ב-2025 היו בישראל כ-3,880 מומחים פעילים ברפואה פנימית. ב-2035 אמורים להיות כ-6,100, התוספת הגדולה ביותר מכל התחומים, ומספר רופאי המשפחה אמור לעלות מכ-2,630 לכ-4,530. הקפיצה החדה מתוכננת דווקא בתחומים קטנים יותר: בגריאטריה מכ-520 מומחים לכ-1,010, כמעט פי שניים, ברפואה דחופה מכ-370 לכ-720, ובכירורגיית כלי דם פי ארבעה, מכ-40 לכ-160. באורתופדיה, ברפואת עיניים ובכירורגיה פלסטית, לעומת זאת, התוספת המתוכננת תהיה כרבע בלבד.
המספרים הללו הם חלק מיעדים לאומיים שמשרד הבריאות פרסם היום (ה') לראשונה לכל התמחויות הבסיס, כמו רפואה פנימית, רפואת ילדים או כירורגיה כללית: כמה מומחים יידרשו בכל תחום עד 2035, ואיך הם אמורים להתחלק בין אזורי הארץ. פיזור המתמחים כיום יקבע את מפת המומחים של העשור הבא: ההתמחות שרופא צעיר בוחר עכשיו, ובית החולים שבו יעבור אותה, יקבעו אילו מומחים יהיו זמינים למטופלים, ובאיזה אזור.
הגל עצמו כבר בדרך. ב-2020 החלו ללמוד רפואה בישראל 820 סטודנטים, בשנה שעברה כבר 1,448, השנה יתחילו כ-1,650, ועד 2030 מספרם צפוי להגיע ל-2,000. בתוך עשור צפוי מספר הרופאים לגדול מכ-37.7 אלף לכ-53.6 אלף, עלייה של 42%, ומספר המומחים יגדל מהר יותר, מכ-20.3 אלף לכ-32 אלף, עלייה של 57%. כך יעלה גם חלקם של המומחים מכלל הרופאים, מכ-54% ב-2025 לכ-60% ב-2035.
לצד הגידול במספר בוגרי הפקולטות לרפואה בישראל, צפוי לרדת בשנים הקרובות מספר הרופאים החדשים שלמדו בחו"ל. הסיבה היא רפורמת יציב, שצמצמה את רשימת מוסדות הלימוד בעולם שישראל מכירה בהם ללימודי רפואה, ומחקה ממנה מוסדות רבים, בעיקר במזרח אירופה. במשרד צופים שהשינוי ישפר גם את איכות ההכשרה של הרופאים החדשים.
בהתחשב בגידול האוכלוסייה, שיעור הרופאים יעלה מ-3.6 ל-4.2 לכל 1,000 נפש, ושיעור המומחים מ-1.9 ל-2.5. ממוצע ה-OECD (המדינות המפותחות) עומד כיום על 3.9 רופאים ל-1,000 נפש, כך שישראל צפויה לצמצם משמעותית את הפער, ואולי אף לעקוף אותו.
הגידול הזה נדרש משום שהאוכלוסייה ממשיכה לגדול ולהזדקן. העלייה במספר המבוגרים ובשיעורם צפויה להגדיל את הביקוש לשירותי רפואה, ובחלק מהתחומים גם לשנות את סוג השירותים הנדרשים, ולכן ברוב המקצועות לא יהיה די בשמירה על מספר המומחים הקיים: תידרש עלייה בשיעורם ביחס לגודל האוכלוסייה.
חלוקה מחדש של אותה תוספת
"גידול במספר הרופאים ללא הכוונה אינו מספיק", נכתב במסמך. מספר המתמחים החדשים מוגבל בסופו של דבר במספר הרופאים שנכנסים למערכת, והיעדים מסתכמים בכ-32 אלף מומחים ב-2035, כמעט בדיוק כמו התחזית הכוללת. כלומר, הם אינם מוסיפים מומחים מעבר לצפוי, אלא מחלקים מחדש את אותה תוספת בין המקצועות ובין האזורים, וכל תוספת למקצוע אחד תבוא על חשבון התוספת למקצוע אחר. בלי הכוונה כזו עלול להיות קשה להבטיח שירותי בריאות טובים לתושבי הפריפריה, וגם בתחומי התמחות שנחשבים היום פחות אטרקטיביים.
רפואת המשפחה תקבל עוד דחיפה וכוח אדם. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
את היעדים גיבשה הוועדה המייעצת לתכנון כוח אדם ברפואה, שהוקמה בינואר 2025 בהחלטת מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, שגם עומד בראשה. חברים בה 22 נציגים, בהם נציגי בתי חולים במרכז ובפריפריה, קופות החולים, ההסתדרות הרפואית, המועצה המדעית ומשרד האוצר, וכן נציגת ציבור.
הוועדה חילקה את כל התמחויות הבסיס לארבע קבוצות: בחלקן שיעור המומחים ל-100 אלף נפש אמור לעלות עד 2035 ב-35%, בחלקן ב-25% או ב-15%, ובאחרות היעד הוא לשמור על השיעור הקיים. נקודת ההשוואה היא השיעור הצפוי ב-2029, ולא השיעור של היום: חלק גדול ממי שיהיו מומחים עד אז כבר נמצאים בהכשרה, כך שהיכולת להשפיע על מספרם מוגבלת.
כך, למשל, ב-2025 היו בישראל כ-1,620 מומחים פעילים במיילדות וגינקולוגיה, כ-16 לכל 100 אלף נפש. עד 2029 צפוי מספרם לעלות לכ-1,840, והוועדה המליצה להעלות את השיעור עד 2035 ב-25% נוספים, לכ-21 מומחים ל-100 אלף נפש, כלומר כ-2,550 מומחים פעילים.
עוד 1,280 רופאי ילדים
אחרי הרפואה הפנימית ורפואת המשפחה, התוספת הגדולה ביותר במספרים מוחלטים מתוכננת ברפואת ילדים: מכ-2,750 מומחים פעילים לכ-4,030.
ברפואה פיזיקלית ושיקום המספר אמור יותר מלהכפיל את עצמו, מכ-170 לכ-350. בפסיכיאטריית ילדים ונוער היעד הוא כ-540 מומחים (לעומת כ-300), ובפסיכיאטריה של מבוגרים כ-1,580 (לעומת כ-910). בכירורגיית ילדים, תחום קטן, היעד הוא פי שלושה: מכ-40 מומחים לכ-120.
בקצה השני נמצאים מקצועות שבהם התוספת תהיה מתונה: באורתופדיה מכ-1,010 מומחים לכ-1,270, ברפואת עיניים מכ-780 לכ-970 ובכירורגיה פלסטית מכ-240 לכ-300. תוספת של כרבע בתוך עשור נשמעת משמעותית, אבל באותה תקופה האוכלוסייה עצמה צפויה לגדול בכחמישית, כך שביחס לגודל האוכלוסייה זו תהיה כמעט שמירה על המצב הקיים.
ומה עם הפריפריה?
הוועדה המליצה לשאוף בכל מקצוע לשיעור מומחים אחיד לנפש בכל אזורי הארץ, אבל נקודת הפתיחה שונה מאוד. כמחצית מהמומחים הפעילים בישראל, 10,247 מתוך 20,344, עובדים כיום באזור המרכז, ובשבעה מתוך שמונה המקצועות שבפילוח לפי מחוזות, המחוז הרחוק ביותר מהיעד הוא צפון או דרום.
הפער החד ביותר הוא באונקולוגיה, ודווקא בין שני מחוזות שכנים: במחוז חיפה שיעור המומחים כבר עומד על 89% מהיעד ל-2035, ובמחוז צפון על 28% בלבד. במחוז דרום הוא עומד על 39%, ובמרכז על 79%. ברדיולוגיה מחוז חיפה כמעט עומד ביעד (99%), לעומת 43% בצפון ו-41% בדרום.
טיפול בהקרנות לסרטן. מחסור אדיר ברדיולוגיה בדרום ובצפון
(צילום: shutterstock)
ברפואה פיזיקלית ושיקום התמונה דומה, 77% במרכז לעומת 31% בצפון ו-33% בדרום, וכך גם בפסיכיאטריה: 81% במרכז, 44% בצפון ו-48% בדרום. לא בכל המקצועות הפער חד כל כך: ברפואת המשפחה כל האזורים עומדים על 62% עד 78% מהיעד, ובגריאטריה דווקא המרכז רחוק יחסית מהיעד (59%), וירושלים מובילה עם 83%.
כלומר, היקף התוספת שתידרש בכל אזור תלוי בפער הקיים ובגודל האוכלוסייה בו. במשרד הזהירו כי "אי הצלחה בפיזור הרופאים בכלל האזורים עלולה להביא לריכוז של המומחים החדשים בבתי החולים הגדולים ובמרכז הארץ, באופן שימנע מחלק גדול מאוכלוסיית ישראל ליהנות מגידול זה".
לדברי בר סימן טוב, השלב הבא הוא מנגנונים שיבטיחו פיזור שוויוני של ההתמחויות בין האזורים: "יש כלים כלכליים שהתחילו להיכנס לפועל, והם יתמרצו את בתי החולים ואת קופות החולים".
ההגירה שנדחקה
הפיל שבחדר הוא כמובן עזיבת הרופאים לחו"ל, שאינה מוזכרת כלל בתוכנית משרד הבריאות. בין 2023 ל-2025 עזבו את ישראל 1,369 רופאים לתקופה של שנה לפחות, כמעט פי שניים מאשר בתקופה המקבילה לפני עשור. כך עולה ממחקר של אוניברסיטת תל אביב שפורסם לאחרונה. בקיזוז הרופאים שחזרו, איבדה ישראל ב-2023 וב-2024 כ-255 רופאים נטו בשנה, לעומת 54 בממוצע בשנים 2019-2010. אחד מכל חמישה עוזבים היה רופא ותיק, בן 45 ומעלה, וברפואה הפנימית, התחום שבו מתוכננת התוספת הגדולה ביותר, עזבו בשלוש השנים האלה 215 רופאים.
בין הגורמים שעליהם נשענת תחזית המשרד מופיעים מספר המתמחים שכבר בהכשרה, מגמות הפרישה וגידול האוכלוסייה, אבל לא עזיבת רופאים לחו"ל, ולא ברור אם היא נלקחה בחשבון. אם ההפסד נטו של 2023 ו-2024 יימשך באותו קצב לאורך העשור, המערכת תאבד כ-2,500 רופאים, כשישית מהתוספת הצפויה.
לשאלת ynet אם התחזית מביאה בחשבון את עזיבת הרופאים, השיב בר סימן טוב כי במשרד בוחנים את מגמות הפרישה, והוסיף: "לחלוטין לא מקלים ראש בעזיבתם של רופאים. הקמנו מנהלת קשר עם רופאים שנמצאים בהכשרה בחו"ל, ונגיד להם: בואו תחזרו לארץ. אנחנו גם מביאים את זה בחשבון וגם פועלים לצמצום התופעה".
