"אחרי הניתוח להשתלת תותב פין, אמרתי לרופא שהוא הציל את חיי. לא פחות. בשנים שקדמו לניתוח, הייתי שבר כלי. במהלך היום הייתי איש עסקים מצליח ומוכר אבל בלילה הרגשתי שאני סמרטוט. חסר אונים במיטה, מיואש, מבויש. ההשתלה החזירה לי את טעם החיים. הביטחון העצמי והדימוי הגברי שלי השתקמו להפליא והקרינו על כל תחום בחיים. חזרתי לעשות כושר, מצב הרוח שלי השתפר, אני טס לחו"ל, מבלה, נהנה עובד ומקיים שגרת יחסי מין טובים ומוצלחים עם אשתי", כך בפתיחות מתאר אמיר, 72, נשוי בשנית, אב לשלושה, בעלים ומנהל של משרד מצליח בחיפה בתחום הבניין וניהול פרויקטים, את המהפך שעברו חייו שבעקבותיו שם לעצמו כמטרה לעזור לגברים שמתביישים מהשתלת תותב לפין.
אמיר עבר דרך חיים ארוכה וסבוכה, זרועה באהבה יוצאת דופן, באובדן קשה ובמחלות מסכנות חיים עד שגמלה בליבו ההחלטה לחזור להיות הגבר שהיה בחיים ובמיטה לפני שחלה.
מהו תותב פין ומי זקוקים לו - מדריך
"כשהייתי ילד קטן עברנו לגור בבית רחב ידיים של משפחה בטבריה. כך היה נהוג אז, משפחה אחת גרה עם אחרת. אני והילדה שלהם סימה, ילידי אותו שנתון, גדלנו יחד ובנעורינו בסביבות גיל 14, התאהבנו. מאחים הפכנו להיות בני זוג. לא חיכינו הרבה והתחתנו כשאנחנו חיילים בני עשרים".
לימים נולדו להם שתי בנות ובן, מצבם הכלכלי השתפר והם עברו להתגורר בחיפה. "סימה ניהלה את מכון הרנטגן של 'מכבי' בעיר ואני עסקתי בפרויקטים מגוונים. בעשר השנים האחרונות לחייה, הפצרתי בה שתנהל לי את המשרד כך שהיינו יחד כל הזמן. היו לנו חיים מהאגדות שרק מעטים זוכים בהם. לא הכרנו כלום ואף אחד אחר מלבד אחד את השנייה".
האהבה שהסתיימה בטרגדיה
אבל האושר הזוגי הסתיים מוקדם מדי. לפני 12 שנים, השניים צפו יחד במצעד שנערך במדריד כשלפתע סימה חשה ברע וביקשה לחזור למלון, "התפלאתי. זה לא אופייני לה", הוא נזכר.
אחרי שינה קצרה סימה התאוששה ובני הזוג המשיכו את הטיול כמתוכנן וכשחזרו לארץ היא פנתה לרופא המשפחה שלה. כבר מבדיקות הדם הסטנדרטיות גילו שמשהו חריג ושלחו אותה לבדיקות מעמיקות יותר ולהדמיות והתגלה שהיא חולה בסרטן הלבלב. שלושה חודשים לאחר מכן היא נפטרה.
סימה קיבלה טיפול קונבנציונלי וטיפול ניסיוני אבל התפשטות המחלה וחומרתה היו בעוכריה. היא אושפזה ברמב"ם. "כשהבנו שמחלתה מתדרדרת במהירות, בתנו רותם החליטה להקדים את החתונה שלה. סימה כבר נחלשה מאוד והתחילה לשקוע כך שכבר לא יכלה ללוות את הבת לחופה, אבל לפחות אני הייתי שם בשביל רותם ובחיר לבה", מספר אמיר.
בתאום מוקדם עם אחת האחיות אמיר קבע שישלח קטע וידאו של החופה בזמן התרחשותה, אבל סימה כבר גססה. "לקראת בוקר חזרתי לחיפה ועצרתי ברמב"ם. עליתי למחלקת האשפוז התקרבתי לאשתי עד למרחק אפס, החזקתי לה את היד ולחשתי לה: 'את יודעת סימה, רותם שלנו התחתנה'. בלחש היא ביקשה ממני נשיקה וכשהצמדתי שפתיים ללחי שלה הרגשתי שהיד שלה שהחזקתי, נעשית רפויה ונשמטת. הסתכלתי עליה והעיניים הכחולות והמדהימות שלה התחילו להאפיר. סימה מתה".
אחרי השבעה הבית הגדול והריק מסימה הביאו אותו לדכדוך ולעצב עמוק. הוא לא הכיר את עצמו בלעדיה. "זה שיגע אותי לחזור הביתה כשהיא לא שם. הייתי מחפש אותה בחדרים ולא מוצא מנוח לנפשי".
"עמדו בפניי שתי אופציות מהגיהינום"
ארבעה חודשים אחרי מותה של סימה כשהוא הרגיש שהכול סגר עליו וחשש מדיכאון שישתלט על חייו, אמיר החליט להמשיך את החיים - ואם כבר, אז עד הסוף. הוא הכיר בת זוג חדשה, אבל דווקא אז נחתה שוב צרה בריאותית, הפעם עליו. "חוויתי קריסת כליות. מעולם לא חליתי בכליות ולא הבנתי מאיפה נחתה עכשיו המכה הזו", הוא מספר.
האישה, שבחרה לא לציין את שמה, תכללה את כל הכרוך בהשתלת הכליה. היא למדה את הסוגייה לפרטיה והבינה כי צפויות שנים של המתנה למציאת כליה מתאימה שבמהלכן הוא יעבור טיפול מחזיק חיים בדיאליזה. הם בחרו ללכת בדרך אחרת. "החלטנו להימנע מכל זה והיא נרתמה כולה למשימה", מספר אמיר, "היא חיפשה ברחבי העולם ומצאה בית חולים בריגה שהסכים לקבל אותי ושם עברתי בהצלחה את הפרוצדורה".
למרות שהזוגיות הייתה עדיין טרייה, בת הזוג ליוותה את אמיר ותמכה בו כל העת. "מאוד התקרבנו וב-2015, קצת אחרי ההשתלה הצעתי לה נישואים והתחתנו. הבנות שלי התקשו לקבל את זה שלאבא שלהן יש אישה חדשה אבל הסכמתי לשלם מחיר, כי חזרתי להיות גבר שמח, בריא ופעיל מכל הבחינות".
"הפתרון לתסכול נמצא בידיים שלכם. תלמדו מהניסיון שלי. לו רק הייתי יודע לפני שש שנים על אופציית הפין התותב, לא הייתי דוחה את כריתת הערמונית מפחד לאבד את הזקפה ובכך מחמיר את מחלת הסרטן. בסופו של דבר, אין לכם מושג כמה ביטחון ועוצמתיות מניב ההליך הזה, של השתלת פין תותב וכמה זוקף קומה לחזור ליכולת קיום יחסים".
ואז כשהוא מתרגל אושר מחודש מטוטלת חייו שנוסקת לשיאים ומתרסקת לרצפה הפכה למוטיב חוזר בחייו. זמן לא רב אחרי שהם התחתנו הוא התבשר שחלה בסרטן הערמונית. "בהכנה לניתוח הרופא הסביר שבעקבות הסרת הערמונית, צפויה לעצבי הזקפה פגיעה אנושה. במלים אחרות - אימפוטנציה. עמדו בפני שתי אופציות מהגיהינום: לבחור בחיי מין ולוותר על החיים או לבחור בחיים ולוותר על הטעם שלהם, כלומר על מין. בקיצור זה לחיות או ליהנות".
הניתוח עבר בהצלחה ואחריו נדרש לשני סטים של הקרנה מקומית, יומיומית, 60 הקרנות בסך הכול. "זו הייתה מעל הכול טרחה לא קטנה לנסוע בכל יום מחיפה לבילינסון בפתח תקווה ולחזור לעבודה. לא סיפרתי לאף אחד שאני חולה והמשכתי לשחק את הבוס הגדול".
כשהוא עדיין מתמודד עם מחלת הסרטן, החליט אמיר להילחם על מיניותו. "אמרתי לעצמי שאם שרדתי כזו פרידה נוראית מאהובת ילדותי, השתלת כליה וסרטן, אני רוצה ומגיע לי לחיות על מלא. ב-2019 כשד"ר אוהד שושני חזר לבילינסון מהתמחות בתחום, עברתי אצלו ניתוח להשתלת תותב פין ששינה את חיי ומשה אותי מהבור".
לניתוח הגיע אחרי שימוש סרק בויאגרה ודומותיה וכן בזריקה שלא הועילה. "הייתי מבואס כי אחרי המסע הקשה שעברתי חזרתי לחיים שוב התאהבתי ויש לי אישה אבל מה הכול שווה אם אין לי מיניות ואני לא מספק את אהובתי? ידעתי שאם אני פותר את כשל הזקפה אני חוזר לעצמי, שמרתי בזיכרון את חיי המין המענגים שהיו לי עם סימה ז"ל ורציתי שוב. אחרי הכול הייתי גבר צעיר בן 66".
שלושה חודשים אחרי הניתוח להשתלת פין הוא חזר לדבריו לפעילות מינית. "חצי שנה אחרי הניתוח כבר לא זכרתי בכלל שיש לי פין תותב. אני לוחץ על כפתור קטנטן ומקבל זקפה ולא פחות חשוב לי שאני מצליח לענג את אשתי. אנחנו חווים אורגזמה, האינטימיות מתחזקת ומהדקת את הקשר שלנו. בלחיצת כפתור אני יכול להפעיל שוב ושוב את הזקפה כמו ילד בן עשרים".
"אל תינעלו בארון הבושה"
אחרי שהתרווח מחדש, אסיר תודה למעמד הגבר שחזר להיות, הוא התנדב ללוות ולהדריך גברים טרום השתלה. "לא שכחתי איך זה מרגיש כשביום אתה נינג'ה, מחזיק במשרה מצוינת, בעל יכולות, קשרים והערכה ובלילה אתה כלום ושום דבר. אימפוטנט. מהמקום הנמוך והמדכא הזה שהייתי בו, התנדבתי לעודד אחרים. המסר שלי לגברים הוא לא לוותר לעצמכם, לדחות ולהינעל בארון הבושה. הפתרון לתסכול נמצא בידיים שלכם. תלמדו מהניסיון שלי. לו רק הייתי יודע לפני שש שנים על אופציית הפין התותב, לא הייתי דוחה את כריתת הערמונית מפחד לאבד את הזקפה ובכך מחמיר את מחלת הסרטן. בסופו של דבר, אין לכם מושג כמה ביטחון ועוצמתיות מניב ההליך הזה של השתלת פין תותב וכמה זה זוקף קומה לחזור ליכולת לקיים יחסים".
ד"ר אוהד שושני, רופא בכיר במערך האורולוגיה בבילינסון שהתמקצע בתחום ועבר באוניברסיטת אילינוי בשיקגו ובמרכז לבריאות הגבר במלבורן, שניתח את אמיר מסביר כיצד מתבצע הניתוח להשתלת התותב: "הניתוח נעשה דרך חתך קטן בכיס האשכים או בפין שדרכו מועברים להשתלה חלקי התותב. על המדף קיימים למעשה שלושה מודלים של תותבי פין אבל רק שניים מיושמים בפועל: התותב החצי קשיח והתותב המתנפח", הוא מסביר.
התותב החצי קשיח לדבריו, הוא מעין מוט דק וגמיש עשוי סיליקון שמוחדר לפין ומקנה לו קשיחות קבועה. "הוא קל לתפעול. ברגיל הוא ניתן לקיפול כך שלא יבלוט ולפני חדירה הגבר מיישר אותו ידנית ומזקיף אותו", מסביר ד"ר שושני, "ואילו התותב השני, המתנפח, עשוי משלושה חלקים שמוחדרים יחד במהלך ניתוח אחד: מערכת זו כוללת שני צילינדרים, גלילים עשויים מפולימר גמיש שמוחדרים למחילות הפין, משאבה שממוקמת בשק האשכים ומיכל נוזלים שמושתל מוסתר בשיפולי הבטן".
המערכת מדמה את זו הטבעית אחד לאחד. הפין הטבעי בנוי מרקמה ספוגית שמכילה כלי דם ועצבים. בזמן הריגוש המיני מוזרמת לפין כמות דם גדולה שממלאת את הרקמה הספוגית וגורמת להתנפחות, התארכות והתקשות הפין, אבל כשעצבי הזקפה אינם פעילים, מחליפה אותה המערכת התותבת. "השתל המתנפח פועל במעגל סגור", מסביר הרופא, "לפני קיום יחסי מין הגבר לוחץ על כפתור ההפעלה שמפעיל את מיכל הנוזלים וממלא את הצילינדרים בנוזל שמזקיף את הפין ומקשיח אותו לחדירה. כשהפעילות המינית מסתיימת, הגבר לוחץ לחיצה נוספת על כפתור ההפעלה והנוזל חוזר למיכל לשימושים נוספים".
עקרונית, ניתוח השתלת תותב פין מיועד לגברים הסובלים מאין אונות או למי שלא יכולים לייצר זקפה. "הסיבות מגוונות וכוללות כריתת ערמונית על רקע סרטן, פגיעות בחוט השדרה, מחלות באגן, סכרת, טיפול תרופתי ועוד כשטווח גיל המנותחים נע על רצף 70-60 וגם לא מעט בני 50".
שני סוגי התותבים נכללים בסל הבריאות ומסופקים על-ידי קופות החולים במסגרת השתתפות עצמית בעלות למטופל של 388 דולר ועד תקרה של 20,000 דולר. כמו כן גם חלק מחברות הביטוח ממן את ההשתלה. "הניתוח מתבצע בבתים חולים ציבוריים ופרטים שבשניהם הרופא הוא זה שיקבע בהתאם לכלל נתוני המנותח, איזה משני השתלים מתאים למי. חשוב לציין שהניתוח לא מאריך, מגדיל או מעבה את שטח הפין וגם לא משנה את תחושת הזקפה והאורגזמה", כך מסביר ד"ר שושני.
