במקום שבו אביו הרופא הציל חיים ושבו ניצלו חייו שלו כתינוק - חגג יהודה נאמן בר מצווה וזכה להניח לראשונה את התפילין של אביו, ד"ר איתן נאמן ז"ל, רופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ ילדים בבית חולים סבן לילדים בסורוקה - שנפל לפני שנתיים בימי המלחמה הראשונים. "לפני שנתיים אבא שלי נפל למלחמה. בתמונה האחרונה שלו רואים אותו מניח תפילין בפעם האחרונה, ועכשיו אחרי שנתיים אני מניח את התפילין שלו", אמר יהודה. צפו באירוע המרגש:
יהודה נאמן חגג בר מצווה עם התפילין של אביו ד"ר איתן נאמן ז"ל שנפל בתחילת המלחמה
(צילום: דוברות סורוקה)
ד"ר נאמן ז"ל, רב סרן במילואים, בן 45 בנופלו, בנו של השר לשעבר עו"ד יעקב נאמן ז"ל, היה לוחם בגדוד המילואים 7008 וגר עם אשתו יעל ושבעת ילדיהם ביישוב טנא עומרים שבדרום הר חברון. הוא למד רפואה באוניברסיטת בן גוריון שבבאר שבע, התמחה ברפואת ילדים בסורוקה ועבר התמחויות נוספות באוניברסיטאות האמריקניות ייל וג'ונס הופקינס. הוא היה בין הראשונים שטיפלו בפצועים הרבים שהגיעו לסורוקה בבוקר 7 באוקטובר. בהמשך היום הנורא הוא הוקפץ למילואים ונפל בקרבות הקשים בעוטף, כשהוא מותיר אחריו משפחה וחברים כואבים.
גם המסע של בנו יהודה שזור משחר ילדותו בבית החולים סורוקה: כשהיה בן שנה בלבד נפצע קשה מאוד בתאונת דרכים, בדיוק בתקופה שבה זכה אביו להגשים את חלומו להתמחות ביחידה לטיפול נמרץ ילדים. מאותו רגע, הפך ד"ר נאמן מרופא מטפל לאב מודאג, שנשא את החוויה הזו לכל מקרה בו טיפל.
5 צפייה בגלריה
יהודה נאמן בבר המצווה שלו עם התפילין של אביו ד"ר איתן נאמן ז"ל שנפל במלחמה
(צילום: דוברות סורוקה וסאשה, פרמדיק במילואים)
יהודה זכה להגיע למצוות בפרשת בראשית, כשהוא מוקף במשפחתו האוהבת, בצוותים שהצילו את חייו ובעמיתיו של אביו ז"ל. הוא עלה יהודה לתורה בבית הכנסת בסורוקה בהתרגשות גדולה וסגר מעגל של רפואה, אהבה וזיכרון מרגש.
יעל, אלמנתו של ד"ר נאמן ז"ל, סיפרה: "בדיוק לפני שנתיים הניח איתן תפילין בפעם האחרונה בחייו. עוד לפני שאיתן נהרג, היה ברור לי שהנחת התפילין של יהודה, בנו, צריכה להיות בסורוקה - במקום שבו יהודה נולד מחדש פעמיים. יהודה נפגע בתאונת דרכים קשה וחייו ניצלו בנס, ושלוש שנים לאחר מכן חייו ניצלו בשנית, כאשר התגלה במוחו אבצס מוחי מפושט. איתן נהרג בדיוק כשקראו את פרשת בראשית - פרשה שבה מסופר על הרצח הראשון בהיסטוריה של המין האנושי, שמקורו בקנאה.
"איתן היה איש של שיתופי פעולה, של ערבות הדדית. לפני הנפילה הוא הספיק לטפל בזרם הפצועים שהגיע לסורוקה, וכשנקרא למילואים הוא עזב את חדר הטראומה וירד לעוטף. ב-8 באוקטובר הוא חיפש ניצולים בכפר עזה, וב-9 באוקטובר הוא נהרג ממארב של מחבלים בצומת שער הנגב. בחייו ובמותו איתן הציל אלפים. יהודה ממשיך מהיום את דרכו של אביו. הוא מניח את התפילין השמאליות של איתן, הילד השמאלי היחיד שלו, והוא גם הילד שחייו ניצלו פעמיים - באותו מקום שבו איתן בחר את עיסוקו המקצועי".
יעל שחזרה בפוסט שפרסמה בפייסבוק את את לידת בנה יהודה ב-2012: "בזמן מבצע עמוד ענן, בשנת 2012, באר שבע ספגה עשרות פגיעות ישירות. אני בהיריון שישי. היו אלו ימים קשים בחברה הישראלית, הרבה קולות של מאבקים פוליטיים וחברתיים. חשבתי לקרוא לתינוק שבבטן אחיה - זה שם שסימל בשבילי אחווה, חברות ואחיות בריאה.
"נכנסנו לסורוקה, בשבוע 43, ללא צירים, בשעה תשע בלילה, בדיוק כשהכריזו על הפסקת אש (כל מי שגר כאן מספיק זמן בארץ יודע שהפסקת אש שווה לעוד הפגזות. כך שבילינו את הזמן בין בדיקה לבדיקה לבין מעבר למרחב מוגן... נשמע מוכר?) אבל התינוק שבבטן לא רצה לצאת. לקראת הערב של היום שלמחרת התחילו צירים, אבל גם הם נתמכו בזירוזים שונים ומשונים. והתינוק הקטן סירב לצאת לאוויר העולם.
"במהלך הצירים המתקדמים הרגשתי שמשהו עם הילד הזה לא הולך חלק, משהו תקוע. בפעם הראשונה, הרגשתי שמרחפת מעליי סכנת ניתוח (אז לא ידעתי שרק הפעם ניצלתי מניתוח - ושהעתיד עוד צופן לי ניתוחי חירום וניתוחים מתוכננים רבים). החלטתי לקרוא לו יהודה. הבנתי שאני צריכה להגיד תודה על המובן מאליו, גם אם זה ילד שישי, זה לא אומר שזה מובן מאליו שיוצא תינוק בריא.
"יהודה נולד בדיוק 24 שעות אחרי שהפסקת האש נכנסה לתוקף, ב-22.11, ט' בכסלו, בערב פרשת ויצא, בפרשה שבה לאה אומרת תודה על המובן מאליו, וקוראת לבנה הרביעי - יהודה - 'הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת ה''. באותם רגעים שקראתי לו יהודה, לא ידעתי כמה פעמים אני אצטרך להגיד תודה על המובן מאליו. תודה על החיים עצמם".
"איתן בכה וביקש סליחה מיהודה"
יעל נזכרה בפציעה של בנה בתאונה הקשה: "זכור לי כאילו זה היה אתמול, את הרגע שלפני ה-MRI של הראש של יהודה. הקפצתי את איתן ממילואים, איתן הגיע עם מדים מאובקים, ונפל על המיטה שבה יהודה שוכב עם אבצס מוחי מפושט, ובכה וביקש סליחה מיהודה. זאת הייתה תקופה קשה - איתן, מאדם אקטיביסט, יוזם, פעיל, אכפתי, מלא מרץ, הלך ודעך לי מול העיניים. אי אפשר לתאר במילים את גודל ייסורי המצפון, את גודל הכאב, וכמה בושה וחרטה איתן הרגיש באותו שבוע קשה ובאותה תקופה ארוכה של השיקום".
האלמנה יעל: "איתן לימד אותנו לגשת באומץ למשימה של חיבור, באומץ לב, לא לברוח מהאמת, לא להאשים, לא לפחד, כי זה הוא שורש האהבה. הצוואה הזו נשארה בקולו, באחת הפעמים שאיתן יצא למילואים, הוא הקליט הודעה קולית לנתי, מחברי הצוות הסיעודי של היחידה"
היא העלתה על נס את ערך שיתוף הפעולה שבו דגל איתן ז"ל: "זה היה המצפן שלו בתרגילי ההחייאה הרבים שערך בבית החולים סורוקה וביייל שבארה"ב, ובימי המילואים הרבים שעשה. זאת הייתה הסיבה שהוא התנדב למד"א וליחידת חילוץ בערד, וזה מה שהנחה אותו כשלימד את הסטודנטים הרבים שלו. זה מה שעמד לנגד עיניו כשקידם את כל הפרויקטים לרווחתם של החולים, וזאת הסיבה שהוא למד ערבית על בוריה, כאחריות לרווחתם של כל תושבי הנגב, בשפתם ולשונם. וזאת הסיבה שיצא לקרב.
"איתן לימד אותנו לגשת באומץ למשימה של חיבור, באומץ לב, לא לברוח מהאמת, לא להאשים, לא לפחד, כי זה הוא שורש האהבה. הצוואה הזו נשארה בקולו, באחת הפעמים שאיתן יצא למילואים, הוא הקליט הודעה קולית לנתי, מחברי הצוות הסיעודי של היחידה: 'האמת שחשבתי שאשאר פה, אבל אז הייתי צריך ללכת לאיזה עניין דחוף, לכן ברחתי. אבל זה רק בגלל שאני סומך עליכם שתחזיקו את המבצר בלעדיי. אפילו שחלק מהצוות הסיעודי לא מצטיין (כתב בהלצה), בסך הכול כקבוצה אתם די סבבה'".
5 צפייה בגלריה
ד"ר איתן נאמן ז"ל שנהרג בלחימה לאחר טבח 7 באוקטובר, אלמנתו יעל ושבעת ילדיהם
(צילום: אלבום משפחתי)
5 צפייה בגלריה
ד"ר איתן נאמן ז"ל ואלמנתו יעל. גיבור שהציל חיים ונפל על הגנת המדינה
(צילום: אלבום משפחתי)
מנהל סורוקה, פרופ' שלומי קודש, אמר בטקס בר המצווה: "תודה למשפחת נאמן על הזכות והכבוד לקחת חלק באירוע המשמח הזה. אנחנו רואים משמעות רבה לקיום האירוע בסורוקה, במקום שהיה כל כך יקר וחשוב למשפחה לאורך השנים ובוודאי שעבור גיבור ישראל, ד"ר איתן נאמן ז"ל. אין לי ספק שהערכים שאיתן עמד עבורם ילוו אותך לאורך כל הדרך יחד עם התפילין שלו, שהם סמל עמוק לקשר בין הדורות לערכי היהדות, החוט הבלתי נלאה שמחבר בין לבבות, בין עבר לעתיד, בין האמונה שבלב למעשה שביד. כולנו מברכים אותך ומאחלים מצוות, מעשים טובים והמשך דרכו של אבא ששורה על כולנו. דע שיש לך עוד משפחה כאן בסורוקה, שצועדת לצדך בכל צעד בדרך. מי ייתן שיהיה זה מסע של אמונה, המשכיות ואור".
ד"ר צחי לזר, מנהל היחידה לטיפול נמרץ ילדים בבית החולים סבן לילדים בסורוקה, בירך אף הוא: "היום שבו השתחררת מהאשפוז בבית החולים היה אחד הימים המאושרים בחיי. לאט-לאט גדלת מתינוק לילד והיום לנער פעלתן ומוכשר. קיבלת לשאת אחריות כבדה, את התפילין של איתן אביך ולקרוא בתורה בפני צוות בית החולים, שעדיין כל כך כואב את נפילתו - אבל גם זיכית אותנו בסגירת מעגל, גדלת והיית לנער. אני מאחל לך בריאות, שתגדל ותהיה צמרת העץ המפואר של משפחתך. אין לי ספק שאיתן היה קורן מאושר לראות אותך כאן היום, בדיוק כמו כולנו".
