בשיתוף נאופרם ציוד רפואי ללא מעורבות בתכנים
מדי שנה, מאות ישראלים סובלים מתופעה שהופכת את החיים לאתגר מתמשך ומתסכל – תת-לחץ תוך גולגלתי (SIH). זהו מצב רפואי שהופך משימות יחסית פשוטות כמו: לקום מהמיטה, לעמוד במטבח, ללכת לעבודה ולמעשה כל תנועה אנכית - לעינוי.
כאב ראש בלתי נסבל פורץ ברגע שנעמדים ומאלץ חזרה מהירה לשכיבה - המצב היחיד בו יש הקלה מסוימת. זו המציאות היומיומית של הסובלים ועד לאחרונה לא היה להם מענה שכלל אבחון וטיפול מדויק.
כעת, מגיעה הבשורה: טיפול פורץ דרך, המבוצע לראשונה בישראל, מציע שיעורי הצלחה גבוהים ומשנה את חוקי המשחק עבור חולים שכמעט איבדו תקווה.
"המונח תת-לחץ תוך גולגלתי (SIH) מתאר חוסר בנפח של נוזל המוח והשדרה", מסביר ד"ר אודי שדה, רדיולוג בכיר, מומחה בנוירורדיולוגיה, מנהל השירות לצנתורי שבץ מוחי, אגף דימות של המרכז הרפואי סוראסקי (איכילוב). "המוח וחוט השדרה מוקפים בנוזל מיוחד שעטוף במעטפת שאמורה למנוע דליפה. במצב של SIH, הנוזל 'בורח' מעמוד השדרה, מאותה תעלה שאמורה להיות אטומה".
התוצאה? המוח "צונח" כלפי מטה בגולגולת, בעקבות החוסר בנוזל שאמור לתמוך בו. "לכן, התסמין הקלאסי הוא כאב בעמידה, עם הקלה משמעותית בשכיבה", אומר ד"ר שדה. "זהו תסמין יחסית קל לזיהוי, אבל היום אנחנו יודעים שישנם תסמינים נוספים".
לרוב, הדליפה אינה נראית בבדיקות MRI או CT רגילות, כי היא מתרחשת ישירות לתוך הוורידים (פיסטולה) וכ-30% מהחולים סובלים מכאבי ראש שאינם קשורים בתנוחה, לצד תסמינים נוספים: טנטון ואטימות באוזניים, סחרחורות, הפרעות שיווי משקל, טשטוש ראייה וכאבים בעיניים – מה שמוביל לאבחון שגוי ועיכוב במתן אבחון נכון.
פריצת הדרך
ב-2016 תוארה לראשונה בספרות הרפואית תגלית ששינתה את עולם הטיפול: בחלק משמעותי ממקרי ה-SIH, הדליפה אינה מתרחשת לחלל הגוף, אלא ישירות לתוך הוורידים. "עד אז לא הייתה בדיקת הדמיה מספיק מדויקת ולא ידענו איפה הדלף", מספר ד"ר שדה. "הרופאים היו עושים CT ו-MRI - ולא מצליחים להדגים מהיכן הנוזל דולף".
הפתרון הגיע מפיתוח טכניקת הדמיה חדשנית בשם DSM - צילום דינמי של נוזל השדרה. "בבדיקה צובעים את הנוזל בחומר שהמצלמה רואה, ובאופן דינמי רואים איך הנוזל דולף", מתאר ד"ר שדה. "מנסים לתפוס את הפריים עם הנוזל ש'בורח' לוורידים, בעקבות חיבור לא תקין בין נוזל השדרה לוורידים, הנקרא 'פיסטולה'".
על רקע הגילוי, ד"ר שדה עבר הכשרה ב-Mayo Clinic, אחד מבתי החולים והמוסדות הרפואיים הטובים בעולם, כדי ללמוד את הטכניקה וכיום הוא מבצע אותה באיכילוב ובאסותא, לראשונה בישראל.
5 צפייה בגלריה
"הרופאים היו עושים CT ו-MRI - ולא מצליחים להדגים מהיכן הנוזל דולף"
(הדמיה: shutterstock)
מטלאי דם לצנתור: המהפכה הטיפולית
עד כה, הטיפול במצב היה מוגבל ומתסכל. הגישה השמרנית כללה שכיבה במיטה, שתיית נוזלים וצריכת קפאין, "ניהול זה מייצר קצת יותר נוזל בגוף. יש אנשים שזה מקל עליהם", אומר ד"ר שדה, אך מדגיש כי "ברור שלא מדובר בפתרון אמיתי".
הטיפול הנפוץ יותר היה טלאי דם(Blood Patch) , זריקת דם מהחולה לאזור עמוד השדרה המותני, מחוץ למעטפת. "זה טיפול שנעשה 'על עיוור' משום שהרופאים לא יודעים את מיקום הדליפה", מסביר ד"ר שדה ואומר כי "רק ל-10% מהחולים שיש להם פיסטולה בין נוזל השדרה לוורידים ההקלה מחזיקה יותר מחודש".
המהפכה הגיעה ב-2021, לאחר שפותחה פרוצדורה חדשנית בארה"ב - צנתור ורידי לסגירת הפיסטולה (TVE). הצוות שפיתח את הפתרון, נאלץ לשרטט "מפות ניווט חדשות" ולתכנן צנתור ברשת ורידים זעירים סביב המעטפת.
"95% מהחולים דיווחו על שיפור משמעותי"
"95% מהחולים דיווחו על שיפור משמעותי, וכמעט 60% דיווח על החלמה מלאה", מספר ד"ר שדה על המחקר שפרסם לאחרונה ד"ר וואליד ברינג'יקג'י (Brinjikji), מפתח השיטה. המחקר כלל 100 מטופלים עם פיסטולה ודאית שסגרו בצנתור.
בישראל, סיפורו של אחד הפציינטים של ד"ר שדה מדגים את העוצמה של הטיפול: "מדובר על מטופל בתחילת שנות ה-60 לחייו. הוא סיפר על חיים מאוד תפקודיים, עד לשנה שלמה של תופעות קשות: כאב ראש בעמידה, אי יכולת לעמוד, סחרחורות , תחושת ערפול מוחי, טנטון באוזניים ועוד. הוא עבד בעבודה העוסקת בתחום התקשורת, כך שהקשיים השביתו אותו מעבודה. הוא הלך להרבה יועצים, עבר שלוש פעמים טלאי דם, עם שיפור זמני באחת מהפעמים", מספר ד"ר שדה.
ב-MRI מוח זוהו כל הסימנים של חוסר בנוזל, אך בהדמיה של עמוד השדרה לא ראו את מיקום הדלף. "לקחנו אותו לבדיקת DSM, זיהינו מיקום חשוד לפיסטולה והמשכנו לטיפול צנתורי. הפציינט חזר לאט לאט לעצמו", מעיד ד"ר שדה.
בביקורת, שלושה חודשים לאחר מכן, ה-MRI התנרמל כמעט לגמרי. לפי ד"ר שדה, "החולה דיווח על שיפור משמעותי וחזר לעבודה".
סימנים שצריך לשים לב אליהם: מתי כדאי לשקול אפשרות ל-SIH?
"הדבר הכי בולט זה כאבי ראש שקשורים בתנוחה", אומר ד"ר שדה. "מישהו שעומד או יושב, - וכואב לו הראש, וכשהוא שוכב, פחות כואב לו הראש - זה אחד הסימנים המכוונים".
תלונות חשודות נוספות: כאב ראש שמגיע בחצי השני של היום, עייפות, טנטון ותחושת אטימות באוזניים, ערפול מוחי (Brain Fog) הכולל קושי בריכוז, הפרעות בראייה - כאבים בעיניים, טשטוש ראיה וגם כאבי צוואר וגב.
לדבריו, הבעיה היא, שהאבחון תלוי בהגעה למומחים הרלוונטיים, "סף החשד צריך להיות נמוך כדי להגיע לאבחון הנכון - אחרת, המטופלים עלולים להעביר שנים רבות בלי אבחנה ועם טיפולים שגויים, כולל טיפול פסיכיאטרי".
"צנתור ורידי בטוח יותר מצנתור עורקי - אין תיעוד של סיבוכים משמעותיים"
לגבי בטיחות הטיפול ד"ר שדה מסביר כי "ההליך בטוח. השלב האבחוני הוא לב העניין, נדרשות יכולות נוירורדיולוגיות מאוד מתקדמות וניסיון. במקרים רבים הממצאים מאוד עדינים וחמקמקים ונדרשת בדיקה של שני צידי עמוד השדרה בכל גובה ובכל חוליה, במנחי גוף מדוייקים, בדרך כלל, לאורך יומיים".
השלב הטיפולי, הצנתור הורידי, מתבצע בהרדמה כללית. "זה הליך יותר בטוח מצנתור עורקי, מכיוון שהוריד מנקז דם ולא מספק דם לרקמות, והלחץ נמוך יותר", מסביר ד"ר שדה. "מאות כבר עברו את ההליך ברחבי העולם, ועד היום לא נרשם אף סיבוך מז'ורי".
התופעה המשמעותית ביותר היא שחלק לא קטן מהמטופלים מקבלים כאב ראש מסוג אחר לתקופה זמנית אחרי סגירת הדלף, "הלחץ של הנוזל גדל באופן מהיר יחסית בעקבות סגירת הדלף בצנתור," אומר ד"ר שדה.
5 צפייה בגלריה
ד"ר אודי שדה, רדיולוג בכיר, מומחה בנוירורדיולוגיה, מנהל השירות לצנתורי שבץ מוחי, אגף דימות של המרכז הרפואי סוראסקי
(באדיבות המצולם )
עד כה, אומר ד"ר שדה, "מהאוכלוסייה של המטופלים שסובלת מ-SIH, הרוב המכריע מוכנים לכל הליך שיעזור לכאבים שלהם - נתון שמעיד על רמת הסבל והתסכול מהטיפולים שלא עזרו. העובדה כי הפעולה בטוחה מורידה את החשש".
המסר של ד"ר שדה לחולים שכבר התייאשו מטיפולים קודמים הוא "היום, לרפואה יכולת לאסוף מודיעין מדויק על מיקום הדלף יכולת לטפל בצורה יעילה וזעיר פולשנית, ולכן מגיעים להצלחות טובות יותר".
בעולם שבו מאות ישראלים מתמודדים עם כאב כרוני ללא מענה מספק, הטיפול החדשני מציע תקווה אמיתית, מגובה בנתונים חזקים. מכאבי תופת להחלמה אפשרית - זו המציאות חדשה עבור חולי SIH בישראל.
בשיתוף נאופרם ציוד רפואי ללא מעורבות בתכנים
