228 אלף ישראלים עברו קופת חולים ב-2025, לפי נתוני הביטוח הלאומי שהוצגו הבוקר (שלישי) בוועידת הבריאות של ynet ו"ידיעות אחרונות". מה גורם למבוטחים לעבור, ועד כמה ההחלטה קשורה לאיכות הרפואה שהם מקבלים? בפאנל "לעבור או להישאר?" השתתפו רונן נודלמן, סמנכ"ל וראש חטיבת הקהילה בכללית, ד"ר ערן רוטמן, המשנה למנכ"לית וראש חטיבת הבריאות במכבי, פרופ' דב אלבוקרק, סמנכ"ל וראש חטיבת רפואה במאוחדת, ופרופ' שלמה וינקר, סמנכ"ל וראש חטיבת הרפואה בלאומית.
צפו בפאנל המיוחד
(צילום: ירון ברנר, ליאור שרון, טל אזולאי)

"הגיע הזמן שמשרד הבריאות יפרסם נתונים של איכות רפואית", אמר נודלמן בפתח הדיון. משרד הבריאות מפרסם מדדי איכות, ונודלמן קרא לפרסם את התוצאות באופן שיאפשר להשוות בין הקופות. לדבריו, מבוטחים עוברים קופה בדרך כלל בגלל השירות והזמינות, ובתחומים האלה יש פערים בין המרכז לפריפריה. הוא הוסיף כי איכות הרפואה בישראל גבוהה בעיניו גם בהשוואה בינלאומית, אף שמספר הרופאים לנפש נמוך מהממוצע במדינות ה-OECD.
ועידת הבריאות של ynet ו"ידיעות אחרונות"
ועידת הבריאות של ynet ו"ידיעות אחרונות"
מימין לשמאל: פרופ' שלמה וינקר, פרופ' דב אלבוקרק, ד"ר ערן רוטמן, רונן נודלמן. ועידת הבריאות של ynet ו"ידיעות אחרונות"
(צילום: יריב כץ)
כשנשאל כיצד הקופות מבדלות את עצמן כשסל השירותים הבסיסי דומה, סיפר נודלמן על מהלך בכללית שכלל בחינת נתונים של 1.2 מיליון נשים ופנייה יזומה לנשים מגיל 25 כדי להציע להן ייעוץ ובדיקות עזר. הוא ציין כי בדיקות הסקר בממוגרפיה במסגרת הסל מיועדות לנשים בגילי 50 עד 74.

"מילת המפתח פה זה אמון"

"מילת המפתח פה זה אמון", אמר ד"ר רוטמן כשנשאל מה גורם למבוטחים לעבור קופה. לדבריו, הרפואה בקהילה בישראל היא הטובה בעולם, כפי שבא לידי ביטוי ביכולתן של הקופות להמשיך לספק שירות לאורך משברי הקורונה והמלחמה. הוא סיפר כי במכבי זיהו באותה תקופה צורך לתת מענה לאכילה מוגברת, לשינה לקויה ולירידה בפעילות הגופנית. בין הכלים שהציג היו אפליקציית APPA, שנועדה לעודד פעילות גופנית, וציון אורחות חיים שמלווה בהמלצות אישיות למטופל.
ועידת הבריאות של ynet ו"ידיעות אחרונות"
ועידת הבריאות של ynet ו"ידיעות אחרונות"
"הגיע הזמן שמשרד הבריאות יפרסם נתונים של איכות רפואית": רונן נודלמן
(צילום: יריב כץ)
פרופ' אלבוקרק נשאל אם הקופות שמצליחות לגייס מבוטחים הן אלה שמשקיעות יותר בפרסום ובשיווק. לדבריו, במקומות שבהם מצטרפות קופות נוספות אפשר לראות שיפור בזמינות השירותים, באיכות הצוותים ובהיצע המכונים ושירותי הדימות. הוא הדגיש את הצורך להתאים את השירות לשפה ולמידת האוריינות הדיגיטלית של המטופלים בכל קהילה. כדוגמה סיפר על עבודה עם כלי תקשורת ומנהיגי קהילה בחברה החרדית כדי לעודד נשים להגיע לבדיקות ממוגרפיה. לדבריו, מאוחדת היא הקופה הצומחת ביותר בישראל, והוא תיאר זאת כ"הצבעה ברגליים".
בתשובה לשאלה על ביקורת שנשמעה בנוגע לשיטות להעברת מבוטחים בין הקופות, אמר פרופ' אלבוקרק כי ההנחיה במאוחדת היא לפעול לפי החוק, שכל חריגה מטופלת בחומרה ושהקופה מהדקת את הבקרה. לדבריו, מה שמעסיק את המבוטחים בפועל הוא מי רופא המשפחה או רופא הילדים שלהם, עד כמה הוא זמין והאם יוכלו לקבל בדיקה כמו MRI כשיזדקקו לה.
"אין ספק שהמבוטח הפך ללקוח", אמר פרופ' וינקר כשנשאל אם התחרות עלולה להוביל לריבוי בדיקות והפניות. בתשובתו התמקד בציפייה של מטופלים לקבל שירות קרוב לבית ובשעות שנוחות להם. הוא סיפר על פתיחת מוקדי ערב ועל מוקדים טלפוניים, בהם מוקד לבריאות האישה ומוקד לייעוץ הנקה. עוד אמר כי לאומית שולחת למטופלים מסרון לאחר ביקור כדי לקבל משוב ומטפלת בהערות ובתלונות עם קבלתן. את מספר המעברים השנתי הציג כשיעור של כ-2% מהאוכלוסייה, ושאל אם מדובר בשיעור גבוה.
ועידת הבריאות של ynet ו"ידיעות אחרונות"
ועידת הבריאות של ynet ו"ידיעות אחרונות"
"המטרה היא בסופו של דבר לתת את הרפואה המתאימה לכל מי שצריך אותה": פרופ' דב אלבוקרק
(צילום: יריב כץ)

זמני ההמתנה לרופאים בקופות

כשעלה נושא זמני ההמתנה, נודלמן אמר כי הזמינות בפריפריה טובה בסך הכול, וכי המחסור מתרכז במקצועות מסוימים. הוא סיפר על הרחבת ההכשרה למתמחים וקרא לחבר בין תוכניות הקופות לתוכניות משרד הבריאות במסגרת תכנון ארצי. לדבריו, ההמתנה הממוצעת לרופא משפחה בישראל היא יומיים או שלושה, לעומת כשבועיים במדינות מפותחות. כשעלה בדיון שבחלק מהמקומות בישראל ההמתנה מגיעה לשבועיים, הוא הציע לבדוק אם אפשר להגיע לרופא משפחה אחר.
ד"ר רוטמן ציין כי מאז הקורונה שירותים רבים עברו לאונליין. לדבריו, ככל שהאוכלוסייה גדלה ומזדקנת, חשוב לכוון את המטופלים לגורם המתאים בזמן הנכון. פרופ' אלבוקרק סיפר על כלי באפליקציית מאוחדת שנועד לסייע בניצול תורים שמתפנים. כדוגמה תיאר מטופל שקבע תור לראומטולוג לעוד שלושה חודשים ויכול לסמן שהוא מעוניין בתור מוקדם יותר.
פרופ' אלבוקרק אמר כי במקרים מסוימים רופא המשפחה יכול לתת את המענה שהמטופל מבקש ממומחה. הוא קשר בין מניעה והכוונה מוקדמת לבין צמצום פניות שנובעות מחרדה או מחוסר מידע, וסיפר על מרכז לרפואה מונעת שהקימה מאוחדת, שלדבריו מציע כ-30 בדיקות סקר במסגרת הסל. בפאנל הוצגה גם דוגמה למיון דיגיטלי בעת קביעת תור לרופא עור. לאחר מענה על כמה שאלות, המערכת עשויה להציע ייעוץ עם רופא עור באונליין או פנייה לרופא המשפחה. המטופל עדיין יכול לבחור לקבוע תור לרופא עור.
ועידת הבריאות של ynet ו"ידיעות אחרונות"
ועידת הבריאות של ynet ו"ידיעות אחרונות"
"מילת המפתח פה זה אמון": ד"ר ערן רוטמן
(צילום: יריב כץ)
האם רפואת אונליין מפחיתה את העומס? פרופ' וינקר השיב: "גם וגם". לדבריו, בלאומית מצאו כי ברפואת המשפחה, מספר הפניות שנוספו בהתכתבות, בטלפון ובאמצעות המשרד גדול מהירידה במספר הביקורים במרפאה. ברפואת מומחים, לדבריו, השירות המקוון מסייע לקצר תורים. נודלמן אמר שהמבחן מבחינתו הוא אם המטופל מקבל את הטיפול שהוא צריך בזמן שהוא צריך אותו. הוא הוסיף שחלק מהתורים משמשים לפעולות מינהליות פשוטות שכלים דיגיטליים יכולים לבצע.

"הכלי לעולם לא יחליף את הרופא"

ד"ר רוטמן אמר כי חלק מהמטופלים כבר מתייעצים עם ChatGPT, ג'מיני או קלוד לפני הפנייה לקופה. הוא צופה שכלים דיגיטליים ישמשו שלב מקדים שבו המטופלים יקבלו הכוונה מתי ולמי לפנות. לדבריו, כלים שנבדקו ותוקפו יכולים לסייע גם בניהול סיכונים, בחיזוי תחלואה וברפואה מונעת. הוא תיאר כיצד סיכום התיק הרפואי ושאלון שהמטופל ימלא לפני הביקור עשויים לחסוך לרופא זמן בחיפוש פרטים בהיסטוריה הרפואית.
נודלמן אמר כי הכלים האלה יכולים לסייע למטופל להיות שותף בניהול בריאותו. הוא הציג את AI PRO, מערכת שלדבריו משלבת מידע ממאגרים רפואיים עדכניים עם הנתונים בתיק המטופל ומסייעת לרופא בקבלת החלטות וברפואה מונעת. הוא סיפר על מדבקה לניטור לחץ דם שמעבירה את התוצאות למערכת. במקרה שתיאר, המערכת הציעה לרופא לשקול שינוי במינון התרופה בעקבות המדידות. במקרה נוסף, סיפר, המערכת זיהתה שמטופל שהרופא שקל לתת לו תרופה נגד דיכאון סבל מהפרעות קצב יותר מעשור קודם לכן, והציעה לשקול תרופה אחרת.
ועידת הבריאות של ynet ו"ידיעות אחרונות"
ועידת הבריאות של ynet ו"ידיעות אחרונות"
"התחרות הזאת שמה את המטופל במרכז": פרופ' שלמה וינקר
(צילום: יריב כץ)
כשנשאל אם רופאים עלולים להסתמך יותר מדי על המערכת, אמר נודלמן שהיא מסייעת להם להתמודד עם כמות העדכונים שעליהם להכיר. "הכלי לעולם לא יחליף את הרופא", אמר. "הרופא הוא האוטוריטה, הוא זה שצריך לקבל החלטה". לדבריו, המערכת ייחודית לכללית, וגורמים מחו"ל פונים לקופה כדי ללמוד כיצד היא פועלת.
פרופ' אלבוקרק סיפר כי מאוחדת מטמיעה תמלול בזמן ביקורים אצל רופאי משפחה וילדים, ובהמשך מתכננת להרחיב את השימוש לרופאים נוספים. הוא הזכיר גם כלים לסיכום תיקים רפואיים מורכבים, כדי להבליט לרופא פרטים שדורשים תשומת לב. פרופ' וינקר קרא לזהירות. לדבריו, בתנאי לחץ סיכום אוטומטי יכול בממוצע להיות טוב מזה שיפיק רופא, אך הוא עלול להחמיץ מידע. הוא העלה גם את החשש שהדור הבא של הרופאים יכיר פחות את דרך העבודה שקדמה לכלים האלה.

הפער בין בתי החולים לקהילה

לקראת סיום הדיון הצביע פרופ' אלבוקרק על פערים בכוח האדם ובתקציבי התשתיות. לדבריו, שימוש ברפואה מרחוק, בכלים דיגיטליים ובמוקדים, לצד ניצול טוב יותר של כוח האדם הקיים וסמכויותיו, יכול לסייע לקופות לספק רצף טיפולי ברפואה הראשונית והשניונית.
פרופ' וינקר אמר כי גם עם מערכות המידע אופק ואיתן, מערכות הקהילה ובתי החולים עדיין נפרדות במידה רבה. הוא ציין שללאומית אין בתי חולים משלה, והעלה את האפשרות להיעזר במערכות מידע ובבינה מלאכותית כדי לשפר את הקשר עם בתי החולים ואת רצף הטיפול.
נודלמן אמר כי כללית נערכת למכרז לתיק רפואי אחוד שיחבר בין בתי החולים לקהילה. הוא הוסיף כי העברת פעולות מינהליות לכלים דיגיטליים, לצד שילוב עוזרי רופא, אחיות מומחיות ורוקחים המוסמכים להוציא מרשמים, יכולה לפנות זמן לרופאים. ד"ר רוטמן אמר כי בעידן החדש הרופאים ינהלו את הטיפול בשיתוף רב יותר עם המטופל, והדגיש את חשיבות החמלה ותשומת הלב במפגש הרפואי: "את זה שום AI לא יוכל להחליף".