משרד הבריאות בוחן קידום פיילוט להפעלת מרכז שירות להזרקת סמים בהשגחה. כך נודע ל-ynet. בעולם זה כבר קורה, אך בישראל עדיין לא: נכון לשנת 2023 פעלו בעולם יותר מ-140 מרכזים להזרקת סמים בהשגחה, ב-11 מדינות באירופה, וכן באוסטרליה, קנדה, מקסיקו וארה"ב. כך עולה מדוח חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהוגש לבקשתה של חברת הכנסת מירב כהן (יש עתיד). הדוח מציין כי מחקר הערכה שנערך באוסטרליה מצא, כי המרכז שהוקם שם הביא להפחתת מקרי מוות ונזק כתוצאה ממנות יתר, ותרם באופן משמעותי להפחתת התפשטות מחלות זיהומיות.
אלא שבישראל אין אפילו מרכז אחד להזרקת סמים בהשגחה, ובשנים האחרונות פועלים מומחים לקדם את הנושא מול משרד הבריאות בישראל. בתגובה ל-ynet, נמסר כי "גורמי המקצוע במשרד הבריאות קיימו דיונים עם משרדי הממשלה הרלוונטיים כדי לבחון סוגיות שונות שנדרשות לצורך הפעלת מרכזים להזרקה בטוחה של סמים. באופן זה, על מנת לקדם את הנושא, בימים אלו מתקיימת בחינה במשרד הבריאות לאפשרות של תכנון וקידום פיילוט ממוקד של מתן השירות באזור תל אביב, מטרופולין שבו מתרכזים מכורים במצבי קצה שעשויים להפיק תועלת משירות זה, בשיתוף משרד הרווחה והרשות לביטחון קהילתי".
3 צפייה בגלריה
הזרקת סמים
הזרקת סמים
"להבין את הצורך המהותי". האם ישראל תלך בעקבות הניסיון העולמי?
(צילום: shutterstock)
עמית צור, עובדת סוציאלית ומנהלת מקצועית בעמותת "מגרש ביתי" שמסייעת לחסרי וחסרות בית, אומרת כי "כרגע זה מרגיש שאנחנו במשוכה האחרונה, אני חושבת שגם במשרד הבריאות יש נכונות, אבל עדיין אין עשייה פרקטית לצד זה. אנחנו ממתינים שיסכימו להיפגש איתנו, ושהקודקודים במשרד הבריאות יבינו את הצורך המהותי במרכז מסוג זה. זו בסוף עבודה מקצועית שרק מחכה ליום שמשרד הבריאות יגיד 'רוצה אני'".
צור מקדמת את הנושא בשיתוף מומחים נוספים: עו"ד עמית דויטשר, דוקטורנט למשפטים מאוניברסיטת חיפה, שלומי רביבו, מנהל ארצי תוכנית יזהר מבית האגודה לבריאות הציבור וד"ר חגית בוני-נח, החוג לקרימינולוגיה אוניברסיטת אריאל ועמיתת מחקר במרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש.
עמית צור: "הרעיון הוא לאפשר למי שמתמודדים עם התמכרות אקוטית וקשה לצרוך סמים באופן בטוח במתחם מוגדר, ולא לעיני כל. אם אדרוש גמילה כצעד ראשון, אגיע למצב שבו 90% ממי שמתמודדים עם התמכרות לא מקבלים טיפול בשום מקום"
פתיחת מרכזים לצריכת סמים בהשגחה היא חלק מגישת "מזעור נזקים" שאינה חותרת למיגור מלא של השימוש בסמים, אלא להפחתת הנזקים הבריאותיים והחברתיים. מדובר במתקני בריאות בפיקוח מקצועי שאליהם יכולים להגיע מכורים לסמים עם הסמים שרכשו ברחוב, ולהשתמש בהם בסביבה נקייה ובטוחה תחת פיקוח של צוות מקצועי מיומן.
מטרת המרכזים: להפחית את הסיכון למוות ממנת יתר, לצמצם התפשטות מחלות זיהומיות כמו HIV והפטיטיס C, להרחיב נגישות לשירותי בריאות ורווחה, ולהפחית השימוש בסמים בשטחים ציבוריים.
צור מסבירה: "הרעיון הוא לאפשר למי שמתמודדים עם התמכרות אקוטית וקשה לצרוך סמים באופן בטוח במתחם מוגדר, ולא לעיני כל". בשונה ממרכז גמילה, כאן אין תנאי סף אלא מענה המותאם למצב הנפשי הנתון של המכורים, "מתוך הבנה שאם אדרוש גמילה כצעד ראשון, אגיע למצב שבו 90% ממי שמתמודדים עם התמכרות לא מקבלים טיפול בשום מקום".

הניסיון בעולם: פחות מנות יתר, פחות מחלות

דוח הכנסת סקר הפעלת מרכזים בחמש מדינות: קנדה, ויקטוריה באוסטרליה, אירלנד, סקוטלנד ורוד איילנד בארה"ב. בקנדה פעלו 30 מרכזים נכון למאי 2025. בחלק מהמרכזים מוצע גם שירות בדיקת חומרים לזיהוי מרכיבים מסוכנים.
במדינת ויקטוריה שבאוסטרליה החליטו להפעיל מרכז ב-2023 ואף לעגן זאת בחקיקה. בדוח הערכה של הפיילוט נמצא כי המרכז השיג את מטרתו המרכזית: מיוני 2018 היו במרכז 5,907 מקרים של מנות יתר ללא אף מקרה מוות. המרכז תרם באופן משמעותי להפחתת התפשטות מחלות המועברות בדם, והוגדר כיעיל גם במתן גישה לסיוע בריאותי, חברתי ורווחתי למשתמשי סמים. המרכז הוביל לירידה של 44% בקריאות אמבולנס עם מתן נלוקסון לטיפול במנת יתר.
עמית צורעמית צורצילום: אלבום פרטי
עם זאת, המרכז עמד באופן חלקי בלבד ביעד של הפחתת פסולת של מחטים ומזרקים נטושים במרחב הציבורי, וכן לא השיג את היעד המרכזי לשיפור איכות החיים של התושבים והעסקים בשכונה. כותבי הדוח המליצו בזמנו לממשלת ויקטוריה לשפר את המרכז ומודל הטיפול, אך הממשלה החליטה שלא לקדם לעת עתה פיילוט נוסף בעיר.
3 צפייה בגלריה
הזרקת סמים
הזרקת סמים
"המרכז תרם באופן משמעותי להפחתת התפשטות מחלות המועברות בדם". אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
באירלנד, בסקוטלנד וברוד איילנד שבארצות הברית מיישמים כיום פיילוטים להפעלתו של מרכז אחד, שמלווים במחקרי הערכה. ברוד איילנד רוב המימון של המרכז מגיע מכספי הסדרים משפטיים מול חברות התרופות, כפיצוי על הנזקים שנגרמו בעקבות שימוש באופיואידים (משככי כאב ממכרים). דוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת מציין כי בכל המדינות שנסקרו, מיועדים המרכזים למכורים מעל גיל 18, אולם בקנדה לא נקבעה הגבלת גיל. מפעילי המרכזים מחויבים לעמוד בהגבלות שונות שקבעה המדינה, בהן איסור על מכירה ואספקת סמים במרכז, חובת נוכחות מאבטחים, שיתוף פעולה עם המשטרה ועמידה בדרישות פיקוח. כמו כן, בכל המרכזים קיימים סוגים שונים של שירותי בריאות, לרבות טיפול בהתמכרויות ובריאות הנפש, וכן שירותי רווחה שונים, כגון הפנייה לסיוע בדיור, בתעסוקה וכן לסיוע משפטי.

קשר אנושי ולא רק גמילה

בישראל פועלת קרוב לשני עשורים תוכנית יזה"ר המספקת מזרקים נקיים בחמישה מוקדים ברחבי הארץ, אך עדיין אין מרכזים להזרקת סמים בהשגחה. צור מסכימה עם משרד הבריאות שיש לפתוח את המרכז הראשון בדרום תל אביב: "בתל אביב הבעיה החמורה ביותר, כאשר רבים מחסרי הבית מכורים לסמים. זו אבן שואבת של חסרי בית מכל המדינה". לדבריה, באזור קיימת "סצנת סמים פתוחה" - אנשים משתמשים בסמים ברחוב, מצב שגם חסרי הבית וגם הדיירים באזור סובלים ממנו. הרעיון הוא שהמרכזים האלה יהיו פתוחים בשעות שבהן משפחות מסתובבות עם הילדים, שאנשים הולכים לעבודה, שבתי עסק פועלים, שכיום נפגעים מזה".
3 צפייה בגלריה
הזרקת סמים
הזרקת סמים
"הן רוצות שמישהו יראה אותן כבני אדם. זה נותן להן שייכות, משמעות"
(צילום: shutterstock)
המרכז לדבריה צריך לפעול כמרכז יום, ולייצר משמעות ושייכות למתמודדים עם התמכרות. "ההפך מהתמכרות הוא לא רק הגמילה, אלא גם הקשר האנושי", אומרת צור. "בן אדם יכול להית גמול לחלוטין מחומרים ועדיין עם דפוסי התנהגות של בן אדם מכור, כל עוד אין לו קשרים משמעותיים בחיים שלו". בעמותת "מגרש ביתי", שבה משמשת צור כמנהלת מקצועית, מקיימים פעילויות לחסרי בית, הכוללות גם שיעורי כדורגל ומקהלת נשים. "זה נשמע מאוד איזוטרי, 'אין להן קורת גג אז מה הן באות לשיר?', אבל הן באות לשיר כי הן רוצות שמישהו יראה אותן כבני אדם. זה נותן להן שייכות, משמעות, וזה בסוף הבסיס לחיים של כולנו, והרעיון גם מאחורי הקמת מרכז כזה".
צור מדגישה כי גם המכורים מעוניינים בכך. "התזה שלי עסקה בחוויית ההזרקה של גברים שמכורים לחומרים בהזרקה, וכל 15 המרואיינים סיפרו לי עם דמעות בעיניים שאין דבר שהם מתחרטים עליו יותר מזה שהם הזריקו סמים מול ילדים או מול נשים שלא מכירות אותם. זו חוויה מזעזעת לשני הצדדים".
"כל יום שעובר זה אובדן חיים. גם בלי שימוש בחומרים", היא מסכמת. "מחוסרי בית מכורים, שהם האוכלוסייה שהכי נפגעת מעצם זה שאין מרכז כזה, יכולים לאבד את ההכרה ואפילו למות בימים החמים האלה בחודש אוגוסט, וזה משהו שיכול להימנע עם הקמתו של המרכז".