בשיתוף מכון אברהמסון
זה מתחיל עוד לפני גיל ההתבגרות, ולא תמיד נובע מלחץ חברתי: לפי נתוני דו"ח משרד הבריאות האחרון, שישה אחוזים מתלמידי כיתות ה'-ו' בישראל כבר התנסו בעישון - ולצד הנתון הזה, מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים על תהליך מובהק: ככל שהגיל צעיר יותר – כך הסיכון להתמכרות עולה. לעישון פנים רבות: מסיגריה במגירה בבית, ועד למוצר עם טעם תות, נראה כמו גאדג'ט תמים - אך בפועל מעודד צריכה של ניקוטין.
לדבר על עישון בגובה העיניים
כדי להתמודד עם התופעה, ספר הילדים החדש "הכי קל לא להתחיל בכלל", שנולד, ביוזמתו של צוות מכון אברהמסון פונה דווקא אל הילדים – בצורה נגישה ובגובה העיניים. מיכאלה, גיבורת הסיפור, מגלה בשיעור מדעים את הנזקים של הסיגריות, ונזכרת בסבא שלה שמעשן. יחד עם חברתה מאיה, הן יוצאות למסע קטן אבל משמעותי: לנסות לגרום לו להפסיק.
"זה ספר שנכתב כדי לעצור את השאיפה הראשונה", מסביר אהוד אברהמסון, מייסד המכון לגמילה מעישון. "לא חיכינו שיגיעו אלינו מכורים – ניסינו לדבר עם הילדים בזמן, בגובה העיניים".
הספר נכתב על ידי עפרה שפר־ברוש ואויר על ידי ענבל שריד בר־שקד במימון מכון אברהמסון, ומופץ במתנה בשלוש גרסאות: מהדורה מותאמת להדפסה עצמית, גרסה דיגיטלית לקריאה וגרסה קולית להאזנה.
שיחה לפני הסיגריה
על פי ניתוח שפרסם המכון הלאומי לבריאות של ארה"ב (NIH), בני הנוער לא בהכרח מעשנים בעקבות לחץ סביבתי – אלא מחליטים עצמאית ופשוט עושים זאת. ברוב המקרים אין שיחה, אין הצהרה מקדימה או סימן שמתריע בפני ההורים. במוח של ילד, עישון סיגריה הוא לא "אירוע" – אלא פעולה שבאה לספק את יצר הסקרנות הרגעי. שם מתחיל הפער, שלעיתים מסתיים בהתמכרות שקטה.
הספר נועד לגשר בדיוק על הפער הזה – ולייצר רגע של שיחה שלא היה קורה אחרת, דרך סיפור שילדים יכולים להזדהות איתו, והורים יכולים להיעזר בו כדי לפתוח דיאלוג כן.
"חשוב לנו לנסות למנוע את הצעד הראשון"
אם ילדכם מתחת לגיל 18 וכבר התחיל לעשן – במכון אברהמסון מציעים לגמול אותו מהעישון ללא עלות כחלק מהמהלך.
"אנחנו רואים מדי יום את המחיר הכבד של ההתמכרות", אומר אברהמסון. "דווקא מהמקום הזה, חשוב לנו לנסות למנוע את הצעד הראשון. אם לא ניכנס לשם – מישהו אחד יכנס".
וה"מישהו" הזה, הוא מסביר, כבר שם. תעשיית הטבק ובעיקר מוצרי האידוי האלקטרוניים נמצאים בזמינות גבוהה בתכנים שנחשפים אליהם גם ילדים, גם בלי ניסיון למכור דווקא להם: ברשתות, בסדרות, בסרטונים שמעלים משפיענים ובמגוון צבעים וטעמים.
ומה המדינה עושה?
לדברי אברהמסון, המדינה אמנם פועלת בנושא – אך עדיין לא עושה מספיק. בעתירה לבג"ץ שהגיש לאחרונה "המיזם למיגור העישון", נטען כי משרד הבריאות והמשטרה לא אוכפים בפועל את האיסור על פרסום מוצרי עישון. "גם תוכניות החינוך אינן עקביות, מקיפות או מותאמות גיל. המיזם מציע להכניס לבתי הספר תוכניות התערבות מבוססות מחקר, עם הכשרה לצוותים החינוכיים ושילוב ההורים", הוא מספר.
אז מה בכל זאת אפשר לעשות?
הדרך היעילה ביותר למנוע עישון היא לא להימנע מהנושא – אלא לדבר עליו בבית באופן כן ולא מטיף. בני הנוער חשופים היום למגוון אביזרים ומוצרי ניקוטין, לא רק סיגריות, ולכן חשוב להעלות את המודעות. אלה הטיפים של "המיזם למיגור העישון":
• לפתוח שיחה, לא הרצאה – תשאלו שאלות ותנו לבן או בת הנוער לשתף.
• להימנע מהטפת מוסר ושיפוטיות – אם הילד או הילדה עישנו או נתקלו במוצרי ניקוטין, ובחרו לשתף – כדאי להעריך את הכנות, ולא מיד לשפוט אותם על כך. זה הפתח לתקשורת כנה ושיחה בגובה העיניים.
• להקשיב באמת – הילדים מספרים על החוויות שלהם? תנו להם מקום לעשות זאת. הפתיחות הזו היא מה שתאפשר להם להרגיש נוח לספר לכם אם נתקלו בסיגריה או שקלו להתחיל לעשן.
• לשתף מתוך כנות ולא להפחיד – הסיגריות פוגשות את כולנו, ולכן כדאי לשתף מחוויות החיים של ההורה, ולא רק לדבר על הסכנות באופן מטאפורי.
• ולחזור לשיחה שוב ושוב – לא צריך לסיים אותה בפעם אחת. הספר של מכון אברהמסון, אם תרצו, יכול להיות דרך טובה להתחיל את השיחה הזו עם הילדים.
בשיתוף מכון אברהמסון
פורסם לראשונה: 12:52, 27.05.25
