יומיים בלבד לאחר הדיווחים הראשונים על עשרות מקרי מוות מחשידים במזרח קונגו והחשש מהתפשטות זן אבולה נדיר שאין נגדו חיסון, הכריז היום (א') ארגון הבריאות העולמי על ההתפרצות כ"מצב חירום בבריאות הציבור בעל השלכות בינלאומיות" (PHEIC) – רמת הכוננות הגבוהה ביותר של הארגון לפני הכרזה על מגפה עולמית.
ההכרזה מגיעה לאחר התפשטות ההתפרצות מעבר לגבולות הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, לצד חשש גובר כי היקף התחלואה בפועל גדול משמעותית מהנתונים הידועים כיום. לפי הודעת ארגון הבריאות העולמי, עד 16 במאי דווחו במחוז איטורי שבמזרח קונגו שמונה מקרי אבולה מאומתים במעבדה, לצד 246 מקרים חשודים ו-80 מקרי מוות חשודים. בנוסף, אוגנדה דיווחה על שני מקרי אבולה מאומתים בקמפלה, בירת המדינה, אצל נוסעים שהגיעו מקונגו. מקרה נוסף אומת גם בקינשאסה, בירת קונגו, אצל אדם שחזר מאזור ההתפרצות.
3 צפייה בגלריה
צוותי רפואה באוגנדה מגבירים את המאמצים לאתר חולים ולבודד מקרים חשודים של אבולה
(צילום: AP Photo/ Hajarah Nalwadda)
בארגון הבריאות העולמי ציינו כי הנתונים הראשוניים מעלים חשש שההתפרצות רחבה בהרבה מהידוע עד כה. "המגמות בדיווחים על מקרים חשודים ואשכולות תחלואה מצביעות על אפשרות להתפרצות גדולה משמעותית מזו שמתועדת כיום", נכתב בהודעת הארגון. עוד צוין כי ארבעה אנשי צוות רפואי מתו עם תסמינים המתאימים לקדחת דימומית נגיפית – נתון שמעלה חשש להדבקה בתוך מוסדות רפואיים.
חשש שההתפרצות רחבה יותר
פרופ' אייל לשם, מומחה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי שיבא תל השומר, מסביר כי ההכרזה של ארגון הבריאות העולמי אינה שקולה למצב חירום עולמי בסגנון מגפת הקורונה, אך כן מעידה על עליית מדרגה משמעותית ברמת הכוננות הבינלאומית. "זו לא הכרזה על מצב חירום עולמי, אבל בהחלט מדובר בהתפתחות שמעוררת דאגה, מודעות ודריכות", אמר. "המשמעות היא שהעולם עובר משגרה למצב של היערכות מוגברת".
פרופ' אייל לשם צילום: יעקב לויט, יחידת צילום שיבאלדבריו, אחד ההיבטים המדאיגים ביותר בהתפרצות הנוכחית הוא הפיזור הגיאוגרפי של המקרים. "המקרים הופיעו בכמה מחוזות סמוכים לגבול בין קונגו לאוגנדה, ובמקביל דווח גם על מקרים בבירת אוגנדה ובאזורים נוספים. לכן קיים חשש שההתפרצות רחבה יותר מכפי שידוע כיום, במיוחד מאחר שיש דיווחים על חולים רבים שטרם אובחנו באופן מעבדתי", הסביר.
זן נדיר
ההתפרצות הנוכחית נגרמת מזן בונדיבוגיו (Bundibugyo) של נגיף האבולה – זן נדיר יחסית, שאין נגדו כיום חיסון מאושר או טיפול ייעודי. בקונגו קיימות אמנם מנות חיסון שפותחו בעקבות התפרצויות קודמות, אך הן יעילות רק נגד זן זאיר, הנחשב לזן הקטלני והמוכר ביותר של אבולה. מדובר בהתפרצות האבולה ה-17 בקונגו מאז זוהה הנגיף במדינה לראשונה בשנת 1976. ההתפרצות הקטלנית ביותר במדינה התרחשה בין השנים 2018 ל-2020, אז מתו כמעט 2,300 בני אדם.
3 צפייה בגלריה
הרשויות בקונגו מגבירות בדיקות, ניטור ובידוד של חולים ומגעים
(צילום: AP Photo/Al-hadji Kudra Maliro)
בנוגע לזן בונדיבוגיו של נגיף האבולה, אמר פרופ' לשם כי מדובר בזן נדיר יחסית, שהאתגר המרכזי בו הוא היעדר אמצעי טיפול ומניעה ייעודיים. "יש כמה זנים שונים של אבולה, ומה שמייחד את הזן הזה הוא שבעוד שלזנים אחרים קיימים גם חיסונים וגם טיפולים תרופתיים, לזן בונדיבוגיו אין כיום לא חיסון מאושר ולא טיפול ספציפי לחולים", אמר.
בארגון הבריאות העולמי הזהירו כי השילוב בין היעדר חיסון, תנועת אוכלוסייה אינטנסיבית, משבר הומניטרי מתמשך ומערכת בריאות חלשה באזור – עלול להוביל להתפשטות רחבה יותר במדינות שכנות. לפי ההודעה, מוקדי ההתפרצות הנוכחיים כוללים אזורי כרייה פעילים ותנועת עובדים גבוהה, לצד אזורים הסובלים מאלימות מתמשכת ומקושי בגישה רפואית.
בניגוד לחששות שעלו בתקופת הקורונה, ארגון הבריאות העולמי הדגיש כי אינו ממליץ בשלב זה על סגירת גבולות או הגבלות סחר ותעופה. בארגון קראו למדינות לחזק במהירות את מערכי המעקב, האבחון והבידוד, במיוחד במדינות הגובלות בקונגו ובאוגנדה.
בידוד, ניטור ומעקב אחרי חשודים
מחלת האבולה נפתחת בדרך כלל בתסמינים דמויי שפעת, ובהם חום גבוה, חולשה קיצונית, כאבי שרירים, כאבי ראש וכאב גרון. בהמשך עלולים להופיע הקאות, שלשולים, כאבי בטן, פריחה ולעיתים גם דימומים פנימיים או חיצוניים. תקופת הדגירה של הנגיף נמשכת בין יומיים ל-21 יום, והמחלה עלולה להידרדר במהירות לפגיעה באיברים חיוניים ולקריסת מערכות.
לדברי פרופ' לשם, ההתמודדות בשלב זה מתמקדת בעיקר באיתור מהיר של חולים ובבלימת שרשראות הדבקה. "הצעד הראשון הוא להגביר את ניטור התחלואה במדינות שבהן זוהו מקרים, לזהות במהירות אנשים עם תסמינים חשודים ולבודד אותם. גם במקרה של מטיילים ישראלים שחוזרים מאזורים שבהם דווח על תחלואה, אם מופיעים תסמינים מתאימים במהלך תקופת הדגירה, יש צורך בבידוד ובבדיקה".
3 צפייה בגלריה
אוגנדה: ההתפרצות הנוכחית כוללת את זן בונדיבוגיו של האבולה - זן נדיר שאין נגדו כיום חיסון מאושר
(צילום: AP Photo/ Hajarah Nalwadda)
עם זאת, הוא מדגיש כי אופן ההדבקה של אבולה שונה מאוד מנגיפים נשימתיים כמו קורונה או שפעת. "אבולה אינה מחלה שמתפשטת היטב באוויר או בשיעול. ההדבקה מתרחשת בעיקר בעקבות מגע קרוב והדוק עם חולים או עם נוזלי גוף שלהם. רוב הנדבקים בהתפרצויות קודמות היו אנשים שבאו במגע ישיר עם חולים", הסביר.
עוד ציין פרופ' לשם כי הטיפול בחולים מבוסס כיום בעיקר על טיפול תומך. "הטיפול כולל החזרת נוזלים, טיפול בהפרעות קרישה ודימומים, ותמיכה במקרים של פגיעה באיברים שונים. חולים קשים מטופלים בתנאי בידוד ובסביבת טיפול נמרץ".
האם יש חשש מהתפשטות עולמית רחבה?
לדברי פרופ' לשם, הסיכון לכך נחשב נמוך יחסית. "התפרצות האבולה הגדולה האחרונה התרחשה במערב אפריקה בין השנים 2013 ל-2016, בעיקר בליבריה, גינאה וסיירה לאון. למרות אלפי מקרי מוות, המחלה לא התפשטה באופן משמעותי מעבר לאזורי ההתפרצות, בעיקר משום שהיא דורשת מגע קרוב לצורך הדבקה ואינה מועברת באוויר. גם בהתפרצויות נוספות שראינו בשנים האחרונות, ההדבקה נותרה ממוקדת יחסית. לכן הסיכון להתפשטות גלובלית רחבה נחשב נמוך, אך חשוב להישאר ערניים".
ארגון הבריאות העולמי הודיע כי בימים הקרובים יכונס צוות החירום של הארגון כדי לדון בהמלצות בינלאומיות נוספות להתמודדות עם ההתפרצות. במקביל, מדינות באזור הונחו להגביר בדיקות בגבולות, לאתר במהירות מקרים חשודים ולהיערך לאפשרות של התפשטות נוספת.
