המרכז הרפואי שיבא ישלם כ-9 מיליון שקל, כולל שכר טרחת עורכי דין, ליולדת שנדבקה ב"חיידק טורף" בלידת התאומים שלה ואיבדה את רחמה. כך קבעה השבוע השופטת בלהה טולקובסקי מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד. לפי פסק הדין, בית החולים התרשל פעמיים: בחדר הניתוח, כשהרופא המיילד לא עטה מסכה, וביום השחרור מהמחלקה, כשסימני הזיהום לא אובחנו בזמן.
הלידה התקיימה ב-6 בדצמבר 2015 בחדר ניתוח, במתכונת המכונה "דאבל סט אפ": לידה רגילה של תאומים, כשהצוות ערוך לעבור מיד לניתוח קיסרי אם יידרש. שני התינוקות נולדו במצב תקין. בדיוק באותו יום התברר בשיבא שיולדת אחרת, שילדה שם כעשרה ימים קודם לכן, נותחה בבית החולים בילינסון ורחמה נכרת בגלל זיהום בסטרפטוקוקוס מקבוצה A (Group A Streptococcus), המכונה "החיידק הטורף". למחרת פתח בית החולים בסקר לאיתור נשאים של החיידק בקרב אנשי הצוות, והנחה אותם לגלות ערנות מוגברת למקרים נוספים.
ארבעה ימים אחרי הלידה התלוננה האם על כאבים עזים בבטן התחתונה מימין, שהזכירו כאבים שחשה יומיים קודם לכן בצד שמאל. הרופא המתמחה שבדק אותה שלח אותה לאולטרסאונד כדי לשלול קריש דם, וכשהבדיקה יצאה תקינה שחרר אותה למלונית היולדות. בדיקת דם לא נלקחה, ורופא בכיר לא עודכן. לפי עדותה, בערב ביקשה מהאחות במלונית לראות רופא ונאמר לה שתתווסף לרשימה, אבל איש לא קרא לה.
למחרת בבוקר הבהילה אותה אחות מהמלונית לחדר המיון. האם הייתה חלשה, הדופק שלה הגיע ל-142 פעימות בדקה, לחץ הדם היה נמוך והכאבים בבטן וברגל היו עזים. היא הועברה לטיפול נמרץ וקיבלה טיפול אנטיביוטי. כעבור יומיים, כשתוצאות המעבדה אישרו שמדובר בחיידק, הוחלט לנתח אותה. בבטנה נמצאה כמות גדולה של נוזל מוגלתי, והמנתחים כרתו את רחמה והסירו רקמות נגועות מרגלה.
חיידק זהה גנטית
בסקר, שנערך בקרב כ-140 אנשי צוות, נמצאו שני נשאים של החיידק. אחד מהם היה הרופא המיילד, שלא היו לו תסמינים. בבדיקה גנטית התברר שהזן שנשא הרופא זהה לזה שנמצא בגופה של היולדת. בדוח החקירה האפידמיולוגית סווג המקרה שלה כ"חשוד להדבקה נוזוקומיאלית", כלומר זיהום שמקורו בבית החולים. באותה תקופה נרשמו בסך הכול ארבעה מקרים של כריתת רחם אחרי לידה, כולל המקרה שלה, ולא נמצא להם מחולל משותף.
הרופא המיילד העיד שקשר את המסכה על העורף, אבל לא עטה אותה על פניו. לדבריו, בלידה רגילה בחדר ניתוח לא נהוג לעטות מסכה, ומי "שהכי חשוב שלא יהיה עם מסכה" הוא הרופא המיילד, משום שעליו לתקשר עם היולדת ולהרגיע אותה במהלך הלידה. לפי עדותם של היולדת ובעלה, הוא היה היחיד בחדר בלי מסכה על הפנים.
השופטת לא חלקה על כך שבחדרי לידה לא נהוג לעטות מסכות, וציינה שלפי תחקיר משרד הבריאות, אין המלצה כזו בספרות הרפואית. אלא שהלידה הזו לא התקיימה בחדר לידה. לפי חוזר מנהל רפואה של משרד הבריאות, כל מי שנכנס לחדר ניתוח חייב לעטות מסכה, בלי קשר לסוג הטיפול שמתבצע בו. גם פרופ' אייל שיף, שניהל אז את אגף הנשים והיולדות בשיבא וזומן לעדות מטעם התובעת, אמר: "הכללים שמוכרים לי הם שבחדר ניתוח חובשים מסכה... זה לא משנה אם זה קרע כזה או קרע אחר".
לפי חוזר מנהל רפואה של משרד הבריאות, כל מי שנכנס לחדר ניתוח חייב לעטות מסכה. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
בחוות דעתם של המומחים מטעם המדינה, פרופ' אלון מוזס ופרופ' יריב יוגב, נכתב אמנם כי לא ניתן למנוע באופן מוחלט הדבקה גם כאשר הצוות הרפואי מקפיד על כל אמצעי המיגון וההיגיינה הנדרשים. עם זאת, לא נטען כי הרופא המיילד לא היה מקור ההדבקה. "בנסיבות אלה, די בכך שהרופא המיילד לא עטה מסכה בעת תפירת הקרעים בתעלת הלידה - פעולה שמתבצעת כאשר הוא נמצא במרחק שמאפשר הדבקה טיפתית מרסס הפה וחדירת החיידק לרקמות הפצועות של התובעת - כדי לקבוע על בסיס מאזן ההסתברויות שהרופא המיילד הוא מקור ההדבקה וכי ההדבקה נגרמה כתוצאה מהפרת הוראות חוזר מנהל רפואה שמחייבות עטיית מסכה בכל טיפול בחולה בחדר ניתוח", נכתב בפסק הדין.
השופטת קבעה שגם השחרור מהמחלקה היה רשלני. לפי פסק הדין, הצוות הרפואי עודכן שיש מקרה של זיהום והונחה לשתף פעולה עם הסקר האפידמיולוגי ולהיות "ערניים". פרופ' שיף נשאל בעדותו מה משמעות ההנחיה והשיב כי נדרשה תשומת לב למקרים נוספים של זיהום "אם מישהו מזהה איזשהו סימן של מחלת סטרפ גם אצל המטופלות שלנו שכמובן יודיע". עם זאת, לא ניתנו הוראות מפורטות לגבי התלונות או הסימפטומים שדורשים תשומת לב.
המתמחה העיד שאינו זוכר הנחיות מיוחדות לגלות ערנות לסימני זיהום, ולפי פסק הדין, לא ניתן לשלול שבדיקת דם הייתה מגלה כבר אז עלייה במדדי הדלקת. אפילו פרופ' מוזס העיד: "אם חושבים על זיהום, חשוב לקחת בדיקות דם". הוא גם אישר שבזיהום מהסוג הזה, טיפול שניתן 12 או 24 שעות מוקדם יותר עושה את ההבדל. כשנשאל אם מצבה היה שונה אילו הייתה מקבלת אנטיביוטיקה כבר ביום השחרור, השיב: "יכול להיות".
שבע שנים וחצי של שיקום
אחרי כ-11 ימים בטיפול נמרץ וכחודש במחלקת שיקום, שולבה היולדת באשפוז יום שיקומי שנמשך עד ספטמבר 2023, כשבע שנים וחצי. לפי חוות הדעת הרפואיות, היא סובלת מפגיעה נפשית משמעותית, הכוללת תסמונת פוסט-טראומטית, דיכאון ופגיעה קוגניטיבית, וכן מפיברומיאלגיה. השופטת העמידה את נכותה הרפואית המשוקללת על 64%, וקבעה שלא תוכל לחזור לעבודתה הקודמת.
סכום הפיצויים, 8.86 מיליון שקל, כולל כ-6.5 מיליון שקל על אובדן הכנסה בעבר ובעתיד, חצי מיליון שקל על כאב וסבל וחצי מיליון נוספים על עזרה בטיפול בילדים ובמשק הבית. אחרי ניכוי תגמולי הביטוח הלאומי עומד הסכום על כ-7.5 מיליון שקל. עליו יתווספו שכר טרחת עורכי דין ומע"מ בשיעור כולל של 23.6%, וכן הוצאות המשפט. המדינה תצטרך לשלם בתוך 45 יום.
מהמרכז הרפואי שיבא נמסר בתגובה: "המקרה המדובר, שאירע בשנת 2015, טופל בשיבא במהירות, במקצועיות ובשקיפות מלאה מול כל הגורמים, לרבות המטופלות ובני המשפחה. ועדה מקצועית של משרד הבריאות ציינה לשבח את 'הפעולות המקצועיות והמיידיות' של צוותי שיבא, שלא המתינו לתוצאות החקירה האפידמיולוגית והעדיפו לפעול ביעילות ובמהירות, על אף שהחקירה הוכיחה כי לא היה כל קשר בין המקרים ומדובר בצירוף מקרים נדיר.
"הוועדה המקצועית של משרד הבריאות הדגישה כי אין כל המלצה בספרות הרפואית העולמית על עטיית מסכה במהלך לידה. גם המועצה הלאומית לגינקולוגיה ומיילדות לא שינתה את הנחיותיה בעניין זה. אנו ערים למצוקתה של המטופלת, אך לצערנו פסק הדין אינו משקף את העמדה המקצועית, והוא ימשיך להתברר בבית המשפט. המרכז הרפואי שיבא ימשיך לשים תמיד את טובת המטופלות לנגד עיניו, וימשיך להצטיין בבטיחות הטיפול, במסירות הצוותים ובאחריות ההנהלה".
