חודשיים וחצי לאחר פגיעת הטיל האיראני בבית החולים סורוקה, בית החולים לא חזר לעצמו. הוא עדיין פועל במתכונת מצומצמת ונאבק לקבל תקציבים מהממשלה לשיקום המרכז הרפואי והקמתו של בניין ממוגן חדש. לפי הערכות בית החולים, נדרש סך של כמיליארד ו-300 מיליון שקלים לשיקום ושדרוג המרכז הרפואי. "עוזבים אותי עובדים שמרגישים שהפקירו אותם", אמר מנהל בית החולים פרופ' שלומי קודש בדיון של הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל שנערך היום (רביעי) בבית החולים.
"סורוקה הוא לא רק בית חולים,הוא תשתית לאומית של הדרום, סמל שלטוני, האיראנים לא ירו סתם לסורוקה. אני לא מרגיש שהשיקום שלו מטופל באותה מידה", הוסיף פרופ' קודש.
6 צפייה בגלריה
הנזק העצום לבניין הכירורגי הצפוני בבית החולים סורוקה שנפגע ישירות מטיל
(צילום: מאיר אבן חיים)
נכון להיום, יש בבית החולים 25% פחות מיטות אשפוז (כ-300 מיטות חסרות). כמה מחלקות אינן מתפקדות ולמעשה נמחקו משום שהבניינים המקוריים שבהן אוכלסו נפגעו קשות.
המחלקות שנסגרו לחלוטין הן:
- מחלקת שיקום
- יחידה לטיפול נמרץ
- מחלקת עור
- מחלקת עיניים
- מחלקת אורולוגיה
- מחלקת אף אוזן גרון
בנוסף, שמונה חדרי ניתוח עדיין אינם פעילים, וכן מעבדות המחקר של סורוקה ואוניברסיטת בן גוריון.
סיור בסורוקה וההרס אחרי פגיעת הטיל מאיראן
(צילום: אורן רייס)
פרופ' קודש ציין בדיון שמחלקת השיקום צפויה להיפתח בקרוב במיקום אחר, מחוץ לסורוקה. "יהיו שם צעירים ונפגעי תאונות דרכים, אבל מבוגרים אחרי שבץ מוחי אני לא יכול לאכלס שם. אין לי צוות החייאה, אין לי בנק דם קרוב. תושבי הנגב ימשיכו לשלם מחיר עד שנבנה מחלקת שיקום במתחם הראשי". ניתוחים נדחים בעקבות המחסור בחדרי ניתוח: "תושב הנגב שחיכה חצי שנה לניתוח יקבל בשבוע הבא הודעה שאנחנו מצטערים, אבל הניתוח לא יהיה אצלנו", ציין פרופ' קודש.
בתחילת השבוע הודיעו שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וממלא מקום שר הבריאות חיים כץ שסיכמו על שיקום וחידוש המרכז הרפואי סורוקה. לפי ההודעה, לאחר פגישה בנושא שהתקיימה במשרד האוצר בנוכחות נציגים מסורוקה ומשרד הבריאות, הורה שר האוצר על הקמת צוות עבודה משותף שיבנה את המתווה לשיקום המבנים שנפגעו.
ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו), יו"ר הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל, מתח ביקורת על כך שרק לאחר קביעת הדיון בנושא עדכנה הממשלה על הקמת הצוות. הוא הדגיש כי ראוי שתתקבל החלטת ממשלה על הקמת בניין האשפוז החדש. "פגיעת הטיל יצרה פער גדול עוד יותר בין שירותי הרפואה בפריפריה למרכז", אמר. "בית החולים צריך להיערך לזה שאירוע הטילים שהיה במדינת ישראל לא הסתיים. הדרך שבה הסתיימה המערכה מול איראן היא כזו שפותחת את הפתח לסיבוב הבא".
ח"כ פורר הוסיף: "קצת הופתעתי לראות שעברו מאז יותר מחודשיים והתהליך הכספי לא הסתיים. זו צריכה להיות משימה עליונה של מדינת ישראל". הוא ציין עוד כי רק לאחרונה אישרה הממשלה העברה של מיליארד ו-600 מיליון שקלים לסיוע לתושבי עזה. "אפשר קודם לסייע לתושבי באר שבע, דימונה, ערד והערבה. לא ברור מהו סדר העדיפויות כשהסיוע לעזה קודם לסיוע לסורוקה".
ויכוחים עם מס רכוש
פרופ' שלומי קודש סיפר כי 41 בני אדם נפצעו קל מפגיעת הטיל האיראני. במזל לא היו הרוגים או פצועים קשה, בין השאר בעקבות רידוד מטופלים ופינוי מחלקות באזורים לא ממוגנים שעות ספורות קודם לכן.
"זו הייתה היערכות מטורפת של בית החולים. מי שרוצה יכול להגיד שזה היה נס או מזל", אמר פרופ' קודש בדיון. "הטיל הזה כוון לפגוע בסורוקה והיה קרוב להשבית את בית החולים כולו. 750 קילוגרם חומר נפץ. הקומה למטה בבניין הכירורגי הצפוני שנפגע היא הקומה שפינינו 16 שעות קודם. אם לא היינו עושים את זה, היינו באירוע של 100 הרוגים - אולי אז הייתי צריך לרדוף פחות אחרי תקציבים".
מלבד הצורך בהחלטת ממשלה על הקמת בניין ממוגן חדש, עדיין מתקיימים דיונים בין בית החולים למס רכוש. לפי החוק, מס רכוש פועל במקרים מסוג זה כדי להחזיר את המקום שנפגע לקדמותו. ואולם, בסורוקה יש בניינים ישנים, שחלקם כלל לא מתאימים לתקנים ולסטנדרטים מודרניים - גם לא מבחינת פיקוד העורף. לכן נוצר פער תקציבי שעליו צריך למצוא מי ישלם.
גם באשר לציוד הרפואי, מערים מס רכוש קשיים. הוא מעניק פיצויים ותשלום על ציוד לפי הערך המשומש ולא ערך הרכישה. כך נוצר פער, שכן בית החולים יצטרך לרכוש ציוד חדש אך יפוצה בשווי נמוך יותר. "מישהו צריך לשלם את הפער הזה - מיליונים רבים ולא ברור מי משלם. יש דיונים טובים עם מס רכוש, צריך להיות הוגנים. בסוף יש בעיה שכשאני צריך להחליף ציוד בעשרות מיליוני שקלים, אני צריך לקנות ציוד חדש", אמר פרופ' קודש. בשלב זה העביר מס הרכוש מקדמה לבית החולים בסך של כ-30 מיליון שקלים.
מס רכוש מאמין שאין צורך להרוס את הבניין הכירורגי הצפוני שנפגע - כלומר רק לשפץ את הקומות העליונות שנהרסו כליל - ואולם, בבית החולים חושבים אחרת. אוראל לגזיאל, נציג מס הרכוש, אמר בדיון כי "אנחנו ממתינים לחוות דעת של קונסטרוקטור מטעם בית החולים - האם צריך להרוס את הבניין שנפגע. יש ויכוח על הבניין שנפגע. הקונסטרוקטור שלנו קבע שלא צריך להרוס את הבניין. בית החולים העסיק קונסטרוקטור משלו".
עוד אמר כי "קיבלנו אומדן לפני שבוע וחצי של הציוד הרפואי, אנחנו לומדים אותו". במס הרכוש הבהירו שהם מתחשבים באילוצים רגולטוריים שמחייבים את בית החולים לבצע התאמות שונות. ח"כ פורר אמר בתגובה כי "כשהממשלה מבינה שיש לה בעיה, היא גם מתקנת חקיקה אם צריך".
סורוקה, נזכיר, הוא מרכז העל היחיד בנגב, שמשרת יותר ממיליון תושבים ועומד בחזית הטיפול בפצועים בשנתיים האחרונות. מאז 7 באוקטובר טיפל בית החולים ב-4,496 נפגעים, מתוכם 3,347 חיילים, שכן בית החולים מהווה יעד פינוי מרכזי לאורך כל התקופה.
"רולטה רוסית בחיי התושבים"
פרופ' קודש הדגיש שמעבר לשיקום בטווח המיידי והבינוני של בית החולים - שכולל בנייה של שתי קומות בבניין הכירורגי הדרומי שבו יאכלסו חמש מחלקות אשפוז, בנייה מחדש של חדרי הניתוח הצפוניים, טיפול נמרץ פנימי חדש והסדרת מתחם בית חולים חירום - יש צורך להיערך לאירועים ביטחוניים בעתיד ולהקים בניין חדש ממוגן, המכונה "בניין התקומה".
"אי אפשר להסתפק בפלסטר, צריך להגיע מוכנים למלחמות הבאות, כי כנראה לא יהיה שלום עולמי בחמש הדקות הקרובות. תושבי הנגב צריכים לדעת שלא משאירים אותם חשופים. אם הטיל הבא יפגע 50 מטר מזרחה או מערבה, לא יהיה נס", אמר.
6 צפייה בגלריה
"כל רופא שעוזב אותי, אחות שלא מגיעה לעבודה - זה פחות רפואה בנגב". פרופ' שלומי קודש
(צילום: אלכס קולומויסקי)
לדבריו, בניין זה יכיל עשר קומות, "להפסיק את האירוע שיורדים למרתפים, הולכים הביתה ומשחקים רולטה רוסית בחיי התושבים. ישתתפו בו פילנתרופיה, כללית והמדינה. המדינה צריכה לעשות את הרוב כאן, זה הבריאות של תושבי הנגב".
פרופ' שלומי קודש: "אי אפשר להסתפק בפלסטר, צריך להגיע מוכנים למלחמות הבאות, כי כנראה לא יהיה שלום עולמי בחמש הדקות הקרובות. תושבי הנגב צריכים לדעת שלא משאירים אותם חשופים. אם הטיל הבא יפגע 50 מטר מזרחה או מערבה, לא יהיה נס"
לדבריו, בניין זה יכיל עשר קומות, "להפסיק את האירוע שיורדים למרתפים, הולכים הביתה ומשחקים רולטה רוסית בחיי התושבים. ישתתפו בו פילנתרופיה, כללית והמדינה. המדינה צריכה לעשות את הרוב כאן, זה הבריאות של תושבי הנגב
יעל פיילס, רפרנטית בריאות באגף התקציבים במשרד האוצר, אמרה כי "משרד האוצר רואה חשיבות מכרעת בשיקום סורוקה". לדבריה התהליך בין סורוקה למס הרכוש הוא מורכב. "ממה שאני הבנתי יש חילוקי דעות אך גם שיתוף פעולה".
לגבי בניין התקומה ציינה כי משרד האוצר נכון לשתף פעולה. "מקיימים דיונים, אנחנו קיבלנו מאנשי סורוקה את התוכניות לבניין החדש לפני כשבוע. בהמשך לתוכנית העלינו שאלות נוספות ואנחנו עדיין מחכים למידע. קשה להגיד מחיר בשלב זה. אנחנו מבינים שהממשלה צריכה לסייע". ח"כ פורר הדגיש כי המדינה צריכה "להוביל" את התהליך ולא רק לסייע.
גם במשרד הבריאות הביעו נכונות באשר להקמתו של בניין התקומה. אורי גולדשטיין, נציג המשרד, ציין עוד כי מתקיימים דיונים העוסקים במיגון האזורים ההיקפיים, כדי לתת מענה לטווח הביניים. הוא סיפר שיש הצעה לקחת חניון תת-קרקעי קיים בסמיכות לבית החולים ולהקים שם תשתיות לבית חולים חירום, כפי שקורה במרכזים רפואיים אחרים. "אין כיום בבית החולים חניון ממוגן. גם זה דורש תקציב, שלא יהיה ספק, בהינתן שזה יהיה פתרון ביניים".
"בכיתי את נשמתי"
בעקבות המצב, סיפר פרופ' קודש על עזיבה של רופאים כתוצאה ממחלקות שנסגרו, וכן על החשש של חלקם להגיע לעבודה. "כל רופא שעוזב אותי, אחות שלא מגיעה לעבודה - זה פחות רפואה בנגב. הצוות שלנו זה לא צוות שפגע בו טיל, זה צוות שעבר מספר סבבי הסלמה".
גילה לוי, יושבת ראש ועד עובדי סורוקה, סיפרה: "כשראיתי את הבניין שנפגע בכיתי את נשמתי, הרגשתי שנכנסו לי לתוך הבית", תיארה "העובדים שלנו מסורים מאוד, אבל הם מגיעים למלחמה בידיים חשופות. איך אני יכולה לשכנע עובדים שלנו להגיע לעבודה במצבים כאלה של חירום כשהמקומות האלה לא ממוגנים?"
היא הוסיפה: "במזל האירוע קרה בשעה 07:00 בבוקר ולא בשעה 08:00, כשהייתי אמורה להיות כבר במשרד שלי. אם זה היה קורה לא הייתי יושבת כאן היום. סורוקה זו כיפת הברזל הרפואית של תושבי הדרום. אם לא נדאג לבית החולים, לא יהיה לנו עתיד".
בימים האחרונים דווח כי בית החולים בילינסון בפתח תקווה קיבל מענק בסכום 600 מיליון שקלים - התרומה הגדולה ביותר בתחום הבריאות בהיסטוריה הישראלית. ח"כ משה אבוטבול מש"ס אמר בדיון: "ציער אותי שתרומה כזו לא הגיעה לסורוקה. אני חושב שמעבר לתקציבים הממשלתיים, חייבים לפעול בנושא של הפילנתרופיה. צריכה להיות קריאה משותפת ואני מכיר יהודים בתפוצות שבתי החולים מאוד מעניינים אותם. צריך לפעול גם מבחינת תקציבים ממשלתיים וגם להפעיל יהודים בעולם".
