"אני יהודי וציוני, כל החיים שמעתי ולמדתי על ישראל, ומאז שהייתי קטן רציתי לגור פה", מספר ד"ר איתן מיקלר (27), רופא מתמחה בהרדמה במרכז הרפואי שיבא (תל השומר), שעלה לישראל מקולומביה בפברואר האחרון. ד"ר מיקלר הוא אחד מ-541 רופאים שעלו לישראל בשנת 2025 במסגרת התוכנית הלאומית של משרד העלייה והקליטה יחד עם משרד הבריאות, המשרד לפיתוח הנגב והגליל וארגון "נפש בנפש".
עליית הרופאים לישראל מעודדת במיוחד על רקע עזיבתם של ישראלים רבים את הארץ בשנתיים האחרונות, ובהם גם מאות רופאים. על פי נתוני הלמ"ס שפורסמו השבוע, בצל המלחמה שנמשכה גם בשנה שעברה, 69,300 ישראלים בחרו לעזוב את הארץ ב-2025, לעומת 19,000 חוזרים. ממחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב על ידי פרופ' איתי אטר, פרופ' ניתאי ברגמן ודורון זמיר, אף עלה כי מינואר 2023 עד ספטמבר 2024 עזבו את ישראל 875 רופאים, ובקיזוז הרופאים החוזרים - 481 נותרו בחו"ל. מדובר במציאות בלתי נתפסת במיוחד בשנים בהן מתמודדת מערכת הבריאות עם מחסור עצום ברופאים.
3 צפייה בגלריה
ד"ר איתן מיקלר, עלה לישראל מקולומביה
ד"ר איתן מיקלר, עלה לישראל מקולומביה
"אחרי 7 באוקטובר אמרתי לעצמי שזה הזמן". ד"ר איתן מיקלר, עלה לישראל מקולומביה
(צילום: יאיר שגיא)
על רקע זה, הנתונים שמפרסם משרד העלייה והקליטה לסיכום שנת 2025, שמהם עולה כי בשנה החולפת חלה עלייה במספר הרופאים העולים מארה"ב, צרפת ודרום אמריקה, מהווים בהחלט זריקת עידוד למערכת הבריאות.
ד"ר מיקלר התלבט האם לעלות לישראל כבר כשהיה בן 18, אך לבסוף החליט ללמוד קודם רפואה באוניברסיטת לה סבנה (University of La Sabana) בעיר צ'יה שבקולומביה. "דיברתי עם כמה חברים מישראל שאמרו שחסר רופאים בארץ, אבל שללמוד רפואה בישראל זה לא קל, ושכדאי שקודם אלמד ואז אעשה עלייה", סיפר בשיחה עם ynet. לפני כארבע שנים עלתה לישראל גם אחותו הגדולה של איתן, דנה, רופאה גם כן, אך הוריהם של השניים עדיין מתגוררים בקולומביה, ומגיעים לישראל מדי שנה לכמה שבועות.
ד"ר איתן מיקלר: "עלייה זה לא דבר קל, צריך סבלנות אבל יש עזרה בכל מקום, צריך רק לשאול", הוא אומר. "אם מישהו ציוני ורוצה להגיע לישראל ולעבוד פה, יש הרבה דרכים להגיע למטרה הזו, וכל אחד צריך לבחור את הדרך שמתאימה לו. אני ואחותי עלינו לישראל בדרכים שונות, ושנינו רופאים פה ושנינו שמחים. אין לנו מדינה אחרת"
ב-7 באוקטובר הוא היה במהלך שנת הסטאז'. "זה היה ממש קשה בשבילי לא לטוס לארץ באותו רגע ולעזור, אבל ההורים הזכירו לי שאני לקראת הסוף", הוא נזכר. לדבריו, המלחמה מעולם לא גרמה לו לחשוב מחדש על הרצון לעשות עלייה ולחיות בישראל, אלא להפך. "אחרי 7 באוקטובר אמרתי לעצמי שזה הזמן, 'אני רוצה להיות שם, ולא רוצה להיות פה'. וגם עכשיו בחו"ל זה לא כזה נוח להיות יהודי. בקולומביה יש נשיא אנטישמי. כל פעם שהוא מדבר באו"ם הוא נגד ישראל ואומר שישראל מבצעת רצח עם בעזה".

עבודת צוות

לפני כחמישה חודשים החל ד"ר מיקלר התמחות בהרדמה במרכז הרפואי שיבא (תל השומר). "בהתחלה היה קצת קשה כי לא הכרתי טוב איך עובדת הרפואה פה, וגם בגלל השפה - קשה לדבר עברית, ובטח עברית רפואית. לפני שנכנסתי עשיתי אולפן עברית רפואית ברעננה", הוא מספר.
לדבריו, עם סיום האולפן התקשה להבין כיצד להשתלב במערכת הבריאות, ונעזר במשרד העלייה והקליטה, שסייע לו בכתיבת קורות חיים ובאיתור בית החולים המתאים להתמחות. "כשהתחלתי את ההתמחות, הדבר הראשון שראיתי זה שצוות המרדימים, וכל צוות חדר הניתוח מגיעים מכל העולם וזה היה מעודד. שמעתי ערבית, רוסית, אנגלית, ואני השלישי שמדבר בספרדית במחלקה שלי. וגם המטופלים מגיעים ממקומות שונים - טיפלתי בדתיים, חיילים, אפילו הייתה לי מטופלת אחת מעזה".
3 צפייה בגלריה
בריאות בישראל
בריאות בישראל
נתונים מעודדים על רקע עזיבת רופאים בימי המלחמה. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
ד"ר מיקלר מספר שאחד ההבדלים המשמעותיים ביותר בין מערכת הבריאות בקולומביה למערכת הבריאות בישראל, הוא שיתוף הפעולה בין הגורמים השונים בצוות. "פה אני מרגיש שכולם מדברים ויכולים להביע דעה. אם יש אחות שחושבת שמשהו לא נכון, היא אומרת, וכולם, לא משנה אם הכירורג או המרדים, מתייחסים. לעומת זאת בקולומביה עובדים כמו מלפני הרבה שנים, אם הרופא או הכירורג אומרים משהו - זו מילה מלמעלה וזהו".
את תחום ההרדמה בחר עוד בתקופת הלימודים, בין השאר משום שהתחום משלב טיפול תרופתי, פיזיולוגיה, קבלת החלטות בזמן אמת והתמודדות עם מצבי חירום. "כשהייתי סטודנט ראיתי איך המרדים עובד בתוך חדר הניתוח, איך הוא עובר מ-0 ל-100 אם משהו לא בסדר ויודע בדיוק איזו תרופה עושה מה", מסביר ד"ר מיקלר.
כעת הוא קורא גם לרופאים נוספים לעלות לישראל. "עלייה זה לא דבר קל, צריך סבלנות אבל יש עזרה בכל מקום, צריך רק לשאול", הוא אומר. "אם מישהו ציוני ורוצה להגיע לישראל ולעבוד פה, יש הרבה דרכים להגיע למטרה הזו, וכל אחד צריך לבחור את הדרך שמתאימה לו. אני ואחותי עלינו לישראל בדרכים שונות, ושנינו רופאים פה ושנינו שמחים. אין לנו מדינה אחרת".
לפי נתוני משרד העלייה והקליטה, בשנת 2025 עלו לישראל 541 רופאים, לעומת 519 בשנת 2024: 93 מצפון אמריקה, לעומת 60 בשנת 2024, ו-53 מצרפת לעומת 25 בשנה שלפני כן. עלייה נרשמה גם במספר הרופאים שהגיעו מדרום אמריקה - 23 בשנת 2025 לעומת 12 בשנת 2024, וכן מאנגליה - משם עלו בשנת 2025 לישראל תשעה רופאים, לעומת רופא אחד בלבד בשנה קודם לכן.

להסיר חסמי רישוי

עוד עולה מנתוני המשרד כי בשנה החולפת השתלבו כ-400 רופאים במערכת הבריאות בתפקידים שונים. כ-30% מהמתמחים העולים החלו או משלימים התמחות בבתי חולים בפריפריה, ואחוז ניכר מהם משתלבים במקצועות נדרשים כגון פסיכיאטריה ושיקום.
3 צפייה בגלריה
השתלת ריאות במרכז הרפואי שיבא
השתלת ריאות במרכז הרפואי שיבא
"פה אני מרגיש שכולם מדברים ויכולים להביע דעה". חדר ניתוח בבית החולים שיבא
(צילום: דוברות שיבא)
במשרד העלייה והקליטה מציינים כי העלייה נצפית בעיקר ממדינות בהן פועלת התוכנית הלאומית ונעשו כנסים לעידוד עליית רופאים, שכללו גם סיוע בתהליכי עלייה, נגישות למידע וחשיפה אודות הזדמנויות עבודה בפועל. בשנת 2025 החל המיזם לפעול לראשונה גם באוסטרליה. מנהלת הרופאים מלווה את הרופאים העולים גם בהגעתם לישראל, בהסרת חסמי רישוי ושפה, וקליטה מיטבית במערכת הבריאות בישראל.
שר העלייה והקליטה, אופיר סופר, התייחס לנתונים ואמר כי זו "עדות לחזון משותף ולחיבור העמוק בין זהות יהודית, מקצוע ושליחות. מאות הרופאים שעלו מביעים אמון במדינת ישראל ובמערכת הבריאות שלה ובוחרים לקבוע את עתידם בישראל. זאת עלייה של אנשים שמביאים איתם מצוינות וניסיון, הבוחרים לא רק בקריירה, אלא בהצטרפות למאמץ לאומי לחיזוק מערכת הבריאות". לדבריו, משרד העלייה והקליטה מחויב לנושא וימשיך גם בשנת 2026 לעודד רופאים להגיע לישראל, ולהרחיב את המיזם למדינות נוספות.
מייסד-שותף ומנכ"ל נפש בנפש, הרב יהושע פס, הוסיף כי "הרופאים העולים הם שותפים מלאים בבניין המדינה ותרומתם מכרעת להצלת חיים. גם ב-2026 המיזם ימשיך להוכיח ששותפות אמיצה בין המגזר הציבורי למגזר השלישי היא הדרך הטובה ביותר לפתור את האתגרים הלאומיים של מדינת ישראל".