אור גדול מתוך האבל הנורא: קרניות עיניו של סרן רעי בירן ז"ל, מפקד צוות בסיירת גולני בן 21 מהיישוב שורשים, שנפל בקרב בדרום רצועת עזה - הושתלו לפני כשבועיים בשני ילדים בשניידר: פעוטה בת שנה וחצי וילד בן שמונה, ששבו לראות. "בסופו של דבר הוא היה ילד. הילד שלי. הוא חי חיים מלאים ואני זכיתי להיות אמא שלו 21 שנה", אומרת תהל, אמו של סרן בירן ז"ל בשיחה עם ynet.
4 צפייה בגלריה
"להשתמש באור שלו ולגעת באנשים נוספים" סרן רעי בירן ז"ל ואמו תהל
(צילום: באדיבות המשפחה)
רעי נפל לפני כשלושה שבועות בחאן יונס, במהלך מבצע גדודי של חטיבת גולני למיקוש מבנים באזור, אז התרחש פיצוץ מחוץ לאחד המבנים. רעי נפגע מרסיס שחדר לעורק הראשי בצווארו, ונהרג במקום. "ב-23:20 בלילה דפקו לי בדלת", נזכרת האם. "האמת שבדיעבד לא נתתי להם בכלל לדבר. השאלה הראשונה שהייתה לי אליהם היא מה קורה עם הצוות שלו. כי ידעתי שאם זה רעי אני באירוע אחד, ואם זה רעי ומישהו מהצוות שלו אני באירוע אחר. הוא כל כך אהב אותם ופחדתי שאם ברגעים האחרונים שלו הוא ידע שמשהו קרה למישהו מהם, אז הוא עזב את העולם בלב שבור. בפגיעה הזו רק רעי נפגע, כל היתר נותרו שלמים ובריאים".
"לא הייתה התלבטות"
כשהגיעה הפנייה לתרומת איברים, המשפחה נעתרה מיד. "לא הייתה לנו התלבטות כשהבנו שיש משהו בהמשכיות של רעי שיכול לעזור לאחרים", מספרת האם. "אמרתי למתאמת שאני מוכנה לתרום את כל האיברים הפנימיים שלו. הוא בכל זאת ילד בן 21, בריא, בשיא הכושר, רק ביקשתי שתשאיר אותו חיצונית שלם. אחרי שעתיים אמרו לי שתרמו את הקרניות ומסתמי הלב".
קרנית אחת הושתלה בעינו הימנית של דניאל יוסף כהן בן השמונה, שנולד עם מחלה גנטית שגורמת לעכירות של הקרנית, ולפגיעה חמורה בראייה. "בגיל חצי שנה זה נפל עלינו כמו רעם ביום בהיר", מספרת אביטל, אמו. "הבחנו שהעין לא שקופה, שלא רואים את האישון כמו שצריך. יש לו עיניים כחולות, אבל הן עכורות, ואז התברר לנו שהוא לא רואה טוב בשתיהן, כמו בחורף שרואים מבעד לשמשה, רואה מטושטש, ערפילי כזה".
4 צפייה בגלריה
"חיכינו שנה לתרומה". דניאל יוסף כהן זכה באחת הקרניות של סרן רעי בירן ז"ל
(צילום: אלבום פרטי)
הקושי בראייה הורגש עוד יותר כשדניאל החל את לימודיו בבית הספר. "הוא נדרש לתומכות ראייה, לספרי לימוד מוגדלים. הוא התקשה לראות מהלוח, וסבל גם מקשיים יומיומיים של ניידות – נתקל בדברים, נפל, נחבל, והתקשה לזהות דמויות", מוסיפה האם.
אביטל, אמו של דניאל: "ברור לי שכרגע הם באבל כבד, אבל אני רוצה שידעו שהם עשו מעשה מדהים שאי אפשר לתאר במילים, זה לא מובן מאליו. אני יכולה רק לנחם אותם ולתת להם חיבוק גדול"
במהלך השנים עבר שתי השתלות קרנית שלא צלחו - בפעם הראשונה ראייתו לא השתפרה כפי שציפו, ובניסיון השני, לפני כשנה, גופו של דניאל דחה את השתל. הקרנית שנתרמה מרעי היא זו שהביאה לשינוי ממשי. "התרגשתי מאוד כשקיבלתי את הטלפון מבית החולים, אבל גם פחדתי, כי כבר עברנו את זה ובסוף זה ניתוח בהרדמה מלאה", אומרת אביטל. השתלת הקרנית בוצעה לפני כשבועיים, ולפני מספר ימים שוחרר דניאל להמשך התאוששות בביתו. "הוא מרגיש יותר טוב, ואומר שהוא כבר מתחיל לראות יותר טוב".
אתמול (יום ד'), התבשרה משפחתו של דניאל שהתרומה התקבלה מלוחם שנפל בעזה. "אלה היו רגשות מעורבים", אומרת אביטל. "מצד אחד חשתי עצבות מאוד גדולה, כי זו עוד משפחה שנכנסת למשפחת השכול, ומצד שני התרגשות ושמחה בשבילנו כי אנחנו מחכים לתרומה הזו כבר שנה".
4 צפייה בגלריה
"לא רק נדיבות, אלא שליחות אנושיות ברמה הגבוהה". דניאל יוסף כהן חזר לראות
(צילום: אלבום פרטי)
אביטל עצמה איבדה את אחיה - לוחם הנח"ל סמל ראשון יאיר תורג'מן, שנפל במהלך שירותו הצבאי במבוא דותן לפני 21 שנה. "גם אחרי שנים זה לא נהיה יותר קל", היא אומרת. "בגלל זה אני חשה הזדהות למשפחה שאיבדה את בנה, אני מבינה את הצער שלהם. ברור לי שכרגע הם באבל כבד, אבל אני רוצה שידעו שהם עשו מעשה מדהים שאי אפשר לתאר במילים, זה לא מובן מאליו. אני יכולה רק לנחם אותם ולתת להם חיבוק גדול, ואם אי פעם ירצו להיפגש, בשמחה רבה".
שליחות אנושית
במכתב תודה למשפחת בירן על התרומה, כתבה: "אני יכולה רק להעריץ את גבורת הרוח של המשפחה. לדעת שמתוך השכול והכאב העצום בחרתם להעניק חיים, זו לא רק נדיבות, אלא שליחות אנושיות ברמה הגבוהה. בנכם ממשיך לראות עולם דרך עיניו של דניאל בני".
הקרנית השנייה של רעי הושתלה בילדה בריאה בת שנה וחצי, שאיבדה את ראייתה לפני חודשיים בלבד בעקבות פציעה קשה בעין כתוצאה מנפילה טראומטית. לדברי פרופ' אורי אלבז, רופא בכיר ביחידה לרפואת עיניים במרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת כללית, "השתלות קרנית בילדים הן תמיד מורכבות ורגישות, אבל כאן היה משהו יוצא דופן - גם מבחינה רפואית וגם אנושית. מדובר בשני ילדים עם פגיעות שונות, שכל אחד מהם קיבל במתנה מגיבור שנהרג הזדמנות לראות מחדש. אין הרבה רגעים שבהם אנחנו חווים רפואה כזכות אנושית כל כך מוחשית".
תמי פינק, מתאמת ההשתלות בבית החולים בילינסון, מספרת כי "הפניה למשפחה בשעה שקיבלה את הבשורה הקשה ביותר בחייה, על נפילת הבן במלחמה, מכווצת את הגוף". היא מציינת כי "במיוחד כאמא של לוחם אני מתפעלת כיצד מצליחה משפחה כזו, לחשוב על נתינה והצלת חיים של אחרים, ברגעים המטלטלים האלה".
תהל, אמו של רעי ז"ל: "על הדגל שעשינו עכשיו לזכרו כתוב אחד המשפטים הקבועים שרעי היה אומר לחיילים שלו: 'כל מה שאתה צריך זה לב ועיניים טובות', וכאילו יצא שזה גם מה שהוא תרם"
"זה מאוד ריגש אותנו שסיפרו לנו שיש שני ילדים שחזר להם מאור העיניים", מוסיפה תהל, אמו של רעי. "על הדגל שעשינו עכשיו לזכרו כתוב אחד המשפטים הקבועים שרעי היה אומר לחיילים שלו: 'כל מה שאתה צריך זה לב ועיניים טובות', וכאילו יצא שזה גם מה שהוא תרם". האם מציינת גם היא כי תשמח לפגוש במשפחות שקיבלו את התרומה.
בקרוב תציין משפחת בירן שלושים לנפילתו של רעי. "יש לי אסטרטגיה, יום ביומו. כל יום הוא יום חדש", מספרת תהל על ההתמודדות עם האבל. "אנחנו נמצאים בתוך האובדן, אבל לצד זה בעשייה, ובחשיבה איך אנחנו משתמשים באור שלו ונוגעים באנשים נוספים. רעי היה מנהיג יוצא דופן, מפקד יוצא דופן, ואני רוצה להקים סדנא בנושא מנהיגות, שתינתן במסגרת המכינות הקדם צבאיות".
לדבריה, רעי אהב לבלות עם חברים ומשפחה. "הוא טרף את החיים – חברים, בילויים, מסעדות טובות. כל מה שמתבגר אוהב לעשות. כשהוא היה בבית הוא ידע לקחת 24 שעות ולהפוך אותן ל-36".
רעי הותיר אחריו זוג הורים, תהל ודובב, ושני אחים – עומר (26), סטודנט לפסיכולוגיה באוניבריסטת רייכמן ולוחם במילואים בעצמו, שכבר עשה יותר מ-300 ימי מילואים, ואחות -אורי, שעולה לכיתה י"ב. הוא השאיר אחריו מכתב פרידה לבת זוגו אביה רוטשילד: "כשאת מרגישה לא מחוזקת, תסתכלי לשמיים. אהיה שם איתך", כתב.
"היה לי פינג פונג, בן אחד נכנס לעזה, השני יוצא", מתארת האם תהל את התקופה מאז פרצה המלחמה. "לאורך כל השנה וחצי האחרונות היה חשש אבל למדתי לתרגל הודיה כל בוקר, וזה מה שהחזיק אותי. מודה על הקיים, על הנוכחות שלי, על הבריאות שלי, על מי שסביבי".
על ההחלטה לתרום את איבריו אומרת תהל: "לא היה היסוס בכלל, כל נפש שאנחנו יכולים להציל זה מבחינתי עולם ומלואו. אני מאוד מעודדת את הנושא של תרומת איברים, כולנו במשפחה חתומים על כרטיס אדי".
- לחתימה דיגיטלית על כרטיס אדי - לחצו כאן
