כשאובך כבד שורר בחוץ או כשסופת אבק משתוללת, האוויר הופך לעכור והשמיים משנים את צבעם - אבל מה שקורה בתוך הגוף שלנו הרבה יותר מדאיג. החלקיקים הנשימים העדינים שמרכיבים את האובך, קטנים פי מאות מקוטר שערה, חודרים עמוק לריאות, ועלולים לסכן את הלב, כלי הדם ואיברים חיוניים נוספים. התוצאה, כפי שמעידים מחקרים: עלייה חדה באשפוזים, בהתקפי הלב ובמקרי המוות.
המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות ממליצים לאוכלוסיות רגישות, בהם חולי לב, חולי ריאות, קשישים, ילדים ונשים בהיריון, להימנע מפעילות גופנית מאומצת בחוץ. לאוכלוסייה הרגילה מומלץ לצמצם פעילות גופנית מאומצת בחוץ.
אובך כבד שורר ברחבי ישראל: זו תמונת המצב בתל אביב וברמת גן
(צילום: אורן רייס)
ד"ר לירן לוי, מנהל המכון לבריאות הריאה והתוכנית להשתלת ריאה בשיבא וגזבר האיגוד הישראלי לרפואת ריאות, מסביר שעבור חולי ריאה, קשישים, נשים בהריון ואף חולי לב, אובך הוא סכנה בריאותית ממשית: "אובך, המורכב מחלקיקי אבק זעירים, שמגיעים מסופות באזורים מדבריים, חודר עמוק לתוך הריאות שלנו בכל נשימה. אצל אנשים רגישים, חלקיקי האבק הזעירים גורמים לגירוי, המייצר שיעול, תחושת מחנק, קוצר נשימה או צריבה בגרון. עבור חולי ריאה כרוניים, הסובלים מאסתמה, COPD (מחלת ריאות חסימתית כרונית), פיברוזיס ריאתי, או יתר לחץ דם ריאתי, מדובר בסכנה גבוהה יותר ומוחשית, מכיוון שהרזרבה הנשימתית שלהם נמוכה. אובך עלול להוביל להחמרה בתסמינים, להתלקחות של המחלה, ואף לאשפוז".
לדברי ד"ר לוי, "הבעיה המרכזית היא היעילות הנשימתית הנמוכה. אדם בריא נושם בין 12 ל-20 נשימות בדקה. אצל חולי ריאה, בגלל המגבלה הריאתית, מספיקה הליכה קצרה של כמה עשרות מטרים, כדי שקצב הנשימה יזנק אף ל-40 נשימות בדקה - פי שניים או שלושה מהנורמה - בניסיון לפצות על המחסור בחמצן".
לא רק חולי ריאה: מי עוד נמצא בסיכון?
האובך לא "מדלג" על אוכלוסיות שאינן מוגדרות כאוכלוסיות חולות כרוניות, אך בעלות יכולת נשימתית מוגבלת:
תינוקות וילדים: בשלות הריאות מגיעה לשיא רק בגיל 18, מסביר ד"ר לוי, קצב הנשימה של תינוק גבוה מאוד (עד 60 נשימות לדקה בילוד, ולקראת גיל שנה יורד הקצב עד לכ- 50 נשימות בדקה). וזאת כדי לחפות על קיבולת נמוכה, ולכן מדובר בחשיפה לכמות גדולה של חלקיקי אבק.
קשישים: תפקוד הריאות יורד בהדרגה לאחר גיל 18, וככל שאנחנו מתבגרים.
ד"ר לירן לוי: "האובך, המורכב מחלקיקי אבק זעירים, שמגיעים מסופות באזורים מדבריים, חודר עמוק לתוך הריאות שלנו בכל נשימה. אצל אנשים רגישים, חלקיקי האבק הזעירים גורמים לגירוי, המייצר שיעול, תחושת מחנק, קוצר נשימה או צריבה בגרון"
נשים בהיריון: ככל שההיריון מתקדם, והבטן לוחצת על בית החזה, קטן הנפח של בית החזה, והנשימה קשה יותר.
לכן, ד"ר לירן לוי אומר שההמלצה הרפואית לימי אובך היא חד-משמעית: "ככל שהחשיפה לאובך גדולה יותר, הסיכון עולה. ביום כזה מומלץ להימנע ככל האפשר מיציאה מהבית. חשוב במיוחד להימנע מפעילות גופנית מאומצת המעלה את קצב הנשימה, שכן היא 'מזמינה' כמות גדולה יותר של חלקיקי אבק לתוך מערכת הנשימה".
אפקט הדומינו: כשהריאות מקשות על הלב
האובך שמביא לאי-ספיקה נשימתית בדרגות שונות, ולפער בין הדרישה לחמצן - לאספקת החמצן - מחמיר את הפער אצל אנשים חולים, שמראש קיים אצלם פער באספקת החמצן. המערכת הלבבית מנסה לפצות על פער זה, באמצעות הגברת קצב הלב. שתי המערכות (מערכת הנשימה והלב), אחראיות יחד על אספקת החמצן לרקמות הגוף. כאשר האובך מקשה על הריאות לספק חמצן, הלב מנסה לפצות על כך באמצעות העלאת הדופק והתפוקה.
עבור חולי לב, מדובר במאמץ שעלול להיות קטלני. אצל מי שסובל מהיצרות בכלי דם כליליים, העומס העודף עלול להוביל להתקפי לב, החמרה בתסמיני אי ספיקת לב והפרעות בהולכה החשמלית של הלב, ובמקרי קיצון גם לסיבוכים נוספים.
5 צפייה בגלריה
"אובך עלול להוביל להחמרה בתסמינים, להתלקחות מחלה, ואף לאשפוז". ד"ר לירן לוי
(צילום: דוברות שיבא)
מחקר מקיף שפורסם לפני שנה בדיוק בכתב העת Environment International מחזק את החשש הכבד הזה והעלה ממצאים מדאיגים ביותר: בימי סופות אבק נרשמה עלייה של 2.52% בתמותה ממחלות לב וכלי דם בהשוואה לימים ללא אובך - עלייה של כמעט רבע בסיכון. בנוסף, נמצאה עלייה של 1.21% בתמותה מכל הסיבות, עלייה של 6.93% באשפוזים בשל מחלות נשימה, וכן עלייה של 0.94% באשפוזים בשל מחלות קרדיווסקולריות. המחקר סקר 71 מחקרים (מטא-אנליזה) מרחבי העולם שבוצעו בין 2024-1993.
"המחקר מספק ראיות מקיפות על ההשפעות הבריאותיות קצרות הטווח של חשיפה לאובך ולסופות חול", כתבו החוקרים בראשות ד"ר אורליו טוביאס מהמרכז הספרדי לחקר הסרטן. המחקר, שנתמך על ידי ארגון הבריאות העולמי, הדגיש כי "למרות מגבלות בנתונים הקיימים, קיימת עדות ברורה לקשר בין חשיפה לאובך לבין עלייה בסיכון לתמותה ולתחלואה".
ספקטרום רחב של נזקים
מחקר מקיף נוסף שפורסם במרץ 2023 בכתב העת GeoHealth, שסקר 204 מחקרים אפידמיולוגיים, מצא שיותר מ-84% מהמחקרים דיווחו על קשרים משמעותיים בין חשיפה לאובך לבין השלכות בריאותיות. המחלות הנפוצות ביותר שקשורות לחשיפה כללו מחלות בדרכי הנשימה (כמעט מחצית מהמחקרים), מחלות לב וכלי דם (כרבע מהמחקרים), ותמותה מכל הסיבות.
"מצאנו קשרים לספקטרום רחב של בעיות בריאותיות, כולל מחלות זיהומיות, בעיות עור ועיניים אלרגיות, מחלות מוחיות, תוצאות לידה שליליות ואפילו השפעות על בריאות הנפש", דיווחו החוקרים. המחקר הדגיש כי קיימים פערי ידע משמעותיים, במיוחד לגבי ההשפעות ארוכות הטווח של חשיפה חוזרת לסופות אבק.
החלקיקים הנשימים העדינים שמרכיבים את האובך - במיוחד אלה בגודל של פחות מ-2.5 מיקרון (PM2.5) ופחות מ-10 מיקרון (PM10) - קטנים מספיק כדי לחדור עמוק לדרכי הנשימה. החלקיקים הגדולים יותר יכולים לפגוע באיברים חיצוניים ולגרום לגירוי בעור, בעיניים ובאוזניים, אך החלקיקים הקטנים מסוגלים לחדור לריאות ואף להיכנס למחזור הדם - ומשם לכל איברי הגוף.
מחקרי טוקסיקולוגיה הראו שחלקיקי אבק יכולים לגרום לדלקת ריאתית ולהחמיר תגובות אלרגיות באף ובריאות. יתרה מכך, במהלך סופות אבק - אותם חלקיקים נושאים לא רק אבק מינרלי, אלא גם מזהמים אנתרופוגניים (מעשה ידי אדם), מיקרואורגניזמים ואלרגנים רעילים שהצטברו באוויר - ושעוברים לעתים מסע של אלפי קילומטרים.
"במהלך סופות אבק, תערובת של חלקיקים ממקורות טבעיים ואנתרופוגניים יכולה להשפיע הן על אזורי המקור והן על אזורי הקליטה", הסבירו החוקרים במחקר ה-Environment International. "חלקיקים אלה - במיוחד בגודל PM2.5 - יכולים להיסחף למרחקים ארוכים, ובדרך לצבור חומרים רעילים ומסוכנים, ובכך להגביר את הרעילות שלהם".
הגיל השלישי - בסיכון כפול
ניתוח משנה שנערך במסגרת המטא-אנליזה שפורסמה ב-Environment International הראה שאנשים בגיל השלישי - בני 65 ומעלה - נמצאים בסיכון גבוה במיוחד. בקרב אוכלוסייה זו, הסיכון לתמותה ממחלות לב וכלי דם או ממחלות בריאות ובדרכי הנשימה היה גבוה משמעותית בהשוואה לאוכלוסייה הצעירה. "זה ככל הנראה נובע מהשכיחות הגבוהה יותר של מחלות לב וריאה בקרב קשישים", הסבירו ד"ר טוביאס ועמיתיו.
בנוסף, אנשים עם מחלות ריאה כרוניות כמו אסתמה, ברונכיטיס כרונית או COPD, חולי לב וכלי דם, ילדים (שריאותיהם עדיין בהתפתחות), ונשים הרות נמצאים כולם בסיכון מוגבר לסיבוכים בריאותיים כתוצאה מחשיפה לאובך.
בעיה חמורה במזרח התיכון
המזרח התיכון, שמאכלס כ-745 מיליון בני אדם ב-22 מדינות, מתמודד עם אתגר בריאותי חריג. במאמר שפורסם בנובמבר 2024 בכתב העת International Journal of Environmental Research and Public Health, דיווחו חוקרים כי ב-2019, האזור רשם את החשיפה השנתית השנייה בגובהה לחלקיקי PM2.5 בעולם, עם ריכוז ממוצע של 43.3 מיקרוגרם למטר מעוקב - פי תשעה מהערכים המומלצים בהנחיות איכות האוויר של WHO.
"איכות האוויר באזור מושפעת במידה רבה ממקורות טבעיים, כלומר סופות חול ואבק, שתורמות 30%-60% מרמות החלקיקים הכוללות במדינות שונות באזור", כתבו החוקרים. "עם זאת, מקורות אנתרופוגניים כגון פיתוח שאינו בר-קיימא, עיור מתמשך, תיעוש, תחבורה, שריפת פסולת עירונית וחקלאית, ומקורות ספציפיים כמו גנרטורים שמופעלים בדיזל, הם משמעותיים ויש לטפל בהם".
התוצאה מדאיגה מאוד: יותר מ-560 אלף מקרי מוות מוקדמים מדי שנה באזור קשורים לזיהום אוויר, מתוכם 370 אלף מיוחסים לזיהום אוויר חיצוני. בין 2016 ל-2019, שיעור התמותה המיוחס לזיהום אוויר באזור עלה מ-72.8 ל-77.6 למאה אלף תושבים.
עדיין לא יודעים מספיק
חוקרים מרחבי העולם פרסמו לפני כשנה מאמר דעה חריף בכתב העת החשוב The Lancet Planetary Health, שבו קראו להקמת רשת שיתוף פעולה עולמית למחקרים בריאותיים בינלאומיים. "למרות שהתדירות והעוצמה של סופות חול ואבק התגברו באזורים רבים בעולם עקב שינויי אקלים ופעילות אנתרופוגנית, פערי ידע מהותיים ממשיכים לעכב תגובה ציבורית יעילה ומבוססת ראיות", כתבו.
החוקרים בראשות ד"ר טיאנטיאן לי מהמרכז הסיני לבקרת מחלות ומניעתן הדגישו ארבעה תחומי מחקר עיקריים שנדרשים בדחיפות: ההשפעות הבריאותיות המקיפות של סופות חול ואבק, כולל חשיפה קצרת וארוכת טווח, זיהוי גדלי החלקיקים והרכיבים הרעילים הספציפיים, גיבוש מחקרים רב-מרכזיים המתחשבים בדפוסי חשיפה ספציפיים לאזור ומחקר על ההבדלים בין תוצאות בריאותיות הנגרמות מאובך לעומת מקורות אחרים של זיהום אוויר.
ארגון הבריאות העולמי שב והתריע על הסכנות הגלומות באובך. בשנה האחרונה פרסם נתונים שמצביעים על כך שסופות חול ואבק יכולות לשמש גם כ"אמצעי הובלה" של חיידקים, פטריות ופתוגנים, ובכך להשפיע על התפשטות מחלות זיהומיות. לדוגמה, במערב אפריקה שמדרום לסהרה - אזור המכונה "חגורת המנינגיטיס" (שבו שכיחות מחלת דלקת קרום המוח "מנינגיטיס" היא מהגבוהות בעולם) - חוקרים מצביעים על קשר אפשרי בין סופות חול עונתיות לבין התפרצויות של דלקת קרום המוח המנינגוקוקלית, שהיא גורם מוות משמעותי בקרב ילדים בני 14-5.
באופן דומה, עלייה בשכיחות של קדחת העמק (Valley Fever) בארצות הברית ומחלת קוואסאקי (Kawasaki's disease) ביפן נחשדות כקשורות לסופות אבק.
ארגון הבריאות העולמי הדגיש בהנחיותיו העדכניות כי אין רמת סף בטוחה לחשיפה לזיהום אוויר - כל הפחתה בריכוזי המזהמים מביאה תועלת בריאותית. למרות זאת, נקבע כי אין מספיק ראיות כדי לקבוע סף ספציפי לחלקיקי אבק, ולכן פרסם הצהרה שמתמקדת בהפחתת חשיפה אישית, מערכות ניטור והתרעה ותוכניות פעולה לטווח קצר.
עבור אנשים שמתגוררים באזורים החשופים לסופות אבק תכופות, ההמלצות של ארגון הבריאות העולמי כוללות:
- הישארות בבית בזמן סופות אבק, במיוחד עבור אוכלוסיות בסיכון
- סגירת חלונות ושימוש במזגנים עם מסננים נקיים
- הימנעות מפעילות גופנית בחוץ בימי אובך
- שימוש במסכות לפנים (N95) למי שחייב לצאת
- מעקב אחר מערכות התרעה מוקדמות והודעות משרד הבריאות
"כל הפחתה בריכוזי חלקיקי אוויר מספקת יתרונות בריאותיים לאוכלוסייה החשופה", סיכמו החוקרים במחקר שראה אור ב-Environment International. "זו קריאת השכמה לשקול מחדש את אסטרטגיות ניהול איכות האוויר הנוכחיות להגנה על הבריאות".
החשיפה לאובך ולסופות חול אינה רק אי-נוחות זמנית או בעיה סביבתית - היא איום בריאותי ממשי. החלקיקים העדינים חודרים עמוק לגוף, עלולים לגרום להופעת דלקות במערכות שונות ומעלים באופן משמעותי את הסיכון למחלות לב, אשפוזים ומוות.
