כבר יותר משנה שחייה של ענבל נחמד סובבים סביב מיטת בנה, עידו, לוחם שנפצע בראשו על ידי צלף ב-3 בינואר בשנה שעברה בדרג' תופאח שבעזה. מאז אותו יום ארור הוא מאושפז מחוסר הכרה. ענבל חוללה גלים במכתב שבו סיפרה על התחושה שהלוחמים שנפצעו הכי קשה נתנו את חייהם למדינה, אבל בחלוף הזמן, המדינה שכחה אותם. צפו בריאיון איתה לאולפן ynet:
משדר אולפן 08.01.25 - המכתב של האמא של הלוחם, ראיון עם ענבל נחמד אימו של עידו נחמד שנפצע אנושות בקרבות בעזה
(צילום: מיקי שמידט)

עידו הוא לוחם בנח"ל בן 21 ממבשרת ציון, מחוסר הכרה מאז פציעתו. "כל חייו התנדב ועשה למען החוליות החלשות של החברה", מספרת אימו, "גם כשהיה בצופים, הוא הדריך ילדים על הרצף וגם בשנת השירות שהוא עשה באיילים לפני הצבא. הוא תמיד עבד עם ילדים עם צרכים מיוחדים ותמיד דאג לחלשים בחברה. עכשיו כשהוא החוליה החלשה, הוא נזקק לחברה שתעמוד ותילחם עליו, המדינה, רשויות, משרד הביטחון, צה"ל, מערכת הבריאות. עכשיו כולם נדרשים להחזיר לו, בזכות ולא בחסד, את מה שמגיע לו".
עד לפני פציעתו של עידו, ניהלה האם בית ספר, האב עובד בתחום הקמעונאות, האחות הבכורה זוהר, בת 24 בלימודים מטעם הצבא, עידו, ואחיו הקטן יהלי בן 18 נמצא בשנת שירות בעמותת איילים, אותה עמותה שגם עידו היה בה לפני גיוסו.
3 צפייה בגלריה
עידו נחמד
עידו נחמד
עידו נחמד בשירותו הצבאי
(צילום: באדיבות המשפחה)
3 צפייה בגלריה
עידו נחמד
עידו נחמד
עידו נחמד. "תמיד פעל למען החלשים בחברה"
(צילום: באדיבות המשפחה)
מאז שעידו נפצע, הכול השתנה. "כל החיים שלנו התהפכו. כל מה שהיה לפני כבר לא ישוב, כל מסלול החיים של כל בני המשפחה השתנה", מספרת ענבל. "כולנו בפרויקט חיינו לנסות להחזיר אלינו את עידו שנפצע אנוש ונלחם כבר שנה וחמישה ימים על חייו. כל יום אנחנו נלחמים על כל מערכת חיונית של גופו ואנחנו נלחמים שתהיה לו הזדמנות לשיקום אמיתי".
עידו עבר כבר שמונה בתי חולים מאז פציעתו, ביניהם גם בית לוינשטיין, ועכשיו הוא מאושפז בבית החולים שיבא בתל השומר.
ענבל נחמד: "לדברי הרופאים צריך פשוט לחכות שיקרה משהו, שעידו יצליח לחזור להכרה ולהגיב. בינתיים כל עוד הוא נלחם, אנחנו נלחמים בכל הכוח ונילחם יחד איתו ובכל מי שצריך. הוא נלחם כמו אריה, כמו שהוא נלחם להגנת המדינה שלנו הוא נלחם עכשיו על החיים שלו"
בכל יום שעובר היא מקווה שיקרה שינוי, שעידו יתעורר. "אנחנו נאחזים בכל דבר. יום שבו המדדים הבסיסיים שלו נורמליים, אז מבחינתנו זה יום טוב עבורנו. יש גם ימים מאוד קשים, שבם אנחנו רואים שהוא סובל, ואנחנו כבר למדנו להרגיש אותו.
"לדברי הרופאים צריך פשוט לחכות שיקרה משהו, שעידו יצליח לחזור להכרה ולהגיב. בינתיים כל עוד הוא נלחם, אנחנו נלחמים בכל הכוח ונילחם יחד איתו ובכל מי שצריך, כדי להביא לו את ההזדמנות שמגיעה לו לשיקום הכי טוב שאפשר עם כל הטכנולוגיות הכי מתקדמות והמומחים הכי גדולים בעולם, המחקרים הכי גדולים, כל מה שצריך אנחנו נביא כדי לעזור לעידו לחזור לעצמו. והוא נלחם, הוא נלחם כמו אריה, כמו שהוא נלחם להגנת המדינה שלנו הוא נלחם עכשיו על החיים שלו, ואנחנו נלחמים לצידו".
3 צפייה בגלריה
משפחתו של עידו נחמד
משפחתו של עידו נחמד
משפחתו של עידו נחמד לפני הפציעה. "מגויסים להחלמתו"
(צילום: באדיבות המשפחה)
היא שיבחה את ח"כ חילי טרופר (המחנה הממלכתי) שהתגייס לסייע: "ללכת למחלקות שיקומיות זה לא עובר לאנשים בגרון. זה לא כיף ולא נעים, בלשון המעטה, אבל זה בדיוק מה שחילי עושה. הוא בא ויושב ומסתכל לנו בעיניים ושומע אותנו ומקשיב, ומנסה להפעיל את כל הקשרים וכל החוטים בדרך כל כך צנועה ושקטה ומתעניין כל הזמן, ובודק. העם צריך לדעת שיש גם פוליטיקאים כאלה ובני אדם כאלה שמוכנים לעזור בקרב נבחרי הציבור שלנו".
עוד אמרה: "במהלך המסע הזה פגשנו את העם באמת במלוא הדרו, יש לנו עם נפלא ואנשים כל כך טובים שבאמת מנסים לעזור בכל דרך אפשרית ובכל מובן, אבל ח"כ חילי טרופר הוא איש מיוחד במינו כי הוא איש ציבור, נבחר. הייתי מחוברת לתורתו ולמשנתו הרבה זמן לפני שפגשתי אותו פנים אל פנים. לפני שעידו נפצע ניהלתי בית ספר לאוכלוסייה דומה לזו שחילי עובד איתה, ותמיד שאבתי ממנו כוחות והשראה.
"הבת שלי פנתה אליו לפני בערך חצי שנה, כשהיינו בעוד אחד מעשרות הניתוחים שעידו עבר והוא הגיע אלינו ומאז הוא פשוט פועל בכל דרך שיראו אותנו, שיראו את עידו, לא בדיבורים ולא בתמונות או בסיפורים, אלא פשוט מביא את כל מי שהוא יכול למיטה של עידו, שיראו מה זה מסע של למעלה משנה שעידו שוכב במיטה ומחוסר הכרה".
מתחילת מלחמת חרבות ברזל נפצעו 5,606 חיילים וחיילות, בהם 825 באורח קשה. נתוני אגף השיקום של משרד הביטחון, שכוללים גם פצועים מזרועות ביטחון אחרות ואנשי כיתות כוננות, מצביעים על מספר כמעט כפול של פצועים מתחילת המלחמה - ועל כך יש להוסיף עוד מאות רבות של אזרחים שנפגעו. אנחנו ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" ממשיכים ללוות את סיפורי הגבורה והשיקום שלהם. קראו עוד עדויות וצפו במסע התקומה שלהם - בקישור הבא.