עם פתיחת מבצע חיסונים נגד שפעת בקופות החולים ברחבי הארץ, וכמדי שנה, גם אולפן ynet נתן כתף והמגישה אלכסנדרה לוקש התחסנה בשידור חי. "חיסון נגד שפעת לא בא להגן מקצת נזלת ותחושה לא טובה, הוא בא להגן ממחלה קשה יותר", הסבירה ד"ר הדס טרספולסקי, מומחית לרפואת ילדים וחברת עמותת מדעת.
מבצע חיסוני שפעת יוצא לדרך בקופות החולים: "למנוע תחלואה קשה"
(צילום: מיקי שמידט)
לדבריה, "זו טעות נפוצה שאנשים מבלבלים בין שפעת, שזו מחלת חום קשה עם סיבוכים שכוללים דלקות ריאות, דלקת במוח, דלקת בשריר הלב שיכולה להעלות גם אדם בריא על מכונת לב ריאה, לבין צינון או צננת, איזשהו וירוס חורף קל יותר. אנחנו יודעים שהחיסונים יעילים דווקא מאוד באנשים צעירים ובריאים, לכן באיזשהו מקום יותר משתלם להם להתחסן".
גם אנשים צעירים ובריאים ובלי שום מחלת רקע עלולים לסבול משפעת שהסתבכה, "זה סוג של הגרלה, אתה לא יודע מי יהיה האדם הבריא בלי שום רקע שפתאום ימצא את עצמו חס וחלילה מאושפז, אולי בטיפול נמרץ או גרוע מזה. אין סיבה להיכנס להגרלה הזאת, עדיף פשוט להתחסן", הסבירה ד"ר טרספולסקי.
היא התייחסה גם לתופעת ההתנגדות לחיסונים שהתעצמה בעקבות מגפת הקורונה והצביעה על הקשר בין הירידה בשיעורי ההתחסנות לבין התפרצות מחלות שחשבנו שנעלמו. "אנחנו בהחלט מרגישים את זה בכל שנה, עכשיו סביב מגפת החצבת וגם הפוליו בישראל - הכול תוצאה של אותו הדבר".
אנשי בריאות הציבור מבחינים בין התנגדות אמיתית לחיסונים לבין הססנות: "חשוב להגיד שלרוב זו לא באמת התנגדות, זה יותר הססנות. חשוב להפריד בין מתנגדי חיסונים שיצאו וינסו לשכנע אנשים לא להתחסן, לבין רוב האנשים שלא מתחסנים שפשוט מהססים ולא יודעים מה לעשות".
ד"ר הדס טרספולסקיצילום: מרדכי אבנרהיא הצביעה על ההשפעה המזיקה של הפצת מידע כוזב ברשתות החברתיות: "אנחנו רואים את זה בפייסבוק, באינסטגרם, בטיקטוק. כל מיני גורמים שיכולים להפיץ סיפורים בדויים לחלוטין והם פשוט עוברים ויראלית מאדם לאדם, מקבוצת אימהות לחברות שלהן. זה גורם להורים לחשוש מחיסונים שהם יעילים ובטוחים ומצילים חיים". ד"ר טרספולסקי גם הביעה תסכול מהפוליטיזציה של נושא החיסונים ומהשפעות גלובליות: "מבחינתנו מדע ובריאות זה משהו שלא צריך להיות בכלל קשור לפוליטיקה, לעמדות, לוויכוחים פוליטיים".
ד"ר הדס טרספולסקי: "אנשים מבלבלים בין שפעת, שזו מחלת חום קשה עם סיבוכים שכוללים דלקות ריאות, דלקת במוח, דלקת בשריר הלב שיכולה להעלות גם אדם בריא על מכונת לב-ריאה, לבין צינון, איזשהו וירוס חורף קל יותר"
השפעת מגיעה לישראל בגלים עונתיים לאחר חצי כדור הארץ הדרומי. גל השפעת באוסטרליה משמש מעין תחזית למה שצפוי בישראל. באוסטרליה נרשמה עלייה משמעותית בתחלואה של כ-59% לעומת התקופה המקבילה בשנת 2024. בלה גירץ, אחות בקופת חולים כללית במחוז דן שביצעה את החיסון בשידור, ציינה כי "השפעת באוסטרליה הייתה קשה, וראינו שהיא גרמה אפילו להחמרה של מחלות כרוניות. חשוב לנו לחסן אנשים עם גורמי סיכון, בעיקר את הקשישים, התינוקות, נשים בהיריון ואנשים עם מחלות כרוניות".
היא מציינת שבכללית נרשמה בשנה שעברה עלייה של יותר מ-10% בשיעור המתחסנים נגד שפעת: "הציבור בסך הכול רוצה להיות בריא, יש לו מודעות". באשר לחשיבות התזמון, הסבירה: "הגוף שלנו צריך זמן כדי לפתח את הנוגדנים ולהיות מוכן. חשוב להתארגן ולהכיר את האויב שלנו שהוא השפעת".
בישראל, כמעט כל ילד רביעי חולה בשפעת, ובמעונות היום כל ילד שני חולה בשפעת. בנוסף, לתינוקות וילדים צעירים יש סיכויים גבוהים יותר לפתח סיבוכים בעקבות מחלת השפעת.
החיסון ניתן בזריקה לזרוע והוא מכיל נגיף מומת. תופעות הלוואי האפשריות כוללות עליית חום קלה עד שלושה ימים לאחר מתן החיסון, נפיחות וכאב קל במקום הזריקה. "חשוב להדגיש שהוא חיסון מומת, לכן את לא יכולה לחלות ממנו בשפעת", הסבירה. קופות החולים הצטיידו גם במלאי חיסוני תרסיס חי מוחלש (FLUMIST) שמיועד לגילי שנתיים עד 49.
