בעקבות פטירתם של שני פעוטות בשבוע האחרון, בחשד שנדבקו בחיידק מנינגוקוק, קוראים מומחים למשרד הבריאות להכניס את החיסון נגד החיידק לסל התרופות. "אל תחכו לטרגדיה הבאה, הכניסו את החיסון לסל התרופות באופן מיידי. מדובר בחיי אדם", אמר יו"ר איגוד רופאי הילדים, ומנהל מחלקת ילדים בבית החולים וולפסון, פרופ' אילן דלאל.
עלות החיסון המלא, הניתן בשלוש מנות, מסתכמת בכ-1,200 שקל - ובהיעדרו מהסל, הוא הופך לזכות שמורה לבעלי אמצעים בלבד. "המשמעות היא שנוצר פער בלתי רצוי", אומר ד"ר אורן גורדון, מומחה למחלות זיהומיות בילדים וסגן מנהל מחלקת ילדים בבית החולים הדסה עין כרם. "משפחות בעלות אמצעים יכולות לרכוש את החיסון ולהגן על ילדיהן, בעוד שמשפחות אחרות, שאינן מודעות לאפשרות או שאינן יכולות לממן את החיסון, נותרות ללא הגנה. בישראל מדווחים מדי שנה עשרות מקרים של מחלה מנינגוקוקלית פולשנית, וחלקם מסתיימים, למרבה הצער, במוות. הרחבת הנגישות לחיסון עשויה למנוע מקרים קשים ולהציל חיים".
מנינגוקוק (Neisseria meningitidis), המכונה גם "החיידק האלים", עלול לגרום לדלקת קרום המוח (מנינגיטיס), שהיא מחלה מדבקת וקטלנית, לזיהום בדם ולזיהומים נוספים. תסמיני המחלה כוללים חום, כאב ראש, נוקשות בצוואר, הקאות ולעיתים פריחה.
בבית החולים דנה לילדים באיכילוב נקבע אתמול (שבת) מותו של ילד בן שלוש שהובהל למחלקה לרפואה דחופה במצב של שוק זיהומי וחשד קליני למנינגוקוקסמיה. המקרה מצטרף למקרה נוסף שהתרחש במהלך השבוע בסורוקה, שבו נפטר פעוט בן שנתיים עם חשד למנינגוקוק. "המוות המיותר והנורא של שני פעוטות מחיידק המנינגוקוק הוא תזכורת כואבת ומטלטלת למחדל מתמשך", אומר פרופ' דלאל.
פרופ' אילן דלאלצילום: יח"צלדבריו, "איגוד רופאי הילדים והחוג למחלות זיהומיות בילדים נלחמים שנה אחר שנה, שוב ושוב, בוועדות סל התרופות כדי להכניס את החיסון המציל-חיים הזה לסל הממלכתי, אך נתקלים פעם אחר פעם בדחיות משיקולי תקציב. לא ייתכן שחיסון יעיל, שכבר נמצא בביטוחים המשלימים, שהוא בטוח ומומלץ רפואית, ושאמור להיות זכות בסיסית לכל ילד בישראל, יישאר נחלתם של בעלי אמצעים בלבד, שיכולים לממן אותו באופן פרטי".
56 מקרים בשנה
לפי נתוני משרד הבריאות, ב-2025 תועדו 56 מקרי מחלה מנינגוקוקלית בכלל הגילים, מהם שמונה מקרים בלבד של זן B, ושני מקרי פטירה משני זנים אחרים. ד"ר גורדון מסביר כי "מנינגוקוקסמיה היא אחת המחלות הזיהומיות הקשות והמהירות ביותר שאנו פוגשים ברפואת ילדים". לדבריו, אף שמדובר במחלה נדירה יחסית, היא עלולה להתפתח בתוך שעות ספורות מילד שנראה בריא לחלוטין למצב של הלם, פגיעה רב-מערכתית ואף מוות. אפשר לחלות בכל גיל, אך תינוקות עד גיל שנתיים נמצאים בסיכון הגדול ביותר למחלה קשה.
"לצערנו, אנחנו עדיין נתקלים מדי שנה בילדים החולים במחלה, ולעיתים גם במקרים המסתיימים בתוצאות קשות למרות טיפול רפואי מתקדם ומהיר", הוא אומר. ד"ר גורדון מוסיף כי הסיכון אינו מסתכם בתמותה בלבד, שכן חלק מהשורדים נותרים עם נזקים ארוכי טווח, כגון פגיעה נוירולוגית, אובדן שמיעה או קטיעות גפיים.
לדבריו, אחד הסימנים המשמעותיים ביותר למחלה הוא הופעת פריחה שאינה נעלמת בלחיצה על העור, במיוחד כאשר היא מופיעה לצד חום גבוה והידרדרות במצב הכללי. "במצב כזה יש לפנות באופן מיידי לקבלת טיפול רפואי, שכן כל שעה עשויה להיות קריטית", הוא אומר.
למנוע 18 מקרי מוות בשנה
לחיידק מנינגוקוק קיימים מספר זנים, ובישראל הנפוץ בהם הוא זן B. הזנים האחרים, A, C, Y ו-W135, נדירים בארץ. נגד מנינגוקוק B קיים חיסון יעיל בשם בקסרו, שנרשם בישראל עוד ב-2016. החיסון מומלץ על ידי האיגוד למחלות זיהומיות בילדים ועל ידי משרד הבריאות לתינוקות מגיל חודשיים ועד גיל שנתיים.
ד"ר אורן גורדוןצילום: דוברות הדסה"החיסון יעיל. במידע שנאסף באנגליה, למשל, נמצא שיעילות החיסון לאחר מנה אחת היתה כ-25%, לאחר שתי מנות כ-50%, ולאחר מנה שלישית כ-60%. ההגנה נמשכת לפחות כשנתיים לאחר מנת הדחף", מסביר ד"ר גורדון. בדיוני ועדת סל התרופות בשנים האחרונות הוערך שחיסון האוכלוסייה ימנע כ-18 מקרי תחלואה בשנה, ועד מקרה תמותה אחד בשנה.
למרות חשיבותו, ועל אף שגם במשרד הבריאות ממליצים על החיסון, בקסרו אינו כלול בחיסוני השגרה. הוא נמצא בסל הבריאות רק לאוכלוסייה מצומצמת מאוד בקבוצת סיכון. עבור היתר, עלות מנת חיסון מגיעה לכ-400 שקלים, ובמסגרת הביטוחים המשלימים של קופות החולים ניתן לקבלו בהנחה, בעלות של כ-200 שקלים למנה. כ-20 מדינות הכניסו את החיסון לתוכנית חיסוני השגרה, בהן צרפת, אנגליה, גרמניה, צ'כיה, אירלנד ויוון.
בישראל הוגש החיסון, זו השנה השביעית, לוועדת סל התרופות, אך שוב לא נכנס. רוב חברי הוועדה טענו כי השפעתו מצומצמת ביחס לעלותו הגבוהה, של כ-63 מיליון שקל. המתנגדים סברו כי דלקת קרום המוח יכולה להיגרם מגורמים שאינם קשורים לחיידק המנינגוקוק, וכי החיסון מגן רק מפני זן B מתוך זנים רבים. כמו כן נטען כי הכנסת חיסון הניתן בשלוש מנות מחייבת היערכות נרחבת של כוח אדם בטיפות החלב, בעיקר על רקע הכנסת חיסון נגד נגיף ה-RSV בשנה שעברה.
