בשיתוף חברת פייזר, ללא מעורבות בתכנים
צפו בפאנל המלא:

"המגפה לא נעלמה – יש טיפולים, אבל חייבים לאבחן מוקדם", פרופ' יסמין מאור
(אולפן ynet)


למרות שהשיח הציבורי על נגיף הקורונה דעך, הנגיף עדיין מלווה אותנו וגורם לתחלואה משמעותית, במיוחד בקרב קבוצות סיכון. בפרק חדש של הפודקאסט "זה ויראלי", מתארחת פרופ' יסמין מאור, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים וולפסון ויו"ר האיגוד למחלות זיהומיות. היא מדברת על מצב התחלואה כיום, הסיבוכים האפשריים של המחלה, חשיבות החיסונים והטיפולים המוקדמים – ועל האתגרים בהעלאת המודעות בציבור וגם בקרב צוותי הרפואה.
מה מצב התחלואה בקורונה כיום?
"אנחנו רואים כל הזמן טפטוף מתמיד של חולים עם קורונה. גם היום ראיתי חולה עם קורונה – זה לא יום יוצא דופן. בניגוד למה שהיה קודם, כשהיו שיאים מאוד גדולים של תחלואה והמון מיטות אשפוז, עכשיו זו תחלואה סטטית שנמשכת כל השנה. כשסוכמים את כל החולים לאורך השנה, מגיעים למספרים משמעותיים".
האם הקורונה הפכה למחלה עונתית?
"עוד לא. אנחנו חושבים שכן, אבל כרגע הסימנים הם אחרים. התחלואה די קבועה לאורך השנה. אנחנו עדיין רואים חולים קשים שמסתבכים ואפילו מתים מקורונה".
מי נמצא היום בסיכון הגבוה ביותר לסיבוכי קורונה?
"החולים שמתאשפזים הם בעיקר מבוגרים עם מחלות רקע או אנשים מדוכאי חיסון. יש הרבה הדבקה בקהילה, אבל היא פחות מגיעה לבתי החולים. אצל האוכלוסיות האלו המחלה עדיין עלולה להיות קשה".
איזה טיפולים תרופתיים קיימים היום לקורונה?
"היום יש תרופות חדשניות שנמצאות איתנו כבר כשנתיים. צריך לקחת אותן כשמרגישים טוב, עוד לפני הידרדרות. אצל אוכלוסיות בסיכון הן יכולות למנוע את הסיבוכים הקשים. אבל יש כאן בעיה: גם הציבור לא תמיד מבין שצריך לקחת תרופה דווקא כשמרגישים טוב, וגם הרופאים לפעמים מחכים לראות אם המצב יחמיר – ואז זה כבר מאוחר מדי".
איזה סיבוכים עלולים להתרחש כשנדבקים בקורונה?
"דלקת ריאות היא אחד הסיבוכים השכיחים, גם מהנגיף עצמו וגם מחיידקים שמתלבשים על הזיהום. יש גם פגיעה בתפקוד הריאתי, צורך בחמצן, לעיתים הנשמה. מעבר לזה, הקורונה יכולה להחמיר מחלות כרוניות – לב, סוכרת, כליות, לגרום לקרישי דם, הפרעות קצב, ולעיתים גם תסמונת Long Covid שכוללת תלונות רפואיות ממושכות, אפילו אצל צעירים ובריאים".

2 צפייה בגלריה
מחלות זיהומיות פייזר
מחלות זיהומיות פייזר
פרופ' יסמין מאור ואלכסנדרה לוקש
(אולפן ynet)

אז צעירים גם בסיכון?
"הרוב המוחלט של הסיבוכים קורה אצל מבוגרים עם מחלות רקע. צעירים בסיכון הם כאלה עם דיכוי חיסוני – כתוצאה מתרופות, טיפולים אונקולוגיים, השתלות איברים או מח עצם. אבל ההמלצה להתחסן – לכולם. הטיפול התרופתי אמנם רק לקבוצות סיכון, אבל החיסון – כל אחד יכול להרוויח ממנו".
מה לגבי נשים בהיריון?
"ראינו תחלואה קשה ותמותה בנשים בהיריון בתחילת המגפה. היום זה פחות, אבל עדיין הקורונה יכולה להיות חמורה יותר בהריון, עם השלכות על ההיריון עצמו. לכן גם כיום מומלץ לנשים בהיריון להתחסן".
ומה עם תופעות לוואי של החיסון?
"החיסון מאוד בטוח. תופעת הלוואי המשמעותית היחידה היא דלקת בשריר הלב בגברים צעירים, וגם זה נדיר מאוד ובדרך כלל הפיך. הנזק מהמחלה עצמה הרבה יותר משמעותי".
אנחנו שומעים על הרבה מחלות נשימתיות בחורף – איך זה משפיע על ההתחסנות?
"אכן, יש גם שפעת וגם RSV. חשוב להבין שכל חיסון מגן רק על הנגיף הספציפי. אנשים לפעמים מתאכזבים כי חלו למרות שהתחסנו – אבל ייתכן שחלו בנגיף אחר. אין בעיה לקחת את כל החיסונים ביחד, וזו ההמלצה. לצערי, קופות החולים לא תמיד משתפות פעולה, וזה מקשה".
האם ראינו השנה תחלואה קשה יותר בגלל ירידה בהתחסנות?
"בהחלט. גם בשפעת וגם בקורונה. נוסף לכך, אחרי תקופה של ריחוק חברתי ומסכות, ירדה גם החסינות הטבעית. השנה ראינו תמותה קשה, אפילו בילדים. זה גרם לגל התחסנות, אבל לצערי הוא לא היה גדול מספיק. חיסונים מצילים חיים".

2 צפייה בגלריה
מחלות זיהומיות פייזר
מחלות זיהומיות פייזר
פרופ' יסמין מאור
(אולפן ynet)

האם חיסוני הקורונה עודכנו מאז הגל הראשון?
"כן. בכל שנה יצא חיסון חדש שמותאם לווריאנטים. החיסון האחרון הגיע בספטמבר והוא מעודכן לווריאנטים שמסתובבים כרגע. בשנה הבאה נבחן אם לעדכן שוב או להישאר עם התרכיב הנוכחי".
איך החיסון פועל?
"הוא מבוסס על טכנולוגיית mRNA. הוא לא נכנס לגרעין התא. החומר הגנטי מתפרק תוך כמה ימים, מופרש בשתן ולא נשאר בגוף. מה שנשאר זה רק הנוגדנים שנוצרו בתגובה – והם מנטרלים את הנגיף".
אז למה בכל זאת יש התנגדות, אפילו בקרב אנשי רפואה?
"יש עייפות חומר מהקורונה, ועברנו ממשבר למשבר – מהקורונה למלחמה, למתיחות הפוליטית. זה פוגע באמון הציבור, וגם רופאים הם חלק מהציבור. אבל אנחנו מדברים על רפואה מבוססת ראיות – ובתחום הזה יש כמויות אדירות של מידע ומחקר. זה תחום עם ביטחון מדעי גבוה מאוד".
מה המסר שלך לסיום?
"נקודת האבחון קריטית. אם לא נאבחן בזמן – נפספס את חלון ההזדמנויות לטיפול. חייבים להגביר מודעות – גם בציבור, וגם בקרב רופאים. הקורונה איתנו, ויש לנו כלים להתמודד – אבל רק אם נדע להשתמש בהם בזמן".
בשיתוף חברת פייזר, ללא מעורבות בתכנים