מה הקשר בין סוג המשקה האלכוהולי שאנחנו שותים לבין הסיכון לפגיעה בכליות? חוקרים מאוניברסיטת אנגליה ראסקין בקיימברידג' שבבריטניה בדקו את השאלה בעזרת נתוני בריאות של יותר מרבע מיליון בני אדם. במחקר, שפורסם בכתב העת Scientific Reports, נמצא כי צריכה גבוהה יותר של בירה ומשקאות חריפים נקשרה לסיכון מוגבר לפגיעה כלייתית חריפה. לגבי יין אדום ולבן, התמונה הייתה תלויה בכמות שנצרכה ובאופן שבו נותחו הנתונים.
פגיעה כלייתית חריפה היא ירידה פתאומית בתפקוד הכליות. "פגיעה כלייתית חריפה היא מצב חמור שעלול להוביל למחלת כליות כרונית, לאי-ספיקת כליות ולסיכון מוגבר למוות מוקדם", אמר ל"גרדיאן" ד"ר רודולף שוטה, חוקר באוניברסיטת אנגליה ראסקין והמחבר הראשי של המחקר.
גלריה


צריכה גבוהה יותר של בירה ומשקאות חריפים נקשרה לסיכון מוגבר לפגיעה כלייתית חריפה
(צילום: Shutterstock)
ד"ר שוטה ועמיתיו ניתחו נתונים של 250,791 משתתפים בני 40 עד 69 ממאגר הבריאות הבריטי UK Biobank. בתחילת המחקר דיווחו המשתתפים כמה בירה, משקאות חריפים, יין אדום ויין לבן הם שותים בשבוע. אנשים שלא שתו אלכוהול ומי שכבר חוו פגיעה כלייתית חריפה לא נכללו בניתוח. במשך תקופת מעקב חציונית של 14 שנה תועדו 10,335 מקרים חדשים של פגיעה כלייתית חריפה, כ-4.1% מכלל המשתתפים. אצל כ-21.5% ממי שחוו פגיעה כזאת אובחנה בהמשך מחלת כליות כרונית.
"במקרים רבים אין תסמינים, ומגלים את הפגיעה בעקבות עלייה ברמת הקריאטינין בבדיקת דם או ירידה בכמות השתן", מסביר ד"ר אלון בניה, נפרולוג בכיר וסגן מנהלת המכון לנפרולוגיה ויתר לחץ דם במרכז הרפואי שערי צדק. לדבריו, הפגיעה יכולה להתפתח בתוך שעות עד ימים. כשהכליות מתקשות לסנן את הדם, חומרי פסולת ונוזלים עלולים להצטבר בגוף, ויכולים להיווצר שיבושים ברמות המלחים ובמאזן החומציות בדם.
ד"ר אלון בניהצילום: המרכז הרפואי שערי צדקלדבריו, הגורמים העיקריים לפגיעה הם ירידה בזרימת הדם לכליות, נזק ישיר לרקמת הכליה או חסימה בניקוז השתן. רוב המקרים מתרחשים בקרב מאושפזים, בין היתר אחרי ניתוח או בזמן זיהום חריף. גם שימוש בתרופות מסוימות בזמן מחלה חריפה, ובהן משתנים ומשככי כאבים נוגדי דלקת, עשוי להעלות את הסיכון. "רוב המטופלים מחלימים", אומר ד"ר בניה. "עם זאת, אירוע של פגיעה כלייתית חריפה מעלה את הסיכון לפתח אי-ספיקת כליות כרונית בהמשך, במיוחד כשהפגיעה קשה וממושכת או כשמדובר באירועים חוזרים".
איפה נמצא הפער הגדול ביותר?
החוקרים חילקו את המשתתפים לשלוש קבוצות צריכה בכל סוג משקה. בקרב מי שצרכו בממוצע 8.73 יחידות אלכוהול בשבוע ממשקאות חריפים כמו וויסקי, וודקה וג'ין, הסיכון לפגיעה כלייתית חריפה היה גבוה ב-25.5% בהשוואה למי שצרכו בממוצע 1.22 יחידות בשבוע ממשקאות אלה.
בקטגוריית הבירה, שכללה במחקר גם סיידר, הסיכון היה גבוה ב-14.8% בקבוצה שצרכה בממוצע 23.6 יחידות אלכוהול בשבוע, לעומת הקבוצה שצרכה בממוצע 2.67 יחידות. בשני סוגי המשקאות, הפערים בין קבוצת הצריכה האמצעית לקבוצת הצריכה הנמוכה היו קטנים יותר ולא הגיעו למובהקות סטטיסטית.
הכמויות במחקר נמדדו ביחידות אלכוהול בריטיות. יחידה אחת שווה ל-10 מ"ל אלכוהול טהור. לשם המחשה, בחצי ליטר בירה בחוזק 4.5% יש כ-2.25 יחידות אלכוהול, ובכוס יין אדום של 125 מ"ל בחוזק 13% יש כ-1.6 יחידות.
הקשר שנמצא לבירה ולמשקאות חריפים נשמר גם לאחר שהחוקרים הביאו בחשבון גורמים כמו גיל, עישון, משקל, לחץ דם, סוכרת, פעילות גופנית, מצב חברתי-כלכלי ושימוש בתרופות. הוא נשמר גם לאחר התאמה למחלות כבד, ובניתוח נפרד שהוציא משתתפים עם מחלת כבד. לדברי ד"ר בניה, העובדה שהקשר נשמר גם לאחר הוצאת משתתפים עם מחלת כבד מחזקת את הצורך לבחון מסלולים נוספים שבהם אלכוהול עשוי להשפיע על הכליות, מעבר לפגיעה הקשורה לשחמת ולתסמונת כבד-כליה. כדי לבסס השפעה ישירה על הכליות, הוא מסביר, יידרשו מחקרים שיבדקו אם קיים קשר עקבי בין כמות האלכוהול לסיכון בכל סוגי המשקאות ויבהירו את מנגנון הפגיעה בבני אדם.
ומה לגבי כוס יין?
בניתוח הכולל לא נמצא קשר מובהק בין צריכת יין אדום או לבן לבין פגיעה כלייתית חריפה. כשהחוקרים בחנו צריכה של עד 14 יחידות אלכוהול בשבוע מכל סוג משקה, הם מצאו קשר לסיכון מוגבר בקרב מי שצרכו משקאות חריפים. בטווח הזה לא נמצא קשר מובהק לגבי בירה או יין לבן, ולגבי יין אדום נמצאה מגמה לסיכון נמוך יותר, שלא הגיעה למובהקות סטטיסטית. לכן הממצאים אינם מבססים השפעה מגינה של יין על הכליות.
מעל 14 יחידות אלכוהול בשבוע, הרף המרבי שעליו ממליצים קציני הרפואה הראשיים בבריטניה לפי דיווח ה"גרדיאן", התמונה השתנתה. בצריכה מעל הרף הזה נמצא קשר לסיכון מוגבר לפגיעה כלייתית חריפה בכל ארבעת סוגי המשקאות שנבדקו, כולל יין אדום ויין לבן.
לדברי ד"ר בניה, העובדה שבכמויות הגבוהות נמצא קשר לסיכון מוגבר בכל סוגי המשקאות מעלה את האפשרות שלאלכוהול עצמו יש השפעה ישירה על הכליות. חוקרי המחקר העלו גם אפשרות שלפוליפנולים שביין, תרכובות בעלות פעילות נוגדת חמצון ודלקת, יש חלק בהבדלים בין המשקאות. לדבריו, ההסבר הזה עדיין לא הוכח.
ד"ר פיטר רייס, יו"ר המכון לחקר האלכוהול, אמר ל"גרדיאן" שקשה להשוות בין ההשפעות הבריאותיות של משקאות אלכוהוליים שונים, בין היתר משום שגם האנשים שבוחרים בהם נבדלים זה מזה. "ככלל, לשותי יין יש פחות גורמי סיכון הקשורים לתזונה ולפעילות גופנית, והם נוטים להיות אמידים יותר", אמר. לדבריו, מולקולת האלכוהול משפיעה על רקמות הגוף באותו אופן בכל סוגי המשקאות, והבדלים בתוצאות הבריאותיות עשויים להיות קשורים לגורמי סיכון אחרים, ובהם תנאי חיים של מחסור.
האם דלקת יכולה להסביר את הקשר?
כדי לברר מה עשוי לעמוד מאחורי הממצאים, החוקרים בדקו שני מדדים שנמדדו בדם בתחילת המעקב. הראשון הוא CRP, חלבון המשמש סמן לדלקת, והשני הוא ספירת נויטרופילים, סוג של תאי דם לבנים. שני המדדים היו גבוהים יותר ככל שצריכת הבירה והמשקאות החריפים הייתה גבוהה יותר, ורמות גבוהות יותר שלהם נקשרו גם לסיכון מוגבר לפגיעה כלייתית חריפה. בקרב מי שצרכו יותר יין אדום או לבן, שני המדדים היו דווקא נמוכים יותר. החוקרים ציינו שההבדלים במדדי הדלקת היו קטנים ושמשמעותם הקלינית אינה ברורה.
"בעבר קישרו בין אלכוהול לפגיעה בכליות דרך השפעתו על הכבד", אמר שוטה ל"גרדיאן". "המחקר שלנו מצביע על האפשרות שמשקאות חריפים ובירה תורמים ישירות לפגיעה בכליות באמצעות תהליכים דלקתיים".
ד"ר בניה אומר כי "הממצא מתיישב עם השערת הדלקת, אך מחזק אותה במידה מוגבלת". לדבריו, ההבדלים במדדי הדלקת בין קבוצות הצריכה היו קטנים מאוד. מדדים אלה מושפעים גם מגורמים כמו זיהומים ומחלות רקע, שהחוקרים לא יכלו לנטרל במלואם.
המחקר היה תצפיתי. נתוני השתייה התבססו על דיווח עצמי בתחילת המעקב, ומשתתפים יכלו לשתות יותר מסוג אחד של משקה. החוקרים ציינו שגם לאחר ההתאמות שערכו, ייתכן שהבדלים נוספים בין המשתתפים השפיעו על התוצאות. המחקר מצביע על קשר בין דפוסי השתייה לפגיעה כלייתית חריפה, אך אינו יכול לקבוע שהמשקאות עצמם גרמו לה.
"המחקר לא מראה שיין מגן על הכליות", אומר ד"ר בניה. "החשוב הוא הכמות הכוללת ודפוס השתייה". לדבריו, למי ששותה מומלץ להימנע משתיית בולמוס ולא לעבור 14 יחידות אלכוהול בריטיות בשבוע. כשאדם עם מחלת כליות כרונית או עם פגיעה כלייתית חריפה בעבר שואל אם כדאי לו לעבור מבירה ליין, ההמלצה האישית תלויה בתפקוד הכליות, במחלות רקע כמו סוכרת, יתר לחץ דם ומחלת כבד, בתרופות שהוא נוטל ובנסיבות שבהן אירעה הפגיעה הקודמת.







