שותים מבקבוקי פלסטיק או אוכלים כריכים מתוך שקיות פלסטיק? הנה סיבה נוספת לדאגה. מחקר שפורסם לאחרונה ב"ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין" מצא קשר מדאיג בין נוכחות מיקרו-פלסטיק וננו-פלסטיק ברקמות עורק הצוואר לבין סיכון מוגבר להתקף לב, שבץ מוחי או מוות בטרם עת. מחקר זה אישש ממצאים דומים שנמצאו במחקרים נוספים בשנים האחרונות ושהצביעו על הפוטנציאל המסוכן של מיקרו-פלסטיק בסביבת חיינו.
המחקר הראה כיצד אנשים עם חלקיקי פלסטיק זעירים בעורקי הצוואר שלהם בעלי סיכון גבוה פי שניים לחוות אירועים קרדיווסקולריים (מחלות לב וכלי דם) במהלך שלוש השנים שלאחר מכן, בהשוואה לאלו ללא זיהום פלסטי.
4 צפייה בגלריה
חלקיקי פלסטיק נכנסים לתוך הגוף ועלולים לגרום לבעיות בכלי הדם. הר בקבוקי פלסטיק
(צילום: shutterstock)
לדברי ד"ר אינס צוקר, ראש המעבדה לננו טכנולוגית סביבתית הפקולטה להנדסה ולמדעים מדויקים באוניברסיטת תל אביב, מדובר בפלסטיק מסוג פוליאתילן, שהוא סוג הפלסטיק הנפוץ ביותר שנמצא בסביבה החל משקיות סופר ועד מוצרים רבים אחרים שנמצאים בשימוש יומיומי וגורם לזיהומים סביבתיים בישראל ובכל העולם.
המחקר החדש שפורסם בכתב העת היוקרתי, בראשות פרופ' רפאל מרפלה מאוניברסיטת קמפניה לואיג'י ונוויטלי שבאיטליה, עקב אחרי מאות נחקרים במשך 34 חודשים לאחר שעברו ניתוח לפתיחת היצרויות וחסימות בעורק התרדמה שמזין את המוח. לאחר מכן עקבו אחרי המנותחים ומצאו שאלו שהצטברה בעורקיהם כמות פלסטיק גדולה יותר סבלו יותר מבעיות בריאותיות לעומת אלו שלא.
על פי המחקר, נוכחותם של אותם חלקיקי מיקרו-פלסטיק או ננו-פלסטיק ברקמות עורק הצוואר קשורה באופן ישיר לסיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולריים בהם התקף לב ושבץ מוחי וגורמים נוספים למוות בטרם עת.
ד"ר עידו פלדור: "זה שהפלסטיק לא טוב אנחנו יודעים הרבה זמן ויש לזה הרבה הוכחות על הסביבה ועל בעלי חיים אחרים. פה יש הוכחה שזה מגביר תחלואה גם אצל בני אדם ומגביר את הסיכון שלהם לבעיות. תמיד ידעת שאם יש חתיכות פלסטיק בים הדגים עלולים להיתפס עכשיו אתה יודע שזה מסכן גם אותך"
למה הפלסטיק מסוכן?
מיקרו-פלסטיק הוא אוסף של פיסות פלסטיק זעירות שגודלן מעשרות מיקרונים ועד למילימטרים בודדים. גודלם של חלקיקי הננו פלסטיק נעים בין ננומטר למיקרומטר, הם משתחררים ישירות לסביבה או נובעים מהתפוררות פלסטית בסביבה. בגלל גודלן המזערי, אותן פיסות פלסטיק יכולות ביתר קלות להיכנס לגוף בעלי החיים והאדם דרך בליעה, נשימה ודרך העור.
במחקר מציינים שננו פלסטיק הוא המדאיג ביותר בהקשר של בריאות בני האדם. החלקיק הזעיר ברוחב ממוצע של אלפית שערה אנושית יכול להיכנס בקלות למערכת העיכול, הריאות וזרם הדם, לפלוש לתאים ולרקמות באיברים מרכזיים ולהפריע לתהליכים תאיים שונים כמו ויסות דם בין איברים בגוף או חילוף חומרים.
"זה שהפלסטיק לא טוב אנחנו יודעים הרבה זמן ויש לזה הרבה הוכחות על הסביבה ועל בעלי חיים אחרים", מעיד ד"ר עידו פלדור, ממלא מקום מנהל המחלקה לנוירוכירורגיה במרכז הרפואי שערי צדק. "פה יש הוכחה שזה מגביר תחלואה גם אצל בני אדם ומגביר את הסיכון שלהם לבעיות. תמיד ידעת שאם יש חתיכות פלסטיק בים הדגים עלולים להיתפס עכשיו אתה יודע שזה מסכן גם אותך".
ד"ר עידו פלדורצילום: אפרת פרג'ון, המרכז הרפואי שערי צדקד"ר צוקר מסבירה שמיקרו-פלסטיק זה שם כללי לחלקיקי פלסטיק קטנים ועל אף שיש מיקרו-פלסטיק שנוצר בצורה כזאת לתעשיות כמו קוסמטיקה, לרוב מתכוונים למוצרי פלסטיק שהושלכו לאחר השימוש בהם, התבלו בסביבה והתפרקו לחלקיקים קטנים בריכוזים די גבוהים שבדרך כלל לא ניתן לראות בעין אנושית.
"ננו ומיקרו-פלסטיק נמצאים בכמות גבוהה יותר בכל מקום, יש בהם סיכון סביבתי ובריאותי גדול וזה דבר מדאיג מאוד. יש כמויות ענק של מאמרים והוכחות שמצביעים על נוכחות הפלסטיק בסביבה ועל השפעותיו השליליות. איפה שתחפש תמצא מיקרו-פלסטיק, כבר מצאו אותו בשליה ובחלב אם ואפילו בקרח באנטארקטיקה וימשיכו למצוא אותו בכל מקום שיחפשו". היא אומרת, "לעומת זאת, לא ממש נעשו עד היום מחקרים שהוכיחו באופן ישיר את הסיכון הבריאותי של הפלסטיק על גוף האדם ולכן לדבריה המחקר הזה כה חשוב".
ד"ר פלדור מסביר שיש עדויות רבות מהשנים האחרונות שתומכות בכך שמרכיבי ננו ומיקרו-פלסטיק מגדילים את הסיכוי למחלות כלי דם, אירועים מוחיים, התקפי לב מחלות כליה ועוד. אבל עד למחקר הזה כאמור הן לא הוכחו על בני אדם בצורה חד משמעית ולכן המחקר הנוכחי איכותי ופורץ דרך.
ד"ר עידו פלדור: "המחקר בדק האם נוכחות הפלסטיק מגבירה את הסיכון שלאדם תהיה חסימה יותר גרועה של העורקים ומצאו שכן. זאת הפעם הראשונה שמראים קשר בין זיהום אצל האדם לאירועים של כלי דם"
"המחקר מאוד אלגנטי בעיניי. לקחו אנשים שעוברים ניתוח לניקיון של העורק שמזין את המוח עורק גדול בשם עורק התרדמה, אותם העורקים שיש אצל כולנו מימין ומשמאל ומזינים את המוח ובדקו אם יש קשר בין הפלסטיק בעורק לבין זה במשך זמן יפתח אצל הנחקר התקף לב או אירוע מוחי. או במילים אחרות - האם נוכחות הפלסטיק מגבירה את הסיכון שלאדם תהיה חסימה יותר גרועה של העורקים ומצאו שכן. זאת הפעם הראשונה שמראים קשר בין זיהום אצל האדם לאירועים של כלי דם".
ד"ר פלדור מפרט לגבי הניתוח: "בניתוח מסוג זה מנקים את פנים העורק מפלאקים שמצטברים בו לאורך השנים. אם אדם מעשן, אוכל שומנים וחי חיים לא בריאים, מתפתחים אצלו פלאקים בתוך העורקים האלו ולאורך זמן העורקים האלו מתמלאים גם בפלסטיק ובניתוח מוציאים את הפלסטיק הזה, פשוט מנקים את הבפנים כדי לשפר את זרימת הדם המוח".
ד"ר פלדור מוסיף שחלק מהמטופלים עוברים את הניתוח הזה לאחר אירוע מוחי, אבל חלק מגיעים אליו גם ללא סימפטומים, לאחר שנמצאו אצלם הצטברויות פלאק באופן מקרי במהלך בדיקות אחרות.
ד"ר טוני כראםצילום: הקריה הרפואית רמב"םד"ר טוני כראם, מנהל המחלקה לכירורגית כלי דם והשתלות ברמב"ם, מסביר שמה שהחוקרים חיפשו בדגימות שלקחו זה את הנוכחות המיקרו-פלסטית בתוך הרובד הטרשתי שהוציאו מעורק התרדמה. "אנחנו מאמינים שהרובד הזה אחראי לחלק מהאירועים הווסקולריים והאירוע מהווה סימן לטרשת עורקים. לקחו את הרובד הטרשתי הזה. בחלק מצאו פלסטיק ובחלק לא. באלו שמצאו עקבו אחריהם שלוש שנים וראו בקרב הקבוצה הזאת פי שניים יותר אירועים מוחיים, התקפי לב ותמותה לעומת הקבוצה השנייה שלא היה להם פלסטיק וזה בכדי עצמו גילוי מסעיר".
ד"ר טוני כראם: "זה מרגש שמישהו סוף סוף, מצא משהו שאולי יכול לנבא או להיות יותר מדויק כדי לחזות סיבוכים אפשריים עתידיים בגלל פלסטיק. זאת נורת אזהרה נוספת לזה שאנחנו צריכים להפחית את השימוש בפלסטיק שקיים בכל כך הרבה דברים בחיינו"
בעבר אמנם כבר נאספו עדויות רבות לכך שהפלסטיק שנמצא סביבנו יכול פוטנציאלית להזיק לנו והמחקר הזה, לדברי ד"ר פלדור, פותח אפשרויות לבדיקות עתידיות בנושא איך אפשר להפחית את תופעת פיזור הפלסטיק, איך אפשר להתערב ולמנוע מהפלסטיק להיכנס לגוף וגם - איך הפלסטיק נכנס לגוף בכלל?
לדברי ד"ר כראם, במחלקה שלו מנסים מזה שנים לחקור ולבדוק את הרכב הפלאק בעורק התרדמה ולאפיין אותו, ומכך להסיק אילו מטופלים עלולים להיחשף ליותר סיבוכים בריאותיים, אבל את הפלסטיק שמצטבר בו הם עדיין לא בדקו.
"זה מרגש שמישהו סוף סוף, מצא משהו שאולי יכול לנבא או להיות יותר מדויק כדי לחזות סיבוכים אפשריים עתידיים בגלל פלסטיק. זאת נורת אזהרה נוספת לזה שאנחנו צריכים להפחית את השימוש בפלסטיק שקיים בכל כך הרבה דברים בחיינו", הוא אומר, "פלסטיק הוא אחד החומרים הכי מגרים דלקתית בדומה לחומרים אחרים שמזיקים לבריאות שלנו והדבר הזה עלול לגרום לעלייה בתמותה ולאירועים מוחיים".
4 צפייה בגלריה
קבוצת המיקרו-פלסטיקה במעבדה לננוטכנולוגיה סביבתית באוניברסיטת תל אביב בראשות ד"ר אינס צוקר (רביעית משמאל)
(צילום: שחר שחר, דוברות אוניברסיטת תל אביב)
ד"ר פלדור: "אני חושב שיש לנו יותר ויותר הוכחות לזה שזיהום האוויר בכלל ובמרכיבים מסוימים בפרט מגביר את הסיכון לאירועים וסקולריים ובעיות של כלי דם, לכן אני חושב שצריכה להיות לנו דרגת חשד יותר גבוהה אצל אנשים שנמצאים בחשיפה למרכיבים כאלו. יש חשיבות רבה לבדוק אנשים שנחשפים לפלסטיק וזיהום על בסיס יומיומי".
ד"ר אינס צוקר: "הדבר החשוב ביותר זה להפסיק להשתמש בחד-פעמי. כשמדברים על פלסטיק באיכות ירודה, כזה שהוא בשימוש חד-פעמי, הפלסטיק הזה מתפרק ומשתמשים בו לרגע ומייצרים ערימות זבל. זאת בעיה גדולה בארץ וזה לא מפתיע שאחר כך הוא נמצא בעורקים שלנו"
ד"ר צוקר מוסיפה שסוג הפלסטיק העיקרי שנמצא אצל החולים במחקר הוא פוליאתילן, שהוא סוג הפלסטיק הנפוץ ביותר שנמצא בסביבה החל משקיות סופר ועד מוצרים רבים אחרים שנמצאים בשימוש יומיומי: "לא ניתן לצפות שיפסיקו להשתמש בפלסטיק בכלל, וזה גם לא בהכרח הפתרון. גם אם מחר תהיה רגולציה מטורפת וביום אחד נפסיק לצרוך פלסטיק, עד שנראה יתרונות בריאותיים יעברו שנים".
אז מה בכל זאת אפשר לעשות?
ד"ר צוקר: "מבחינה סביבתית בעיניי, הדבר החשוב ביותר זה להפסיק להשתמש בחד-פעמי. פשוט כמו שזה נשמע. פלסטיק, צריך לזכור, זה דבר טוב והוא עשה מהפכה עולמית ולא סתם הוא בשימוש כה נפוץ הוא זול, ורסטילי, נוח לעיבוד והוא חומר נהדר וקל שממש טוב ולפעמים האלטרנטיבה הכי טובה שיש לנו. כשמדברים על פלסטיק באיכות ירודה כזה שהוא בשימוש חד-פעמי, הפלסטיק הזה מתפרק ומשתמשים בו לרגע ומייצרים ערימות זבל, זאת בעיה גדולה בארץ וזה לא מפתיע שאחר כך הוא נמצא בעורקים שלנו".
במחקר מציעים דרכים להפחתת החשיפה של בני אדם לפלסטיק. בין ההמלצות: שימוש במכלי נירוסטה וזכוכית, הימנעות מחימום מזון במיקרוגל בפלסטיק, הפחתת השימוש בפלסטיק חד-פעמי והקפדה על מיחזור כדי להימנע מסוגי פלסטיק מסוימים שמכילים כימיקלים מזיקים לגוף ולסביבה.
