בריאות הלב של נשים תלויה הרבה יותר ממה שחשבתם – לא רק בלחץ הדם או ברמת הכולסטרול, אלא גם באיכות הסביבה, בגיל הווסת הראשונה, במצב הנפשי ובמספר הלידות. מחקר חדש ומקיף שניתח נתונים של יותר מ-233 אלף נשים לאורך כמעט 14 שנה מצא כי כשני שלישים ממקרי אי-ספיקת הלב בקרב נשים קשורים לגורמים ניתנים לשינוי – ובהם גם גורמים ייחודיים למין הנשי.
המחקר פורסם בכתב העת BMJ-Journals. החוקרים קוראים לחשב מסלול מחדש בכל הנוגע לרפואה מונעת לנשים, ומציעים גישה חדשה, מותאמת מגדר, שתוכל לצמצם משמעותית את התחלואה.
לדברי ד"ר בלה קויפמן, קרדיולוגית במכבי שירותי בריאות, "כיום אנחנו כבר יודעים שמחלות לב אצל נשים מתנהלות אחרת – לא רק מבחינת הסימפטומים, אלא גם מבחינת מנגנון המחלה והתגובה לטיפולים. שנים ארוכות טרשת עורקים נחשבה ל'מחלת גברים', והאבחון אצל נשים התעכב, מה שפגע במניעה ובטיפול. אבל הלב של אישה, כמו העורקים שמזינים אותו, פועל אחרת. חשוב להבין שהשונות המגדרית משפיעה על מהלך המחלה – גם באי-ספיקת לב".
"הגוף מגיב להורמוני מתח"
כמעט 3% מהנשים שנבדקו, כ-6,000 מתוך 233 אלף, פיתחו אי-ספיקת לב במהלך תקופת המעקב. הסיבה העיקרית לכך הייתה יתר לחץ דם, שזוהה כגורם המשפיע ביותר. אחריו ברשימה: השמנה, עישון, סוכרת, אורח חיים יושבני (חוסר פעילות גופנית) ותזונה לא בריאה. כל הגורמים האלה – שמוכרים היטב לרופאים ונבדקים בבדיקות שגרתיות – אחראים לכמעט מחצית ממקרי אי-ספיקת הלב שנמצאו במחקר.
אבל החוקרים מצאו גם קבוצה של גורמי סיכון פחות מוכרים – שלא תמיד נבדקים או מדווחים – שהשפעתם גדולה מאוד. מדובר, למשל, בדיכאון, עוני, מצב סוציו-אקונומי נמוך וחשיפה לזיהום אוויר. כל אלה יחד תרמו לרבע מהמקרים – לא פחות. כך למשל, נשים הסובלות מדיכאון או חרדה היו בסיכון גבוה ב-49% לפתח אי-ספיקת לב, ונשים שחיות בעוני לפי מדדים מקובלים נמצאו בסיכון גבוה ב-22%. גם זיהום אוויר – בפרט חלקיקים עדינים הנשאפים לריאות – תרם לסיכון, במיוחד בקרב נשים בגילי 55 עד 59.
ד"ר בלה קויפמןצילום: פרטי "השכבה הפנימית של העורקים – האנדותל – רגישה במיוחד אצל נשים לגורמי דחק כמו עישון או סטרס", מסבירה ד"ר קויפמן. "בנוסף, עורקי הלב אצל נשים קטנים יותר לעומת גברים, ויש הבדל גם באופן שבו הגוף מגיב להורמוני מתח. השילוב הזה עשוי להסביר את העלייה בסיכון סביב גיל המעבר".
עוד היא מציינת כי גם ההתאוששות לאחר טיפולים קרדיווסקולריים שונה בין נשים לגברים, אך המנגנונים לכך עדיין אינם מובנים במלואם.
נשים בגיל המעבר – בסיכון שיא
בפילוח לפי גיל, התגלה כי נשים בגילי 55 עד 59 נמצאות בקבוצת הסיכון הגבוהה ביותר – עם שיעור ייחוס כולל של כ-70% מכלל מקרי אי-ספיקת הלב בקבוצת גיל זו. גם השמנת יתר תרמה משמעותית לסיכון: בקרב נשים עם השמנה נרשם שיעור סיכון של 68.9%, לעומת 60.5% בלבד בקרב נשים בעלות משקל תקין.
2 צפייה בגלריה
השכבה הפנימית של העורקים – האנדותל – רגישה במיוחד אצל נשים לגורמי דחק כמו עישון או סטרס. הדמיה בתלת-ממד
(צילום: shutterstock)
"שנים אחרי גיל המעבר מתחילים להופיע תהליכים דלקתיים בעורקים, שעלולים לגרום לא רק להיצרויות, אלא גם להפרעה בהרפיה של שריר הלב – מה שיכול להוביל לאי-ספיקת לב", מסבירה ד"ר קויפמן. "מדובר במחלה קשה, שבעבר נחשבה כמעט לגזירת גורל. כיום, בזכות טיפולים תרופתיים מתקדמים וטכנולוגיות חדשות, אפשר להאריך חיים ולשפר משמעותית את איכות החיים – אבל הכול תלוי בזיהוי מוקדם של גורמי הסיכון".
החוקרים זיהו גם קשר בין גורמים ייחודיים לנשים לבין הסיכון לאי-ספיקת לב. מחלות דלקתיות כרוניות – כמו זאבת – היוו את התרומה הגדולה ביותר בקבוצה זו (9%). גורמים נוספים כללו גיל מוקדם בווסת (2.5%), גיל מוקדם בלידה ראשונה (2.4%) וריבוי לידות (0.8%). גם גיל מוקדם בגיל המעבר נמצא כגורם משמעותי (1.6%) – ככל הנראה בשל קיצור משך החשיפה להורמון האסטרוגן, שממלא תפקיד מגן על כלי הדם.
ד"ר קויפמן מדגישה כי "אלו לא גורמים שנמדדים באופן שגרתי בבדיקות דם, אבל הם קריטיים להבנה המגדרית של המחלה. חשוב שרופאי משפחה יהיו מודעים לתמונה השלמה – לא רק ללחץ הדם – אלא גם להיסטוריה הגינקולוגית ולמצבים כמו סוכרת הריונית או הפלות חוזרות, שיכולים להצביע על סיכון עתידי ללב".
שימוש בגלולות מפחית את הסיכון
ממצא מעניין במיוחד במחקר היה כי שימוש בגלולות למניעת היריון נקשר לירידה מובהקת של 12% בסיכון לאי-ספיקת לב. מדובר בשכיחות גבוהה: כ-81% מהנשים במחקר השתמשו בגלולות לאורך חייהן. לדברי החוקרים, הממצא הזה מחזק את החשיבות של התייחסות מגדרית בתכנון מניעה וטיפול.
לדברי מחברי המחקר, "אי-ספיקת לב בנשים היא תוצאה של שילוב מורכב של גורמים שניתן להתמודד עימם לאורך החיים. נדרש מעבר ממודל מניעה המתמקד רק בגורמים מסורתיים לגישה הוליסטית הכוללת גם גורמים סביבתיים, חברתיים והיסטוריה רבייתית". הם מדגישים את החשיבות של התערבויות מותאמות מגדר, במיוחד בקרב נשים בגילי אמצע החיים – אך גם בשלבים מוקדמים יותר.
"אנחנו רוצים שהאישה עצמה תהיה שותפה – שתדע, שתשאל, שתדרוש בדיקות", מסכמת ד"ר קויפמן. "חשוב להפנים: אי-ספיקת לב ניתנת למניעה. במכבי פועלים כעת להגברת המודעות לסימפטומים ולגורמי הסיכון הייחודיים לנשים, מתוך מטרה לעודד פנייה לבדיקה רפואית בזמן. אנחנו רוצים שנשים יהיו יותר קשובות לגוף שלהן – כדי שנוכל לאתר את הסיכון ולטפל בו לפני שהמחלה מתפתחת".
