מספר ימי האשפוז בבית בישראל זינק ממאות בודדות ב-2018 לכ-162 אלף בשנת 2024. כעשירית מהאשפוז הפנימי במחלקות שנבדקו התבצע ב-2024 בבית המטופל. כך עולה מדוח חדש של משרד הבריאות המתפרסם היום (א'), שבחן את פעילות שירות אשפוז הבית החריף בשנים 2024-2018.
הדוח, שהוכן באגף תכנון מדיניות במינהל תכנון אסטרטגי וכלכלי, מתאר שירות שצמח בתוך שנים ספורות ממודל ניסיוני לרכיב בעל משקל ממשי במענה האשפוזי הפנימי. "התפיסה שלנו היא להרחיב את השירות, לא רק כחלופה לעומסי האשפוז, אלא כחלק מתפיסה רחבה של מעבר לשירותי בריאות גמישים ומותאמים יותר לצורכי המטופל", אמרה ד"ר הגר מזרחי, ראש חטיבת רפואה במשרד הבריאות, בתדרוך לכתבים.
עם זאת, לצד ההתרחבות מצביע הדוח על כך שביסוסו של אשפוז הבית כחלופה יציבה וארוכת טווח לאשפוז בבית החולים תלוי עדיין בהתמודדות עם שורה של חסמים מערכתיים, ארגוניים, תקציביים ותפעוליים.
מערכת בעומס מתמשך
מערכת הבריאות בישראל מתמודדת זה שנים עם עומסים במחלקות האשפוז. בעשורים האחרונים ירד שיעור מיטות האשפוז הכלליות לנפש, שהיה נמוך מלכתחילה בהשוואה לממוצע מדינות ה-OECD (המפותחות), ובמקביל תפוסת המיטות היא מהגבוהות בארגון ומשך האשפוז הממוצע מהקצרים בו. בעשור הקרוב צפויה ישראל להתמודד עם גידול משמעותי באוכלוסייה, עלייה בתוחלת החיים והזדקנות מואצת - מגמות שיגדילו את הביקוש לשירותי בריאות בכלל ולאשפוז בפרט.
על רקע זה החל משרד הבריאות ב-2018 לתמרץ את קופות החולים לפתח שירות אשפוז בית (Acute), כחלופה לאשפוז פנימי בבית חולים במקרים פשוטים ופחות מורכבים. במהלך 2026 הוסדר לראשונה מעמדם של בתי החולים כמפעילי שירותי אשפוז בית, עוגנו מנגנוני תמרוץ קבועים במסגרת חוק ההתחשבנות לשנים 2030-2026, והוקצה תקציב ייעודי של כ-220 מיליון ש"ח לחמש שנים.
ד"ר הגר מזרחי: התפיסה שלנו היא להרחיב את השירות, לא רק כחלופה לעומסי האשפוז, אלא כחלק מתפיסה רחבה של מעבר לשירותי בריאות גמישים ומותאמים יותר לצורכי המטופל
מהדוח עולה כי מספר אשפוזי הבית החריף זינק מ-136 בשנת 2018 לכ-38 אלף בשנת 2024 - ובסך הכול כ-115 אלף אשפוזים לאורך התקופה, לרבות אשפוזי בית לחולי קורונה. מספר ימי האשפוז טיפס ממאות בודדות ב-2018 לכ-162 אלף ב-2024.
בשנת 2024 שהו בממוצע יומי כ-445 מטופלים בו-זמנית באשפוז בית - כעשירית מקיבולת המחלקות הפנימיות הכלליות והפנימיות-גריאטריות. בחודש השיא טופלו כ-600 מטופלים במקביל, היקף השקול לכ-17 מחלקות פנימיות.
החסמים: כוח אדם, פיקוח ותקציב
לצד ההתרחבות מצביע הדוח על חסמים שמעכבים את מיצוי הפוטנציאל של השירות. בין היתר מציינים כותביו את הקושי בגיוס כוח אדם איכותי ובשימורו, ואת היעדר ההסדרה והפיקוח על ספקי אשפוז הבית החיצוניים: כיום אין מנגנון רישוי, הסמכה או פיקוח ארצי מחייב על פעילותם, והבקרה על איכות השירות נתונה לשיקול דעתן של הקופות בלבד.
חסם נוסף הוא היעדר תשתית מדידה לאומית. לפי הדוח, הרחבת השירות מחייבת מערך שיאפשר להעריך באופן שוטף את איכות הטיפול ובטיחותו, את הלימות ההפניות, שיעורי האשפוז החוזרים, אירועים חריגים ושביעות רצון המטופלים. "בהיעדר מערך כזה, קשה לבסס אמון מקצועי בשירות, להבחין בין פעילות חלופית לפעילות תוספתית, ולגבש יעדים ותמריצים מערכתיים מבוססי נתונים", נכתב בדוח.
הכותבים מצביעים גם על חוסר ודאות תקציבי בקרב קופות החולים. הפעלת השירות נשענה לאורך השנים על מבחן תמיכה ייעודי של משרד הבריאות, שאינו חלק מבסיס התקציב של הקופות, מתעדכן מעת לעת וחשוף לקיצוצים משנה לשנה. "מבנה תקצוב זה יוצר אי-ודאות בנוגע להיקף המשאבים שיעמדו לרשות הקופות בטווח הארוך, ומשפיע על יכולתן לתכנן השקעות, להרחיב תשתיות ולבסס מערכים קבועים להפעלת השירות", נכתב.
מי יפקח על נותני השירותים ועל איכות הטיפול? אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
באשר להפניית מטופלים מבתי החולים, מציין הדוח כי חלק מהצוותים הרפואיים עדיין אינם נותנים אמון מלא בשירות ולעיתים תופסים אותו כמיועד למקרים קלים בלבד, וכי מידת ההיכרות עמו אינה אחידה - מצב שעלול להביא לכך שמטופלים המתאימים לאשפוז בית ימשיכו להתאשפז בבית החולים. לכך מתווסף פער בתמריצים הכלכליים: אף שמודל ההתחשבנות מעודד עקרונית קיצור אשפוזים, לבתי החולים אין תמריץ ממשי להפנות מטופלים לאשפוז בית, שכן שחרור מוקדם של מטופל בודד אינו מייצר להם חיסכון של ממש, ההפניה כרוכה בתיאום נוסף, והתמיכה התקציבית ניתנת דווקא לקופות. נוסף על כך, עלות יום אשפוז בית המופעל בידי בית חולים גבוהה משמעותית מעלותו אצל הקופות או אצל ספקים חיצוניים.
מי מאושפז, ועל מה?
מחקרים מהעשורים האחרונים מצביעים על כך שעבור אוכלוסיות מתאימות אשפוז הבית קשור לתוצאות קליניות דומות לאלו של אשפוז מוסדי, ובחלק מהמדדים אף טובות מהן. סקירות שיטתיות ומטה-אנליזות מצאו שיעורי תמותה ואשפוזים חוזרים דומים ואף נמוכים יותר בהשוואה לבית החולים, לצד שביעות רצון גבוהה יותר של מטופלים ובני משפחותיהם וסיכוי נמוך יותר למעבר למגורים בבית אבות או במוסד סיעודי. חלק מהיתרונות נובע מהימנעות מהסיכונים הנלווים לשהייה בבית חולים - זיהומים נרכשים, דליריום והיחלשות גופנית עקב שכיבה ממושכת - המשפיעים על ההחלמה גם לאחר תום האשפוז.
הפרופיל שעולה מהדוח הוא של אוכלוסייה מבוגרת: 73% מהמאושפזים בני 65 ומעלה ו-56% בני 75 ומעלה, הגיל הממוצע 72 והחציוני 77 - מבוגרים מהמאושפזים בפנימית כללית (ממוצע 68) וצעירים מאלה שבפנימית גריאטרית (85). חמש האבחנות השכיחות הן ברובן מחלות זיהומיות הניתנות לטיפול בבית, לרבות מתן אנטיביוטיקה תוך-ורידית: דלקת ריאות (19%), זיהומי דרכי השתן (17.8%), צלוליטיס (13.6%), התייבשות (8.6%) ואי-ספיקת לב (5.6%). משך האשפוז הממוצע בבית עומד על 4.4 ימים - ארוך מהשהייה בפנימית כללית (3.7 ימים) ונמוך משמעותית מזו שבפנימית גריאטרית (8.9 ימים).
במקביל להתרחבות אשפוז הבית נרשמה בשנים האחרונות ירידה במדדי האשפוז במחלקות הפנימיות. בשנת 2024 נרשם שיעור התפוסה השנתי הממוצע הנמוך ביותר בעשור האחרון, למעט שנות הקורונה: כ-87% בפנימיות הכלליות וכ-67% בפנימיות-גריאטריות - ירידה של כ-12% וכ-25% בהתאמה בהשוואה ל-2019.
הדוח מצביע על תחומים בעלי פוטנציאל להרחבת השירות, בהם אשפוז אקוטי לילדים, כירורגיה וטיפול לאחר ניתוח, רפואת נשים ומיילדות, אונקולוגיה, קרדיולוגיה ופסיכיאטריה. בימים אלה עורך משרד הבריאות פיילוט למעקב אחר היריון בסיכון מהבית. במשרד מדגישים כי בשנים הקרובות צפוי אשפוז הבית להוסיף ולהיות נדבך מרכזי בהתמודדות מערכת הבריאות עם גידול האוכלוסייה, הזדקנותה והעומסים המתמשכים בבתי החולים.
