המחדל הזה נמשך כבר חודשים ארוכים: מחוז מרכז, שהוא הצפוף והמאוכלס בישראל ומתפרס מגדרה עד חדרה, מתנהל ללא פסיכיאטר מחוזי קבוע. הניסיון לאייש את התפקיד נכשל שוב ושוב - פסיכיאטרים שנקלטו התפטרו תוך זמן קצר, וגם הבטחות קודמות על מציאת פתרון קבע בתוך חצי שנה - לא התממשו.
תחת מחוז מרכז מתנהלים ארבעה בתי חולים פסיכיאטריים - לב השרון, מרחבים, שלוותא וגהה, וכן מספר בתי משפט. המחסור המתמשך כבר הוצג למשרד הבריאות אך למרות ניסיונות לפתור את המצב, הבעיה נותרה בעינה. מאז תחילת נובמבר נודע לרופאי המחוז כי משרת הפסיכיאטר המחוזי הכונן אינה מאוישת עד להודעה חדשה. "הדבר הזה גורם לערעור יסודות הטיפול התקין במטופלים אשר נדרש לטפל בהם בכפייה", אומרת פסיכיאטרית במחוז בשיחה עם ynet.
לדבריה, מחוז מרכז הוא המחוז העמוס ביותר, והנטל על כתפיו של הפסיכיאטר המחוזי גדול ביותר. "התפקיד אינו מתאים לאדם אחד, ובוודאי לא כאשר השכר אינו תואם את דרישות התפקיד, האחריות והעומס".
"התפקיד של הפסיכיאטר המחוזי הוא תפקיד חשוב וקריטי בחיי היום-יום של המערכת הפסיכיאטרית", מוסיף גורם במערכת. "חוץ מלפקח על איכות הפסיכיאטריה במחוז, יש לפסיכיאטר המחוזי תפקידים משפטיים - הוא מעורב במתן חוות דעת, בהבאת מטופל להוראת בדיקה, הוראת אשפוז, הארכת אשפוז, ואלה דברים קריטיים שלא יכולים לחכות, שצריכים פתרון מעכשיו לעכשיו. העניין שכמו כל דבר במדינת ישראל, עד שזה לא מגיע לקצה, אף אחד לא חושב לתקן אותו".
לפסיכיאטר מחוזי מספר סמכויות מתוקף החוק לבריאות הנפש בישראל שנועד להסדיר באופן ברור את התנאים בהם ניתן לשלול מאדם את הזכות הבסיסית ביותר, הזכות לחירות. לפי החוק, אשפוז אדם בניגוד לרצונו נעשה על ידי "הוראה לאשפוז כפוי" שניתנת אך ורק על ידי פסיכיאטר מחוזי. הבקשה לאשפוז כפוי מתקבלת על ידי פסיכיאטר בעל מינוי מאת הפסיכיאטר המחוזי, שבדק את האדם והתרשם כי יש מקום לאשפוז בכפייה.
הופעלה הוראה למצבי חירום
לנוכח המחסור, ועל מנת להתמודד עם הבעיה, הורה משרד הבריאות על שימוש ב"הוראת מנהל" שבה ניתן למנהל מחלקה או בית חולים להורות על אשפוז אדם בניגוד לרצונו, שתוקפה 48 שעות. בזמן זה ניתן לבקש הוראה לאשפוז כפוי מפסיכיאטרים מחוזיים במחוזות אחרים. "זו הוראה למצבי חירום שבהם נשקפת סכנה מיידית, ולא לעיתות שגרה, הרי מדובר בשלילת זכות בסיסית ביותר מאדם", מסבירה הפסיכיאטרית, ומוסיפה כי בימים כתיקונם, הוראת אשפוז מאפשרת למטופל לערער על אשפוזו הכפוי בפני ערכאה משפטית, ובכך לשמור עליו מפני החלטות רפואיות שאינן מדויקות.
לדבריה, בעיה נוספת נוגעת להיעדר הסמכות להביא אדם לבדיקה כפויה בניגוד לרצונו, כאשר נשקפת לו או לזולתו סכנה ברורה, והוא מסרב להיבדק. "המשמעות היא שכיום במחוז מרכז, אדם אלים או אובדני למשל, אשר ידוע כי סובל ממחלת נפש, ונראה שהוא במצב פסיכוטי, לא ניתן לבדוק אותו בניגוד לרצונו. היו לנו כבר מקרים שממש התחננו שהמטופל יסכים לבדיקה, כי אם לא אנחנו שולחים אותו הביתה במצב קטסטרופלי".
"כרגע אין לנו פסיכיאטר מחוזי, ואנחנו מוצאים את עצמנו עושים כל מיני עיגולי פינות שהם לא לגמרי חוקיים", מוסיף אותו גורם במערכת. לדבריו, החוק שנחקק ב-1991 התייחס לתקופה שבה התקשורת הייתה מוגבלת, ולכן מתוך חשש שהמטופל יישלח הביתה כי לא ניתן להשיג את הפסיכיאטר המחוזי בטלפון, האצילו סמכויות על מנהל בית החולים להוראת אשפוז כפוי ליומיים. "עם זה, החוק לא נתן את דעתו על הוראת בדיקה. מה קורה אם המטופל לא בבית החולים? אם המשטרה או רופא המשפחה קיבלו מידע שהוא חולה ועלול להיות מסוכן, וצריך להביא אותו לבדיקה?", הוא אומר. "אם המטופל מסתובב ברחובות, שובר חלונות, מנפץ רמזורים והולך על הכביש בצורה שמסוכנת לו ולתנועה, והוא לא רוצה לבוא, אז מה נעשה? אין כיום מי שיכול להורות על כך, אז הפסיכיאטרים נאלצים למצוא פתרונות מאוד יצירתיים".
"כל יום מסוכן"
בחודשים האחרונים נרתמו פסיכיאטרים ממחוזות אחרים כדי לסייע למחוז מרכז, אם כי לדברי הפסיכיאטרית, מדובר בכיסוי שניתן רק בשעות הבוקר, וגם הוא לוקה בחסר. "אנחנו לא מדברים איתם, הם קוראים ומאשרים או לא מאשרים", היא אומרת ומציינת עוד כי פסיכיאטר מחוזי הוא לא רק "חותמת גומי". "את מתקשרת אליו, מציגה את המצב, יש דיון, בכל זאת, אנחנו מדברים פה על חופש הפרט. והיום, זה לא כך. אני מוציאה הוראת מנהל, ומעבירה בקשה ובבוקר מישהו יראה את זה ויחליט אם מסכים או לא. בינתיים אושפז מטופל בניגוד לרצונו". לדבריה, עומס העבודה הבלתי נגמר יביא לשחיקה גם של אלה שמסייעים למחוז, שיתייאשו בסופו של דבר.
לצד סיכון המטופלים וסביבתם, הצוותים עצמם חשים שהם נטולי גב משפטי. "ניתנו הוראות, חלקן בעל-פה, לגבי נוהלי עבודה חדשים שלא תמיד מסתדרות עם המציאות אותה הרופאים פוגשים במיון, ללא דיון מעמיק במשמעויות המשפטיות של הדברים, ללא מתן פתרון לכלל מורכבויות המצב וללא דיון לגבי המשמעות האתית של שלילת זכויות יסוד ממטופלים על ידי רופאים שלא הוסמכו לכך".
פסיכיאטרית: "כשמטופלים פסיכוטיים יסתובבו ברחובות ויסכנו באופן ממשי את עצמם וסביבתם, וחלילה יהיו גם מקרי רצח, אז אולי מישהו יתעורר", היא אומרת. "כל יום שאין פסיכיאטר מחוזי הוא מסוכן, ואסור לנרמל את המצב הזה"
"אני לא יכולה לישון בלילה בגלל המצב הזה", היא מוסיפה. "זה הגיע למצב שיותר ויותר כוננים מסרבים לבצע כוננויות מיון בהיעדר פסיכיאטר מחוזי".
לדבריה, רק כשהמצב יביא לפגיעה ממשית בביטחון האזרחים, יימצא פתרון. "כשמטופלים פסיכוטיים יסתובבו ברחובות ויסכנו באופן ממשי את עצמם וסביבתם, וחלילה יהיו גם מקרי רצח, אז אולי מישהו יתעורר", היא אומרת. "כל יום שאין פסיכיאטר מחוזי הוא מסוכן, ואסור לנרמל את המצב הזה".
לטענת הגורם, כבר תקופה ארוכה מאוד שהם מתריעים בנושא, ובמהלך החודשים האחרונים אף התקבלה הצעה שיהיו שני פסיכיאטרים מחוזיים, אך "עדיין אין את האנשים. זה עדיין בעייתי".
"כמו כל דבר, בסוף זה עניין של כסף", הוא מוסיף. "זו משרה מאוד בכירה ומאוד מכובדת. אין סיבה שפסיכיאטר מחוזי לא יקבל משכורת כמו זו של מנהל בית חולים. פעם היו מוכנים לעשות את התפקיד בשביל הכבוד, אבל היום זה קשה, היקף העבודה גדול הרבה יותר מבעבר. הבעיה שמערכת הבריאות עסוקה בלכבות שריפות, ולא חושבים כמה צעדים קדימה".
משרד הבריאות מסר בתגובה: "תחום בריאות הנפש ניצב בראש סדר העדיפויות של משרד הבריאות. משרד הבריאות ביצע מאמץ להתמודדות עם האתגר המורכב באיוש הפסיכיאטריה המחוזית במחוז מרכז, כחלק ממיעוט בכוח אדם פסיכיאטרי במערכת הבריאות בכלל.
"המשרד ממשיך לייצר חלופות במסגרת החוק כדי לאייש את המשרה החשובה במקום הפסיכיאטרים שעזבו. כך למשל, על מנת להפחית בעומס העבודה הוחלט לפצל את העבודה לפסיכיאטר מחוזי נוסף במחוז מרכז ופורסם זה מכבר מכרז לתפקיד, נוספו תקנים נוספים למחוז ונבנה תקן יעודי של עוזר פסיכיאטר להפחתת העומס בתפקיד זה, שגם הוא כעת במכרז. בנוסף, הפסיכיאטרים המחוזיים ביתר המחוזות נרתמים לסיוע בתקופה זו.
"המשרד ממשיך ובוחן מודלים שונים לפתרון הבעיה בהקדם האפשרי תוך שיח עם בתי החולים, נציבות שירות המדינה, משרד האוצר, ההסתדרות הרפואית ואיגוד הפסיכיאטריה".
