בבת ים מעשן אחד מכל שלושה גברים ויותר מאחת מכל חמש נשים, שיעור העישון הגבוה בארץ. בתל אביב השכנה, לעומת זאת, נרשם שיעור ההשמנה הנמוך בארץ בקרב המבוגרים, גברים ונשים כאחד. ובבני ברק, העיר עם שיעור ההשמנה הנמוך ביותר בקרב ילדים בני שבע, נרשם השיעור הגבוה בארץ בקרב גברים. אלה רק חלק מהפערים שעולים מהדוח השנתי של התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה, שבוחנת מדי שנה את איכות הטיפול והמניעה בקופות החולים ופועלת בהובלת המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות.
נתוני התוכנית כוללים עשרות מדדים ומבוססים על המידע שבידי ארבע קופות החולים. הם מקיפים את כל התושבים, למעט חיילים, אסירים ומבוטחים שלא השלימו שנת חברות מלאה בקופה. התמונה שעולה מהם מורכבת: לצד שיפור בחלק ממדדי הרפואה המונעת ובאיכות הטיפול, נרשמה החמרה במדדי ההשמנה והסוכרת, עלייה בצריכת תרופות נוגדות דיכאון ופערים משמעותיים בין מרכז הארץ לפריפריה ובין קבוצות אוכלוסייה שונות.
אחד הממצאים הבולטים נוגע להשמנת ילדים. ב-2025 עלה שיעור ההשמנה בקרב בני שבע זו השנה השנייה ברציפות, מ-8.4% ל-8.6% - השיעור הגבוה ביותר מאז החלה המדידה ב-2014, אז עמד על 7.9%. השיעורים הגבוהים ביותר נרשמו בפריפריה, בצפון ובדרום: אשקלון מובילה עם 13.1%, ואחריה אזור הגליל המערבי עם 12.2%. בקצה השני נמצאות בני ברק, עם 4.4% בלבד, ויהודה ושומרון עם 5.1%.
בקרב בני הנוער בגילי 15-14 התמונה הפוכה: בשנים האחרונות נרשמה ירידה קלה בשיעורי ההשמנה. ובכל זאת, יותר מאחד מכל שמונה בני נוער בגילים האלה עדיין סובל מהשמנת יתר (12.6%, לעומת 13.2% ב-2023). גם כאן הפערים בין הערים גדולים. בקרב בנים, השיעורים הגבוהים ביותר נרשמו בגליל המערבי (18.1%) ובאשקלון (17.4%), לעומת 9.1% בהרצליה ו-9.6% במודיעין. בקרב בנות, אשקלון שוב בראש הרשימה עם 16.1%, ואחריה באר שבע עם 15%, ואילו בהרצליה (7.9%) ובמודיעין (8.4%) נרשמו השיעורים הנמוכים ביותר - פער של פי שניים. בבת ים נרשמו שיעורים גבוהים בכל קבוצות הגיל הצעירות: 11.3% בקרב בני שבע, 15.6% בקרב בנים בני 15-14 ו-13.7% בקרב בנות.
מימין: המרינה בהרצליה והמרינה באשקלון. באחת, שיעור השמנה נמוך בקרב בני נוער, באחרת - מהגבוהים ביותר
(צילום: shutterstock)
הפערים בולטים גם בין קבוצות האוכלוסייה. בקרב בני שבע, שיעור ההשמנה בחברה הערבית עמד על 10.8%, לעומת 8.6% באוכלוסייה הכללית (שאינה חרדית או ערבית) ו-5.8% בחברה החרדית. בגילי 15-14 הפער חד במיוחד בקרב בנים: כמעט אחד מכל חמישה בנים בחברה הערבית (19%) סובל מהשמנת יתר, לעומת 12% באוכלוסייה הכללית.
כמעט פי שניים בנגב
גם בקרב המבוגרים הנתונים אינם מעודדים. ב-2025 נמשכה העלייה בשיעורי השמנת היתר בקרב גברים ונשים בני 64-20, ולפי הדוח, 62.8% מהגברים ו-57.6% מהנשים בגילים האלה סובלים מעודף משקל או מהשמנת יתר. בקרב הנשים, יותר מרבע סובלות מהשמנת יתר, וכמעט 30% נוספות סובלות מעודף משקל.
הפערים בין אזורי המגורים חדים. בקרב נשים בנות 64-20, שיעורי ההשמנה הגבוהים ביותר נרשמו בנגב המערבי (33.6%), אזור שכולל בין היתר את יישובי עוטף עזה, ובנגב המזרחי (32.9%). בתל אביב, לעומת זאת, עמד השיעור על 17.3% בלבד - כמעט מחצית מזה שבנגב המערבי - ובהרצליה על 18.1%.
בקרב הגברים, התמונה בבני ברק מתהפכת: העיר שבה נרשם שיעור ההשמנה הנמוך ביותר בקרב בני שבע ניצבת בראש הרשימה, עם שיעור השמנת יתר של 30.7%. אחריה בית שמש עם 29.5%, לעומת ממוצע ארצי של 24.6%. השיעורים הנמוכים ביותר בקרב גברים נרשמו בתל אביב (15.6%) וברמת גן (18.3%).
677 אלף חולי סוכרת
גם בתחום הסוכרת נמשכה ב-2025 מגמת העלייה. שיעור החולים בקרב בני 18 ומעלה הגיע ל-11%, לעומת 10.6% ב-2024, ומספרם עומד על כ-677 אלף - תוספת של כ-36 אלף חולים בתוך שנה. זו השנה הרביעית ברציפות שבה נרשמה עלייה.
שיעורי התחלואה גבוהים יותר בשכבות החלשות: בקרב גברים בני 45 ומעלה מהמעמד החברתי-כלכלי הנמוך ביותר, 27.8% חיים עם סוכרת, לעומת 19.1% בקרב גברים מהמעמד הגבוה ביותר. גם הפערים הגיאוגרפיים גדולים. השיעור הגבוה ביותר נרשם באזור נצרת, שבו 14.7% מהבוגרים חולים בסוכרת, ואחריו אזור חדרה עם 13%. השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו באזור תל אביב (8.7%) ובאזור יהודה ושומרון (9.4%). כלומר, שיעור התחלואה באזור נצרת גבוה בכמעט 70% מזה שבאזור תל אביב.
שיעור התחלואה בסוכרת באזור נצרת גבוה בכמעט 70% מזה שבאזור תל אביב. בתמונה: בית החולים האנגלי בנצרת
(צילום: אלעד גרשגורן)
למרות העלייה בתחלואה, החולים מאוזנים יותר: 79% מחולי הסוכרת בני 84-18 היו מאוזנים ב-2025, השיעור הגבוה ביותר שנרשם עד כה. מנגד, פחות חולים עברו את בדיקות המעקב החיוניות לאיתור מוקדם של סיבוכי המחלה. שיעור מי שעברו בדיקת כף רגל, שנועדה לזהות סימנים לפגיעה עצבית ולהפרעות בזרימת הדם, ירד מ-66.2% ב-2024 ל-63.7% ב-2025. שיעור מי שעברו בדיקת עיניים לאיתור פגיעה ברשתית ירד מ-73.7% ל-71.4%.
עוד עולה מהדוח כי בשנים האחרונות חלה עלייה חדה בשימוש בתרופות מתקדמות לסוכרת: תרופות שפועלות על מנגנון ה-GLP-1, כמו אוזמפיק ומונג'רו, ותרופות ממשפחת מעכבי SGLT-2. ב-2025 קיבלו 75.4% מחולי הסוכרת בני 84-18 עם פגיעה בכליות טיפול בתרופה אחת לפחות מהמשפחות האלה, לעומת 72.9% ב-2024 ו-53.8% בלבד ב-2021. בקרב גברים נרשם פער בין המעמדות החברתיים-כלכליים: מהמעמד הגבוה ביותר קיבלו טיפול 81%, לעומת 74% מהמעמד הנמוך ביותר. בקרב נשים הפערים היו קטנים יותר, ושיעורי הטיפול נעו בין 71% ל-74%.
יותר מרבע מהגברים מעשנים
שיעור המעשנים בישראל המשיך לרדת ב-2025, זו השנה השנייה ברציפות: בקרב בני 74-16 הוא ירד מ-21.1% ב-2023 ל-19.4% ב-2024 ול-19.1% ב-2025. עם זאת, יותר מרבע מהגברים עדיין מעשנים, ושיעור העישון בקרבם גבוה יותר מפי שניים מזה של הנשים (27.2% לעומת 11.9%).
בחלק מהערים התמונה עדיין מדאיגה. בת ים ניצבת בראש הרשימה בקרב גברים, עם שיעור עישון של 33.5% - אחד מכל שלושה. אחריה נמצאים אזור הגליל המערבי וחדרה, עם 32.2%. שיעורי העישון הנמוכים ביותר בקרב גברים נרשמו במודיעין (13.6%) ובבני ברק (15%).
בת ים מובילה גם בקרב הנשים, עם 22.6% מעשנות, כמעט פי שניים מהממוצע הארצי לנשים, ואחריה אשקלון עם 19.1%. שיעור המעשנות בבת ים גבוה אפילו משיעור המעשנים בקרב הגברים במודיעין ובבני ברק. בתחתית הרשימה נמצאות בני ברק, שבה מעשנות רק 2.1% מהנשים, ובית שמש עם 6.4%.
נוגדי דיכאון בעלייה
על רקע שנות המלחמה, הדוח מצביע על המשך העלייה בצריכת תרופות נוגדות דיכאון בישראל. ב-2025 נרשמו 703 רכישות לכל 1,000 איש, לעומת 685 ב-2024 - עלייה של כ-2.6%, ומאז 2022 עלתה הצריכה בכ-14%. בתרופות לשינה ולהרגעה, לעומת זאת, נרשמה ב-2025 ירידה קלה. בתרופות האלה מוביל אזור חיפה, עם 763 רכישות לכל 1,000 איש - יותר מפי שניים מאזור הגולן (357).
נשים ממשיכות לרכוש תרופות נוגדות דיכאון בהיקף גבוה יותר מגברים: 833 רכישות לכל 1,000 נשים, לעומת 555 לכל 1,000 גברים. העלייה החדה ביותר נרשמה בחברה הערבית, שבה עלתה הצריכה מאז 2022 בכ-29%.
אזור תל אביב מוביל ברכישת נוגדי דיכאון, עם 835 רכישות לכל 1,000 איש בשנה, וצמוד אליו אזור הנגב המערבי עם 834. בתחתית הרשימה נמצאים אזור נצרת, עם 482 רכישות, ואזור ירושלים עם 522. היקף הרכישות באזור תל אביב גבוה בכ-73% מזה שבאזור נצרת. עם זאת, כותבי הדוח מדגישים כי הנתונים משקפים את מספר הרכישות ולא את מספר המטופלים, ולכן אינם מעידים בהכרח על שכיחות הדיכאון, החרדה או הפרעות השינה בכל אזור.
כמחצית מהילדים בלי בדיקת שיניים
לראשונה נכלל בדוח מדד לבריאות השיניים בילדים. המדד בוחן את שיעור הילדים בני שש ו-12 שעברו בדיקה שגרתית אצל רופא שיניים לפחות פעם אחת בשנתיים האחרונות. הנתונים מצביעים על שיפור: ב-2025 עברו בדיקה 50.9% מבני השש ו-45.3% מבני ה-12, לעומת 45.9% ו-37.6%, בהתאמה, ב-2023. המשמעות היא שכמעט מחצית מבני השש, ויותר ממחצית מבני ה-12, עדיין לא עברו בדיקה שגרתית בשנתיים האחרונות.
גם כאן ניכרים פערים לפי רקע חברתי-כלכלי. בקרב בני השש מהמעמד הנמוך והבינוני, רק 43.9% עברו בדיקה שגרתית, לעומת 57.7% בקרב ילדים מהמעמד הגבוה. בקרב בני ה-12 נרשם פער דומה: 38.3% לעומת 52.1%. כלומר, יותר מ-60% מבני ה-12 מהמעמד הנמוך והבינוני לא נבדקו אצל רופא שיניים בשנתיים האחרונות.
שיעור הילדים שנבדקו באזור רמת גן כמעט כפול מזה שבאזור ירושלים. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
גם בין אזורי המגורים הפערים גדולים. בקרב ילדים בני שש ממשפחות בדירוג חברתי-כלכלי נמוך עד בינוני, אזורי רמת גן ורחובות מובילים עם שיעורי בדיקה של כ-68% וכ-67%, בהתאמה. בתחתית הרשימה נמצאים, בין היתר, אזורי ירושלים והגולן, עם כ-36%. שיעור הילדים שנבדקו באזור רמת גן כמעט כפול מזה שבאזור ירושלים.
בחלוקה לפי קבוצות אוכלוסייה, המצב הקשה ביותר נרשם בחברה הערבית: רק 36% מבני השש ו-27.2% מבני ה-12 עברו בדיקה שגרתית אצל רופא שיניים בשנתיים האחרונות. באוכלוסייה הכללית עמדו השיעורים על 60.3% ו-54.2%, בהתאמה.
בדיקות הסקר נתקעו
בתחום הרפואה המונעת, ב-2025 נרשמה ירידה קלה בשיעור הנשים שביצעו ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד, מ-72.3% ב-2024 ל-71.5%. השיעור הנמוך ביותר נרשם בחברה החרדית, שבה רק 59.6% מהנשים בנות 74-50 ביצעו את הבדיקה, לעומת 68.2% בחברה הערבית ו-72.9% באוכלוסייה הכללית.
שיעורי הביצוע הגבוהים ביותר נרשמו באזור הנגב המערבי (75.3%) ובאזור פתח תקווה (74.8%), והנמוכים ביותר באזורי ירושלים (65.5%) וצפת (67.4%).
גם בבדיקות הסקר לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס, הכוללות בדיקת דם סמוי בצואה וקולונוסקופיה, נרשמה ירידה קלה: 64.4% מבני 74-50 נבדקו ב-2025, לעומת 64.9% ב-2024. מדובר בקיפאון מתמשך - מאז 2017 נע שיעור הביצוע סביב 64%, ללא שיפור משמעותי. גם במדד הזה אזור ירושלים בתחתית, עם 58.7%, והשיעור הגבוה ביותר נרשם באזור עכו (68.1%).
רק פחות מ-60% מהמטופלים מרקע סוציו-אקונומי נמוך משלימים בדיקות קולונוסקופיה לאחר תוצאה חיובית בבדיקת דם סמוי. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
נתון מדאיג נוסף: כשליש מהנבדקים שקיבלו תוצאה חיובית בבדיקת דם סמוי בצואה אינם משלימים קולונוסקופיה בתוך חצי שנה. גם כאן בולט הפער לפי מעמד חברתי-כלכלי: כ-75% מהנבדקים מהמעמד הגבוה ביותר השלימו את הבירור בתוך 180 יום, לעומת פחות מ-60% מהמעמד הנמוך ביותר.
ירושלים במקום האחרון
אזור ירושלים בתחתית הרשימה גם בבדיקות הסקר לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם, ובכך הוא סוגר את הטבלה בכל שלוש בדיקות הסקר לסרטן. בקרב נשים בנות 54-25 עמד בו שיעור הבדיקה בשלוש השנים האחרונות על 52.5% בלבד, לעומת 77.1% באזור תל אביב. המשמעות היא שבאזור ירושלים כמעט מחצית מהנשים בגילים האלה לא נבדקו, לעומת פחות מרבע באזור תל אביב.
פרופ' נחמן אש: הפערים בבריאות בין קבוצות אוכלוסייה, אזורים גיאוגרפיים ובין מעמדות חברתיים-כלכליים אינם גזירת גורל. מדאיגים במיוחד נתוני ההשמנה של הילדים, שמהווים תמרור אזהרה מפני שיעור מדאיג של תחלואה עתידית
ברמה הארצית, לעומת זאת, נרשם בבדיקות האלה שיפור: שיעור הנשים בנות 64-25 שביצעו אותן בתדירות המומלצת עלה מ-66.8% ב-2024 ל-69.5% ב-2025. אבל בחברה הערבית ובחברה החרדית השיעורים נותרו נמוכים: 54.4% בקרב נשים ערביות ו-60.1% בקרב נשים חרדיות, לעומת 74.4% באוכלוסייה הכללית.
פרופ' נחמן אשצילום: דפנה גזית "מערכת בריאות חזקה אינה נמדדת רק ביכולתה להתמודד עם מצבי חירום, אלא גם ביכולתה להעניק שירותי בריאות איכותיים, נגישים ושוויוניים לכלל האוכלוסייה, בשגרה ולאורך זמן", מסר פרופ' נחמן אש, יו"ר המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות. לדבריו, לצד הישגים משמעותיים, עדיין ניצבים בפני מערכת הבריאות אתגרים שמחייבים הסתכלות ארוכת טווח. "הפערים בבריאות בין קבוצות אוכלוסייה, בין אזורים גיאוגרפיים ובין מעמדות חברתיים-כלכליים אינם גזירת גורל. מדאיגים במיוחד נתוני ההשמנה של הילדים, שמהווים תמרור אזהרה מפני שיעור מדאיג של תחלואה עתידית. שיפור נתוני הבריאות של אזרחי מדינת ישראל מחייב מדיניות ממשלתית עקבית, השקעה בתשתיות ובכוח אדם, חיזוק רפואת הקהילה והרחבת שירותי המניעה והגילוי המוקדם".
"לקראת השנים הבאות, ובמיוחד על רקע האתגרים התקציביים הצפויים, אסור שמערכת הבריאות תהפוך לקורבן של הצלחתה בתקופות החירום. הממשלה הבאה תידרש להעניק לבריאות הציבור מקום מרכזי בסדר העדיפויות הלאומי, ולהבטיח שההחלטות המתקבלות יחזקו את מערכת הבריאות הציבורית גם עבור הדורות הבאים", הוסיף.
