קוני פרנצ'יוזי, כיום בת 80, גילתה כתם חשוד על עורה ואובחנה עם מלנומה ב-2020. "זו הייתה אבחנה מאוחרת", היא אומרת. לאחר ניתוח להסרת הגידול נאמר לה שהסיכון לחזרת המחלה גבוה - והוצע לה להשתתף בניסוי קליני שבחן חיסון mRNA אישי בשילוב עם תרופת האימונותרפיה קיטרודה (Keytruda). היא הסכימה. חמש שנים אחר כך, הבדיקות שלה תקינות. "אני נקייה מסרטן. החיים טובים", אמרה ל-NPR.
תוצאות הניסוי, הנקרא KEYNOTE-942, הוצגו אתמול (יום ב') בכנס ASCO בשיקגו ופורסמו במקביל בכתב העת Journal of Clinical Oncology. הן מצביעות על שיפור משמעותי בהישרדות ללא מחלה לאחר חמש שנים, עם מעקב חציוני של יותר מחמש שנים - תוצאה שמעוררת אופטימיות זהירה בקרב חוקרים, אך מחכה לאישור מניסוי גדול יותר.
2 צפייה בגלריה
ההמלצה לכל האוכלוסייה היא לבצע סקירת שומות בידי רופאי עור כדי לגלות נגעים חשודים מבעוד מועד
(צילום: shutterstock)
הסרטן שחוזר
מלנומה היא הצורה הקטלנית ביותר של סרטן העור. בארה"ב לבדה מאובחנים מדי שנה כ-112 אלף מקרים ומתים כ-8,500 חולים. כמחצית מהחולים חווים חזרה של המחלה בחמש השנים הראשונות לאחר הטיפול - לעיתים בריאות, בכבד או במוח, שם קשה יותר לטפל בה. "הטיפולים שיש לנו אינם מושלמים. אנשים חוזרים לחלות", אמרה ד"ר ג'ניס מנרט, מנהלת תוכנית האונקולוגיה לסרטן העור ב-NYU Langone Health ומובילת המחקר.
המחקר שראה אור אתמול כלל 157 חולים באוסטרליה ובארצות הברית, שכולם עברו ניתוח להסרת גידול מלנומה בשלבים 4-3 - כלומר סרטן שהתפשט לבלוטות לימפה סמוכות או מעבר להן, עם סיכון גבוה לחזרה. 50 קיבלו את הטיפול הסטנדרטי - ניתוח בשילוב קיטרודה. 107 קיבלו בנוסף את החיסון האישי.
חיסון שתפור על כל חולה
החיסון, שנקרא intismeran autogene ופותח על ידי חברת Moderna בשיתוף Merck, שונה מהותית מחיסוני mRNA שזכורים לכולנו מימי הקורונה. "חיסון הקורונה היה אותו קטע RNA שניתן לכולם. כאן, האנטיגן אינו וירוס - אלא הגידול של כל מטופל", אמרה ד"ר שרה ארון, מומחית ברפואת עור ומנתחת סרטן עור מסן פרנסיסקו שלא השתתפה במחקר.
כך עובד התהליך: לאחר הניתוח מבצעים ריצוף גנטי של הגידול שהוסר, ומזהים עד 34 חלבונים ייחודיים שנוצרים על פני תאי הסרטן - הנקראים ניאואנטיגנים. אלה הופכים למטרות שהחיסון מאמן את תאי ה-T של המערכת החיסונית לזהות ולתקוף. הכנת החיסון נמשכת ארבעה עד שישה שבועות לאחר הניתוח, ולאחריה מקבלים החולים תשע מנות של מ"ג אחד לתוך השריר, מדי שלושה שבועות, במקביל ל-18 מנות של קיטרודה בעירוי תוך ורידי.
קיטרודה פועלת על ידי "הרמת המגן" שמסתיר את תאי הסרטן ממערכת החיסון. החיסון האישי מגביר את המתקפה - מאמן את תאי החיסון מסוג T לזהות ולתקוף את הניאואנטיגנים הספציפיים של אותו גידול. "החיסון מאמן את המערכת החיסונית לזהות את חתימת הגידול הרבה אחרי שהגידול עצמו נעלם", אמר פרופ' ג'ף קולר ממחלקת ביולוגיית ה-RNA באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, שלא השתתף במחקר. "הוא עושה בדיוק מה שקיווינו שיעשה".
פרופ' גל מרקל, מנהל מרכז דוידוף לסרטן בבילינסון, מסביר כי בטכנולוגיית החיסון החדש "מרצפים את המלנומה האישית של המטופל אל מול ה-DNA הרגיל שלו, בתאים הבריאים. מוצאים את השינויים שנוצרו במלנומה כחלק מתהליך ההתפתחות שלה, שולפים את 34 השינויים שחזויים להיות כאלה הכי חשובים מבחינת מערכת החיסון ומייצרים מולקולת mRNA שמקודדת עבור כל האינפורמציה האמונולוגית הזאת, כמו החיסון לקורונה".
פרופ' גל מרקלצילום: אלעד מלכההשינויים ב-DNA שנוצרים במלנומה יוצרים את סימני הזיהוי למערכת החיסון, כדי להבדיל בין תאי המלנומה לתאים המקוריים. מולקולת mRNA מכילה את כל המידע האימונולוגי הרלוונטי עבור מערכת החיסון כדי לזהות את המלנומה שהוסרה. "ככה 'מפציצים' את המערכת במידע האימונולוגי הרלוונטי ומלמדים אותה בצורה הרבה יותר יעילה את מה לחפש", מסביר פרופ' מרקל.
פותחים תחום חדש
לאחר חמש שנים, 68.8% מהחולים שקיבלו את שילוב החיסון והאימונותרפיה היו נקיים מסרטן, לעומת 49.1% בקבוצת האימונותרפיה בלבד - הפחתת סיכון של 49% לחזרת המחלה (יחס סיכון 0.51). הסיכון להתפשטות הסרטן לאיברים אחרים ירד ב-59% (יחס סיכון 0.41). בנוסף נצפתה מגמה חיובית בהישרדות הכוללת לטובת קבוצת החיסון, אם כי נתון זה אינו מובהק סטטיסטית עדיין (יחס סיכון 0.47). בשתי הקבוצות נפטרו שבעה חולים במהלך המעקב, רובם מהסרטן.
המחקר מצא גם כי חולים שלא חוו חזרת מחלה הציגו התרחבות גדולה יותר של שיבוטים חדשים של תאי T - ממצא שמחזק את ההסבר של המנגנון: החיסון אכן מגביר ומעמיק את תגובת המערכת החיסונית. "אני חושבת שזו ראיה חזקה לכך שהטיפול הזה, בשילוב עם אימונותרפיה, יכול להפחית באופן מוכח את הסיכון למות מהמחלה", אמרה ד"ר מנרט.
יתרון נוסף: תופעות הלוואי קלות - עייפות, צמרמורות וכאב קל באתר ההזרקה שחלפו תוך ימים. "בדרך כלל כשמוסיפים עוד תרופות לאימונותרפיה, הרעילות עולה אבל לא בהכרח התועלת", אמר ד"ר שאילנדר בהאטיה, מנהל צוות המלנומה במרכז הסרטן Fred Hutch בסיאטל שלא השתתף במחקר, ל-NBC News. "לכן התוצאות הללו מבטיחות".
ניסוי שלב 3 (מתוך שלושה שנדרשים לאישור התרופה) עם כאלף חולים, שהורחב גם לאירופה, כבר הסתיים מבחינת הטיפול - וצוות של ד"ר מנרט עובד על עיבוד התוצאות. "ניסינו להשתמש בחיסונים לטיפול בסרטן במשך עשרות שנים, אבל היעילות לא הייתה רלוונטית קלינית בניסויי שלב 3 עד כה", אמר ד"ר בהאטיה. "אם זה יצליח, זה יפתח תחום חדש שיהיה רלוונטי לא רק למלנומה אלא לסוגי סרטן רבים אחרים".
פרופ' מרקל מוסיף: "נראה שהטיפול הזה באמת מקטין את ההישנויות של המחלה, יש כאן אפקט מניעתי שמפחית התפתחות של גרורות. אנחנו ממתינים לתוצאות של מחקר הפאזה השלישית, שאמורות להתפרסם בהמשך השנה, מחקר שהיינו בחלק ממנו כמרכז מגייס מאוד גדול. מדובר בסופו של דבר בטיפול שמסייע למערכת החיסון לקבל את המידע שהיא צריכה, ונראה שמתקיימת סינרגיה בינו לבין הטיפול האימונותרפי הסטנדרטי".
קוני פרנצ'יוזי לא ממתינה לאישורים. היא חוגגת יום הולדת 80, מטפחת את גינתה, פעילה בספרייה המקומית ומשחקת גולף עם חברות. ""יש לי מכות טובות ומכות פחות טובות, אבל אני פשוט נהנית מהמשחק".
