בשיתוף נוברטיס
צפו בפאנל המלא:

"זו מתמטיקה פשוטה: הפסקת? חזרת לאפס"
(צילום: ליאור שרון)


מעל מיליון ישראלים חיים היום עם כולסטרול גבוה, רובם אפילו לא יודעים עד כמה זה יכול להשפיע על עתידם. זוהי מחלה כמעט שקופה, הסובלים מיתר כולסטרול בדם לא חשים כאב תדיר, הוא לא מפריע לשגרת יומם ולכן רבים נוטים להתעלם ממנו – עד שמגיע האירוע הלבבי.
בפאנל מיוחד שנערך במסגרת ועידת הכולסטרול, התכנסו שלושה מומחים מובילים כדי לענות על השאלות שמעסיקות כל מטופל: ד"ר דב גביש, מנהל מחלקה פנימית בבי"ח וולפסון, פרופ' אבישי אליס, מנהל מחלקה פנימית בבי"ח בילינסון ויו"ר האיגוד לרפואה פנימית וד"ר חופית כהן, מנהלת המרפאה לסיכון ומניעת מחלות לב באיכילוב.
אחת הטעויות הנפוצות ביותר, היא ההנחה שטווח הנורמה בבדיקות הדם הוא מדד אבסולוטי. "יש את הכולסטרול עצמו, יש את מה שמכנים כי בעבר כולסטרול טוב לכאורה ויש את הפער בין שניהם, שזה בעצם ה-NON-HDL כולסטרול ויש את הטריגליצרידים, זה מה שמקבלים בפרופיל רגיל, אליו מצטרפת בדיקה נוספת, ליפופרוטאין איי קטן, שהיום היא נמדד חשוב", מסביר ד"ר גביש.

3 צפייה בגלריה
כולסטרול
כולסטרול
"יש את הכולסטרול עצמו, יש את מה שמכנים כי בעבר כולסטרול טוב לכאורה ויש את הפער בין שניהם", ד"ר דב גביש
(צילום: Shutterstock)

לדבריו, לכל אדם אבחון ויעדים שונים, בהתאם לגורמי הסיכון: סכרת, עודף משקל, יתר לחץ דם, עישון וכמובן- גנטיקה. "ברגע שמקבלים את כל הפרטים האלה, ולפי זה קובעים את הרמה שאותו מטופל צריך להגיע אליה, מה טוב בשבילו".
ד"ר כהן מוסיפה כי מעבר לגורמים הקלאסיים, ישנם גם גורמי סיכון "שקופים" שרבים לא מודעים אליהם: "אורח חיים יושבני, נשים שפיתחו רעלת היריון בעבר, אנשים עם מחלות פסיכיאטריות או נשאי HIV. לכל אלה יש משמעות בקביעת ערכי המטרה הטיפוליים".
אז איך יודעים? לפי ד"ר כהן, החלוקה ברורה: "אנשים בריאים וצעירים – להם יש ערכי מטרה גבוהים יותר. מישהו בסיכון מוגבר במיוחד, שעבר אירוע לבבי או שיש לו טרשת מוכחת – ערך המטרה צריך להיות מתחת ל-55 מ"ג/ד"ל. ואנשים בסיכון הכי מוגבר, שעברו אירועים חוזרים – היעד ירד לאחרונה לפחות מ-40 מ"ג/ד"ל".

3 צפייה בגלריה
"לאנשים בסיכון הכי מוגבר, שעברו אירועים חוזרים – היעד ירד לאחרונה לפחות מ-40 מ"ג/ד"ל", ד"ר חופית כהן
"לאנשים בסיכון הכי מוגבר, שעברו אירועים חוזרים – היעד ירד לאחרונה לפחות מ-40 מ"ג/ד"ל", ד"ר חופית כהן
"לאנשים בסיכון הכי מוגבר, שעברו אירועים חוזרים – היעד ירד לאחרונה לפחות מ-40 מ"ג/ד"ל", ד"ר חופית כהן
(צילום: shutterstock)

"זו מתמטיקה פשוטה: הפסקת? חזרת לאפס"

על אף הסכנה הממשית, פרופ' אליס סיפר כי לחולים יש נטייה להפסיק את הטיפול לאחר כשנה. "אנשים אחרי התקף לב, כעבור שנה, כ-50% מהם לא לוקחים את התרופות, הם אומרים לעצמם 'אני מרגיש יותר טוב', וכאן מתחילה הבעיה".
הוא מזהיר כי משמעות הפסקת הטיפול היא חמורה ומיידית: "אתה פשוט חוזר לאפס. כשאתה מפסיק טיפול – הכולסטרול עולה ואתה בעצם חוזר אחורה, זו מתמטיקה פשוטה. כל מה שהשגת הולך לאיבוד והטרשת ממשיכה ומתפתחת לה".
אז מה גורם לחולים להפסיק את הטיפול? סיבה אחת היא כפי שאמר פרופ' אליס – ההנחה המוטעית שאם אתה מרגיש טוב – אפשר להפסיק, הטיפול הסתיים. סיבה עיקרית נוספת היא חשש מתופעות לוואי. בתשובה לכך, המומחים בפאנל הציגו את הפתרונות החדשים שמתמודדים בדיוק עם הבעיות האלו.
אחד הצעדים הראשונים שננקטו הוא הפשטת הטיפול: "היום ישנן כבר תרופות שהן קומבינציה של שתי תרופות. במקום לקחת שני כדורים, לוקחים כדור אחד – זה כבר יותר טוב", מסביר פרופ' אליס.
"יש תרופות יותר מתקדמות, תרופות ביולוגיות, שניתנות אחת לשבועיים או אחת לחודש. וזריקה שניתן לקבל אחת לחצי שנה. היתרון הגדול שלה הוא שהמטופל בא בראשון לינואר, מקבל זריקה ואז בראשון ליולי, הוא יכול 'לשכוח' מהכולסטרול. באמת 'שגר ושכח'", הוסיפה ד"ר כהן.

3 צפייה בגלריה
כדורי סטטינים
כדורי סטטינים
"היום ישנן כבר תרופות שהן קומבינציה של שתי תרופות. במקום לקחת שני כדורים, לוקחים כדור אחד", פרופ' אבישי אליס
(צילום: shutterstock)

ומה עם הפחד מכאבי שרירים?

"הקו הראשון שלנו היום לטיפול בערכי כולסטרול מוגברים זה קבוצת תרופות שנקראות סטטינים. אז בערך 10% המטופלים באמת לא יכולים באמת ובתמים לקחת את התרופה הזאת", מסבירה ד"ר כהן. "בדרך כלל מדובר בכאבים או מחושים בשרירים, במיעוט יש הפרעה בתפקודי הכבד. אז יש כמה טריקים: לעבור לסטטין אחר, לתרופה מאותה קבוצה כימית, אבל במינון יותר נמוך, אנחנו אפילו משתמשים לפעמים במינון יום כן יום לא, שמאוד מפחית את תופעות הלוואי".
נוסף על כך, כמו שציין פרופ' אליס – היום קיימים טיפולים משולבים, שאף הם מפחיתים את תופעות הלוואי. במידה והפתרון עדיין לא נמצא, ד"ר כהן מציינת כי במקרים מסויימים, ניתן לנסות "טיפולים יותר מתקדמים, ביולוגיים, שעובדים עם מנגנונים אחרים".
"אסכם את מה שחבריי אמרו", מכריז ד"ר גביש, "דע את הסיכון והתייעץ בקשר אליו. קודם כל, כדי למנוע תחלואה יותר קשה וגם מוות - חשוב לדעת מה המצב שלך ויש היום כלים פשוטים לעשות את זה. וחשוב להתייעץ בקשר לתוצאות. זה שני הדברים שברגע שאנשים יעשו, אני בטוח שהם יגיעו לתוצאה הרבה יותר טובה".


הכתבה הופקה בשיתוף נוברטיס