מראה החטופות והחטופים שחזרו משבי החמאס וחיבקו את בני משפחותיהם וחבריהם לאחר תקופה ארוכה של ניתוק, מעורר תחושות עזות של שמחה והתרגשות. אך מעבר להיבט הרגשי, חיבוק הוא פעולה שמגלמת בתוכה כוחות ריפוי פיזיולוגיים ונפשיים עצומים. מומחים מתחומי הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה מציעים תובנות על האופן שבו חיבוק יכול לסייע בריפוי מטראומה, בהפחתת חרדה ובחיזוק תחושת הביטחון, במיוחד במצבים רגישים כאלו. כמו כן, וחשוב לא פחות, מתי מגע פיזי אינו מומלץ או אפילו יכול להזיק?
2 צפייה בגלריה


"פעולה עוצמתית שמשפיעה על שני הצדדים, אך הוא תלוי בהסכמה הדדית". כוחו של חיבוק
(צילום: shutterstock)
"אין ספק שחיבוק הוא פעולה עוצמתית שמשפיעה על שני הצדדים, אך הוא תלוי בהסכמה הדדית", מסבירה ד"ר עינת מדר, פסיכיאטרית, מנהלת היחידה לרפואה משולבת פנימית ובריאות הנפש במרכז הרפואי העמק, מקבוצת כללית. "עבור חלק מהאנשים, חיבוק נחווה כעוטף, מגונן ומרגיע, אך עבור אחרים הוא עשוי להרגיש חונק או לא נעים. יש חשיבות רבה להקשבה ולכיבוד הצרכים האישיים של כל אדם".

בהתייחס למצבים רגישים, כמו הטיפול בנפגעי טראומה או חזרתם של החטופים, מדגישה ד"ר מדר את הצורך בזהירות מיוחדת. "אנחנו לא יודעים כיצד אדם שחווה טראומה יגיב למגע או לחיבוק. חיבוק, כמו גם ריח, מראה או גירויים חושיים אחרים, עלול לעורר תגובות רגשיות עזות ואף טראומטיות. במקרים כאלה, יש להיזהר במיוחד, ובדרך כלל אנשי טיפול נמנעים לחלוטין ממגע פיזי".

ד"ר טטיאנה ז'לוז'ין, מנהלת מערך בריאות הנפש בכללית מחוז חיפה וגליל מערבי, מתייחסת לאירועי 7 באוקטובר: "התמודדנו עם טיפול בניצולי אסון נובה, חטופים שחזרו, ומשפחותיהם. בכל אחד מהמקרים הללו, ההתמקדות הייתה ביצירת מרחב של הבנה ותמיכה. אמנם איננו יכולים להרגיש בדיוק את מה שהם חווים, אך אנחנו שואפים להבין, להיות שם עבורם, ולהעניק את הכלים והטיפול הדרושים".
גל סמוחה, פסיכולוג קליני במכבי שירותי בריאות במחוז צפון, מציין כי "בעולמות בריאות הנפש הקונבנציונליים, מגע פיזי, ובפרט חיבוק, אינו חלק מהטיפול המקובל. יתרה מכך, אם בטיפול נפשי מתרחש מגע, זה עשוי להוות נקודת אזהרה עבור המטופל, במיוחד במסגרת הרפואה המערבית. החיבוק, בעולמות אלה, נותר לרוב במישור הסימבולי או המילולי".
"האֵם המחליפה": השפעה רגשית ופיזיולוגית
"חיבוק הוא מגע עוטף, חם ונעים, שמייצר תחושות של ביטחון, אהבה ושייכות", מסביר סמוחה. "זו אחת הדרכים הראשונות שבהן האדם יוצר קשר רגשי, כבר מגיל הינקות. חיבוק עוזר לבסס תחושת ביטחון בסיסית, שממשיכה ללוות אותנו לכל אורך חיינו. היעדר מגע מסוג זה עלול להוביל לקשיים בהתקשרות, לחרדה ואף לדיכאון".
סמוחה מתאר ניסוי מפורסם, "ניסוי האֵם המחליפה" (The Wire Mother Experiment), או בשמו האחר "אֵם המגבת ואֵם התיל", שביצע הפסיכולוג האמריקאי הארי הארלו על גורי קופים בשנת 1965. "בניסוי, הושמו הגורים בכלוב עם שתי 'אימהות': האחת בובה עשויה חוטי תיל שסיפקה להם מזון, והשנייה בובה רכה ונעימה שלא העניקה מזון כלל. החוקרים גילו שהקופים פנו לבובה המזינה כשחיפשו אוכל, אך כאשר נזקקו לנחמה או להרגעה, הם העדיפו את הבובה הרכה. זה מדגיש את המשמעות הרגשית העמוקה של מגע חם ומנחם".
2 צפייה בגלריה


ניסוי "האם המחליפה" של הפסיכולוג האמריקאי הארי הארלו, 1965
(צילום: HappySloth / Shutterstock)
לדבריו, מעבר לערך הרגשי, יש לחיבוק השפעה פיזיולוגית מוכחת. "חיבוק חם ואוהב גורם לשחרור הורמון האוקסיטוצין, המכונה 'הורמון האהבה'. הורמון זה מופרש במצבים של אינטימיות, כמו לידה, הנקה ואורגזמה. הוא מקושר להפחתת סטרס ולתחושת רוגע כללית". ההשפעות החיוביות של אוקסיטוצין ידועות ומבוססות היטב בעולם המחקר, והן מספקות עדות מדעית לערכו של חיבוק ממושך ואוהב.
ד"ר מדר מתארת את החשיבות הקריטית של מגע בגיל צעיר. "מחקרים הראו שבבתי יתומים שבהם ילדים קיבלו אוכל וטיפול בסיסי, אך לא חוו מגע אנושי, התפתחותם הרגשית והנפשית נפגעה משמעותית. התוצאה עשויה להיות חרדות נטישה, חוסר ויסות רגשי, נטייה לפגיעה עצמית ותלותיות גבוהה. אצל ילדים מאומצים אנו רואים לעיתים מנעד שלם של קשיים שנובעים מחוסר במגע בשלבים המוקדמים של החיים".
היא מדגישה: "יש לזכור שמערכת ההורמונים מורכבת. לצד האוקסיטוצין, הורמוני סטרס כמו קורטיזול עשויים להתערב, במיוחד במצבי חרדה או טראומה. חשוב להבין שההשפעה הפיזיולוגית של חיבוק היא חלק ממערכת הורמונלית שלמה".
ד"ר מדר: "יש לזכור שמערכת ההורמונים מורכבת. בזמן חיבוק, לצד האוקסיטוצין המופרש, הורמוני סטרס כמו קורטיזול עשויים להתערב, במיוחד במצבי חרדה או טראומה. חשוב להבין שההשפעה הפיזיולוגית של חיבוק היא חלק ממערכת הורמונלית שלמה"
הפחתת חרדה, דיכאון ומתח יומיומי
חיבוק יכול להפחית תחושות של בדידות ולחזק את תחושת השייכות, מה שמשפר את ההתמודדות עם מתח יומיומי, חרדה ודיכאון. במערכות יחסים קרובות, כמו משפחה או זוגיות, חיבוקים מגבירים את תחושת האינטימיות והקרבה. "עם זאת, חשוב לזכור שלכל אחד יש ערוץ ביטוי אישי – לא כולם חובבי חיבוקים, וזה בסדר", אומר סמוחה. "כאשר החיבוק מתקבל בהסכמה וברצון, השפעתו יכולה להיות מרגיעה ומווסתת".
לדבריו, ילד נסער שמחפש נחמה בחיבוק של הוריו עשוי לחוש הקלה משמעותית בחרדה. מעבר לכך, חשוב לזכור שגם חיבוק נפשי או מילולי – הכולל הקשבה, הכלה ותמיכה רגשית – יכול לספק תחושת רוגע דומה. לפעמים, מילות חיזוק ועידוד הן לא פחות משמעותיות ממגע פיזי. "קרבה פיזית יכולה לעודד קרבה נפשית, ולהפך. כשאנו מרגישים קרובים מבחינה רגשית, אנחנו נוטים יותר לרצות בקרבה פיזית. אלו שני מימדים שמשלימים זה את זה ומחזקים את הקשרים בין אנשים".
גל סמוחה, פסיכולוג קליני: "חשוב לזכור שלכל אחד יש ערוץ ביטוי אישי – לא כולם חובבי חיבוקים, וזה בסדר. כאשר החיבוק מתקבל בהסכמה וברצון, השפעתו יכולה להיות מרגיעה ומווסתת"
ההשלכות החמורות של חוסר מגע
ד"ר מדר מסבירה כי "מגע קשור למרכזי ההנאה והעונג במוח, מה שמוביל לשחרור אנדורפינים ודופמין – חומרים שמשרים תחושת רוגע ואושר. מדובר באחת החוויות הראשונות שאנו חווים – המגע עם האם. זוהי הדרך הראשונה שבה אנו יוצרים קשר עם העולם, ולכן יש למגע חשיבות עצומה בתהליך ההתפתחות התקין".
היא מציינת כי מחקרים רבים הדגישו את חשיבות המגע המיטיב ואת השלכותיו השליליות של חוסר מגע על ההתפתחות. "עם השנים, הנושא הופך למורכב יותר. ישנם ילדים שמגע מתאים להם ויוצר ביטחון, אך אחרים, במיוחד כאלה עם קשיי ויסות חושי, עלולים לחוות מגע כמציף ואף לא נעים. לא כל אחד מגיב למגע באותה צורה, ולכן חשוב להתאים את סוג המגע לסיטואציה ולצורך האישי".

כמו כן, חיבוק הוא גם עניין תרבותי. "בישראל, אנו נוטים לחבק הרבה, כחלק מהתרבות המקומית שמאפשרת קרבה פיזית", אומרת ד"ר מדר. "עם זאת, לא בכל תרבות זה נתפס כמתאים. יש מקומות בעולם שבהם מגע פיזי אינו מקובל באותה מידה, ואנשים עשויים להימנע ממנו".
ד"ר ז'לוז'ין מציינת כי "יצירת קשר ואמון הם הבסיס לטיפול אפקטיבי. כאשר אדם פונה לפסיכיאטר, זה יכול לעורר חרדה – לעיתים בשל סטיגמות הקשורות למקצוע, ולעיתים מחשש לטיפול תרופתי. עם זאת, הרפואה הפסיכיאטרית המודרנית מתמקדת בשילוב שבין הגוף לנפש, בגישה הוליסטית המותאמת לצרכים של המטופל".
תחליפים לחיבוק
"בזמנים שבהם חיבוק פיזי אינו אפשרי, כמו במהלך מגפה או בעקבות ריחוק גיאוגרפי, תחושת הקרבה יכולה להתקבל בדרכים אחרות", אומר סמוחה. "בתקופת הקורונה, למשל, הריחוק הפיזי גרם לרבים לחוש בדידות ודיכאון. האלטרנטיבה למגע הייתה בניית קרבה רגשית – שיחות פתוחות על הצרכים, הקשיים והרצונות, שהפכו למעין 'חיבוק מילולי'".
סמוחה מדגיש את כוחו של הדמיון ביצירת חוויה מרגיעה ועוטפת. "עבודה בדמיון יכולה להיות כלי עוצמתי. אם אדם חש בדידות, הוא יכול לדמיין חיבוק, להיכנס למצב של דמיון מודרך שבו הוא משחרר הגנות ומדמיין חוויה חיובית. דמיון כזה יכול לעורר תחושות קרובות לאלה שחווים בחיבוק אמיתי. באמצעות הפעלת כל החושים – לדמיין את המראה, המגע, החום ואפילו הריח – ניתן לייצר חוויה עשירה ומנחמת".
ישנם אמצעים יצירתיים שמדמים את תחושת החיבוק ומספקים את האפקט המרגיע והעוטף. "למשל, שימוש בשמיכת כובד – שמיכה שמייצרת תחושת לחץ ועוטפת את הגוף. זהו כלי שמיועד לייצר תחושה של חיבוק פיזי בלי מגע ישיר".