל בכל זאת יכולות להופיע תופעות לוואי כמו הפרעות ראייה, הפרעות דיבור, הפרעות שיווי משקל או פגיעה עצבית.
טיפול נוסף הוא טיפול בבוטוקס מוזרק לשרירים, שעשוי לעזור לחלק מהמטופלים רבים וכיום, מתחילים לפתח טכנולוגיה של השתלת קוצב במוח, שיעזור גם לחולי פרקינסון וכנראה גם לסובלים מרעידות.
פרופ' גלעדי אומר עוד, שיש מה לעשות גם בכיוון של אורחות חיים תקינות. "טיפול במתח יכול לעזור, וכן הימנעות מקפה, שנחשב למגביר הרעד". ובכל מקרה, הוא ממליץ לבדוק, לפני הכל, אם הרעד מופיע בעת מנוחה או בעת פעילות. אם הוא מופיע במנוחה, כאמור, יש לפנות לרופא ללא דיחוי.
בשיתוף אלי לילי
פורסם לראשונה: 11:03, 05.02.24