רופאים לבנונים הצליחו לבטל השתתפות בזום של המנתחת הישראלית-אמריקנית הבכירה פרופ' שרונה רוס בכנס האביב הלבנוני ה-27 לכירורגיה, שהתקיים לאחרונה במלון לה רויאל באזור דביה, צפונית לביירות.
לפי העיתון אל-אחבאר הלבנוני, המזוהה עם חיזבאללה, הפרשה הציתה מחדש את הוויכוח בלבנון סביב החרם האקדמי והרפואי על ישראל, ובכלל זה השאלה היכן עובר גבול הניטרליות המקצועית כשמדובר בהשתתפות גורמים ישראלים בכנסים ובמוסדות לבנוניים.
פרופ' שרונה רוס
(צילום: רשת X)
פרופ' רוס הייתה אמורה להשתתף באמצעות זום באירועים שאורגנו על ידי האגודה הלבנונית לכירורגיה כללית, אך התנגדות לבנונית שהגיעה לראש איגוד הרופאים אליאס שלאלא ולשר הבריאות רכאן נאסר א-דין - המכהן מטעם חיזבאללה - הובילה לביטול השתתפותה.
בראש ההתנגדות עמדה יוזמה לבנונית בשם "חרם/התנגדות-לבנון", הקוראת לחרם על ישראל, שבירכה על הביטול וטענה שהוא משקף מחויבות לחוק הלבנוני ודחיית נורמליזציה עם ישראל. בכתבה צוין גם כי רוס שירתה שנתיים בצה"ל, ובריאיון שהעניקה בעבר תיארה כיצד ניסיונה הצבאי סייע לה לבנות את עתידה המקצועי - דברים שלטענת היוזמה הלבנונית "תורמים לטיוח תדמית הצבא הישראלי ופשעיו בפלסטין, לבנון וסוריה" (כך במקור).
הגורמים שהתנגדו להשתתפותה של פרופ' רוס טענו כי הסוגיה חורגת מעבר לשמה של רופאה אחת או להשתתפות וירטואלית בכנס בודד, ונוגעת לתפקידם של מוסדות רפואיים ואקדמיים לבנוניים נוכח התגברות תנועת החרם האקדמי העולמי נגד ישראל. לכן קראו לאיגוד הלבנוני לכירורגיה כללית ולמוסדות רפואיים ואוניברסיטאיים לבחון בקפידה את התוכניות ורשימות האורחים שלהם, כדי למנוע הישנות של מקרים דומים.
לפי אל-אחבאר, ביטול השתתפותה של רוס מעלה שאלה שחורגת מעבר לכנס עצמו: האם מוסדות רפואיים יכולים להפריד בין פעילות מקצועית לאחריות פוליטית ואתית בעתות מלחמה? תשובת היוזמה לחרם, כך נכתב, ברורה: "רפואה אינה ניתנת להפרדה מאתיקה, וביירות לא צריכה להפוך לצינור לשבירת הבידוד של מוסדות ודמויות מישראל".
יש לציין כי בלבנון קיים חוק חרם נגד ישראל האוסר על התקשרות עם ישראלים, וכי אין זו הפעם הראשונה שבה גורמים לבנוניים קוראים להחרים במדינה אנשים ישראלים - ואף סרטים שבהם משתתפים שחקנים ישראלים.
פרופ' רוס עצמה טרם הגיבה.
