כמעט חודש אחרי שטייס המשנה שלו היכה בראשו שוב ושוב בגרזן החירום בטיסה מדובאי לתל אביב, התייצב קברניט פליי דובאי סמיט מאצ'הר (39) במדים בטקס הוקרה באבו דאבי. זרועו השמאלית הייתה במתלה, והצלקות הטריות לאורך ראשו המחישו את חומרת הפציעה ששרד. התצלומים מהטקס משכו גם את תשומת לבם של נוירוכירורגים בעולם וגם בישראל, שהצביעו על סכנה נוספת שייתכן שעמדה בפניו: דימום מסיבי דווקא בזמן תיקון השבר בגולגולתו.
קברניט פליי דובאי סמיט מאצ'הר קיבל אות הוקרה באיחוד האמירויות
(צילום: טיקטוק ynet)
מאצ'הר הותקף ב-30 בספטמבר בטיסה FZ1073. טייס המשנה, המאם אל-המאמי, אזרח עומאן בן 29, הלם בו בגרזן וניסה להשתלט על ההגאים. המטוס איבד כ-14 אלף רגל (כ-4,300 מטר) בתוך פחות מחצי דקה, ובתא הנוסעים נשמעו צרחות.
למרות הדימום הקשה והראייה המטושטשת, הצליח מאצ'הר לפתוח את דלת תא הטייס. פתיחת הדלת אפשרה לנוסעים ולאנשי הצוות להתערב: נוסעים ישראלים השתלטו על התוקף וקשרו אותו בכבלי אוזניות, ושני טייסים נוספים של החברה שהיו על הטיסה, ובהם הנסון סטיבן מפיג'י, קיבלו את השליטה במטוס.
מטוס פליי דובאי שחלק מזנבו נשבר אחרי ששרד ניסיון לרסקו
בין הנוסעים היה רופא השיניים ד"ר שוטה מוסייב, שסייע לעצור את הדימום. "היה דימום כבד מראשו ומידו השמאלית", סיפר בשעתו. במשך כ-45 דקות הפעיל לחץ על הפצעים, עד שהמטוס, שהוסט ממסלולו, נחת בטאבוק שבסעודיה. מאצ'הר עבר שם ניתוח חירום, ובהמשך הוטס לבית חולים באבו דאבי.
הטקס שחשף את הפציעה
שלשום (יום ג') העניק נשיא איחוד האמירויות, שייח' מוחמד בן זאיד, למאצ'הר ולאנשי צוות הטיסה את עיטור זאיד השני מהדרגה הראשונה, שנחשב לאות האזרחי השני בחשיבותו במדינה ומוענק בדרך כלל לדיפלומטים ולבכירים. את העיטורים הגיש בטקס נסיך הכתר של דובאי, שייח' חמדאן בן מוחמד. בין המעוטרים היה גם הטייס מפיג'י הנסון סטיבן, לשעבר טייס בחברת פיג'י איירווייז. סטיבן היה על המטוס כטייס מחליף עם טייס נוסף של החברה. השניים השתלטו על המטוס לאחר שחלק מזנבו נשבר והנחיתו אותו בשלום בטאבוק שבסעודיה. הטייס הנוסף צולם גם הוא באירוע, אך שמו לא פורסם.
היועץ הדיפלומטי של הנשיא, אנוואר קרקאש, כתב ברשת X: "הענקת עיטור זאיד השני לצוות פליי דובאי על ידי שייח' מוחמד בן זאיד היא הוקרה לאומץ הלב, לגבורה ולקור הרוח שהפגינו כשפעלו להגן על חיי הנוסעים. מעשה הגבורה הנעלה הזה מדגיש שוב כי ההגנה על חיי אדם היא החובה העליונה והתרומה הגדולה ביותר".
סמיט מאצ'הר בטקס ההוקרה באבו דאבי ומולו יורש העצר של דובאי, חמדאן בן מוחמד
(צילום: רשת X)
רגע אחד מהטקס הפך לוויראלי. בן זאיד התבונן מקרוב בפצעים בראשו של מאצ'הר ושאל אותו מתי יחלים. כשענה שבעוד כחודשיים, הציע לו הנשיא ברוח טובה להיפגש אחרי ההחלמה לאימון שבו ילמד אותו להילחם. מאצ'הר צחק ואמר שזה יהיה עבורו הכבוד הגדול ביותר.
בין הרופאים שהתייחסו לתמונות, שבהן נראו הפציעות לראשונה, היה הנוירוכירורג האמריקני ד"ר סנאט דיקסיט. "כנוירוכירורג, אני יכול לומר לכם עד כמה הפציעה הזו מפחידה באמת", כתב ברשת X. לפי קריאתו את התמונה, מאצ'הר סבל משבר פתוח ושקוע בעצם העורף, שטופל בפתיחה רחבה של הגולגולת (קרניוטומיה). על כך מעיד קו הסיכות החיצוני. הצלקת המסתעפת במרכז, שדומה לענף של עץ, היא סימן למכות הגרזן.
דיקסיט הסביר כי המפחיד באמת אינו השבר עצמו, אלא מה שנמצא סמוך אליו. מכות הגרזן פגעו בדיוק מעל החלק האחורי של הסינוס הסגיטלי העליון, וריד גדול שעובר לאורך הקו שבין שני חצאי המוח ומנקז ממנו את הדם בחזרה אל הלב. לדבריו, בפגיעות חודרות בסינוס שיעור הסיבוכים הקשים והתמותה עשוי לעבור את 40%, בין היתר משום שקשה לתקן סינוס שנחתך. פגיעה כזו עלולה לגרום לאובדן דם קיצוני, לחדירת אוויר לזרם הדם או להיווצרות קריש דם, ושלושתם עלולים להיות קטלניים.
סמיט מאצ'הר קיבל עיטור מנשיא האמירויות מוחמד בן זאיד
(צילום: Ryan CARTER / UAE PRESIDENTIAL COURT / AFP)
הקברניט ולצדו יורש העצר של דובאי, השייח' חמדאן בן מוחמד
(צילום: Ryan CARTER / UAE PRESIDENTIAL COURT / AFP)
"יש מפחיד, ויש מפחיד ברמה של 'אתה ניגש להרים את השבר ומסתכן בחשיפת הסינוס ובאובדן שני ליטרים של דם בתוך דקה'", כתב. הכוונה: שבר העצם עשוי ללחוץ על כלי הדם הפגוע ולבלום זמנית את הדימום, והרמתו בניתוח עלולה לשחרר את הלחץ ולגרום לדימום שקשה לשלוט בו. דיקסיט העריך כי המנתחים נדרשו להתמודד עם משימה מורכבת במיוחד, ועשו עבודה מדהימה. "ההשגחה העליונה קראה באותו יום לגיבורים רבים להתייצב", סיכם. עם זאת, מדובר בהערכה שמבוססת על התצלומים בלבד, ולא על תיקו הרפואי של מאצ'הר.
ניקוי הפצע או ניתוח בגולגולת?
פרופ' רחל גרוסמן, מנהלת המרכז לגידולי מוח וסגנית מנהל המחלקה הנוירוכירורגית בקריה הרפואית רמב"ם, מסבירה כי בתמונה נראים קרעים בקרקפת בחלק האחורי של ראשו של מאצ'הר, ככל הנראה בעקבות מכות הגרזן שספג. "קרוב לוודאי שמתחת לקרעים בקרקפת יש גם שברים בעצמות הגולגולת, בהתאם לדיווחים על שבר דחוס", היא אומרת.
לדבריה, מיקום הפגיעה הופך את הטיפול למורכב במיוחד. "הקרעים נראים סמוך לקו האמצע של הגולגולת, שלאורכו עוברת תעלה ורידית מרכזית המכונה סינוס, האחראית לניקוז הדם מהמוח. הפגיעה נראית מעל הסינוס, ולכן הרמת שברי העצם באזור לא תמיד מומלצת. במקרים שבהם היא מבוצעת, היא מחייבת זהירות רבה כדי להימנע מפגיעה בסינוס הוורידי".
פרופ' רחל גרוסמןצילום: הקריה הרפואית רמב"םפרופ' גרוסמן זהירה יותר מד"ר דיקסיט בקריאת התמונה: "ייתכן שהטיפול הסתכם בהטריה, כלומר בהסרת רקמה פגועה, בניקוי הפצע ובסגירת הקרעים בקרקפת, וייתכן שנדרשה גם התערבות ניתוחית בעצמות הגולגולת. מהתמונה בלבד אי אפשר לדעת מה היה היקף הניתוח".
גם הטיפול, הסיכונים וסיכויי ההחלמה משתנים ממטופל למטופל. "הם תלויים בחומרת החבלה, במיקום המדויק שלה ובאזורים שנפגעו, לצד גילו של המטופל ומצבו התפקודי לפני הפגיעה", מסבירה פרופ' גרוסמן. "אחת השאלות המרכזיות היא אם התפתחה עלייה בלחץ התוך-גולגולתי, מצב שעלול לסכן חיים".
מיקום הפגיעה סמוך לתעלה ורידית מרכזית הופך את הטיפול למורכב במיוחד
(צילום: רשת X)
במצבים כאלה עשוי להידרש טיפול נמרץ, שכולל הרדמה כללית והחדרת צנתר דק למדידת הלחץ התוך-גולגולתי ולניטורו. "במקרים קיצוניים, כשהטיפול התרופתי אינו מצליח להפחית את הלחץ, נדרש ניתוח חירום להסרת חלק מהגולגולת", היא מוסיפה. לפי המידע שבידיה, היא מעריכה שמאצ'הר לא נזקק לטיפול כזה: "למיטב הבנתי, הטייס היה בהכרה מלאה, וככל הידוע לנו לא הורדם ולא הונשם, כך שקרוב לוודאי שהטיפול התמקד באזור הפציעה".
החודשים הקריטיים להחלמה
פרופ' גרוסמן מתייחסת גם לדיווחים על הפרעת הראייה של הטייס. "הפרעה כזו עשויה לנבוע מפגיעה ישירה באזור שאחראי לראייה, בחלקו האחורי של המוח. חבלות ראש עלולות לגרום גם לפגיעה בתפקודים הקוגניטיביים, אך היקפה תלוי בין היתר בחומרת החבלה, במצבו של המטופל לפני הפגיעה ובגילו. ילדים, למשל, מחלימים בדרך כלל טוב יותר ממבוגרים. גם לזמן שחלף מאז החבלה יש משמעות: החודשים שלאחריה קריטיים להערכת חומרת הפגיעה".
ד"ר עזיז מזאריבצילום: פרטיד"ר עזיז מזאריב, מנהל השירות הנוירולוגי של הכללית במחוז צפון, מסביר כי הצלקות בראשו של מאצ'הר מעידות על עוצמת החבלה שספג. להערכתו, פגיעה בעוצמה כזו הייתה עלולה להסתיים במותו. עם זאת, הוא מדגיש כי בלי בדיקות הדמיה של המוח אי אפשר להעריך את מלוא היקף הנזק.
לדבריו, מהדוח הניתוחי עולה כי מאצ'הר סבל מדימום ממקור ורידי ולא עורקי. דימום ורידי, הוא מסביר, כרוך בסכנה מיידית פחותה מדימום עורקי, אך עלול לסכן חיים בהמשך.
יורש העצר של דובאי ביקר את הטייס סמיט מאצ'הר לאחר התקיפה
((צילום: Hamdan bin Mohammed via X / REUTERS))
הוא מצביע גם על השבר השקוע כגורם סיכון נוסף: שברי העצם נדחפים פנימה ועלולים ללחוץ על רקמת המוח ועל כלי דם סמוכים. בהתאם למיקום הפגיעה, עלול להיגרם נזק לתפקוד הגפיים, לתפקודים הקוגניטיביים או ליכולות השפה. הוא מוסיף כי הרמת שברי העצם היא פעולה נוירוכירורגית מורכבת, במיוחד כשהם סמוכים לכלי דם או לרקמת מוח.
ד"ר מזאריב מסביר כי גם חבלת ראש קשה אינה מובילה בהכרח לאובדן מיידי של היכולת לתפקד, ובמקרה הזה הטייס הצליח להיאבק ולסייע בהצלת הנוסעים לפני שקרס.
הוא מעריך כי גילו הצעיר יחסית של מאצ'הר מעניק לו פוטנציאל שיקומי גבוה, אך הוא יזדקק לשיקום רב-תחומי אינטנסיבי.
