ב-2021 קיבלו בתי החולים בישראל סכום של 822 מיליון שקל מחברות התרופות עבור ביצוע מחקרים קליניים: כך עולה ממסמך של משרד הבריאות שהגיע ל-ynet ול"ידיעות אחרונות".
קראו עוד:
בית החולים שזכה לתקצוב הגבוה ביותר בשנה זו הוא רמב"ם שבחיפה, שמשרד הבריאות אישר לו התקשרויות עם חברות תרופות בכ-160 מיליון שקל. אחריו: המרכז הרפואי שיבא בתל השומר, שעל פי הנתונים היה חתום על התקשרויות בגובה של קרוב ל-156 מיליון שקל. שני בתי חולים גדולים נוספים במרכז השתתפו בביצוע מחקרים קליניים בהיקף יותר נמוך: איכילוב קיבל מחברות התרופות כ-55 מיליון שקל, ובילינסון 64 מיליון.
בתי חולים קטנים התקשרו עם חברות התרופות בסכומים יותר נמוכים: בבני ציון קיבלו 897 אלף שקל, בלניאדו 2.2 מיליון שקל, ובוולפסון קרוב ל-8 מיליון. אישור המחקרים נעשה על ידי ועדת הלסינקי שפועלת בכל בית חולים וכפופה למשרד הבריאות, ותפקידה לבחון את ההיבטים האתיים והמקצועיים של המחקר ולאשר אותו.
חברת התרופות שהעבירה את הסכום הגבוה ביותר לבתי החולים בשנה זו, על פי נתוני המשרד, היא MSD, שמתמחה בין היתר בפיתוח תרופות אונקולוגיות.
1 צפייה בגלריה
בית חולים רמב"ם
בית חולים רמב"ם
בית החולים רמב"ם בחיפה. התקצוב הגבוה ביותר
(צילום: גיל נחושתן)
במסגרת המחקרים עובדים בתי החולים עם החברות במטרה לבדוק יעילות של תרופות, והכספים שמועברים אליהם בתמורה משמשים להשקעה ולשיפור השירות והטיפול בחולים. בית החולים גם מקבל הזדמנות לספק לחולים תרופה שעשויה להציל את חייהם. עם זאת, בחלק מהמחקרים החולים מחולקים לשתי קבוצות, כשהקבוצה הראשונה מקבלת את התרופה הניסיונית, והשנייה מקבלת פלצבו, כך שלא כל החולים מקבלים סיכוי שווה להחלים כתוצאה מההשתתפות בניסוי.
בחלק מהמחקרים החולים מחולקים לשתי קבוצות, כשהקבוצה הראשונה מקבלת את התרופה הניסיונית, והשנייה מקבלת פלצבו, כך שלא כל החולים מקבלים סיכוי שווה להחלים כתוצאה מההשתתפות בניסוי
בחברות התרופות טוענים כי בשנים הקרובות ישראל צפויה לספוג ירידה בהיקף התמיכות מצדן בשל שינויים שערכו מדינות אחרות שמקלים על שיתוף הפעולה וביצוע המחקרים, בעוד בישראל אופן ההגשה וההתמודדות על אותם מחקרים נותר מסובך, מיושן ואיטי. קובי צורף, מנכ"ל חברת פארמה ישראל, המאגדת את 20 חברות התרופות האתיות הרב-לאומיות, אומר: "המחקרים הקליניים מאפשרים לחולים בישראל גישה לטיפולים המתקדמים ביותר בעולם, על הרופאים בארץ להיות חלק מחזית המחקר הרפואי העולמי. המחקרים מאפשרים לאלפי חולים בישראל לקבל הרבה לפני כולם את התרופות המתקדמות ביותר בעולם, שיכולות להציל ולהאריך חיים. המחקרים נערכים על ידי בתי החולים באופן עצמאי בהתאם לבקרה של רשויות הבריאות בעולם כדוגמת FDA ושל משרד הבריאות. ההשקעה במחקרים הקליניים מציינת את ההיקף הגדול ואת הזמינות של תרופות חדשניות בישראל, והיא נובעת מהעובדה שלישראל יש מערכת בריאות מצוינת, צוותי רפואה מעולים ומאגרי מידע דיגיטליים מהטובים בעולם. כפי שנוכחנו לזהות בקורונה, הנגישות לטיפולים החדשניים ביותר יכולים להציל חיים.
"אבל החשש הוא שישראל תישאר מאחור, בעקבות הרפורמה שהוביל האיחוד האירופי. באירופה יש הגדרה ברורה של לוחות זמנים לבחינה ולאישור של מחקרים קליניים, והם מתבצעים בתוך 60 יום, כשאישור של מחקר תקף לכל 27 מדינות האיחוד במקביל. ישראל צריכה להתאים את עצמה לתהליכים רגולטוריים מהירים ופשוטים יותר, כמובן בלי לפגוע במקצועיות הבדיקה, ולא כפי שקיים כיום, כשכל בית חולים צריך לאשר בנפרד את המחקר, גם אם אותו מחקר מתבצע במספר בתי חולים במקביל. בישראל גם אין לוחות זמנים ברורים, והחלטה על ביצוע מחקר קליני יכולה להתקבל תוך מספר שבועות, כשקבלת התשובה לעיתים אורכת חודשים. אני תקווה שמשרד הבריאות יפעל במהירות כדי להתאים את ההליכים הרגולטוריים לסטנדרטים העולמיים".
קובי צורף, מנכ"ל חברת פארמה ישראל, המאגדת את 20 חברות התרופות: "המחקרים הקליניים מאפשרים לאלפי חולים בישראל גישה לטיפולים המתקדמים בעולם ולתרופות שיכולות להציל ולהאריך חיים - הרבה לפני כל העולם. אבל החשש הוא שישראל תישאר מאחור. ישראל צריכה להתאים את עצמה לתהליכים רגולטוריים מהירים ופשוטים יותר, כמובן בלי לפגוע במקצועיות הבדיקה"
לא כולם מברכים על הקשר ההדוק בין חברות התרופות לבתי החולים. "לאורך השנים, יותר מחקרים בישראל ובעולם נעשים על ידי חברות תרופות ופחות על ידי מרכזי מחקר עצמאיים, שנחשבים 'סטנדרט זהב', ויש בהם אמון מכיוון שהם לא מוטים לרווח", אומרת הדס זיו, סמנכ"לית אתיקה ב"רופאים לזכויות אדם". "הבעיה היא שהממשלה ומשרד הבריאות מוכרים אותנו עבור נזיד עדשים. כך, למשל, הפחיתו רגולציה בניסויים בבני אדם כדי למשוך את חברות התרופות לישראל. זה מוביל למצב של הטיה בנושאים שנחקרים - אלו שיובילו לרווחים גבוהים - ולהטיה בידע שיגיע לציבור. בסופו של יום, המימון העכשווי במחקר ובתרופות חמלה בטל בשישים לעומת התשלום שנידרש לשלם בעתיד על מוצרים וידע שהיו יכולים להישאר אצלנו".