גבר בשנות ה-50 לחייו, תושב צפון ניו סאות' ויילס, אוסטרליה, מת לאחר שנדבק בנגיף נדיר וקטלני המועבר מעטלפים – כך אישרו היום (ה') גורמי הבריאות במדינה. מדובר במקרה הראשון של הדבקה בליסאוויורס (נגיף דמוי-כלבת) של עטלפים אוסטרליים (Australian Bat Lyssavirus – ABLV) המתועד בניו סאות' ויילס, והרביעי בכל אוסטרליה מאז שזוהה לראשונה בשנת 1996.
לפי הודעת משרד הבריאות האוסטרלי, האיש ננשך על ידי עטלף לפני מספר חודשים. הוא פנה לטיפול רפואי לאחר האירוע, אך בשבועות האחרונים מצבו הידרדר והוא אושפז במצב קריטי. למרות מאמצי הצוות הרפואי, הוא נפטר בבית החולים כתוצאה מהמחלה, שנחשבת לרוב לקטלנית עם הופעת תסמינים קליניים. למחלה זו, שמקורה ברוק עטלף החודר לגוף בנשיכה או בשריטה, אין טיפול מרפא לאחר שהחלה להתפתח במערכת העצבים. צפו בדיווח בחדשות אוסטרליה:
זן ייחודי שקיים רק באוסטרליה
נגיף ה-ABLV הוא בן משפחה קרוב לנגיף הכלבת, אם כי מדובר בזן ייחודי הקיים רק באוסטרליה. בשונה מכלבת, שלא קיימת כלל במדינה, נגיף זה זוהה ב-1996 בעטלף מסוג "שועל מעופף שחור" (Black flying fox) בקווינסלנד, כאשר התגלה במוחו של עטלף שהפגין סימנים נוירולוגיים חריגים. בהמשך אותה שנה דווח גם על מקרה מוות ראשון של מטפלת של עטלפים שנדבקה בנגיף. מאז נרשמו שני מקרי מוות נוספים – של אישה בשנת 1998 ושל ילד בן שמונה בשנת 2013 – כולם בקווינסלנד.
למרות נדירות ההדבקה, הרשויות מזהירות כי הנגיף עשוי להימצא באוכלוסיות שונות של עטלפים – ובפרט בעטלפי פירות מסוג Flying Foxes, עטלפים אוכלי חרקים (Microbats) ועטלפי שועל. עם זאת, מאחר שלא מתקיים פיקוח שוטף או ניטור רחב על כלל אוכלוסיית העטלפים במדינה, ההמלצה היא להתייחס לכל עטלף כאל נשא פוטנציאלי של הנגיף.
"קרוב משפחה של כלבת"
המחלה מתפתחת באיטיות: הנגיף נע דרך מערכת העצבים עד שהוא מגיע למוח – תהליך שעשוי להימשך שבועות ואף חודשים. בשל כך, אנשים שנחשפים לנשיכה או שריטה לא תמיד מפתחים תסמינים מיידיים, אך כשהם מופיעים – התוצאה לרוב קטלנית. הסימנים הראשונים דמויי שפעת: כאבי ראש, חום, עייפות וחולשה כללית. לאחר מכן עלולה להופיע הידרדרות מהירה הכוללת שיתוק, בלבול, פרכוסים ולבסוף מוות.
"מותו המצער של האיש באוסטרליה מנשיכת עטלף הנושא את נגיף ה-Australian bat lyssavirus מדגיש את החשיבות הגוברת של ניטור ומניעה של מחלות זואונוטיות – מחלות שמקורן בבעלי חיים ועוברות לבני אדם", אומר פרופ' נדב דוידוביץ', מביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון בנגב, ראש תחום מדיניות בריאות במרכז טאוב. "עטלפים מהווים מאגר חשוב למגוון וירוסים, וחלקם עלולים להוות סיכון לבריאות הציבור, כפי שראינו גם במגפות עולמיות קודמות. הנגיף הספציפי הזה הוא 'קרוב משפחה' של נגיף הכלבת, ותיאור מקרי העברה מעטלפים לבני אדם בסך הכול מאוד נדיר".
לדבריו, אירועים מסוג זה ממחישים את הצורך בגישה אינטגרטיבית של 'בריאות אחת' (One Health), המשלבת את בריאות האדם, בעלי החיים והסביבה. "רק שיתוף פעולה בין-תחומי – בין רופאים, וטרינרים, ביולוגים, ואנשי בריאות הציבור – וכן שיתוף מידע בין מדינות וארגונים, יאפשרו לנו לזהות מוקדם התפרצויות פוטנציאליות, לנטר מנגנוני מעבר וירוסים מהחי לאדם, ולפתח כלים יעילים להתמודדות עם איומים בריאותיים", מסביר פרופ' דוידוביץ'.
פרופ' נדב דוידוביץ'צילום: דני מכלס, אוניברסיטת בן גוריון בנגבלפי נתוני הרשויות, מדי שנה מטופלים כ-100 עד 120 אנשים באוסטרליה בעקבות נשיכות או שריטות מעטלפים. בשנת 2024 לבדה נרשמו 118 מקרים כאלה. כל חשיפה מחייבת טיפול מיידי הכולל שטיפה ממושכת של הפצע בסבון ובמים למשך 15 דקות, חיטוי אנטי-ויראלי כמו בטאדין (יוד), ובהמשך – מתן נוגדן לכלבת (Rabies Immunoglobulin) וחיסון מונע.
הנגיף אינו עובר באוויר, ולכן שהייה בסביבת עטלפים, או אף מגע בצואת עטלף, אינה מהווה סיכון כשלעצמה. הסכנה קיימת רק במגע ישיר עם העטלף – נשיכה, שריטה או חדירה של רוק לעור פגוע.
בהודעת משרד הבריאות של ניו סאות' ויילס נמסר כי הציבור מתבקש שלא לגעת בעטלפים - גם אם הם נראים פצועים, לכודים או חסרי ישע. הרשויות מדגישות: עטלפים הם חלק חשוב מהמערכת האקולוגית, ואין לפגוע בהם - אך יש להפעיל אחריות וזהירות בכל מגע אפשרי.
