משרד הבריאות מוציא לדרך את תוכנית איחוד המרכזים לבריאות הנפש עם בתי החולים הכלליים לכדי ישות אחת מבחינה הון אנושי, ניהול, תקציב, תפעול ותשתיות. מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, קיבל היום (א') את המלצות ועדת ירקוני בנושא שילוב מרכזים רפואיים לבריאות הנפש במרכזים הרפואיים הכלליים. לעיון בדוח המלא של הוועדה - לחצו כאן.
מטרת המהלך היא להעניק טיפול רפואי הוליסטי ואינטגרטיבי, נפשי וגופני, להפחית את הסטיגמה העצמית והחברתית בקרב מטופלי בריאות הנפש, לספק חוויית שירות טובה ושוויונית למטופל ולבני משפחתו, לשפר את סטנדרט תנאי האשפוז וכן לחסוך ולהתייעל תוך שימוש ביתרון הגודל של בתי החולים הכלליים, בכל הקשור להון אנושי, משאבים ורכש.
4 צפייה בגלריה
האגף המשפטי בבית החולים שער מנשה. הדיון לגבי הכנסתו לתוך בית החולים הכללי מורכב בהרבה
(נחום סגל)
הנעלם הגדול נותר לוח הזמנים למהלך השאפתני. ענבל ירקוני, מנהלת אגף האחיות ותחום בריאות הנפש בחטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים במשרד הבריאות שעמדה בראש הוועדה, אמרה כי היא "מאמינה שבשנה הקרובה יהיו שילובים משמעותיים, יש כאלה שייקחו עוד כמה שנים כי זה תלוי בינוי, כמו מזור ונהריה. מאמינה שב-10 השנים הקרובות נסיים את התהליך, אבל זה תלוי מאוד בבינוי".
ד"ר גלעד בודנהיימר, מנהל האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות, ציין כי המטרה בסוף התהליך היא שלא יהיו עוד בתי חולים פסיכיאטריים נפרדים. "אנחנו צריכים עוד להידרש לסוגיה של פסיכיאטריה משפטית, אבל הכיוון שלנו הוא שלא יהיו בתי חולים פסיכיאטריים שעומדים בפני עצמם, ללא מחלקות גופניות בתוכם".
כחלק מהמגמה להעתקת מרכז הכובד לבתי החולים הכלליים, הוקצו בתוכנית המיטות לשנים 2023 -2028, 245 מיטות נוספות, כאשר כ-80% מהן מוקצות לבתי חולים כלליים. עם זאת מדגיש ד"ר בודנהיימר כי לצד הוספת מיטות, במשרד הבריאות פועלים גם להקמת חלופות אשפוז. "אנחנו לא רוצים אשפוזים ממושכים. את מי שאפשר אנחנו רוצים להוציא לעולמות הקהילה והשיקום".
כבר כיום יש כמה מרכזים רפואיים שנמצאים בתהליך איחוד. עם זאת, המלצות הוועדה מתוות את הדרך לביצוע מלא של התהליך, כך שבסופו של דבר שני המרכזים הרפואיים – בית החולים הפסיכיאטרי ובית החולים הכללי - ישולבו לכדי ישות אחת. במשרד הבריאות מציינים שלא קיים בעולם תהליך לשילוב מלא מהותית וגיאוגרפית שתועד ונחקר כפי שמתוכנן להתקיים בישראל, ומעריכים כי מהלך זה יהווה פריצת דרך לתהליכים רבים, חשובים ודומים בעולם.
המהלך צפוי לסייע לבתי החולים הפסיכיאטריים במשיכת כוח אדם איכותי ושיפור יכולת הכשרת המתמחים, שיפור סביבת המטפל והמטופל, וביצוע מחקר וחדשנות באמצעות טכנולוגיות מתקדמות. לצד זה, בבתי החולים הכלליים יזכו להזדמנות להעמקת ההתמקצעות בטיפול בבריאות הנפש וגיוון ואינטגרציה לשירותים רפואיים.
איחוד בתי החולים המתוכנן כולל את המרכז לבריאות הנפש מעלה כרמל - עם בית החולים רמב"ם, אברבנאל - עם איכילוב (שני מיזוגים שכבר יצאו לדרך), המרכז לבריאות הנפש שער מנשה - עם בית החולים הלל יפה (כבר היום, לשני בתי החולים מנכ"ל משותף), המרכז הרפואי מזור עם המרכז הרפואי צפון (פוריה) והמרכז הרפואי לגליל, וכן המרכז הרפואי מרחבים עם בית החולים שמיר (אסף הרופא).
במשרד הבריאות בוחנים גם את שילובם של המרכז הרפואי באר שבע לקמפוס בבית החולים החדש שיוקם בנגב וכן נבחן שילוב המרכז הרפואי כפר שאול איתנים עם המרכזים הרפואיים באזור ירושלים.
תהליך הדרגתי
נכון לשנת 2024, מערכת האשפוז בישראל מאופיינת לרוב בהפרדה בין בתי חולים כלליים לבין בתי חולים לבריאות הנפש, כאשר מתוך 3,482 מיטות לאשפוז פסיכיאטרי רק 516 (14.8%) נמצאות בבתי חולים כלליים. נתון זה בולט עוד יותר באשפוזים בכפייה, כאשר בבתי החולים הכללים מתאשפזים כ-7% בלבד.
ככלל, בתי החולים הפסיכיאטריים קטנים בהשוואה לבתי החולים הכלליים, מצב התשתיות בהם לא עומד בסטנדרט הרצוי, יש קושי רב בגיוס כוח אדם ושימור הון אנושי וכך גם קושי לספק את רמת השירות הנדרשת למטופלים. חלק מהקשיים נובעים מחסרונות גודלם הקטן של בתי החולים הפסיכיאטריים. כמו כן, ההפרדה הקיימת בין בתי החולים מייצרת חשש לדחיקת מטופלי בריאות הנפש מליבת מערכת הבריאות ולסטיגמות חברתיות.
4 צפייה בגלריה
בית החולים איכילוב והמרכז הרפואי אברבנאל יאוחדו לישות אחת. אך סימני שאלה נותרו סביב מועד האיחוד הפיזי של שני המוסדות
(צילום: אביגיל עוזי, Teo K / Shutterstock.com)
לפני כשנה, מונתה על ידי מנכ"ל משרד הבריאות ועדת היגוי לליווי ולהתוויית העקרונות בתהליך לשילוב המרכזים הרפואיים לבריאות הנפש במרכזים הרפואיים הכלליים. הוועדה מהווה המשך ישיר להחלטת הממשלה מ-31 באוקטובר 2024. "כאשר התהליך יושלם אני מאמינה שהאשפוז הפסיכיאטרי במדינת ישראל יהיה המוביל והמתקדם בעולם והשיטות וסטנדרט הטיפול יהיו פורצי דרך ללמידה בעולם", אמרה ירקוני.
לפי המלצות הוועדה, שילוב המרכזים הרפואיים יתנהל באופן הדרגתי ומבוקר, תהליך שיאפשר מחקר, בחינת השגת המטרות וביצוע התאמות, טרם הרחבת המהלך לכל המרכזים ברמה הלאומית. כשלב מקדים, מומלץ למנות ועדה לכל שני מרכזים רפואיים (המשלב והמשתלב) שתלווה ותסייע בתהליך השילוב. התהליך יחולק לכמה שלבים, כאשר השלב הראשון יעסוק בהבניית כלים ארגוניים אחידים לכלל המרכזים, שיסייעו בקיצור חוסר הוודאות הקיימת בשינויים ארגוניים מורכבים מסוג זה, ובשלב שני יתבצע המיזוג בפועל.
הועדה ממליצה עוד כי שילוב בתי החולים יעשה תוך שמירה על תחרות ואף עידוד תחרות בין בתי החולים הכלליים לטובת שיפור השירות, לצד הגדלת ופיתוח מענים חלופיים לאשפוז. חברי הוועדה הדגישו כי השילוב יביא להתייעלות כלכלית מחד ושקט ניהולי מאידך על בסיס עקרון יתרון לגודל וניצול המשאבים והמומחיות של בית החולים הכללי. כדי לא לייצר תמריץ שלילי לשילוב, בית החולים המשולב יהיה זכאי לכל ההכנסות טרם השילוב, לצד תמרוצים שונים. עוד המליצו על תקופת הגנה שבמהלכה לא תתאפשר גריעת משאבי כוח אדם מבריאות הנפש.
להקים "חדר הלם פסיכיאטרי"
צוות הוועדה הדגיש כי יש לשמור על הכלים הייחודים שפותחו במרכזים לבריאות הנפש, והוכיחו את עצמם, למשל חוגים, פעילות ספורט ושילוב מערכי שיקום כבר באשפוז עד לשחרור לקהילה. עוד ציינו כי יש לשמר את העצמאות המקצועית הקלינית של בית החולים הפסיכיאטרי מתוך הימנעות מהפיכת בריאות הנפש לחצר האחורית של המרכז המשולב.
חברי הוועדה מדגישים שיש עדיפות לשילוב בקמפוס אחד, תחת ניהול מקצועי פסיכיאטרי אחד. הם ממליצים על הקמת מיון מתערב אחוד בבית החולים הכללי, שבו יינתן מענה למטופלי בריאות הנפש באמצעות צוות מטפל כולל פסיכולוגית ועובדת סוציאלית, כדי למנוע אשפוז. במיון המיוחד תתבצע קליטה וטריאז' משותף להפחתת סטיגמה תוך הפניית מטופלים להמתנה כללית או להמתנה נפרדת. הוועדה ממליצה גם על הקמת מתחם ייעודי להמתנה ולבדיקת מטופלים שמגיעים במצב סוער למניעת מצבים של חשיפה והגברת הסטיגמה, והקמת "חדר הלם פסיכיאטרי". הם מדגישים שנדרשת התאמה תשתיתית לבטיחות המטופל והצוות, לנוכח ייחודיות המטופלים סוערים, לרבות אבטחה וחדרים ייעודיים.
כאמור, הגישה המועדפת היא של שילוב פיזי מלא של בית החולים, והעתקת בית החולים הפסיכיאטרי לתוך שטח בית החולים הכללי, תוך שימוש במשאבי הקרקע של בית החולים הפסיכיאטריים לבינוי בקמפוס החדש בסטנדרט עדכני ומשופר. הוועדה מציינת שכדי לקדם פרויקט זה יש לבחון את ההיתכנות הכלכלית מול רשות מקרקעי ישראל במודלים של פינוי כלכלי. יחד עם זאת, במצב שבו לא יתאפשר שילוב שכזה, משרד הבריאות ומשרד האוצר ביחד עם בית החולים יתעדפו פרויקטים של בינוי שישפר את המצב התשתיתי של בית החולים לפי הצורך ובמסגרת מגבלות התקציב.
מה יקרה לשם הקודם?
אם מעבר לקמפוס משותף אינו מתאפשר, ישולבו המערכים בשני קמפוסים נפרדים תוך אינטגרציה מלאה ביניהם. לדברי חברי הוועדה, שילוב שאינו גיאוגרפי מציב אתגר משמעותי באשר להפחתה בסטיגמה ושילוב הטיפול הגופני והנפש, ולכן מוגדרים תנאי סף לשילוב בקמפוסים נפרדים, בהם מיון אחוד ומשותף, שירותי ייעוץ גופניים ייעודיים לבית החולים הפסיכיאטרי כולל גישה להדמיות ולבדיקות מתקדמות של בית החולים הכללי, קיום מחלקות גופניות משולבות בריאות הנפש בבית החולים הכללי לטובת כל המטופלים שזקוקים לכך בהסכמה ובכפייה, יצירת רצף טיפולי.
כך למשל, מטופל במחלקה סגורה יעבור, כשמצבו ישתפר, למחלקה הפתוחה בבית החולים הכללי. עוד כוללות דרישות הסף קיום רשומה רפואית משותפת וכן מיזוג השמות: בית החולים המשולב יפעל תחת שם אחד. עם זאת, לדברי ירקוני, זו החלטה של המרכזים הרפואיים. בנוגע לאברבנאל לדוגמה, אמרה כי "הם חשבו ללכת על תהליך אסטרטגי בשנים האחרונות. הם כרגע יושבים עם איכילוב, ויכול להיות שהם יחליטו לקרוא לזה המרכז הרפואי אברבנאל בתוך איכילוב. בסופו של דבר זה בית חולים אחד, ישות אחת".
4 צפייה בגלריה
בית החולים שער מנשה ימוזג לתוך הלל יפה. כבר כיום, בשני המוסדות מכהן אותו מנכ"ל
(צילום: נחום סגל, אלעד גרשגורן)
חברי הוועדה התייחסו בדוח גם לסוגיה מהותית נוספת שעולה באשר לשילוב המרכזים הרפואיים – האם מטופלים משפטיים צריכים להתאשפז במחלקות ייעודיות בבית החולים הכללי או במחלקות ייעודיות מחוץ לבית החולים? נציין כי במחלקות אלו מאושפזים חולים בצווי בית משפט, חלקם בעקבות מעשי רצח. הוועדה מציינת כי בנושא זה יש צורך ברפורמה וקביעת מדיניות, בשיתוף פעולה בין-משרדי עם משרדי המשפטים, האוצר והמשרד לביטחון לאומי. "ככל שרפורמה זו לא תתקיים, יש ליצור מחלקות נפרדות, מותאמות מבחינה תשתיתית וטיפולית לאוכלוסייה זו", הם כותבים בדוח המסקנות.
ד"ר בודנהיימר התייחס לשאלת ynet בנושא: "אם נדבר ספציפית על שער מנשה והלל יפה, אז בימים אלה יש ועדה קלינית שיושבת ומתווה את השילוב והאיחוד. בשער מנשה יש את האגף לביטחון מרבי שככל הנראה כרגע יישאר במקומו. גם כשנלך לתהליך של שילוב, המטופלים המשפטיים יהיו בישות אחת, בבית חולים אחד. ועדיין האחריות תהיה של בית חולים אחד, עם כוח יותר גדול, של מרכז רפואי אחד גדול ומשולב".
ד"ר גלעד בודנהיימר: "אנחנו מודעים לסיכונים, אבל חושבים שבסוף סטנדרט האשפוז יעלה וישתפר בעקבות התהליך. מעבר לזה, אנחנו מייצרים מדדי איכות לבתי החולים ונמשיך ונעקוב. אנחנו נראה שלא קורים דברים לא טובים בעקבות השילובים האלה"
הוא הצביע על היתרונות הצפויים מהמהלך: "אנחנו מודעים לסיכונים, אבל חושבים שבסוף סטנדרט האשפוז יעלה וישתפר בעקבות התהליך. מעבר לזה, אנחנו מייצרים מדדי איכות לבתי החולים ונמשיך ונעקוב. אנחנו נראה שלא קורים דברים לא טובים בעקבות השילובים האלה".
המלצות הוועדה נוגעות גם לאיחוד כוח האדם בין המרכזים, כאשר בהשוואה שנעשתה ניכר היה שמרכזים רפואיים כלליים מצליחים יותר למשוך כוח אדם איכותי ולשמר אותו, וכי שיעור המשרות הפנויות נמוך יותר בבתי חולים כלליים. באשר לחששות העובדים מפני פגיעה במעמדם, ממליצה ועדת המשנה שעסקה בנושא על שילוב תחת אותו מעסיק עם כללי העסקה והשתכרות אחידים, תוך עקרון ששכר הבסיס לא ייפגע ויהיה בהתאם להסכמי השכר. התגמול על עבודה נוספת יהיה בהתאם לתפוקות העובד ולצורך התפעולי. עוד ממליצה הוועדה לגבש מסגרת הסכמית, בשיתוף ארגוני העובדים, לשילוב בתי החולים, תוך אפשרות להתאמות פרטניות של ההסכם לכל שילוב בנפרד.
"שלם הגדול מסך חלקיו"
באשר להסדרת ההיבט הכלכלי של שילוב בית חולים לבריאות הנפש בבית חולים כללי, ממליצה הוועדה על תמחור יום אשפוז שלא לפי מיקום, כלומר לא האם מדובר בבית חולים פסיכיאטרי או כללי, אלא לפי מורכבות הטיפול. בשלב הראשון, התעריף יישאר כפי שהיה טרם השילוב. עוד ממליצה הוועדה על איחוד תאגידים ועמותת ידידים של בתי החולים, לטובת התייעלות וגיוס משאבים מוגבר, וכן על קביעת מנגנון כלכלי למניעת פגיעה בתקציב של בתי החולים בעקבות השילוב.
4 צפייה בגלריה
"להעניק למטופלים את המעטפת הראויה והנכונה עבורם". השר והמנכ"ל מברכים על המהלך
(צילום: עידו ארז)
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, אמר כי "רפואה איכותית משלבת בין בריאות הגוף והנפש. רתימת היתרונות של בתי החולים הכלליים והרפואה הגופנית, יחד עם המומחיות של בתי החולים הפסיכיאטריים ששמים את המטופל במרכז - מאפשרת שלם הגדול מסך חלקיו ומעניקה למטופלים את המעטפת הראויה והנכונה עבורם. זהו צעד נוסף בקידום בריאות הנפש כתחום טיפולי השווה בין שווים".
שר הבריאות, אוריאל בוסו, ציין כי מדובר במהלך היסטורי, שמבטא את המחויבות העמוקה של מערכת הבריאות לקידום מערך בריאות הנפש בישראל. "מדובר בצעד משמעותי לעבר רפואה אינטגרטיבית, שלמה, שמכירה בכך שבריאות הגוף והנפש הן חלק בלתי נפרד זה מזה. משרד הבריאות יוביל את המהלך בזהירות, באחריות ובהדרגתיות. השינוי הזה לא יקרה ביום, אבל הוא יקרה נכון".
מנהל האגף לבריאות הנפש, ד"ר גלעד בודנהיימר, ציין כי מהלך זה יביא לשיפור סטנדרט האשפוז: "המטופל ומשפחתו יקבלו טיפול רפואי מלא, הן בהיבטי הגוף והן בהיבטי הנפש, וכך כלל האזרחים יקבלו רפואה טובה יותר. תודתי לוועדת ירקוני על העבודה המקצועית החשובה – ועל תובנותיה".
פורסם לראשונה: 17:47, 06.07.25
