אחרי דיונים רבים, סערה ציבורית והתנגדות מצד אנשי המקצוע, אישרה היום (ג') המועצה להשכלה גבוהה קיום לימודים פרה-קליניים ברפואה בעיר אילת - אבל לא תוקם פקולטה עצמאית לרפואה. מדובר בשלב הראשון בלימודי רפואה שנמשך כשלוש שנים שבהם לומדים הסטודנטים את מדעי היסוד שמספקים את הבסיס להבנת גוף האדם והמחלות. בוגרי התוכנית יצטרפו לאחר שלוש השנים הראשונות לאוניברסיטה שתיתן גב אקדמי לתוכנית ויתחילו בסבבים בבתי חולים, בדומה לכל הסטודנטים.
פתרון ביניים זה שהתקבל היום הוצע על ידי כמה גורמים בעבר לנוכח העובדה שאין תשתית להקמת פקולטה עצמאית באילת. ייתכן שהמסלול החדש יתחיל לפעול תחת מטרייה אקדמית של אוניברסיטה ישראלית, ולא מן הנמנע שתהיה זו אוניברסיטת בן גוריון שכבר מחזיקה בקמפוס באילת. המל"ג הודיעה שתיתן קדימות לאוניברסיטה ישראלית. אם לא יהיה מוסד אקדמי ישראלי שיעניק גב למהלך, תינתן החרגה מיוחדת שתאפשר לאוניברסיטה בינלאומית לפתוח את התוכנית - ככל הנראה אוניברסיטת צ'ארלס בצ'כיה שהביעה עניין בכך.
אוניברסיטה מחו"ל שתבקש להפעיל את התוכנית, תצטרך לעמוד בתנאים שונים, בין השאר להיות מוכרת על ידי ה-OECD ולעמוד בדרישות האיחוד האירופי לתואר ברפואה. כמו כן עליה לעמוד בתנאי משרד הבריאות בישראל בהתאם לרפורמת יציב (שביטלה שורת מוסדות לימוד בחו"ל), וכזו שסטודנטים ישראלים לומדים בה מזה שנים רבות ובוגריה משולבים במערכת הבריאות הישראלית.
כמו כן, תוכנית הלימודים של האוניברסיטה תתקיים בהתאם למסלולי הלימודים של האוניברסיטה מחו"ל. בוגרי התוכנית יחויבו לעמוד בבחינות ההסמכה של משרד הבריאות בישראל, ככל בוגרי המוסדות להכשרת רופאים בחו"ל.
ההחלטה, כפי שנמסר, "נועדה לחזק את מערך הבריאות והאקדמיה בעיר אילת, תאפשר לצעירים מכל רחבי הארץ הזדמנות להשתלב במסלול מוביל ללימודי רפואה, ולצמצם את הצורך של סטודנטים ישראלים ללמוד רפואה בחו"ל".
"מאמץ לצמצום הפערים"
שר החינוך ויו"ר המל"ג יואב קיש אמר כי "החלטת המל"ג היום היא צעד משמעותי בחיזוק מערכת הבריאות וההשכלה הגבוהה בישראל, ובמיוחד בעיר אילת. בשנה האחרונה הקמנו שלוש פקולטות לרפואה, ואנו מחויבים להמשיך להרחיב את לימודי הרפואה כדי לתת מענה למחסור ברופאים ולצמצם את הצורך של סטודנטים ישראלים לצאת ללימודים בחו"ל. המהלך הוא חלק ממאמץ רחב לצמצום הפערים בנגישות להשכלה גבוהה ובפרט ללימודי רפואה. אנו נמשיך לפעול כדי להבטיח סטנדרט אקדמי גבוה ומסלול לימודים איכותי, שישתלב במערך הבריאות הארצי וייתן מענה לצרכים המקומיים".
2 צפייה בגלריה
"נמשיך לפעול כדי להבטיח מסלול לימודים איכותי, שישתלב במערך הבריאות הארצי". השר יואב קיש
(צילום: יאיר שגיא)
נזכיר שהשר קיש הביא את הנושא כבר שלוש פעמים לדיון במל"ג. עד כה התנגדה נחרצות הוועדה לתכנון ולתקצוב של המל"ג להקמת הפקולטה הבינלאומית באילת. יו"ר ות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב) היוצא, פרופ' יוסי מקורי, שהוא פרופסור לרפואה, הציע לשדרג את בית החולים ובמקרה הזה השיג התחייבות משתי אוניברסיטאות – בן גוריון ואריאל – שישלחו סטודנטים להתמחות שם. יתרה מכך, קיש אף הביא את הנושא להכרעה של ועדת יהונתן הלוי, שמאשרת פקולטות לרפואה. היא חזרה ואישרה את מדיניות מל"ג מ-2003 שאין לפתוח בישראל פקולטות לרפואה של אוניברסיטאות זרות בשל חוסר היכולת לפקח על איכות הלימודים. ההערכה היא שקיש מביא את הנושא לדיון נוסף בשל פרישת מקורי.
באפריל פנה השר קיש לפקולטות לרפואה להגיש הצעות לפתיחת שלוחות באילת. פורום דיקני הפקולטות לרפואה, שכולל את כל תשעת דיקני הפקולטות, ענה פה אחד ש"המצב הקיים של תשתיות הרפואה בעיר כיום אינו מאפשר כרגע פתיחת בית ספר עצמאי לרפואה במסלול שש שנתי". הפורום ציין ש"רוב הדיקנים מכירים היטב את המצב בעיר ובבית החולים יוספטל מבחינת מספר הרופאים, אופי ומספר המרפאות והמחלקות הקיימות, והעובדה שהעיר מונה כ-60 אלף תושבים".
פורום דיקני הפקולטות לרפואה ציין עוד לפני ההחלטה מהיום שיש כוונה להרחיב את לימודי קדם הרפואה באילת של אוניברסיטת בן גוריון, וכאמור - ייתכן שהיא זו שתיקח אחריות לתוכנית.
המהלך להקמת הפקולטה הוא יוזמה של מנכ"ל חברת מדיקל דוקטור, ד"ר משה כהן. החברה מכינה סטודנטים ללימודי רפואה בחו"ל. הכוונה היא להקים סביב יוספטל פקולטה לרפואה שבה ילמדו בשכר לימוד פרטי עד 300 סטודנטים מרחבי העולם. את החסות יתנו שירותי בריאות כללית, שגם יספקו אפשרות להתמחות במחלקות שלא קיימות ביוספטל. האוניברסיטה שעליה דובר עד כה כמי שמוכנה להפעיל את הפקולטה היא אוניברסיטת צ'ארלס בפראג.
ד"ר כהן בירך על ההחלטה: "יזמתי את הפרויקט לפני ארבע שנים ויחד עם ראש העיר מר אלי לנקרי והנהלת קופת חולים כללית סללנו את הדרך. הקמת פקולטה לרפואה באילת תתקן הזנחה של שנים ותשפר לאין שיעור את שירותי הבריאות והזדמנויות החינוך בעיר. הפקולטה תציע מסלול ללימודי רפואה גם לתושבי הדרום ולאוכלוסיות מוחלשות. משקיעים ותורמים מהעולם ירתמו להקמה של בניין איקוני עם מרכז היי-טק וביוטק רפואי. החלטת המל"ג היא לא פחות מהיסטורית. תודה לכל המאמינים שניתן להפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי וקיים".
ראש העיר אילת, אלי לנקרי, בירך אף הוא: "זו בשורה גדולה לעיר שלנו ולתושביה - מהלך היסטורי שיכול לשנות מציאות של עשרות אלפי תושבים שסובלים במשך שנים ממחסור חמור בשירותי רפואה. על פי ההחלטה, אנו מצפים שאוניברסיטה ישראלית תרים את הכפפה ותוביל את המהלך. אם לא - נפעל להמשיך ולקדם את הקמת הפקולטה הבינלאומית לרפואה. זהו צעד ראשון ומשמעותי בדרך לפתרון אמיתי שיחזק את מערכת הבריאות באילת, יביא מזור לאתגר ארוך שנים, ויהפוך את השער הדרומי של ישראל למוקד חדשני וייחודי בתחומי הרפואה והמחקר".
עוד בתי ספר לרפואה
הצעד של אישור ללימודים פרה-קליניים ברפואה מצטרף למהלכים נוספים שנועדו להגדיל מאוד את מספר הסטודנטים לרפואה בישראל. לפני שנה אישרה המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) את פתיחת בית הספר הפרטי הראשון ללימודי רפואה באוניברסיטת רייכמן. שכר הלימוד בו מגיע לכ-100 אלף שקל. לפני שבעה חודשים אושרה הקמת שני בתי ספר חדשים לרפואה - במכון ויצמן למדע ובאוניברסיטת חיפה.
במכון ויצמן למדע היו אמורים לקלוט 42 סטודנטיות וסטודנטים ישראלים מדי שנה – בוגרי תואר ראשון או תארים מתקדמים שמקבלים מימון מלא, שכר לימוד בחינם ומלגת קיום. ואולם, פגיעת הטיל האיראני במכון גרמה לקיצוץ דרמטי במספר הסטודנטים שיתחילו את המסלול הזה. רק 19 סטודנטים החלו את המסלול ב-31 באוגוסט. 66 סטודנטים יתחילו בקרוב ללמוד בפקולטה החדשה לרפואה באוניברסיטת חיפה.
ברקע כל המהלכים הללו מרחף חשש כבד מגריעת כ-400 רופאים חדשים בשנה הבאה בגלל כניסתה לתוקף של רפורמת יציב, שאסרה על מתן רישיונות לרפואה לבוגרי מוסדות מפוקפקים בחו"ל. רק 28% מהרופאים החדשים בשנת 2024 למדו במוסדות בישראל, אך במשרד הבריאות פועלים להגדיל את מספר הסטודנטים החדשים בוגרי ישראל ל-1,700 בשנת 2027.
בשנה שעברה, על אף המשבר בעקבות המלחמה והעומסים על מערכת הבריאות, מספר מקבלי הרישיונות החדשים ברפואה הגיע לשיא של 2,637 רישיונות חדשים - גידול של 7% ביחס לשנת 2023 (2,464 רישיונות), וגידול של 48% ביחס ל-2020 (1,783 רישיונות).
