טבח 7 באוקטובר והמלחמה הארוכה בת השנתיים הביאו את ישראל למצב שבו היא נמצאת על סף גל תחלואה נפשית רחב היקף. ניסיונותיה של המדינה לעודד פסיכולוגים לשוב לשירות הציבורי באמצעות הסכם שכר חדש, נתקלים לדברי אנשים במערכת בקשיים עקב "פקק" חדש בצינור: מחסור עצום בתקנים, בעוד הביקוש לטיפול רק הולך וגדל.
"במערכת הבריאות הציבורית יש עומסים בלתי נסבלים, במיוחד לאחר 7 באוקטובר", אומר פסיכולוג בתפקיד ניהולי במערכת הבריאות בשיחה עם ynet. "אנחנו עובדים תחת אחריות עצומה לאנשים מאוד פגועים, עם סימפטומים שכמעט לא ראינו מבחינת העוצמה שלהם. התמונה היא קטסטרופלית - מאות ממתינים לתורים, והתקינה אינה משתנה. יש צורך בהוספה של אנשי מקצוע כדי לעזור לנו לשרוד את היום, השבוע, החודש". לדבריו, הפערים בין מספר הפסיכולוגים הנדרשים לעומת מספר התקנים בפועל גדולים מאוד. "אנחנו משוועים לכוח אדם", הוא טוען.
סקר חדש של פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית, שנערך בספטמבר 2025 בקרב 396 פסיכולוגים, מצא כי פסיכולוגים רבים מבקשים לחזור לשירות הציבורי, אך התנאים הקיימים במערכת מונעים מהם לעשות זאת. מהנתונים עולה כי 37% מהמשיבים הביעו רצון במידה בינונית עד רבה מאוד לחזור לשירות הציבורי, ו-40% ציינו כי ההסכם החדש במערכת מגביר את רצונם לשוב.
עם זאת, 4% מהפסיכולוגים שניסו באופן אקטיבי לחזור למערכת הציבורית, לא התקבלו בשל מחסור בתקנים פנויים. עוד עולה מהסקר כי בקרב הפסיכולוגים שאינם מעוניינים לשוב למערכת הציבורית, הסיבות המרכזיות הן עומס עבודה גבוה (58%) וחשש משחיקה (47%). בפורום מציינים כי כ-95% מהמשיבים הם מומחים ומדריכים, מחציתם בעלי ותק של יותר מ-15 שנים במקצוע, נתון המדגיש את אובדן הניסיון וההון האנושי במערכת הציבורית. "הסקר מייצג קהילה של כ-10 אלף פסיכולוגים בשוק הפרטי, כך שאנחנו יכולים להניח שהיקף המעוניינים לשוב למערכת הציבורית גדול בהרבה, ואנחנו גם שומעים זאת מהשטח", מסביר ד"ר יובל הירש, פסיכולוג קליני, מראשי פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית.
לדבריו, הסכם השכר שנחתם באפריל האחרון שיפר משמעותית את שכרם של הפסיכולוגים בשירות הציבורי. לפי ההסכם, שכר של פסיכולוג בשירות הציבורי עלה בכ-40% בממוצע. במסגרת ההסכם יינתנו לפסיכולוגים בהיקפי משרה גדולים מענקים שנתיים של עד 30 אלף שקל. "ההסכם עשה שינוי דרמטי בתפיסה, ונחשב קו פרשת המים", הוא אומר. "לפני כן, השכר היה בגדר התנדבותי, וכעת הוא שכר ראוי שאפשר להתפרנס ממנו, אבל מצד שני אנחנו נתקלים במחסור של הקצאת תקנים מצד המדינה. מה זה עוזר ששכנעת אותם עם שכר טוב, אם לא מקבלים אותם לעבודה?"
"המצב מבחינת בריאות הנפש בארץ הוא פשוט קטסטרופה, בטח אחרי המלחמה", מוסיף ד"ר הירש. "אנחנו עומדים לפני אחת התקופות החמורות ביותר עם גלי תחלואה משמעותיים. כבר היום יש תורי המתנה מטורפים, סביב שנה וחצי, והם לא ייעלמו בקסם. המדינה צריכה לשרת את האזרחים, הם צריכים להביא אנשי מקצוע".
ד"ר יובל הירשצילום: אלכס קולומויסקיגם לטענת הפסיכולוג, שדרוג השכר לא מספיק. "זו קריאת עידוד, אבל בסופו של דבר כל מי שתופס פוזיציה במערכת הציבורית, לא עושה את זה בשביל השכר, אלא המשמעות שיש בעבודה. אנחנו צריכים להתגייס ולהעניק מענה לעשרות האלפים שתכף ישטפו אותנו. המערכת הציבורית לא מוכנה".
לפי נתוני פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית משנת 2022, שמתבססים על הערכות בשל היעדר נתונים רשמיים מלאים - קיים פער של אלפי פסיכולוגים במקצועות השונים. כך למשל, קיימים 675 תקנים לפסיכולוגים קליניים, מול צורך מוערך של כ-2,200 תקנים - פער של למעלה מ-1,500 משרות. בתחום הפסיכולוגיה הרפואית נדרשות כ-1,800 משרות, אך קיימים רק 165 תקנים בפועל.
"המצב מבחינת בריאות הנפש בארץ הוא פשוט קטסטרופה, בטח אחרי המלחמה. אנחנו עומדים לפני אחת התקופות החמורות ביותר עם גלי תחלואה משמעותיים. כבר היום יש תורי המתנה מטורפים, סביב שנה וחצי, והם לא ייעלמו בקסם. המדינה צריכה לשרת את האזרחים, הם צריכים להביא אנשי מקצוע"
בפורום מציינים כי מאז איסוף הנתונים, המצב לא השתנה באופן משמעותי, וכי יש צורך במפתח תקינה ברור (כמות פסיכולוגים נדרשת ביחס לגודל האוכלוסייה). "צריך פעם אחת ולתמיד שמשרד הבריאות יבוא ויגיד כמה פסיכולוגים צריכים להיות במערכת כדי להצליח לתת שירות פסיכולוגי טוב", אומר הירש. לדבריו, המדינה נמנעת מכך כבר שנים. "הם לא רוצים שיראו את המחסור העצום, אבל תורי ההמתנה מעידים על המצב. אני מצפה ממשרד הבריאות לקום ולעשות תוכנית רב-שנתית שמראה צמיחה בכמויות כוח האדם. כיום אין תוכנית כזו, ונראה שהם חוששים להיות מחויבים ליעדים". במקביל, הוא מציין כי במשרד החינוך יש אומנם מפתח תקינה לפסיכולוגים החינוכיים, אולם הוא בן 35 שנה ומיושן מאוד, ולא מתאים כלל להיקפי השירות הנדרשים כיום.
ד"ר הירש אומר כי מעבר למפתח התקינה, יש צורך ברגולציה על אופן הקצאת התקנים הקיימים, כך שהחלטות לא יישארו בידי מנהלי בתי החולים בלבד. "יש מקומות שבהם גם את התקנים הקיימים מקצים לתפקידים אחרים. זה יוצר חוסר שוויון בין בתי החולים והמוסדות".
הפסיכולוג מוסיף כי בעקבות המצב, גם המגזר הפרטי תחת עומס כבד. "לי אין שעה פנויה להציע בפרטי, ואני לא מכיר אף קולגה שלי שיש לו שעה נוספת", הוא מציין, אך מדגיש כי "לשלוח אנשים לקליניקה פרטית במאות שקלים זה לבזות את העמדה הסולידרית, ולעשות עוול למי שממילא נמצא במשבר קשה".
לדבריו, לגל התחלואה הנפשית יהיו השלכות כלכליות רחבות. "אנחנו הולכים למשבר של אלפי ישראלים שלא יעבדו, שיגלשו למקומות התמכרותיים, ואף אחד לא מכין להם מקום. כולם יודעים שהם יגיעו, אבל אף אחד לא נערך".
הוא מדגיש כי מענים כמו עוזרי טיפול או מאמני חוסן, שהוצעו בעבר, אינם מתאימים למורכבות הנוכחית. "אנחנו זקוקים למטפלים עם מיומנויות מצוינות בטיפול בפוסט-טראומה עמוקה וקשה, כי זה מה שאנחנו נתקלים בו היום". לדבריו, טיפול בפוסט-טראומה דורש מענה ארוך, אינטנסיבי ורב מקצועי. "ככל שהתקינה נמוכה יותר, העבודה מתחלקת בין פחות אנשים ואנשי מקצוע נאלצים לבצע עבודה של מקצועות אחרים, כך למשל עובד סוציאלי שנאלץ לעשות עבודה של פסיכולוג או ההפך. זה שוחק מאוד, ואנחנו נראה את התוצאות בשטח, כי גם מי שנמצאים במערכת הציבורית יעזבו".
ד"ר הירש מסכם ואומר כי בפורום מתריעים על המצב העגום כבר שנים. "הצלחנו להוביל יחד עם ההסתדרות והמשרדים הסכם שכר, אבל צו השעה של המדינה זה לקום עכשיו ולשים תקציב, ולייצר תוכנית שתאפשר להכפיל את כמות הפסיכולוגים בשירות הציבורי. הגיע הזמן שיתעוררו שם למעלה".
ממשרד הבריאות נמסר: "כחלק מהתוכנית הלאומית לבריאות נפשית בישראל עודכנו הסכמי השכר של הפסיכולוגים ושיפרו משמעותית את השכר בשירות הציבורי. קופות החולים מגייסות בשנתיים האחרונות מאות מטפלים חדשים ובתוכם פסיכולוגים רבים לתוך המערכת הציבורית. גם בבתי החולים ישנה קליטה מוגברת של פסיכולוגים ואנשי צוות נוספים בהתאם לתוכנית רחבה לשיפור התקינה בבתי החולים. בכוונת משרד הבריאות לדרוש תקנים יעודיים לבתי החולים בתקציב המדינה לשנת 2026. מעבר לכך, במערכת עובדים מעל לאלף מתמחים, כאשר מתחילת המלחמה משרד הבריאות פתח עוד מאות תקנים למתמחים בפסיכולוגיה, זאת כדי לצמצם את צוואר הבקבוק שהיה ברשימת ההמתנה להתמחות קלינית. מהלכים אלו צפויים לשנות את פני הפסיכולוגיה הציבורית בישראל, המשרד ממשיך לפעול על מנת להגדיל את מספר הפסיכולוגים בשירות הציבורי".
