בימים האחרונים בוצעו במכון להפרעות קצב במרכז הרפואי שמיר ובמרכז הרפואי שיבא השתלות ראשונות של קוצב לב הזעיר והחדשני Micra AV-2 במטופלים שנזקקו לסנכרון מחדש של הפעילות החשמלית בליבם. מדובר בקוצב לב מדור חדש שדומה לזה שהושתל בלבו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו לפני כחצי שנה.
2 צפייה בגלריה
קוצב לב מיקרה הדמיה
קוצב לב מיקרה הדמיה
קוצב הלב הקטן בעולם
(צילום: חברת Medtronic)
השתלת הקוצב החדשני בשמיר בוצעה תוך כחצי שעה ועברה בהצלחה עם תוצאה קלינית מצוינת, ללא חתכים או צלקות. ההשתלה בוצעה על ידי ד"ר ולדימיר וסילנקו, קרדיולוג בכיר עם ניסיון עשיר בהשתלת קוצבי לב מתקדמים. "היתרון של דור חדש זה של קוצבי לב זעירים הוא בביצועים הטובים יותר והסיכונים הנמוכים יותר ביחס לקוצבי לב מסורתיים", הוא הסביר.
"אתה לא צריך יותר לשים שום דבר מתחת לעור שהוא בולט ורואים אותו או להשחיל אלקטרודות בוורידים, הפתרון הזה ממזער את כל היכולת לקצב חולים ממערכת מאוד מסורבלת למערכת מאוד קטנה, אלגנטית ופשוטה יותר שלא מסתובבת בכלי הדם וזה היתרון הגדול", מסבר פרופ' אלעד אנטר, ראש המכון להפרעות קצב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא).
גם במרכז הרפואי שיבא הניתוח בוצע בהובלת פרופ' רועי בינרט, מנהל מרכז דוידאי להפרעות קצב וקוצבים בשיבא במטופלת בת 34 שנולדה עם מום לבבי נדיר. היא עברה ניתוח מורכב כדי להקל על מצבה ואחריו נזקקה להשתלת קוצב לב בצורה מיוחדת עקב מבנה הלב הייחודי שלה כשהסיכון שלה לסבול מזיהומים בעקבות הניתוח היה גדול יחסית. בשל כך נדרש פתרון יצירתי והרופאים החליטו לאחר התייעצויות, בדיקות והדמיות להשתיל בליבה את קוצב הלב החדשני.
המטופלת נשארה לאחר השתלת קוצב הלב למעקב באשפוז במשך יומיים ולאחר מכן שוחררה לביתה להמשך התאוששות. המטופלת סיפרה כי חששה לפני תחילת ההליך: "חששתי מהשתלת קוצב מהסוג הישן בגלל הסכנה המוגברת לזיהום במקרה שלי. כבר לאחר ההשתלה הרגשתי טוב יותר – הצלחתי ללכת טוב יותר וחזר לי התיאבון. עכשיו אני ממשיכה להתאושש בבית. חשוב לי שאנשים בעלי מומי לב יידעו שיש עבורם פתרון ועל האפשרות לקבל את קוצב הלב החדש".
2 צפייה בגלריה
ד"ר ולדימיר וסילנקו, מרכז רפואי שמיר
ד"ר ולדימיר וסילנקו, מרכז רפואי שמיר
ד"ר ולדימיר וסילנקו. "היתרון של דור חדש זה של קוצבי לב זעירים הוא בסיכונים הנמוכים יותר ביחס לקוצבי לב מסורתיים"
(צילום: דוברות שמיר)
פרופ' בינרט הוסיף: "ביצענו את ההליך יוצא הדופן בטכנולוגיה החדשה משום שהמטופלת הייתה לאחר ניתוח לב מורכב וביקשה מאיתנו 'לחשוב מחוץ לקופסה'. לא רק ההליך היה יוצא דופן, אלא גם כל תהליך ההכנה לפני השתלת הקוצב – שימוש במציאות מדומה (VR) והדפסת סיליקון ובטכנולוגיות החדישות ביותר שקיימות כדי למצוא פתרונות המותאמים לחולים ולמצבם הייחודי באופן מיטבי".
פרופ' אלעד אנטר, מרכז רפואי שמיר: "ככל שמתבגרים, מערכת ההולכה החשמלית בלב נחלשת וכתוצאה מכך הדופק יורד. אנחנו תלויים בדופק לב כדי לבצע פעילויות שונות ואם הוא לא עולה בהתאמה אז פחות דם מגיע לאיברים חיוניים"

הקוצב הקטן בעולם

קוצב הלב החדשני, Micra AV-2 שפותח על ידי חברת Medtronic הוא הקטן ביותר בעולם ותפקידו לסנכרן את הפעילות החשמלית של הלב תוך תיאום תזמון האותות החשמליים של מדורי הלב במטופלים הסובלים מעיכוב או חסימה באותות החשמליים בין המדורים העליונים (פרוזדורים) והתחתונים (חדרים) של הלב.
קוצבי הלב המסורתיים קיימים כבר עשרות שנים ומבוססים על פעולה של שתי אלקטרודות בצורת צינורות קטנים שנכנסים דרך הוורידים ומתחברים אל הלב כדי להעביר אליו מתח חשמלי בעזרת מחשב ובטריה זעירים שיושבים תחת עצם הבריח. לעומתם, קוצב הלב החדש מושתל ישירות לתוך הלב באמצעות הליך זעיר פולשני, כל המרכיבים החשמליים הוקטנו ונמצאים יחד בתוך קופסה זעירה שמתחברת ישירות לדפנות הלב באמצעות שיניים קטנות שמבטלות את הצורך באותן אלקטרודות ובסוללה שכבר הושתלה בבית החזה מתחת לעצם הבריח. התהליך מבטיח מינימום פולשנות ולדברי בתי החולים אמור לקחת רק כרבע שעה בלבד.
פרופ' אלעד אנטרפרופ' אלעד אנטרצילום: אלבום פרטי
לדבר פרופ' אנטר, בקרב האוכלוסייה בארץ בארץ כחמישה אחוזים נזקקים לקוצב לב לאחר גיל 65. "ככל שמתבגרים, מערכת ההולכה החשמלית בלב נחלשת וכתוצאה מכך הדופק יורד. אנחנו תלויים בדופק לב כדי לבצע פעילויות שונות ואם הוא לא עולה בהתאמה אז פחות דם מגיע לאיברים חיוניים וכתוצאה מכך עלולה להיווצר תחושת עייפות וחוסר יכולת לבצע פעולות פשוטות יחסית, שקוצב לב מסייע להימנע מהמצב הזה", הוא אומר.
פרופ' אנטר, שחזר לארץ לאחר 20 שנה שעסק בתחום בארצות הברית, אומר כי "הקוצב החדש הוא המתקדם בעולם, אפילו יותר ממה שהיה בארץ עד לפני שבועות בודדים. מדובר בצעד מאוד משמעותי ובטכנולוגיה פורצת דרך של ממש ואני מאוד שמח שגם בשיבא וגם בשמיר כחלק מקידום של רפואת הלב בישראל יתחילו להשתמש בו".
הוא מוסיף כי האלקטרודות בקוצבי הלב בדגם הישן יכולות להישבר או להוביל לזיהומים או קרישי דם, אורך החיים הממוצע שלהן הוא 15 שנים ואז צריך לטפל בהן בפעולות שעלולות להיות מסוכנות או להחליף אותן. לעומת זאת, בקוצב בדגם החדש אין צורך בהשתלת אלקטרודות דרך כלי הדם והסיכון לשבר או לזיהום, המצריכים פעולות מורכבות נמוך משמעותית.
בנוסף, בקוצב החדיש יש אפשרות מעקב יותר טובה אחרי קצבים קבועים, התכנות בו פשוט ואוטומטי והוא גם מותאם לבדיקת MRI ולהשתלה אצל מטופלים בסיכון בהם חולי דיאליזה, חולים אונקולוגיים, חולים נוספים בסיכון מוגבר או שסובלים מזיהומים או שמבנה הלב שלהם לא מאפשר השתלת קוצב רגיל. למרות זאת, לא כל החולים המועמדים מתאימים למכשיר זה והחלטות לגבי בחירת קוצב לב צריכות להיעשות בהתייעצות עם הרופאים המומחים בתחום זה.