כמה רוע אפשר לבלוע? כמעט חודשיים מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר עם זוועות אותה שבת ארורה, כולנו עדיין מטלטלים את ראשנו, ושואלים שאלה אחת מהותית: כיצד אדם, ישות אנושית בשר ודם, יכול להביא עצמו לבצע מעשים אכזריים ונתעבים כמו אלה שלהם היינו עדים? מעשים שלא יעלו על הדעת. עם השנים, עם התפתחות הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה, וביתר שאת אחרי השואה במלחמת העולם השנייה, מנסים חוקרים להבין את מקור הרוע האנושי. האם אפשר באמת לקבל תשובות? אפשר לפחות לנסות.
"הרעיון הפרוידיאני הבסיסי קבע כי כולנו ביסודנו חיות, ובהדרגה אמור להתפתח הסופר-אגו, החלק שהופך אותנו למוסריים וגורם לנו להרגיש רע כשאנו רוצים לפגוע", מסבירה ד"ר עידית גוטמן, פסיכולוגית קלינית בבית הספר לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב. "עם זאת, הרעיון שהאדם הוא רע מיסודו כבר הופרך: כיום אנו רואים שגם פעוטות הם אמפתיים – בוכים כשתינוק אחר בוכה, ומנסים לעזור למישהו שנפצע או נפל".
7 צפייה בגלריה
מחבלים חטפו את עדינה משה על אופנוע. צלם עיתונות הוזמן לתעד. מסמלי אותו יום נורא
(צילום: AP)
מעשי זוועות לא חסרים בהיסטוריה, כדי ללמדנו שגם רוע ואכזריות הם תכונות אנושיות. לעם היהודי אין צורך להתאמץ על מנת להיזכר בהם. כבר לאחר תקופת מלחמת העולם השנייה טבעה הפילוסופית הידועה חנה ארנדט את המונח "הבנאליות של הרוע", כשסיקרה את משפטו של אדולף אייכמן בישראל.
ד"ר עידית גוטמן: "הרעיון הוא שרוע הוא דבר שניתן לטפח. אנשים מאוד מושפעים מהסביבה שבה הם גדלים. אם הסביבה החברתית שבה הם נמצאים משכנעת אותם שהקורבנות שלהם הם לא בדיוק בני אדם, הם מסוגלים לבצע דברים נוראים"
"ארנדט הציגה תזה שהסבירה כי הנאצים היו אנשים רגילים", אומרת ד"ר גוטמן. "לאחר מלחמת העולם השנייה עטו כל הפסיכולוגים על אייכמן ופושעים אחרים והעבירו להם מבדקים פסיכולוגיים. ההנחה הייתה שלא יכול להיות שאנשים אלה נורמליים – הרי אתה חייב להיות משוגע כדי להיות סאדיסט ברמה כזו. למרבה ההפתעה הם גילו כי הם טעו. כלומר, לא היה בהם שום דבר חריג. הם היו אנשים רגילים לכל דבר".
ד"ר עידית גוטמןצילום: שחר שחר, אוניברסיטת תל אביבלאחר פרסום התזה של ארנדט, הנחה זו קיבלה חיזוק משמעותי ממחקרים נוספים. נפש האדם היא מורכבת, וככזו יכולה להיות מושפעת ממגוון גורמים. "פרופ' פריד קרא לזה 'סינדרום הרוע', מרחיבה ד"ר גוטמן. "הרעיון הוא שרוע הוא דבר שניתן לטפח. אנשים מאוד מושפעים מהסביבה שבה הם גדלים. אם הסביבה החברתית שבה הם נמצאים משכנעת אותם שהקורבנות שלהם הם לא בדיוק בני אדם, הם מסוגלים לבצע דברים נוראים. לתהליך הזה יש שם - דה-הומניזציה".
מה זה אומר?
"תחשוב על רופאים מנתחים: הם לוקחים סכין וחותכים בן אדם, כי הם בטוחים שהם עושים את זה לטובתו – ויש להם את כל הסיבות להניח שהם צודקים. על בסיס אותו עיקרון, אם אתה לוקח בן אדם שמגיל אפס גדל תחת דת, למשל או תחת הדוקטרינה הנאצית, שאומרת שזה שירות טוב לעולם להיפטר, נניח, מילדים יהודים – הוא בהחלט עשוי לחשוב כך. זה כל מה שהוא יודע.
"בדיוק כמו שיש אנשים שגם היום גדלים ומאמינים שהעולם הוא שטוח: הם גדלים על התפיסה הזו מגיל אפס, וכל האנשים סביבם מחזקים אותה. 'היהודים הם לא בני אדם', 'הם לא כמוכם'. יש אמונה שזה יעשה טוב לאנושות להיפטר מהם. תחת התפיסה הזו אנשים יכולים ללמוד לדכא את האמפתיה הטבעית שלהם, כמו שרופא מנסה לא לחשוב על חולה מתחת לסכין שלו. כמובן במיליוני הבדלות, הרופא מנסה לא לחשוב עליו בתור בן אדם כי אז היה קשה לו לחתוך אותו - ולבצע את עבודתו".
לפי המזרחן פרופ' עוזי רבי, ראש מרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב, קיצוניות דתית אחראית לא פחות לתהליך הדה-הומניזציה.
"ניתן לראות בכתבים הקלאסיים של תנועת האחים המוסלמים, של חסן אל-בנא וסייד קוטב, דתיזציה של 'הפרוטוקולים של זקני ציון'", הוא מסביר. "סייד קוטב היה איש האחים המוסלמים ולאומן גדול, שעבר רדיקליזציה והוציא ספר בשם 'מלחמתנו ביהודים'. בין הטענות שלו: הסכסוך היהודי הוא נצחי ואינו בר תיקון; המענה לתחבולות היהודים הוא שיבה לאסלאם, אימוץ דרכו של מוחמד; תכונות האופי של יהודים הן רמאות ופחדנות. חשוב להבין שהוא לא מדבר על היהדות. הוא טוען שיהדות היא דת שמימית אך היהודים עיוותו אותה, ולכן הם גם זכו להיענש - ראה מקרה השואה. הדברים שהוא כתב העצימו את המעמד שלו, וארגון חמאס בעצם הכניס את זה לאמנה שלו בצורה כזו או אחרת".
פרופ' עוזי רביצילום: פרטיוהשפעה זו לבדה מספיקה כדי לייצר כאלה זוועות?
"תזכור שאלה דברים שאנשים מחונכים עליהם שנות דור. חמאס שולט בעזה מ-2007, 16 שנים. אלה שנים של דור שגדל על דה-הומניזציה של יהודים. את הרוע הזה ניתן לייצר באופן אינדוקטרינטיבי - תהליך הנחלה של עמדות, דעות והשקפות עולם. האיסלאם לא כותב 'לך תרצח תינוקות', אך כן יכול לכתוב פסק הלכה שאומר שכל זכר בישראל, בין אם הוא תינוק או קשיש, צריך לשלם את המחיר.
"חמאס שלט בעזה משנות ה-60 במתכונת של האגודות האיסלאמיות, עוד לפני שהוא היה חמאס. כשהוא יהפוך להיות חמאס ב-88', ויותר מכך ב-2007, כשהוא ישלוט על עזה באופן מוחלט, הוא יתעל את כל התשתיות שלו לתוכנית לימודים שלמה שמחנכת אנשים לחשיבה בינארית - כלומר אפס או אחד. זה אומר שאם אתה קיים בתור יהודי, זו בעיה. תוסיף לזה את העובדה שמדובר באנשים שגם כך סובלים מהרבה מאוד בעיות פסיכולוגיות וסוציו-אקונומיות. הם מדוכאים בעזה, וכשהם צריכים לפרוץ לאיזשהו מקום שבו הם מפרקים את כל התסכולים שלהם, 7 באוקטובר זה המקום האולטימטיבי".
7 צפייה בגלריה
הפגנות תנועת האחים המוסלמים במצרים. הנדסת תודעה של שנאה שנמשכת יותר מ-50 שנה
(צילום: רויטרס)
המקום הכי אפל בנפשו של אדם
גם ד"ר אורן טנא, מנהל המכון הפסיכיאטרי בבית החולים איכילוב ומנהל מכון מנטליקס לרפואת הנפש, מסכים עם דבריהם של קודמיו, אך ממהר לסייג ולהסביר את נקודת המבט המקצועית שלו.
"במדע הפסיכיאטריה באים הרבה פעמים ושואלים אותנו למה אנשים מבצעים פשעים, למה אנשים עושים דברים איומים ואכזריים, וזה קצת חוטא למדע שלנו - מכיוון שהמטרה שלנו היא לא חקר הרוע והבנתו, אלא קידום הטוב וחקר החמלה והאנושיות", הוא אומר.
"בצורה מאוד צנועה אומר שאני לא מומחה לרוע אנושי, ואני מקווה שאף פסיכיאטר לא מומחה לזה. מה שכן אנחנו יודעים כאנשים שחוקרים התנהגויות של בני אדם, זה שמגוון ההתנהגויות האנושיות כולל גם רוע ואכזריות בלתי נתפסת, שלמרבה הצער מהווים חלק ממאגר ההתנהגויות שיש לרבים".
ד"ר אורן טנא: "אם נסתכל על גרמניה הנאצית, הדבר הראשון שהנאצים עשו היה להפוך את היהודים למשהו לא אנושי, לעכברים - משהו מפיץ מחלות שצריך להשמיד. כך ראשי החמאס מחדירים לתודעה שכל הישראלים הם אויב שמגיע לו למות. הדברים האלה מחלחלים. זה לא ייחודי לחמאס"
ד"ר טנא מזכיר אף הוא את תהליך הדה-הומניזציה כאחד המנגנונים האחראיים לרוע של חמאס. "אלו תהליכים שקורים במלחמות או בקונפליקטים ממושכים בין עמים: רציחות-עם שקרו באפריקה, מעשים של אכזריות בלתי נתפסת ברוסיה ואוקראינה, התעללויות בצפון קוריאה. איפה שלא תשים את האצבע על מפת העולם זה קורה. אפילו בריבים בין שכנים. אנחנו מפסיקים להסתכל על האחר כבן אדם ויותר בתור חיה.
"אם נסתכל על גרמניה הנאצית, הדבר הראשון שהנאצים עשו היה להפוך את היהודים למשהו לא-אנושי, לעכברים - משהו מפיץ מחלות שצריך להשמיד. כך ראשי החמאס מחדירים לתודעה שכל הישראלים הם אויב שמגיע לו למות. הדברים האלה מחלחלים. זה לא משהו ייחודי לחמאס, ואם להגיד בכנות, קיים גם אצלנו. היכולת להתאכזר לאויבים היא לא משהו שהם המציאו וגם לא משהו שהם שכללו, וזאת בלי להקטין לרגע ממעשי הזוועה שבוצעו, שהם איומים ונוראים ואין להם שום הצדקה".
ד"ר אורן טנאצילום: טל גבעונייש הבדל בין להרוג לבין להתעלל, לאנוס, להשחית גופות ולהטיל מומים.
"ברגע שאתה מתיר דם של אנשים, ברגע שאלה לא בני אדם, אז נפתחים שערי הגיהינום והכול מותר, אין גבולות. זה רצף בין אונס, ירי והתעללות לבין הסוף של זה, שזו השמדה שיטתית. ככה לפחות אני רואה את הדברים".
זה מביא להם איזשהו סיפוק?
"לבני אדם יש דחפים חייתיים, שבמשך עשרות אלפי שנות אבולוציה התעצבו ולמדנו לחיות איתם. הבנו שיותר חשוב לנו לחיות בקהילות, בצורה שמאפשרת חיים משותפים. זה נותן לנו יתרון יותר גדול מאשר לחיות כפראים. אבל הדחפים האלה קיימים אצל כל אחד, ואם מסירים את כל מה שהציביליזציה מלמדת אותנו, אז יש פה איזשהו חיבור לדחפים מאוד פרימיטיביים. החיבור הזה יוצר ריגוש מאוד גדול וחולני, אבל גם מאוד מסעיר ומרגש.
"זה כמו שאנס יכול ליהנות כשהוא אונס. הוא יודע שהוא עושה משהו איום ונורא. הוא יודע שזה פוצע נפשית ופיזית את הקורבן שלו. עם זאת, הוא נהנה מזה כי הוא מתחבר לאיזה יצר חייתי של כיבוש. אדגיש שוב שהדחפים האלה קיימים אצל כל אחד. התעללות באחרים קיימת מדורי דורות".
"יש כמה דברים שניתן להגיד בהקשר הזה", מוסיפה ד"ר גוטמן. "אלה שעמדו בראש הכוחות, וגם יצרו את התדריכים המסויטים האלה, הם אנשים שיש סיבה להאמין שהם מה שאנו מכנים פסיכופתים".
ד"ר גוטמן מסבירה: "אלה בעצם אנשים שמלידה באופן טבעי חסרים אמפתיה, נולדים עם רגישות מאוד נמוכה למצוקה של האחר, לכאב של אחר, וזה פשוט לא מפריע להם. רוב האנשים יראו מישהו בטלוויזיה מקבל מכה באזור החלציים ויצטמררו, אתה חש בעצמך את הכאב. אדם שהוא מאוד לא אמפתי, הרבה פעמים קשה מאוד לאהוב אותו, וככל שאוהבים אותו פחות, הנזק הופך לגדול יותר. אין שום דבר שעוצר אותו.
"אצל רובנו הרעיון שיש מישהו שאוהב אותנו שומר אותנו אנושיים. מי שמסוגל להגות את מעשי הזוועה האלה הוא מישהו שלא כבול על ידי שום מצפון, שום רחמים. המובן מאליו נשבר, וכדי לשבור את המובן מאליו בצורה כזו צריך סוג של מוח שבתפיסה שלנו הוא חולה, אך בתפיסה המדעית-קלינית מדובר בפסיכופתיה".
כוחה ההרסני של קבוצה מלוכדת
ברור שלא כל מי שלקח חלק בטבח 7 באוקטובר היה בעל קווים פסיכופתיים. כאן כבר נכנס כוח שכבר הוכיח שאין לזלזל בו - הכוח של המבנה החברתי של קבוצה. לא צריך להיות בעל מאפיינים פסיכופתיים או אנטי-סוציאליים כדי לבצע זוועות. לפעמים מספיק רק שאחד מהם יהיה המנהיג או המפקד שלך.
"בני אדם הם יצורים מאוד חברתיים, מאוד רוצים להשתייך, וזה משהו שהוא מאוד טבעי אצלם", מסביר ד"ר טנא. "הרבה מהעבודה על פשעי הנאצים נעשתה כדי לבחון מי הם אותם אנשים שהלכו לאס.אס וביצעו כאלה פשעים איומים, אנשים לכאורה נורמטיביים. אנחנו יודעים שלקבוצות, ובוודאי קבוצות שהן סגורות ולא נחשפות למגוון דעות, יש הרבה כוח. כשאנו הופכים לחלק מקבוצה, אנחנו מרגישים שייכות למשהו גדול יותר. הופכים לחזקים וטולרנטיים יותר. בעלי יכולת.
עד כמה ההשפעה הזו משמעותית?
"לקבוצה יש כוח לשטוף מוח של אנשים, ממש כמו שנעשה בכתות - שמתחילים להאמין באמונה עיוורת בכל מה שההנהגה אומרת או במה שהיא מנסה לחנך, וזה משהו שיש לו הרבה השפעה. הכוח של הביחד יושב על זה שבאמת יש פה קונפליקט מאוד כבד ואמיתי בין העמים, מריבה שקיימת, תחושות עוול וקיפוח. זה תבשיל כזה שכנראה המנהיגים חדורי המטרה של החמאס רוקחים בהצלחה מרובה.
"ניסויים שנעשו בעבר על אסירים בכלא מצאו כיצד באמצעות מניפולציות שונות אפשר להוציא מקבוצות אכזריות גדולה מאוד. זה עדיין לא פוטר כל אחד מאיתנו מלשאול את עצמו כל יום ובכל שלב לאן מכוונת הפעילות שלו. זה שאני חלק מקבוצה זה לא פותר אותי מאחריות אישית. לכל אחד יש אחריות אישית על המעשים שלו, וחשוב להגיד את זה. זה לא תירוץ. אין הצדקה להתנהגות כזו".
ד"ר עידית גוטמן: "ממש כמו אנשים שלובשים בגדים של רופא או אחות אשר אוטומטית יפגינו יותר אמפתיה והומניות, גם ההיפך הוא נכון – אנשים שלובשים בגדים של רוצחים יתנהגו בצורה יותר אגרסיבית, וכשהם מסתירים את הפנים ומרגישים אנונימיים – אפילו ביתר שאת"
גם ד"ר גוטמן מסכימה. "יש בקבוצה אלמנט של קונפורמיות, של ליישר קו עם הרוב גם כשאתה יודע שהם טועים. יש אנשים שיותר קל להם לציית, להפוך לחיילים נאצים מסורים ומתבלטים. במחקר קוראים לזה האישיות הסמכותנית, אישיות של אנשים שהם מאוד קונפורמיסטים, סוגדים לכוח. הם אלה שהכי נלהבים ללמוד את התפקיד של התליינים והשוחטים".
גם ללבוש הבולט והמאיים של מחבלי חמאס יש השפעה פסיכולוגית. "ללבוש, לציוד, לאקססורי יש הרבה חשיבות. ממש כמו אנשים שלובשים בגדים של רופא או אחות אשר אוטומטית יפגינו יותר אמפתיה והומניות, גם ההיפך הוא נכון – אנשים שלובשים בגדים של רוצחים יתנהגו בצורה יותר אגרסיבית, וכשהם מסתירים את הפנים ומרגישים אנונימיים – אפילו ביתר שאת", אומרת ד"ר גוטמן.
"בלהיות חייל יש משהו מאוד אנונימי כי אתה רק ממלא פקודה. אתה מרגיש כאילו ויתרת על האחריות האישית שלך כבן אדם, ויתרת על הזהות שלך. אתה רק חייל - עושה מה שאומרים לך, ואם אומרים לך לעשות דברים איומים, זה לא אתה - אתה רק מכשיר. הוויתור הזה על האנושיות של העצמי הוא מפתח להתנהגות רעה ואכזרית של אספסוף - בין אם זה אספסוף של מחבלים או חיילים בגרמניה הנאצית, שאמנם היו מאוד מסודרים, אבל כל אחד היה רק בורג במכונה. לכל אדם שיקול דעת עצמי ואחריות אישית על הזוועות שהוא עושה".
הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות
לפי הפסיכיאטר ד"ר צבי פישל, יו"ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש, לפעמים, ואולי אפילו ניתן להגיד בחשש זעיר – ברוב המקרים, התנהגות רעה ואכזרית היא תגובה שמגיעה מתוך כוונות שאינן בהכרח רעות.
"אנחנו כבר יודעים שהדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות", הוא אומר. "לפעמים התנהגות רעה ואכזרית נובעת כתוצאה ממצוקה של הבנאדם, בין אם זו חרדה, דיכאון או תחושת השפלה. לפעמים זה בא מקנאה או משנאה. עדיין ישנם אנשים שההתנהגות הרעה שלהם מגיעה מרוע, אך זה קורה דווקא במקרים מעטים באופן יחסי. רוע לשם רוע קיים אצל חלק קטן מאוד מהאנשים"
ד"ר צבי פישלצילום: טל שחר"אני חושב שכולנו יכולים זוכרים את הסרט 'שתיקת הכבשים' ואת חניבעל לקטר, ששם הוצגה הנאה מהרוע. אצל רוב האנשים זה לא קורה. במהלך התגבשות של דבר כזה, צריך לזכור שיש דברים שיכולים לחזק, יש דברים שיכולים לנתב לכיוונים אחרים, ויש דברים שיכולים לעצור את זה. לחץ או עליהום חברתי הם כוח מאוד חזק לדחוף לכיוון כזה או אחר".
ד"ר צבי פישל: "חלק גדול מהאנשים עם כוונות רעות לא יבצעו את המעשים הרעים שלהם כי הם מפחדים להיתפס. ההתנהגות של מחבלי החמאס מתוך הכוח, מתוך ההכנה, מתוך הלהט הדתי שנכנס לתוך הסיפור, בעצם עיוורה את העיניים שלהם ולא נתנה את המקום למסמוס הכוונה הזאת"
בכל התהליך המורכב הזה, סבור פישל כי לסביבה שבה חי האדם השפעה גדולה בתהליך, והיא לבדה יכולה להחליש או להגביר את היצר בהתאמה. "אם תיקח בנאדם ותשים אותו בסדנת שבי במשך כמה חודשים, וכל מה שהוא חי זה את הצורך לכבוש, להרוג ולרצוח, אז ברור שיש תמיכה ביצר הרע, ואי אפשר יהיה לעצור את זה. לעומת זאת, אם אדם נמצא בסביבה יותר מורכבת, הדבר מכניס ספקות, וזה בהחלט משהו שיכול לעצור את זה".
זה אולי נשמע מובן מאליו, אך תתפלאו, גם הסיכון להיתפס מהווה פקטור. "חלק גדול מהאנשים עם כוונות רעות לא יבצעו את המעשים הרעים שלהם כי הם מפחדים להיתפס. ההתנהגות של מחבלי החמאס מתוך הכוח, מתוך ההכנה, מתוך הלהט הדתי שנכנס לתוך הסיפור, בעצם עיוורה את העיניים שלהם ולא נתנה את המקום למסמוס או להורדה של הכוונה הזאת, ולכן זה הגיע בגל כזה גדול".
והאלמנט התרבותי, גם לו בטח יש השפעה.
"תראה, אנחנו יודעים שיש חברות שבהם רצח הוא דבר יותר נפוץ. למשל, אוכלוסיות של עבריינים, של האוכלוסייה הפלילית. אם אתה חי בתוך אוכלוסייה שבה חיי אדם נחשבים פחות ורצח הופך להיות משהו יותר ויותר מקובל, אז משתמשים בזה. גם צבא מאפשר או מעודד או לא מונע מאנשים להרוג במהלך הקרב. כאן יש איזושהי הצדקה שבמהלך הקרב זה בסדר וזה מותר, אבל כשאתה מסתכל על זה מבחוץ בלי להיות מעורב באיזשהו קונפליקט פוליטי כזה או אחר, אתה אומר למה אנחנו הורגים? למה אנחנו לוקחים שבויים?".
השפעתם הקטלנית של סמים ממריצים
ויש כמובן גם אלמנט נוסף: העובדה שעל גופותיהם ובכלי הרכב של המחבלים נמצאו כמויות גדולות של סמים ממריצים, מרכיב קטלני נוסף בעל השפעה על ההתנהגות הרצחנית וחסרת העכבות של המחבלים באותה שבת שחורה.
"שימוש בסמים ובתרופות משפרות ביצועים בקרב חיילים הוא לא משהו חדש. צבאות מנסים לשפר את איכות החיילים שלהם ולהפוך אותם ליותר אלימים כבר הרבה מאוד שנים", אומר ד"ר טנא. "הסם שמחבלי החמאס השתמשו בו נקרא קפטגון. זה סם שפותח בהתחלה כעוד תרופה לקשב וריכוז, מאותה משפחה של הריטלין".
ב-1986 החליטו ב-FDA שהתרופה מסוכנת מדי והוציאו אותה מחוץ לחוק. מאז היא ממשיכה להיות מיוצרת כסם, שהפך להיות פופולרי מאוד - דווקא במזרח התיכון.
"סוריה מייצרת מיליוני כדורים כאלה", מוסיף ד"ר טנא. "זה סם שמאוד נוח וקל לייצר אותו והוא מאוד זול, ולכן זכה לכינוי 'הקוקאין של העניים'. הוא ממריץ, משחרר עכבות, מונע תחושות רעב ומייצר המון אנרגיה, וגם מבטל המון תחושות אנושיות".
וזה מה שתורם ליצר הרצחני?
"אתה הופך למין מכונה ממוקדת ובעלת כוח, ואז מאוד משנה מה האג'נדה שלך. אם האג'נדה שלך זה להיות חיית אדם, לרצוח ולשדוד, אתה עושה את זה יותר טוב. אם האג'נדה שלך זה ללמוד טוב יותר למבחן, אז יכול להיות שתלמד טוב יותר. גם סמים לא יגרמו לאדם שוחר שלום להפוך לחיה אלימה, אך מישהו שאימנת אותו ושטפת את מוחו לרצוח ולאנוס יעשה את זה כנראה ביתר קלות ועוצמה".
