בשיתוף פייזר ללא מעורבות בתכנים
בעונות המעבר, כשהמזגנים עדיין פועלים רוב היום ואנחנו עוברים בין סביבה קרה לחמה, הגוף נאלץ להסתגל לתנאים משתנים. זה בדיוק הזמן שבו מערכת החיסון עלולה להיחלש. "למרות החום, דלקת ריאות לא רק שאינה נעלמת, אלא אף פוגעת באוכלוסיות רגישות יותר", אומר ד"ר צח ולנסי, מומחה ברפואת משפחה ומנהל מרפאה בכללית מחזור שרון שומרון. "אנחנו רגילים לקשר דלקות ריאה לחורף, עונה בה יש יותר מחלות ויראליות. אבל דלקת ריאות היא מחלה חיידקית, והיא יכולה להופיע גם בלי מחלה ויראלית קודמת, גם עכשיו - במיוחד אצל אוכלוסיות בסיכון". אז מה גורם לדלקת ריאות גם בעונה הזאת? מי נמצא בסיכון גבוה במיוחד? ואיך אפשר להגן על האוכלוסיות בסיכון באופן יעיל?
מזגנים, חום והתקהלויות: כך נחלשת ההגנה של הגוף
בניגוד למחלות ויראליות כמו שפעת או RSV (וירוס סינציאלי נשימתי) שמופיעות לרוב בחורף, דלקת ריאות נגרמת מחיידק - בעיקר מחיידק הנקרא פנאומוקוק. בסתיו, התנאים דווקא נוחים להיחשפות ולחולשה של המערכת החיסונית "גלי חום, מעבר קיצוני בין חום למזגן, מקומות סגורים והתקהלויות – כל אלה מחלישים את הריריות שלנו, שהן קו ההגנה הראשון של הגוף מפני מזהמים", אומר ד"ר ולנסי. "ברגע שהן לא מתפקדות כמו שצריך, עולה הסיכון להידבקות".
מלבד התנודתיות בטמפרטורות, יש גם סיבות התנהגותיות. "אנחנו רואים הדבקות גם בגלל שהייה במקלטים בתקופה האחרונה בישראל, טיסות, מלונות, ג'ימבורי - כאשר מישהו משתעל לידנו, הטיפות עוברות. מי שנמצא בסיכון - עלול להידבק ולחוות את המחלה באופן קשה".
האוכלוסיות בסיכון - לא רק קשישים
כמו במחלות רבות, גם כאן אוכלוסיית הסיכון ברורה - אבל רחבה יותר ממה שנדמה. "מי שנמצא בסיכון גבוה לדלקת ריאות הם מבוגרים מעל גיל 65, מעשנים, חולי סוכרת, אסתמה COPD (מחלת ריאות חסימתית כרונית), אי ספיקת לב, מחלות כבד או כליה", מפרט ד"ר ולנסי. "גם חולים אונקולוגיים או כאלה שמקבלים טיפול ביולוגי או כימותרפי, שהמערכת החיסונית שלהם מוחלשת, נמצאים בסיכון גבוה - במיוחד ללא חיסון".
עם זאת, לא כל אדם מבוגר בהכרח יידבק או נחשב אוכלוסייה בסיכון. "תפקידו של רופא או רופאת המשפחה הוא להתייחס למצב הבריאותי הכללי וגם לגיל", מבהיר הרופא.
לא צריך להתפנות למרפאה על כל שיעול: מתי לגשת לרופא?
רובנו חווים שיעול או נזלת במהלך השנה, שמעידים ברוב המקרים על וירוס קל שחולף לבד. "לא כל שיעול או צינון בנאלי מעידים על מחלה קשה או חיידקית הדורשת התייחסות של רופא. חשוב לעקוב אחרי התסמינים, אך לא להיות מוטרד מכל שיעול", מסביר ד"ר ולנסי. "יחד עם זאת יש סימנים שמחייבים התייחסות. אנשים באוכלוסיות סיכון שיש להם חום גבוה מעל 38.5°, עייפות קיצונית, בלבול או קוצר נשימה - צריכים להגיע להיבדק. כאבים בחזה, כיח דמי, או חום שנמשך מעל שבוע וחצי - גם הם סימנים לדלקת ריאות אפשרית. לא כל שיעול הוא דלקת ריאות, אבל אסור לפספס כשיש תסמינים מדאיגים".
החיסון: פשוט, בטוח, מציל חיים
לצד הקפדה על זהירות והגינה, אחד מהאמצעים החשובים ביותר למניעה של דלקת ריאות הוא חיסון. "מדובר בחיסון חד-פעמי, בטוח מאוד, ללא תופעות לוואי כמעט, ועם יעילות גבוהה", אומר ד"ר ולנסי. "היום יש חיסון שמכסה 20 זנים של פניאומוקוק, מה שמהווה יתרון משמעותי. בעבר היה צריך לחדש אותו כל חמש שנים – היום מדובר בחיסון של פעם אחת לכל החיים".
החיסון ניתן גם לתינוקות, אך הרופאים ממליצים עליו במיוחד למבוגרים באוכלוסיות סיכון. "הגישה שלי ברורה: כמו שאמרתי להורים שלי, אני אומר לכל המטופלים הרלוונטיים שלי - לכו להתחסן. זה חיסון מציל חיים".
למה החיסון כל כך חשוב?
"כאשר חולה בת 80 שמגיעה למיון עם דלקת ריאות ועלולה להזדקק להנשמה - מדובר בטראומה לגוף. אנשים בגילאים האלו לא תמיד חוזרים לעצמם, או שלוקח להם הרבה זמן להתאושש. החיסון לא מונע 100% מהמקרים, אבל הוא מפחית את חומרת המחלה. אדם מחוסן יכול לקבל טיפול מתאים ולהישאר בבית - מה שחוסך סיבוכים, אשפוזים, ותמותה. אסור לשכוח שאשפוז הוא גם מעמסה לוגיסטית על המטופל ועל בני משפחתו, וחושף אותו לזיהומים בבית החולים. כל מניעה של אשפוז היא תוצאה מבורכת".
לצד החיסון, כאמור גם הרגלים פשוטים ובסיסיים יכולים לעזור. "לשמור על היגיינה, לשטוף ידיים, לא להיות בקרבת חולים. בסביבה של נכדים מנוזלים - סבא וסבתא צריכים להיזהר. אם אפשר - לשים מסכה, במיוחד בהתקהלויות, במקומות סגורים או בטיסות", ממליץ ד"ר ולנסי. "היעד שלי הוא לחסן את כל האוכלוסייה בסיכון. זה פשוט, בטוח ומציל חיים".
בשיתוף פייזר ללא מעורבות בתכנים
פורסם לראשונה: 14:17, 09.11.25
