בשיתוף גיליאד
כנס ASH של האגודה האמריקנית להמטולוגיה הנערך מדי שנה בדצמבר נחשב לאירוע החשוב ביותר בעולם בתחום ההמטולוגי. בכנס, שהתקיים לפני שבועיים בפעם ה-63 באטלנטה שבארצות הברית הוצגו כמה פריצות דרך רפואיות חשובות, שעומדות לחולל מהפכה רפואית בשנים הקרובות.
"בשנים האחרונות הכנס מציג יותר ויותר מחקרים פורצי דרך", מציין ד"ר אברהם אביגדור, מנהל המכון ההמטו-אונקולוגי במרכז הרפואי שיבא תל השומר. "כשאני התחלתי את ההתמחות שלי, היו מספר קטן של תרופות וב-15-10 שנים האחרונות יש פריצות דרך משמעותיות ומגוון של טכנולוגיות וטיפולים חדשים".
אחת המהפכות הגדולות שעובר תחום ההמטולוגיה בשנים האחרונות היא שיטת ה-CAR-T שמטפלת ואף מרפאת סוגים שונים של סרטני דם. "מדובר בטיפול ש'מחנך' מחדש את תאי ה-T במערכת החיסון כך שיכירו את הגידול הסרטני. החינוך מחדש נעשה באמצעות שיטות של הנדסה גנטית. מחדירים גנים חדשים לתאי ה-T ומחזירים אותם למטופל. לאחר ההחזרה התאים המהונדסים תוקפים את תאי הלימפומה ואמורים לחסל אותם".
הטיפול, שנכנס לסל הבריאות בישראל בשנת 2019, מיועד כיום לטיפול בקו שלישי לחולי לימפומה מסוג B ולוקמיה מסוג B . המחקרים שהוצגו בכנס ה-ASH ביקשו להראות כי טיפול ה- CAR-T למחלת הלימפומה הוא יעיל ובטוח יותר בטיפול בקו שני מאשר השתלת מח עצם עצמית. "מדובר בפריצת דרך של ממש. המשמעות היא שהטיפול ב- CAR T- עשוי להחליף את השתלת מח עצם, שנחשב עד היום כטיפול יעיל בהישנות מחלה, אבל כרוך במינוני כימותרפיה גבוהים", מבהיר ד"ר אביגדור.
המחקר הגדול והמשמעותי ביותר בנושא ה-CAR-T הוצג במושב הפתיחה של כנס ה-ASH והראה נתונים ראשוניים בחולי DLBCL. המחקר מצא כי 42.6% מהחולים שורדים 5 שנים לאחר עירוי אחד של תרופת ה- CAR-T, שפותחה בישראל ונולדה במכון ויצמן. במהלך זמן המעקב של המחקר, 92% מהחולים שקיבלו את התרופה לא היו צריכים אף טיפול נוסף לאחר הטיפול היחיד שניתן להם.
"אמנם מדובר בנתונים ראשוניים, אולם נראה שמדובר בפריצת דרך כיוון שזו הפעם הראשונה שמחקרים מראים סיכוי נמוך להישנות מחלה לאחר טיפול ב-CAR-T בהשוואה להשתלת מח עצם עצמית. מעבר ליתרון של הטיפול ב- CAR-T, חשוב לזכור שחלק לא מבוטל מהחולים שמחלתם נשנית, אינם מתאימים להשתלה עצמית בגלל מחלות רקע וגיל ועבורם ה- CAR-T הוא חלופה לפחות טובה כמו השתלה עצמית", מסביר פרופ' רון רם, מנהל היחידה להשתלות מח עצם במרכז הרפואי תל אביב איכילוב, אחד מבתי החולים שלקחו חלק במחקר הגדול שהוצג בכנס.
"מאוד מרגש לחוות את ההיסטוריה ואת ההתפתחות של הטיפול ב-CAR-T. זוהי מהפכה של ממש, והטיפול משפר את השרידות של החולים בצורה משמעותית. עד לפני כמה שנים, השרידות המוערכת של החולים הללו הייתה רק 10%. היום אנחנו מדברים על כ-50% מהחולים שישרדו לאורך זמן. נכון להיום, ה- CAR-Tהוא טיפול פורץ דרך בלימפומה ובלוקמיה, ובהמשך אני מאמין שהוא יגיע גם למחלות אונקולוגיות אחרות", אומר פרופ' רם.
נוגדנים ללימפומה וטיפול בסיבוכי השתלה
גם בתחום השתלות מח העצם הציג השנה הכנס חידושים חשובים. "אחד הסיבוכים המשמעותיים של השתלת מח עצם מתורם היא מחלת השתל כנגד המאכסן", מסביר פרופ' רם. "חלק ניכר מהחולים אינם מגיבים לקווי הטיפול הראשונים והשתלת מח העצם מתורם נועדה לגייס את מערכת החיסון על מנת להילחם בממאירויות, בעיקר בסרטן הדם, לוקמיה. מחלת השתל כנגד המאכסן (החולה) מופיעה בכ-50% מהחולים, מתוכם 50% לא יגיבו לקו הטיפולי הראשוני שניתן על ידי סטרואידים. בשנתיים האחרונות אושרו על ידי ה-FDA שלוש תרופות למחלה, אבל עדיין יש קבוצה נכבדת של חולים שמחלתם מתקדמת, איכות חייהם נפגעת וחלקם אף נפטרים מהמחלה".
פרופ' רם מסביר כי אחד המנגנונים שנחקרים לאחרונה במחלת השתל כנגד המאכסן קשור לפעילות מקרופאגים, "תאים אלה הם חלק מתאי מערכת החיסון שגורמים להחמרה של התהליך הדלקתי והצלקתי". בכנס ASH האחרון הוצג מחקר חדשני שהראה לראשונה פעילות משמעותית של נוגדן לפעילות המקרופאגים שהביאה תגובה משמעותית, "ובעקבותיה הייתה ירידה בעוצמת המחלה ובהיקפה - כ-70% מהחולים הגיבו לטיפול. מדובר באחוזי תגובה מאוד משמעותיים. זוהי בשורה אמיתית לחולים שלנו שלא הגיבו לקווי טיפולי קודמים ומחקר בו נעשה שימוש בנוגדן הזה עומד להפתח במרכזי ההשתלה בישראל".
על מחקר נוסף שהוצג בכנס מספר ד"ר אביגדור: "המחקר נוגע לטיפול ביולוגי במחלת הלימפומה באמצעות טכנולוגיה של נוגדנים דו ראשיים. הטכנולוגיה עובדת כך שראש אחד של הנוגדן נקשר לחלבון על גבי תאי הלימפומה והראש השני נקשר לחלבון של תאי ה-T שנקרא CD3, וביחד הם משפעלים את תאי ה-T כנגד תאי הלימפומה. הם למעשה עושים אותה פעולה של תאי הCAR-T".
טכנולוגיית הנוגדנים הדו ראשיים, מסביר ד"ר אביגדור, היא עוד צעד משמעותי לכיוון טיפולים בסרטן ללא כימותרפיה. "יש כמה חברות שמייצרות נוגדנים דו ראשיים, והמחקרים בכנס הציגו תגובות יוצאות מן הכלל בחולים שכבר עברו הרבה טיפולים. אנחנו עדיין לא יודעים איך הטיפולים של הנוגדנים וה- CAR-Tייכנסו לפרדיגמה הטיפולית של חולי הלימפומות. לדעתי, תוך ארבע או חמש שנים נדע איך לבנות את הטיפולים במחלת הלימפומה, שהם יהיו טיפולים ללא כימותרפיה".
בשיתוף גיליאד ללא מעורבות בתכנים
