הכותרות שנפוצו בסוף השבוע ברשת בעקבות התפרצות נגיף האנטה בספינת הקרוז MV Hondius - שגבתה את חייהם של שלושה נוסעים - הדאיגו רבים בעולם: נגיף האנטה יכול להישאר בזרע של גברים שש שנים ולהפוך למחלת מין. אלא שהמדע שמאחורי הכותרות האלה מורכב בהרבה - והמציאות הרבה פחות מדאיגה. אז האם נגיף האנטה מתנחל לנו בזרע? צפו בהסבר המלא:
האם נגיף האנטה "מתנחל" לנו בזרע? ד"ר נעם לויתן מסביר - ומרגיע
(צילום: פרטי)
אדם אחד, ממצא מפתיע
הבסיס לכל הכותרות הוא מחקר לא חדש במיוחד שפורסם לפני כשלוש שנים בכתב העת המדעי Viruses על ידי חוקרים ממעבדת שפיץ השוויצרית - מוסד ממשלתי שמתמחה באיומים ביולוגיים. המחקר עקב אחר גבר שוויצרי בן 55 שנדבק בזן אנדים של נגיף האנטה לאחר שצעד מאקוודור לצ'ילה בין ספטמבר לנובמבר 2016, וחלה בשובו לשווייץ בדצמבר אותה שנה. הוא שרד את המחלה.
3 צפייה בגלריה
פינוי אוניית הקרוז ההולנדית MV Hondius בטנריף שבאיים הקנריים, לאחר התפרצות נגיף האנטה
(צילום: REUTERS / Hannah McKay)
שש שנים לאחר ההחלמה בדקו החוקרים דגימות נוזל זרע שלו ומצאו בהן שרידי חומר גנטי (RNA) של הנגיף - 71 חודשים לאחר ההדבקה. ניתוח הגנום המלא, שנלקח פעם אחת בתחילת המחלה ופעם שנייה שש שנים מאוחר יותר, גילה שינויים גנטיים מינימליים בלבד - שתי מוטציות נקודתיות ומחיקה קטנה אחת. ממצא זה מרמז, לדברי החוקרים, על פעילות שכפול מוגבלת ביותר של הנגיף לאורך השנים. "התוצאות שלנו מראות שלנגיף אנדים יש פוטנציאל להעברה מינית", כתבו בשעתו. בדמו של אותו גבר נמצאו גם רמות גבוהות של נוגדנים מנטרלים - כלומר, ככל הנראה הוא עדיין חסין לנגיף לחלוטין.
PCR - וקוץ בו
נעם לויתן, בעל דוקטורט בביולוגיה ממכון ויצמן למדע, מסביר מדוע כדאי להתייחס בזהירות ובהסתייגות לכותרות האחרונות בעולם. "בדיקות לגילוי חומר גנטי, כמו PCR, אינן יכולות להבדיל בין נוכחות חלקיקי נגיף תקינים ופעילים, שיכולים להדביק תאים ואנשים, לבין שרידים שבורים של RNA של הנגיף", כתב ד"ר לויתן בפוסט שפרסם. "לא משנה כמה חיפשו וניסו, החוקרים לא הצליחו למצוא בנוזל הזרע נגיפים חיים שיכולים להדביק".
וזה בדיוק מה שקרה במחקר עצמו: החוקרים ניסו לבודד נגיף חי מדגימות הזרע - תוך שימוש במספר מערכות תאים שונות, ובשלבים שונים לאחר ההדבקה - וכשלו בכולן. הם עצמם ציינו שהכישלון אינו מוכיח שאין חלקיקים זיהומיים, שכן נגיפי האנטה ידועים כקשים לבידוד. אולם גם אם החומר הגנטי קיים, קיומו לבדו אינו ראיה לסכנה. דיוויד ספרונץ, ראש יחידת הפתוגנים המיוחדים בסוכנות בריאות הציבור של קנדה, אמר ל-Scientific American: "עצם נוכחות ה-RNA לא אומר שהאדם מידבק. הנגיף יכול להיות בתוך תאי מערכת החיסון שהרגו אותו, אבל אנחנו עדיין מסוגלים לזהות את החומר הגנטי".
ה-DNA לא נפגע
"כדי שנוזל הזרע יהיה מידבק צריך שיהיו בו נגיפים", מסביר ד"ר לויתן. "החוקרים הראו שהחומר הגנטי שמצאו כמעט שלא נמצא בנוזל הזרע עצמו. הוא קיים בתוך תאים שנמצאים בו - אך לא בתוך החומר הגנטי, ה-DNA, שלהם".
הסבר ביולוגי לתופעה הציע פרופ' סטיבן ברדפוט, אימונולוג מאוניברסיטת ניו מקסיקו, ל-Scientific American: "יש אתרים מסוימים בגוף - כמו נוזל זרע או העין - הנקראים אתרים מוגנים מבחינה חיסונית. לפעמים פתוגנים מתפנים מהם לאט יותר, אבל זה לא בהכרח אומר שהם זיהומיים".
לפי המחקר המקורי בכתב העת Viruses, לפחות 27 נגיפים שונים מסוגלים להתקיים בנוזל הזרע האנושי - כשהאשכים משמשים מעין "מפלט" שבו פתוגנים שורדים גם כשהגוף מכניע אותם בכל מקום אחר. הסיבה פשוטה: מערכת החיסון אינה תוקפת תאי זרע, שכן הם חיוניים לרבייה.
ההשוואה לאבולה לא ממש מדויקת
נגיף האבולה למשל עובר דרך נוזל הזרע של גברים שהחלימו מהמחלה - וארגון הבריאות העולמי קבע לכך פרוטוקולים ברורים: בדיקת זרע כל שלושה חודשים, שתי תוצאות שליליות רצופות לפני שחרור מבידוד, ועד אז הימנעות מיחסי מין או שימוש בקונדום. ב-2021 אירעה התפרצות אבולה בגינאה שמקורה, לפי חוקרים, בגבר ששרד את המגפה של 2016-2014 והדביק בת זוג שנים לאחר מכן.
אולם ד"ר לויתן מדגיש שההשוואה הזו בין נגיפי אבולה להאנטה בעייתית: "במקרה של נגיף אבולה, באמת אפשר להידבק ממנו מנוזל הזרע - חוקרים הצליחו לבודד נגיפי אבולה חיים מדגימות זרע של שורדים, וידועים מקרים שבהם אנשים נדבקו במחלה ביחסי מין. נגיף האנדים (מקבוצת האנטה) בקושי מידבק מאדם לאדם, לא תועדו מקרים של הדבקה בעקבות יחסי מין, ונראה שהוא מידבק בשלב האקוטי של המחלה, ככל הנראה בהדבקה טיפתית".
מה כן ידוע על נגיף האנטה
נגיף האנטה מועבר לרוב ממכרסמים לבני אדם - במקרה של זן אנדים, מחולדה שאופיינית לצ'ילה ולארגנטינה. בהגעה לבני אדם עלול הנגיף לגרום לתסמונת לב-ריאה קשה עם שיעור תמותה של 25%-40%, מה שהופך אותו, לפי ארגון הבריאות העולמי, ל"מחלה בעלת חשיבות ציבורית מרכזית". המחלה מתחילה בתסמינים לא ספציפיים - חום, צמרמורות, כאבי שרירים, בחילות וכאב ראש - ובכמחצית מהמקרים מתפתחת לשלב לב-ריאתי חמור עם בצקת ריאות, קצב לב מואץ וירידת לחץ דם, ולעיתים לאי-ספיקת לב שעלולה להביא למוות תוך שעות. אין טיפול ספציפי למחלה.
זן האנדים הוא ייחודי בין נגיפי האנטה משום שתועדה בו העברה מאדם לאדם - אך היא קשה מאוד ומתרחשת ככל הנראה בשלב האקוטי בלבד, בהדבקה טיפתית. התיאוריה המדעית המקובלת, שטרם הוכחה סופית, היא שהנגיף עובר דרך טיפות רסס של רוק ונוזלים אחרים הנושאים עומס נגיפי גבוה.
מקרה ראשון בקנדה
הלילה אישרו רשויות קולומביה הבריטית מקרה חשוד ראשון של נגיף האנטה בקנדה. ד"ר בוני הנרי, נציבת הבריאות של המחוז, אמרה כי אחד מארבעת הקנדים שהיו על סיפון ה-MV Hondius ונמצאים בבידוד מאז 10 במאי פיתח תסמינים קלים - חום וכאב ראש - לפני יומיים. תוצאות הבדיקה שחזרו בסוף השבוע היו חיוביות, אך הנרי הדגישה שמדובר לפי שעה ב"תוצאה חיובית לכאורה" - הדגימות נשלחו למעבדה הלאומית לאימות סופי.
"ברור שזה לא מה שקיווינו לו, אבל נערכנו לקראתו", אמרה הנרי. "המטופל במצב יציב, והתסמינים נותרים קלים", בן הזוג של המטופל, שנמצא אף הוא בבידוד נבדק ונמצא שלילי - אך נשאר אף הוא בבית החולים למעקב. בני הזוג הועברו לאשפוז בוויקטוריה, ומשם נשלחו הדגימות לאישור.
צפירת הרגעה
בשורה מרגיעה יחסית הגיעה מצרפת: ה"גרדיאן" הבריטי דיווח כי מכון פסטר בצרפת הודיע כי ריצוף מלא של הנגיף שנמצא בנוסע צרפתי מה-MV Hondius מגלה שהוא תואם נגיפים מוכרים מדרום אמריקה. ז'אן-קלוד מנוגרה, ראש יחידת הסיכונים הסביבתיים והזיהומיים של המכון, אמר כי הנגיפים שזוהו בחולי הספינה זהים זה לזה ודומים ב-97% לנגיפי אנדים שמסתובבים בדרום אמריקה - כולל אלה שנמצאו במכרסמים באזור. הפער הנותר נראה כשונות טבעית רגילה, ללא עדות לשינויים שיגבירו את הסיכוי להידבק מהנגיף או את הסיכון שנשקף ממנו.
