בשבוע שעבר החליט משרד הבריאות לחסום באופן יזום את הגישה לכלי AI חיצוניים (כגון ChatGPT, Gemini ו-Claude) מהמחשבים המחוברים לרשתות של בתי החולים הממשלתיים. הפעולה הזו הגיעה בהמשך להנחיה שהוציא המשרד במרץ האחרון, על רקע עליית רף איומי הסייבר על מערכת הבריאות במהלך מבצע שאגת הארי.
כעת הוחלט להחריף את ההגבלות ולחסום באופן יזום את הגישה לאותם כלים. אלא שלצד העובדה שהמהלך אולי מוריד מהאחריות של משרד הבריאות כרגולטור על שימוש רשלני, הוא לא מונע באמת את השימוש בכלי בינה מלאכותית על ידי הרופאים. אלה יוכלו להמשיך להשתמש בהם באמצעות הטלפונים הניידים או המחשבים האישיים.
"אני מסתובב עם הלפטופ שלי בכל מקום והסיבה היא שיש הרבה אתרים חסומים בבתי חולים", מספר רופא באחד מבתי החולים בשיחה עם ynet. "היום אני לא יכול להיכנס אפילו למייל שלי בבית החולים, אז התרגלתי להביא את המחשב האישי. גם הצ'אט וכל התוכנות האלה, שאני אפילו מנוי לחלקם, זה דרך המחשב הנייד".
לדבריו, הוא אינו משתמש בכלים אלה לצורך סיוע באבחון קליני, אך סבור שיש להם יתרונות משמעותיים ברפואה ובמחקר. "הרפואה הולכת לשם. הכלים האלה משפרים תוצרים ומורידים בצורה משמעותית את משך הזמן שמשקיעים בדברים", הוא אומר. "היום על מצגת אני עובד שליש מהזמן, על בקשה למלגה למחקר עשירית זמן. כל דבר אני מריץ ב-AI".
החסימה לא פותרת כלום
במשרד הבריאות טענו כי הם מובילים מהלכים "לשילוב פתרונות הגנה ייעודיים שיאפשרו להרחיב את השימוש בבינה מלאכותית, גם במחשבים המחוברים לרשתות הארגוניות תוך שמירה על הסטנדרטים הגבוהים ביותר של פרטיות, אבטחת מידע והגנת סייבר".
פרופ' שחר שלי, חבר סגל בפקולטה לרפואה בטכניון, ראש המעבדה לבינה מלאכותית וקבלת החלטות, ומנהל המחלקה הנוירולוגית במרכז הרפואי רמב"ם, מסביר כי השימוש בכלי בינה מלאכותית חיצוניים וחינמיים נושא שני סיכונים נפרדים – סיכון סייבר וסיכון קליני, והחסימה אינה פותרת אף אחד מהם במלואו.
החשש: מתקפת סייבר
(צילום: shutterstock)
"האחד הוא וקטור תקיפה ישיר, ניצול הערוץ הארגוני על ידי גורם עוין כדי לחדור למערכות. את זה החסימה אכן מונעת. החלק השני הוא דליפת מידע רגיש, וכאן החסימה לא עוזרת. רופא שירצה להיוועץ בכלי מסוג זה, פשוט יעלה את פרטי המטופל בדרך אחרת (כמו טלפון), והמידע ידלוף רק בערוץ שאינו מבוקר".
לדבריו, גם את הסיכון הקליני, החסימה הנוכחית אינה בולמת. "רופא שנשען על כלי בינה מלאכותית עלול לקבל תשובה רפואית שגויה, וחסימת הכלים דרך הרשת של בית החולים לא משנה זאת, אלא מרחיקה את השימוש הקליני הרגיש ביותר אל מחוץ לטווח הראייה של המערכת, שזה חסרון".
פרופ' שחר שלי צילום: הקריה הרפואית רמב"ם"ההשפעה על הרופא שרוצה להשתמש בכלים אלה, שואפת לאפס", מוסיף פרופ' שלי. "חסימה ברמת הרשת לא מנהלת את הסיכון, אלא מעבירה אותו. כלומר, המערכת מורידה מעצמה את האחריות ומטילה אותה על הרופא, ולא מגנה מפני הסיכון הקיים".
פרופ' שלי מסביר כי היום עיקר השימוש במודלי שפה מתרכז ב"עבודה סביב הרפואה" ולא בקבלת החלטות רפואיות ליד מיטת החולה. "מדובר בניסוח מכתבי שחרור, תרגום, סיכומי מאמרים, ניסוח תשובות לוועדות רפואיות, ולעיתים סיוע באבחון. בשכבה הזו החסימה מתסכלת ומורידה את האפקטיביות של הרופא", הוא אומר.
השימוש בבינה מלאכותית בכלל, ובעולם הרפואה בפרט, הפך נפוץ יותר ויותר בשנים האחרונות, על רקע המחסור בכוח אדם ועומס המטלות. בסקר שפורסם באתר ההסתדרות הרפואית האמריקאית (AMA) בפברואר 2025, נמצא כי השימוש של רופאים בבינה מלאכותית (AI) לצורך ביצוע משימות מסוימות כמעט הכפיל את עצמו בתוך שנה אחת בלבד, וההתלהבות מהטכנולוגיה הולכת וגוברת, על אף שעדיין קיימים לגביה ספקות.
לפי הנתונים, כמעט שני שלישים מהרופאים המשיבים (66%), דיווחו על שימוש בבינה מלאכותית בתחום הבריאות בשנת 2024 - עלייה משמעותית לעומת 38% בלבד מהרופאים שאישרו שמשתמשים בה בשנת 2023. לפי הסקר, רופאים משתמשים בבינה מלאכותית בין היתר עבור רישומי ביקורים, כתיבת הוראות שחרור, תוכניות טיפול, וכן תרגום וסיוע באבחון. 35% מהרופאים דיווחו כי התלהבותם מבינה מלאכותית עולה על חששותיהם, לעומת 30% שחשו כך שנה קודם לכן. מנגד, שיעור הרופאים שדיווחו כי חששותיהם מהטכנולוגיה עולים על התלהבותם ירד מ-29% בשנת 2023, ל-25% בשנת 2024. שניים מכל חמישה רופאים העידו כי הם חשים מידה שווה של התלהבות וחשש מהטכנולוגיה.
השימוש עובר למחשבים האישיים ולטלפונים
(צילום: shutterstock)
בהקשר זה נציין כי כיום פועלים במספר בתי חולים בישראל כלי בני מלאכותית פנימיים, שמוטמעים ברשת הארגונית, ואמורים לסייע לרופא. עם זאת, פרופ' שלי אומר כי כלים אלה פותרים משימות שנחשבות קלות, ולא את המשימות המאתגרות יותר. "הכלי הפנימי יכול לנסח אימייל, לתרגם, לסכם מאמר, אבל מה שנחוץ כדי להצליח להתגבר על אתגרי העולם החדש; ריבוי תחלואה, הארכת תוחלת החיים, ומורכבות הטיפול שרק עולה, הם כלים שיסייעו בקבלת החלטות".
לדבריו, השאלה שמשרד הבריאות צריך לשאול אינה "האם מותר לרופא להשתמש בכלים אלה", אלא "מהו הסטנדרט הקליני התקין לשימוש בהם". "המשרד צריך לחשוב ולהגדיר שימוש נכון מול שגוי ולקבוע אילו פרטים מותר לשתף ואילו לא. אי אפשר להבחין בין שימוש זהיר לשימוש רשלני בלי להגדיר תחילה מהי פרקטיקה תקינה. החסימה היא ברירת מחדל של מי שאין לו דרך לנהל את הסיכון, אז הוא מנתק את הגישה", הוא אומר.
פרופ' שלי קושר זאת לשינוי עמוק יותר במעמדו של הרופא והשיקול הקליני. "במשך מאות שנים הרפואה התבססה על כך שהשיקול הקליני יושב רק אצל אדם אחד, אצל הרופא. הבינה המלאכותית כבר אינה עוד מקור מידע, היא משתתפת באקט הקוגניטיבי עצמו. היא יכולה לנסח אבחנה ולארגן את ההיגיון סביבה. החסימה היא רפלקס של מערכת שמרגישה את השינוי, ואין לה כלים לשלוט בו".
הוא מדגיש כי הגל הטכנולוגי לא ייבלם עם המהלך הנוכחי. "זה לא ניתן לעצירה, אנשים כבר משתמשים בבינה מלאכותית בכל תחום, כדי לבחור מנה במסעדה או לתכנן טיול, ודווקא הרפואה מאחור", אומר פרופ' שלי. "הדרך היחידה להתמודד עם זה היא לאפשר שימוש תחת בקרה שניתנת למדידה: להגדיר מה מותר, כיצד מודדים, ומהו הסטנדרט התקין. ממשל ניהולי המבוסס על איסור, חלש מממשל המבוסס על סטנדרטים". לדבריו, נדרש שיתוף פעולה בין משרד הבריאות לחברות הטכנולוגיה הגדולות לשם קביעת סטנדרטים לשימוש בכלי בינה מלאכותית ברפואה".
"הוואטסאפ שלי מלא בסרטונים עם פרטי מטופלים"
גם ברשתות החברתיות התעורר דיון בעקבות מהלך משרד הבריאות. "שלוש בלילה. המתמחה מת מעייפות. מגיע חולה מורכב והוא מצלם את התיק ישר לנייד. בלי סייבר, בלי פרטיות, בלי בקרת איכות. זו הכוונה בשימוש רק מהטלפונים האישיים?", כתב פרופ' עידו וולף, מנהל המערך האונקולוגי בבית החולים איכילוב וראש בית הספר לרפואה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, ברשת החברתית X. לציוץ נרשמו תגובות רבות, בין השאר כתב אחד המגיבים כי "זאת בדיחה. הוואטסאפ שלי מלא בסרטוני CT עם פרטי מטופלים, כל קבוצות הטראומה מלאות במדבקות עם פרטי מטופלים. אם כבר, היה עדיף לאבטח את כלי הבינה המלאכותית האלה בתוך בית החולים במשהו שנקרא צ'אט-בוט ארגוני, אבל זה דורש תכנון וכסף, אז פשוט יותר לחסום". מגיבה נוספת הביעה תמיהה על המהלך, שכן לדבריה "כל סדנאות ההעשרה הארגוניות של משרד הבריאות בשנתיים האחרונות הן על איך להשתמש בכלי AI כדי לשפר את העבודה והתפקוד שלנו".
גם ל-GPT יש דעה בנושא
ומה חושב ChatGPT על האיסור החדש? גם הוא סבור כי יש להסדיר את השימוש, ולא לאסור אותו. "איסור גורף על שימוש בבינה מלאכותית על ידי רופאים יהיה בעיניי צעד קיצוני, אך יש הצדקה להגבלות על שימושים מסוימים", כתב. לצד היתרונות הברורים, שכוללים חיסכון זמן, הפחתת עומס מנהלי וסיוע באבחון, טוען הצ'אט כי ישנם סיכונים ממשיים, בין היתר בשל העובדה שמערכות AI עלולות לטעות או "להמציא מידע", או בשל הסתמכות יתר על המלצות המערכת במקום הפעלת שיקול דעת רפואי, וכן שימוש לא מבוקר שעלול לפגוע בפרטיות המטופלים.
