זה התחיל כטרנד רטרו אופנתי, המשיך כסמל לפשטות, לניתוק מהמירוץ הטכנולוגי, ויש מי שרואים בזה גם אמירה תרבותית ואפילו מחאתית נגד עודף מסכים, קרינה וחיבורים אלחוטיים. אבל מעבר לאופנה ולנוסטלגיה - עולה שאלות חשובות בהרבה: האם מאחורי הקאמבק המפתיע של אוזניות החוט מסתתר גם צורך בריאותי אמיתי ומה חושבים המומחים על ההשפעה של שימוש יומיומי - לעיתים שעות ארוכות - על האוזניים, המוח ועל הגוף כולו.
האם אוזניות אלחוטיות באמת בטוחות?
קרינה או לא קרינה: מה הסיפור?
ארגון הבריאות העולמי וגופי בריאות נוספים קובעים כיום כי הקרינה שנפלטת מאוזניות Bluetooth היא קרינה לא-מייננת - כלומר כזו שאינה פוגעת במבנה ה-DNA ואינה נחשבת לקרינה מסרטנת לפי הידע המדעי הקיים.
בנוסף, עוצמת הקרינה של אוזניות אלחוטיות נמוכה משמעותית מזו של טלפון סלולרי צמוד לאוזן, ולעיתים אף נמוכה פי כמה וכמה. לכן, על בסיס הנתונים שנאספו עד היום, אין הוכחה לכך ששימוש באוזניות Bluetooth כשלעצמו גורם לנזק בריאותי ישיר. עם זאת, ארגוני הבריאות מדגישים כי המחקר בתחום הקרינה בשימוש ממושך עדיין נמשך, וכי עיקר הסיכון המוכח בשימוש באוזניות אינו נוגע לקרינה - אלא דווקא לעוצמת השמע ולסיכון לפגיעה בשמיעה בשימוש ממושך ובעוצמות גבוהות.
מחקר שפורסם בשנה שעברה בכתב העת Scientific Reports עורר עניין לאחר שמצא קשר סטטיסטי בין שימוש ממושך באוזניות Bluetooth לבין שכיחות גבוהה יותר של גושים בבלוטת התריס. החוקרים ניתחו נתונים של מאות נבדקים באמצעות מודלים מתקדמים של למידת מכונה, וזיהו כי משך השימוש היומי באוזניות, לצד הגיל, היו מהגורמים הבולטים שנקשרו להופעת גושים.
ההשערה שהועלתה היא שחשיפה מצטברת לקרינה אלקטרומגנטית לא-מייננת, גם ברמות נמוכות, עשויה להשפיע לאורך זמן על רקמת בלוטת התריס, הממוקמת בסמיכות לאזור האוזניים והצוואר. עם זאת, החוקרים מדגישים כי מדובר בקשר סטטיסטי בלבד ולא בהוכחת סיבתיות, וכי המחקר מבוסס על דיווח עצמי של המשתתפים וסובל ממגבלות מתודולוגיות. לכן, הממצא מוגדר בשלב זה כ"נורת אזהרה" שמצדיקה מחקרי המשך – ולא כהוכחה לנזק ודאי.
פגיעה בשמיעה: הסכנה האמיתית
לצד הוויכוח סביב הקרינה, הסיכון הבריאותי המרכזי והמוכח בשימוש באוזניות – מכל הסוגים – הוא דווקא הפגיעה בשמיעה. ד"ר אורי נוימן, מומחה לרפואת אף אוזן גרון בשירותי בראיות כללית מחוז דן-פ"ת, מסביר כי האוזן הפנימית מכילה תאי שערה זעירים ואחראיים להמרת גלי הקול לאותות עצביים למוח.
"חשיפה ממושכת לעוצמות קול גבוהות גורמת לפגיעה הדרגתית ובלתי הפיכה בתאים הללו, פגיעה שיכולה להתבטא בירידה בשמיעה, בטנטון (צפצופים קבועים באוזניים), ברגישות לרעש ובקושי להבין דיבור", הוא מסביר. "ולא מדובר רק באוזניות, אלא בכל חשיפה ממושכת לרעש בעוצמה גבוהה – במסיבות, בהופעות, בברים ובאירועים".
לדבריו, בניגוד לפציעות אחרות בגוף, תאי השערה אינם מתחדשים, ולכן כל נזק הוא מצטבר. מחקרים מראים כי האזנה בעוצמה של כ-85 דציבל ומעלה לאורך שעות, מצב נפוץ מאוד בשימוש יום-יומי באוזניות, מעלה משמעותית את הסיכון לפגיעה שמיעתית. "הסיכון אינו קשור לסוג האוזניות – חוטיות או אלחוטיות", אומר ד"ר נוימן. "אלא לעוצמת הקול, למשך ההאזנה ולמרחק מהרמקול לאוזן, כאשר אוזניות שמכניסים לתוך תעלת האוזן מגבירות עוד יותר את החשיפה".
ד"ר אורי נוימןצילום: פרטיהוא מציין כי המעבר לאוזניות אלחוטיות שינה לא רק את הטכנולוגיה – אלא גם את דפוסי ההאזנה. "הנוחות, היעדר החוטים והזמינות המתמדת גורמים לכך שאנשים נשארים עם האוזניות באוזניים זמן רב יותר, לעיתים לאורך שעות רצופות, גם בלי לשים לב", מסביר ד"ר נוימן. "המשמעות הבריאותית היא שלא בהכרח סוג האוזנייה הוא זה שמגדיל את הסיכון, אלא דווקא משך זמן החשיפה לרעש".
מדריך לשמיעה בטוחה עם אוזניות
רוב האנשים מגבירים את האוזניות בלי לחשוב פעמיים, אבל האוזן לא מודדת "נוחות" – היא סופגת עוצמת רעש וזמן חשיפה, ושם מתחיל הנזק. לפי ארגון הבריאות העולמי וגופי שמיעה בינלאומיים, 85 דציבל נחשב לסף שממנו מתחיל סיכון לפגיעה אם החשיפה נמשכת לאורך זמן. הבעיה: רוב האוזניות מסוגלות להגיע ל-110-100 דציבל – רמה שעלולה לגרום לנזק תוך דקות בודדות.
לדברי ד"ר נוימן, זו גם הסיבה שבמרבית הטלפונים החכמים כיום מופיעה אזהרה ברורה למשתמשים: "הווליום גבוה מדי. האזנה ממושכת בעוצמה כזו עלולה לפגוע בשמיעה". כלומר, גם יצרניות הטכנולוגיה כבר מתייחסות לווליום לא כאל עניין של נוחות – אלא כאל סיכון בריאותי של ממש. "רבים נוטים לדלג על ההודעה בלחיצה אוטומטית ולהמשיך להאזין כרגיל, אבל דווקא כאן טמון מסר בריאותי חשוב", מדגיש ד"ר נוימן.
מה נחשב בטוח?
- עד 60% מעוצמת הווליום – נחשב לרוב לטווח בטוח.
- עד 60 דקות ברצף – ואז הפסקה.
- כלל האצבע המומלץ: 60–60 (לא יותר מ-60% עוצמה, לא יותר מ-60 דקות בלי הפסקה).
מתי מתחיל סיכון אמיתי?
- 85 דציבל – בטוח רק לכ-8 שעות ביום.
- 90 דציבל – כבר רק ל-3-2 שעות.
- 100 דציבל – נזק אפשרי תוך 15 דקות.
- 110 דציבל – נזק אפשרי בתוך דקות בודדות.
ד"ר נוימן מסביר שאת הנזק לשמיעה לא תמיד מרגישים מיד, דווקא משום שהוא מצטבר ומתקדם בהדרגה. "עם זאת, יש סימני אזהרה מוקדמים שיכולים להעיד שהאוזניות כבר מתחילות להזיק - גם בלי בדיקת שמיעה מסודרת", הוא מדגיש. "צפצופים או זמזומים באוזניים (טנטון), תחושת 'סתימה' אחרי האזנה, קושי להבין דיבור בסביבה רועשת, רגישות חריגה לצלילים חזקים ולעתים נדירות אף תחושת עייפות או כאב באוזניים - כל אלה אינם תסמינים שוליים".
לדבריו, אם אחד או יותר מהסימנים הללו חוזרים על עצמם, במיוחד אחרי שימוש באוזניות, מדובר בנורת אזהרה ברורה לכך שהשמיעה נכנסת לאזור סיכון.
הוא מדגיש כי טנטון יכול לעיתים להיות ביטוי מוקדם לירידת שמיעה שהאדם עצמו עדיין אינו מודע לה. "לכן, כאשר אדם שמשתמש באוזניות באופן קבוע מתחיל לחוות צפצופים באוזניים, חשוב בראש ובראשונה לשלול ירידת שמיעה באמצעות בדיקה מסודרת. נכון שטנטון אינו נגרם תמיד מפגיעה שמיעתית - ויש לו מגוון סיבות אפשריות - אך בקרב מי שנחשף לרעש בעוצמות גבוהות לאורך זמן, זהו הצעד הראשון והמתבקש בבירור".
4 צפייה בגלריה
חשיפה ממושכת לעוצמות קול גבוהות גורמת לפגיעה הדרגתית ובלתי הפיכה בשמיעה, גם במסיבות, הופעות ועוד
(צילום: Shutterstock)
אילו אוזניות נחשבות מסוכנות יותר ואילו בטוחות?
- אוזניות In-Ear (שנכנסות לתוך האוזן) – מסוכנות יותר כי הרמקול קרוב מאוד לעור התוף. לדברי ד"ר ניומון, חשוב לשים לב גם להיבט המכני של השימוש באוזניות מסוג זה. "יש אנשים עם תעלות שמיעה צרות, וכדי 'להתאים' את האוזנייה הם מפעילים לחץ מיותר על דפנות התעלה. הלחץ הזה עלול לגרום לגירוי בעור, לפצעים ואף לדלקת מקומית. לכן אין טעם להיאבק עם האוזנייה או לדחוף אותה בכוח פנימה. הפתרון הנכון הוא להתאים את האוזנייה למבנה האוזן – באמצעות בחירת מתאם בגודל הנכון, ולא באמצעות הפעלת לחץ על תעלת השמע".
- אוזניות עם ביטול רעשים (Noise Cancelling) – דווקא יכולות להיות בטוחות יותר, כי לא צריך להגביר כדי "לנצח" את הרעש מסביב. "אוזניות איכותיות עם סינון רעשים ומנעד צליל רחב מאפשרות לשמוע טוב גם בעוצמה נמוכה, בלי צורך להגביר", אומר ד"ר נוימן. "כל מה שמפחית את הצורך בווליום גבוה, תורם ישירות לשמירה על השמיעה".
טיפים לשימוש חכם
- לא לישון עם אוזניות.
- להעדיף אוזניות שמכסות את האוזן ולא נכנסות אליה.
- לא להגביר בסביבה רועשת - אלא להשתמש בבידוד רעשים.
- לעשות הפסקות יזומות.
