כשסלין דיון סיפרה למעריציה שאובחנה בתסמונת האדם הנוקשה, היא הסבירה בסרטון באינסטגרם שהמחלה פגעה גם בקולה. התסמונת, אמרה הזמרת בדצמבר 2022, השפיעה על "כל היבט בחיי היומיום שלי". אצל אנשים החיים עם המחלה האוטואימונית הנדירה הזאת, נוקשות שרירים ועוויתות מכאיבות עלולות להקשות גם על הליכה ועל ביצוע פעולות יומיומיות בסיסיות.
כעת, מחקר שנערך בארה"ב ופורסם בכתב העת JAMA Neurology מצביע על שיפור ביכולת ההליכה של מטופלים עם התסמונת אחרי מנה אחת של טיפול ניסיוני. בתחילת המחקר, 12 מתוך 26 המטופלים נזקקו לעזר הליכה כדי להשלים מבחן הליכה למרחק של כ-7.6 מטרים. כעבור 16 שבועות, שמונה מהם הצליחו להשלים את אותו מבחן בלעדיו. חלק מהמשתתפים, שהתקשו קודם לכן ללכת או נזקקו לעזרה בפעולות יומיומיות, חזרו לעבוד ולעסוק בתחביביהם, כפי שדווח ב"גרדיאן".
תסמונת האדם הנוקשה (SPS) פוגעת במערכת העצבים המרכזית ועלולה לגרום לנוקשות קשה בשרירים באזורים שונים בגוף, לצד עוויתות מכאיבות. אצל חלק מהחולים, גירויים עלולים לעורר את העוויתות. הטיפולים הקיימים, ובהם תרופות להרפיית שרירים וטיפולים המשפיעים על מערכת החיסון, יכולים להקל על התסמינים. כיום אין טיפול שמרפא את המחלה.
מטיפול בסרטן לניסוי במחלה אוטואימונית
פרופ' ארנון קרניצילום: פרטיהטיפול שנבחן במחקר מבוסס על תאי CAR-T. טיפולים מהסוג הזה כבר משמשים לטיפול בכמה סוגי סרטן. בניסוי נאספו מכל מטופל תאי T, שהם חלק ממערכת החיסון, והותאמו לזהות חלבון בשם CD19 שנמצא על פני תאי B, סוג אחר של תאי חיסון. לאחר שהוחזרו לגוף בעירוי, תאי ה-T המותאמים פגעו בתאים שנשאו את החלבון.
לאחר העירוי נרשמה ירידה במספר תאי ה-B. פרופ' ארנון קרני, מנהל היחידה לנוירואימונולוגיה וטרשת נפוצה במערך הנוירולוגי במרכז הרפואי האוניברסיטאי איכילוב, מסביר כי הטיפול בתאי CAR-T מכוון גם נגד תאים שמייצרים נוגדנים עצמיים, ובהם תאים שטיפול כמו ריטוקסימאב אינו מגיע אליהם. לדבריו, התקווה היא ל"אתחול" של מערכת החיסון, כך שתאי ה-B שיתחדשו לאחר הטיפול לא ימשיכו את התגובה האוטואימונית.
תסמונת האדם הנוקשה עלולה לגרום לנוקשות שרירים ולעוויתות כואבות
(צילום: Shutterstock)
הניסוי, שנערך בשלב 2 בשלושה מרכזים בארה"ב, כלל 26 מטופלים בני 32 עד 73 שקיבלו את הטיפול. לכולם היו נוגדנים הקשורים לתסמונת, וכולם הגיבו באופן לא מספק לטיפולים קודמים המשפיעים על מערכת החיסון. כל המשתתפים כבר קיבלו בעבר אימונוגלובולינים, אחד הטיפולים הנהוגים במחלה.
מה השתנה אחרי ארבעה חודשים?
המדד העיקרי ליעילות היה הזמן שנדרש למטופלים ללכת כ-7.6 מטרים לפני הטיפול ובשבוע ה-16 אחריו. חציון הקיצור בזמן ההליכה היה 45.6%, וחציון הקיצור בשניות היה כ-4.8 שניות. אצל 21 מתוך 26 המטופלים התקצר זמן ההליכה ב-20% לפחות. שמונה הצליחו להשלים את המבחן בפחות מחמש שניות, לעומת אף אחד בתחילת הניסוי.
פרופ' שחר שליצילום: הקריה הרפואית רמב"םהשיפור נרשם גם במדדים של מוגבלות, נוקשות שרירים ורגישות לגירויים שעלולים לעורר עוויתות. אצל ארבעה מהמטופלים לא נמדדה נוקשות שרירים בבדיקה בשבוע ה-16. בקרב 16 המטופלים שכבר הגיעו לשבוע ה-24, השיפור במבחן ההליכה נשמר. חציון המעקב היה שישה חודשים וחצי, ועד הביקור האחרון שתועד לכל משתתף, איש מהם לא חזר לקבל טיפול המשפיע על מערכת החיסון לתסמונת.
לדברי פרופ' קרני, המעבר להליכה ללא מקל או הליכון במבחן הוא "שיפור שכמעט לא רואים במחלה הזו עם הטיפולים הקיימים". אחת השאלות שנותרו פתוחות, לדבריו, היא אם ההקלה תישמר גם לאחר שתאי ה-B יתחדשו, ואם יהיה צורך במנה נוספת במקרה שהתסמינים יחזרו.
"לדעתי, יש לקרוא את הנתונים בזהירות", אומר פרופ' שחר שלי, מנהל המחלקה הנוירולוגית בקריה הרפואית רמב"ם. לדבריו, העובדה שחלק מהמטופלים השלימו את המבחן ללא מקל או הליכון מלמדת על שיפור במבחן הקצר עצמו. השאלה אם הם יכלו לוותר על עזרי ההליכה גם בחיי היומיום נותרה פתוחה. פרופ' שלי מוסיף כי הבודקים ידעו שהמטופלים קיבלו את הטיפול, פרט שעשוי להשפיע על התוצאות במחלה שתסמיניה מושפעים ממתח ומציפיות.
הוא מצביע גם על ההגדרה הרחבה של עמידות לטיפול, שנקבעה לפי שיקול דעת החוקרים. כשני שלישים מהמשתתפים הגיבו באופן לא מספק לטיפול קודם אחד בלבד, ורק מעטים קיבלו בעבר ריטוקסימאב (Rituximab).
"מה שהכי בלט היה מידת השיפור שראינו אצל חלק מהמטופלים", אמרה ד"ר אנסטסיה זקרידו, נוירולוגית וחוקרת במאיו קליניק ברוצ'סטר, כפי שדווח ב"גרדיאן". לדבריה, הטיפולים הקיימים עשויים להקל על התסמינים, אבל רק לעיתים רחוקות רואים מטופלים חוזרים לרמת התפקוד הקודמת שלהם. "התוצאות הראשוניות האלה מעודדות מאוד, והשאלה המרכזית כעת היא אם השיפור יישמר לאורך זמן", אמרה.
תופעות הלוואי והשאלות הפתוחות
אצל 24 מתוך 26 המטופלים הופיעה תסמונת שחרור ציטוקינים, תגובה של מערכת החיסון, בדרגה קלה עד בינונית. אצל שלושה נרשמה תופעת לוואי נוירולוגית קלה. לפי המחקר, כל המקרים האלה חלפו ללא השלכות מתמשכות. תופעת הלוואי השכיחה ביותר בדרגות חומרה 3 או 4 הייתה נויטרופניה, ירידה במספרם של תאי דם לבנים מסוג נויטרופילים, שנרשמה אצל חמישה מטופלים. פרופ' שלי מציין כי אחד המשתתפים נזקק להנשמה זמנית בעקבות בצקת בצוואר.
הטיפול בתאי CAR-T, שכבר משמש נגד כמה סוגי סרטן, נבחן כעת גם בתסמונת האדם הנוקשה
(צילום: Shutterstock)
זה היה ניסוי קטן ופתוח. כל המשתתפים קיבלו את הטיפול, והמטופלים והחוקרים ידעו זאת. בהיעדר קבוצת ביקורת, החוקרים השוו את מצבם של המטופלים אחרי העירוי למצבם לפניו. נדרש מעקב ארוך יותר כדי לברר כמה זמן השיפור נמשך ולהעריך את בטיחות הטיפול לאורך זמן. החוקרים מציינים גם שנותר לבדוק אם הממצאים יחולו על מטופלים עם מאפייני מחלה שונים מאלה של המשתתפים בניסוי. את המחקר מימנה חברת קייברנה תרפיוטיקס (Kyverna Therapeutics), שפיתחה את הטיפול והייתה מעורבת גם בניתוח הנתונים ובכתיבת המאמר.
ד"ר שון פיטוק, ראש המחלקה לנוירולוגיה במאיו קליניק, אמר לפי הדיווח ב"גרדיאן" כי "טיפול בתאי CAR-T כבר שינה את האופן שבו מטפלים בכמה סוגי סרטן, ועכשיו אנחנו מתחילים לראות את הפוטנציאל שלו גם במחלות נוירולוגיות אוטואימוניות". לדברי פיטוק, הממצאים עשויים לפתוח כיוון מחקר גם במחלות נוירולוגיות אחרות שבהן מעורבת מערכת החיסון ושאפשרויות הטיפול בהן מוגבלות.
"עד שיתקבלו נתונים ארוכי טווח ומחקר מבוקר, מוקדם לקבוע אם מדובר בפריצת דרך", מסכם פרופ' שלי.
