אנחנו חיים במדינה שטופת שמש, ובכל זאת, אצל רבים מאיתנו חסר דווקא הוויטמין שהעור מייצר בחשיפה אליה. גם בדיקה שמראה רמה טובה של ויטמין D בסוף הקיץ לא בהכרח מספרת מה יקרה בחורף. במחקר החדש שערכנו במכון המחקר של לאומית, ומתפרסם בכתב העת המדעי Aging Cell, ביקשנו לבחון כיצד החסר הזה קשור לבריאות שלנו לאורך השנים.
התמונה שעלתה הייתה עקבית: חסר בוויטמין D נקשר לסיכון מוגבר למחלות תלויות גיל ולתמותה. בעזרת ניתוח מעמיק, שכלל שיטות של זיווג והסקה סיבתית, זיהינו מגמות דומות בנתוני מטופלים בישראל ובארה"ב. בשתי האוכלוסיות, החסר נקשר לשיעורים גבוהים יותר של סוכרת, התקפי לב, שבץ מוחי ודמנציה.
גם בקרב חולי סוכרת מצאנו שיעורים גבוהים יותר של סיבוכים קשים אצל מי שסבלו מחסר בוויטמין D, במיוחד פגיעה ברשתית העין, פגיעה בכליות וקטיעות בכף הרגל. בקרב מי שנטלו תוספים נצפתה מגמה הפוכה: סיכון נמוך יותר לתמותה ולסוכרת, בקשר שהיה תלוי בכמות הנטילה.
ויטמין D מיוצר באופן טבעי בעור בחשיפה לקרני השמש, אך גם בישראל חלק משמעותי מהאוכלוסייה סובל מחסר חמור. הסיכון לחסר גבוה במיוחד אצל מי שלובשים ביגוד ארוך וכיסויי ראש החוסמים את אור השמש, שוהים מעט בחוץ, סובלים מהשמנת יתר ואינם נוטלים תוספים שיכולים להשלים את הכמות הדרושה לגוף.
מה גילינו בישראל ובארה"ב
המחקר התחיל ביותר מ-1.6 מיליון בדיקות של רמות ויטמין D, שבוצעו בקרב כ-468 אלף מבוטחי לאומית בשנים 2020-2009. אלא שכדי להשוות בין הבדיקות, היה עלינו להביא בחשבון את עונות השנה: רמות הוויטמין, הקשורות לחשיפה לשמש, עולות בקיץ ויורדות בחורף.
ד"ר אריאל ישראלצילום: פרטיכדי להביא בחשבון את השינויים לאורך השנה, פיתחנו מחשבון הפתוח לציבור, שמעריך מה תהיה רמת ויטמין D בשפל החורפי על סמך תוצאת הבדיקה ומועד ביצועה.
על בסיס הרמות האלה בנינו שתי קבוצות מעקב: באחת נכללו מטופלים שרמת הוויטמין הצפויה אצלם בשפל הייתה נמוכה מ-10 ננוגרם למ"ל, ובשנייה מטופלים עם רמה מספקת, מעל 30 ננוגרם למ"ל. התאמנו בין הקבוצות לפי גיל, מין וגורמי סיכון מרכזיים. יחד הן כללו כ-25 אלף מטופלים, ואחר התחלואה והתמותה שלהם עקבנו במשך עד עשר שנים.
רצינו לבדוק אם התמונה הזאת חוזרת גם באוכלוסייה אחרת. לשם כך ערכנו השוואה דומה בקרב כ-446 אלף מטופלים ברשת TriNetX, מאגר רפואי גדול בארה"ב. שם התבססנו על תוצאות הבדיקות המקוריות, ללא התאמה לעונת השנה.
לאחר התחשבות בגורמי סיכון, חסר חמור בוויטמין D נקשר לסיכון לתמותה שהיה גבוה פי כ-2.6 בקבוצה הישראלית ובכ-60% בקבוצה האמריקאית. בשתי המדינות נמצא גם סיכון מוגבר להתקפי לב, לשבץ מוחי, לדמנציה, לסוכרת ולסיבוכיה, ובהם פגיעה בעיניים, פגיעה בכליות וקטיעות בכף הרגל.
העובדה שהקשרים חזרו בשתי אוכלוסיות שונות מחזקת את הממצאים ואת התובנה שחסר חמור בוויטמין D עשוי להיות גורם חשוב לבריאותן של מערכות שונות בגוף לאורך השנים.
פחות תמותה בקרב נוטלי התוספים
בניתוח נוסף, שכלל כרבע מיליון מבוטחי לאומית, בחנו את נתוני הרכישות של תוספי ויטמין D בבתי מרקחת. בעזרתם הערכנו את תרומת התוספים לרמת הוויטמין בדם לאורך זמן, ובדקנו כיצד התרומה הזאת נקשרה לתחלואה ולתמותה, תוך התחשבות ברמת הוויטמין בתחילת המעקב ובמצב הבריאות.
השימוש המתועד בתוספים נקשר לסיכון נמוך יותר לתמותה, לסוכרת ולהתקף לב. בקבוצת הצריכה הגבוהה של ויטמין D, הסיכון לתמותה היה נמוך בכ-28%.
ויטמין D נמצא גם במזונות כמו דגים שמנים, חלמון ביצה ומוצרים מועשרים
(צילום: Shutterstock)
אבל מטופלים שנוטלים תוספים עשויים להיות שונים מאחרים גם בהרגלי הבריאות שלהם. נוסף על כך, מצב הבריאות עצמו יכול להשפיע על ההחלטה להתחיל טיפול. כדי להתמודד עם ההבדלים האלה השתמשנו גם בשיטות של הסקה סיבתית: כלים סטטיסטיים שנועדו לצמצם הטיות הנובעות מהבדלים רפואיים שנמדדו ומהחלטות על השימוש בתוספים לאורך המעקב.
גם בניתוח הזה נשמר הקשר בין נטילת תוספי ויטמין D לסיכון נמוך יותר לתמותה, ואף התחזק. בקבוצה שבה התרומה המשוערת של התוספים לרמת הוויטמין הייתה הגבוהה ביותר, הסיכון היחסי לתמותה היה נמוך בכ-35%. הממצא הזה מחזק את ההשערה שתיקון החסר באמצעות תוספים יכול להפחית את הסיכון לתמותה ולתחלואה.
לא לחכות לחורף
במחקר מצאנו שרמות ויטמין D מגיעות לשיא בסוף הקיץ ולשפל במהלך פברואר. לכן, גם מי שקיבלו תוצאה טובה בסוף הקיץ לא בהכרח ישמרו על רמה מספקת בחורף.
כשהימים מתקצרים ואנחנו יוצאים פחות החוצה בשעות היום, העור נחשף פחות לקרינת השמש ורמות הוויטמין בדם דועכות בהדרגה. לצד זאת, מצאנו ששיעור גידולי העור היה נמוך יותר בקרב מי שסבלו מחסר בוויטמין D. הממצא הזה משקף את הקשר של החשיפה לשמש הן לייצור הוויטמין והן להתפתחות גידולים בעור. תוספי ויטמין D מאפשרים להשלים את החסר בלי להגדיל את החשיפה לקרינה.
תוספי ויטמין D מאפשרים להשלים את החסר בלי להגדיל את החשיפה לשמש
(צילום: Shutterstock)
לאחר שהתאמנו את הבדיקות לרמות הצפויות בשפל החורף, התברר עד כמה חסר בוויטמין D נפוץ בישראל. בקרב מבוטחי לאומית שעברו בדיקה, הרמה המחושבת בשפל הייתה בטווח של חסר חמור, פחות מ-10 ננוגרם למ"ל, אצל כ-10% מהגברים וכ-20% מהנשים.
בסך הכול, אצל כשני שלישים מהנבדקים הרמה הצפויה בחורף הייתה בטווח של חסר, פחות מ-20 ננוגרם למ"ל. רק אצל כ-5% הייתה צפויה רמה מספקת, מעל 30 ננוגרם למ"ל, לפי הספים המקובלים.
ההמלצה שלי היא לא לחכות לשפל של החורף כדי לטפל בחסר. הקפידו על נטילת תוסף ויטמין D במינון מתאים, במיוחד אם ידוע לכם על חסר, אם אתם שוהים רוב היום במבנים, לובשים ביגוד המכסה את רוב הגוף, בעלי עור כהה או סובלים מהשמנת יתר.
זהו תוסף זול ונגיש, ובמינונים המקובלים הוא לרוב בטוח. מינון של כ-1,000 יחידות בינלאומיות ביום נחשב בדרך כלל בטוח למבוגרים בריאים. אם יש לכם מחלות רקע, ובמיוחד רמות סידן גבוהות, או אם ידוע כבר על חסר חמור שיש לתקן, חשוב להתייעץ עם הרופא לגבי המינון המתאים.
כדאי לשלב את נטילת התוסף בשגרה, למשל כחלק מארוחה קבועה ביום. ויטמין D מסיס בשומן, ולכן נטילתו עם ארוחה המכילה מעט שומן יכולה לשפר את ספיגתו.
הכותב הוא ד"ר אריאל ישראל, מומחה ברפואת המשפחה וחוקר באפידמיולוגיה ובמניעת מחלות, מנהל מכון המחקר של לאומית שירותי בריאות ומרצה בכיר בבית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת תל אביב. מחקריו מתמקדים בזיהוי גורמי סיכון למחלות ובבחינת דרכים להפחתת תחלואה ולשיפור הבריאות.
