בשיתוף סאנופי
COPD היא מחלה שכיחה וגורם התמותה השלישי בעולם, אך גם אחת המחלות הפחות מוכרות בציבור הרחב. בישראל רבים מתמודדים עם המחלה, חלקם עם מחלה מתקדמת מבלי שהם יודעים זאת ולכן עלולים לקבל החלטות יומיומיות על בסיס תפיסות שגויות, לעיתים עם מחיר בריאותי כבד.
1 צפייה בגלריה
החל מאמצע המאה הקודמת נשים החלו לעשן יותר והיום שיעור הנשים החולות ב־COPD הולך ועולה
(צילום: shutterstock)
מיתוס: "זו מחלה של גברים מבוגרים מאוד"
בעבר אכן הרוב המוחלט של החולים היו גברים, בעיקר משום ששיעורי העישון היו גבוהים יותר בקרב גברים, אלא שהתמונה משתנה. החל מאמצע המאה הקודמת נשים החלו לעשן יותר והיום שיעור הנשים החולות ב־COPD הולך ועולה. בנוסף, מדובר לא רק במחלה של גיל מבוגר. מחקרים מצביעים על כך שכ־10-20 אחוזים מהחולים מאובחנים כבר בגילאי 40-50. לעיתים מדובר באנשים עם היסטוריה של עישון כבד, חשיפה משמעותית למזהמים - זיהום אוויר, בישול עם אש - עם מחלה שהתפתחה שנים לפני האבחון. במקביל, יש חשש גובר שבעקבות שימוש ממושך בסיגריות אלקטרוניות נראה בעתיד יותר חולים צעירים יחסית, תרחיש שמחזק את הצורך במודעות ואבחון מוקדם.
מיתוס: "קצת קוצר נשימה ועייפות הם פשוט עניין של גיל"
תסמיני COPD מופיעים לרוב שנים לפני האבחון. קוצר נשימה במאמץ, ירידה בסיבולת ועייפות אינם סימנים טבעיים של הזדקנות ושיעול וליחה לא תמיד מופיעים בשלבים המוקדמים של המחלה, לכן, רבים מתעלמים מהסימנים הראשונים או מתייחסים אליהם בהשלמה וכחלק מתסמיני עישון או גיל. ייחוס התסמינים לגיל בלבד גורם לכך שהמחלה ממשיכה להתקדם ללא טיפול, עד שמתרחשת החמרה משמעותית עם נזק נוסף לריאות. רבים מאמינים ש"אם היה משהו רציני, הרופא כבר היה מגלה” אך COPD אינה מתגלה בבדיקת דם או בהאזנה שגרתית לריאות, האבחון דורש בדיקת תפקודי ריאות ייעודית. מדובר בבדיקה פשוטה ולא כואבת, במסגרתה נושפים לתוך מכשיר. רבים מהחולים מאובחנים רק לאחר החמרה חריפה או אשפוז, בשלב שבו כבר קיים נזק לריאות - זהו אחד ההסברים המרכזיים לתת-האבחון הרחב של המחלה. לכן, אם יש תסמינים נשימתיים מומלץ לפנות לבירור גם אם אתם חושבים שזה בגלל הגיל או העישון.
מיתוס: "אני לא משתמש בבלון חמצן כי זה ממכר"
חמצן אינו חומר ממכר, בדיוק כמו שהאוויר שאנחנו נושמים לא ממכר. חמצן הוא טיפול תומך לקבוצת המטופלים שרמת החמצן בדמם נמוכה. השימוש בו ניתן להתאמה ואף להפסקה בהתאם למצב הרפואי. הימנעות מחמצן מתוך פחד שגוי עלולה להוביל לעומס על הלב והמוח, להחמרה במצב הכללי ולהידרדרות במחלה.
ד"ר ליאור סלוקצילום: ג'ואי כהןמיתוס: "בחורף, חימום ומזגנים מחמירים את המחלה"
אוויר קר יכול להחמיר COPD ולכן חשוב לחמם את הבית בחורף. עם זאת, אוויר המזגן בדרך כלל יבש ומזהמים שונים נשארים באוויר בחדרים סגורים. אוויר יבש מייבש את דרכי הנשימה ועלול לגרות ולהחמיר שיעול וקוצר נשימה. הפתרון הוא חימום הבית תוך שמירה על לחות מספקת ואוורור נכון של החלל בבית, בעבודה ובמקומות ציבוריים סגורים.
מיתוס: "אם כבר חליתי, אין טעם להפסיק לעשן"
הפסקת עישון היא הצעד החשוב ביותר בכל שלב של המחלה. היא מאטה את קצב הידרדרות הריאות, מפחיתה החמרות ומשפרת סיכוי לחיים ארוכים ואיכותיים יותר. החמרה של COPD היא אירוע חריף שבו קוצר הנשימה, השיעול והליחה מחמירים בבת אחת, לעיתים על רקע זיהום. כל החמרה כזו גורמת לירידה נוספת בתפקוד הריאתי, והנזק שנגרם לא תמיד חוזר לאחור. עם זאת, ניתן להפחית משמעותית את תדירות ההחמרות באמצעות טיפול נכון: הפסקת עישון, שימוש מותאם במשאפים, חיסונים, תרופות מתקדמות, והשתתפות בתוכניות שיקום ריאות.
מיתוס: "מי שמקבל משאפים כבר נמצא בטיפול מקסימלי"
משאפים הם הבסיס לטיפול ב-COPD, אך הם אינם הטיפול היחיד - קיימים סוגים רבים ומגוונים של משאפים ושילובים שונים, והטיפול חייב להיות מותאם אישית. בנוסף, בשנה האחרונה התחילו להיכנס גם אפשרויות טיפול עם תרופות ביולוגיות לחולים שלא מצליחים להגיע לאיזון למרות כל הטיפולים הקיימים. מחקרים על תרופות ביולוגיות לחולים ב-COPD שאינם מצליחים להגיע לאיזון בטיפולים הקיימים, הוכיחו כי נרשמה הפחתה משמעותית בהתקפים החריפים. ממצאי מחקרים אלה עשויים לשנות את גישת הטיפול בחולים עם דלקת מסוג 2 ולהציע אופציה חדשה מעבר לתרופות הנוכחיות.
מדובר בדלקת שנגרמת מתגובה של מערכת החיסון שמערבת תאי דם לבנים (אאוזינופילים) ומגבירה התקפים לחלק מהחולים. בכל מקרה, חשוב להבין שמשאף הוא תרופה לכל דבר וכאשר משתמשים בו לא נכון או מפסיקים טיפול כי "מרגישים יותר טוב", הסיכון להחמרות עולה. הפסקת טיפול במשאף שווה ערך להפסקת טיפול תרופתי ליתר לחץ דם, לסכרת, למחלת לב וכדומה.
מיתוס: "פעילות גופנית מחמירה את המחלה"
ההפך הוא הנכון. כאן נכנס אחד הכלים החשובים והפחות מוכרים בטיפול: שיקום ריאות. מדובר בתוכנית טיפולית רב־תחומית הכוללת אימון גופני מותאם, תרגול נשימה, הדרכה לניהול המחלה ותמיכה בהפסקת עישון. שיקום ריאות אינו "חדר כושר", אלא תהליך מבוקר שמסייע לחולים לשפר סיבולת, להפחית קוצר נשימה, לצמצם חרדה ולשבור את מעגל ההימנעות מתנועה. מחקרים מראים ששיקום ריאות משפר איכות חיים, מפחית החמרות ואשפוזים, ואף משפיע לטובה על הישרדות, אך עדיין אינו מנוצל מספיק.
מיתוס: "החרדה והדיכאון לא קשורים למחלה"
חרדה ודיכאון שכיחים מאוד בקרב חולי COPD - לעיתים על רקע תחושות בושה, סטיגמה, אשמה ופחד לחוות קוצר נשימה ושיעול - מצבים אלה עצמם מחמירים את הנשימה ויוצרים מעגל סגור. טיפול רגשי והעלאת מודעות גם להיבטים הנפשיים הם חלק מהותי בשיפור איכות החיים. מטופלים רבים חושבים שהם היחידים שחווים קשיים נפשיים, אבל מדובר בחלק בלתי נפרד מהתמודדות עם המחלה. בנוסף לטיפול רגשי, קיימות קהילות תומכות לחולי COPD דרך עמותות "לנשום" ו"דרכי נשימה".
העלאת מודעות לאבחון מוקדם, טיפול מותאם ושבירת תפיסות שגויות יכולים לשנות את מהלך המחלה ואת חייהם של החולים ובני משפחותיהם.
בשיתוף סאנופי
