משבר כוח האדם הרפואי מעמיק: מספר הרופאים והרופאות הפעילים בישראל עומד על 3.5 לאלף נפש לעומת ממוצע של 3.9 במדינות ה-OECD, והתחזיות מראות שהמצב אף צפוי להחמיר בעשור הקרוב - כך עולה מפרק הבריאות בדוח "פרדוקס מערכת הבריאות בישראל: בין הישגים לאומיים לשחיקה מתמשכת", שמפרסם הבוקר (יום ב') מרכז טאוב. החוקרים מפנים זרקור למקצוע האחיות ולצורך בחיזוק התחום, שכן לטענת החוקרים, האחים והאחיות המומחים מהווים דמויות מפתח במערכת הבריאות בהבטחת האיכות, הרצף והבטיחות של הטיפול.
הדוח שנכתב על ידי החוקרים פרופ' נדב דוידוביץ', נתן לב, אופיר גונן ואיתן ברודסקי, מציג תמונת מצב מקיפה ותחזית בעייתית על מערכת הבריאות בישראל שמתמודדת עם משבר כוח אדם חמור, שמהווה איום משמעותי על יכולתה להמשיך ולספק שירותים ברמה גבוהה. "בעשורים האחרונים, ובעיקר בשנים האחרונות, מערכות הבריאות בעולם ובישראל מתמודדות עם הזדקנות מואצת של האוכלוסייה ועם עלייה בשכיחותן ובמורכבותן של המחלות הכרוניות. מטופלים רבים יותר חיים שנים רבות יותר עם הפרעות ומחלות רבות ומורכבות יותר, המחייבות אבחון, טיפול ומעקב אינטנסיביים", נכתב בדוח החדש.
2 צפייה בגלריה
חדר מיון בבית חולים. אחיות עשויות לתת מענה לנוכח המחסור הקריטי ברופאים. ארכיון
(צילום: ChameleonsEye / Shutterstock)
לטענת החוקרים, האתגר הופך משמעותי עוד יותר בשל מגמה מקבילה של הזדקנות המטפלים ופרישתם לגמלאות, וכן של הכשרה בלתי מספקת ביחס לצרכים. על פי הנתונים המוצגים בדוח, ישראל סובלת ממחסור מתמשך ברופאים ורופאות פעילים בהשוואה למדינות המפותחות: בישראל יש 3.5 רופאים ורופאות פעילים לאלף נפש, לעומת ממוצע של 3.9 במדינות ה-OECD. הפערים בולטים גם בפריסה גיאוגרפית: בשנים 2023-2021 היה ממוצע מספר הרופאים המועסקים לאלף נפש במחוזות חיפה (5.5), תל אביב (5) והמרכז (4.2) גבוה מהממוצע הארצי, שעמד על 3.9. במחוזות הדרום, הצפון וירושלים, מספרם היה נמוך מהממוצע - 2.7, 3.2 ו-3.4 בהתאמה.
לטענת החוקרים, אחד הגורמים למשבר הוא התלות ההיסטורית של מערכת הבריאות בבוגרים של מוסדות לימוד לרפואה בחו"ל, שחלקם לא עמדו בקריטריונים של איכות ההכשרה שהגדיר משרד הבריאות. כדי להביא להפסקת רישוי הסטודנטים ממוסדות לא מוכרים אלה, שאיכותם ירודה, וכדי לשפר את איכות הטיפול הרפואי בישראל גיבש משרד הבריאות את רפורמת יציב, שתיושם באופן מלא מהשנה הקרובה ושפסלה שורה ארוכה של מוסדות לימודי רפואה בחו"ל.
ואולם הרפורמה צפויה להחמיר את שיעור הרופאים "התת-מיטבי" שכבר קיים בישראל, כפי שמגדירים חוקרי מרכז טאוב, באופן זמני עד שנת 2034. הם מציינים שגם כאשר מספר מקבלי הרישיון יעלה הודות להגדלה הדרגתית של מקומות לימוד הרפואה בישראל, הפער במספר הרופאים לנפש עדיין אינו צפוי להיסגר, כלומר למרות העלייה שמתרחשת בשנים האחרונות במספר הסטודנטים שהתחילו ללמוד רפואה בישראל, נדרש זמן עד שההשפעה תבוא לידי ביטוי במספר רישיונות חדשים.
שיעור האחיות נמוך מאוד יחסית למערב
בתחום הסיעוד חלה עלייה במספר הרישיונות החדשים בעשור האחרון, כאשר בשנת 2023 הונפקו 4,102 רישיונות לעומת 929 בשנת 2010. במשרד הבריאות עדכנו לאחרונה כי מנהל האחיות השלים את היעד הראשון בתוכנית החומש הלאומית לחיזוק תחום האחיות, עם נתון עדכני לשנת 2025 של 7.05 אחיות לכל 1000 נפש. נכון לשנה זו, פועלות בישראל 71,387 אחיות בעלות רישיון מתחת לגיל 67. ואולם עדיין מדובר על נתון נמוך מממוצע ה-OECD שעמד בשנת 2023 על 9.5 אחיות לאלף נפש. ישראל רחוקה ממדינות כמו ארה"ב, איסלנד ושוויץ.
במרכז טאוב מדגישים את תרומתן של אחיות ואחים המסיימים קורסים על-בסיסיים והתמחויות קליניות. שכן הם מקבלים סמכויות נרחבות בטיפול הקליני, וכך תורמים להתמודדות עם עומס המטופלים. החוקרים מוסיפים עוד כי תרומתם באה לידי ביטוי בהרחבת הנגישות, במענה למצבי חירום ולמצבים כרוניים הדורשים תיאום ורצף טיפול, בשיפור תוצאות הטיפול, בקידום טיפול ממוקד מטופל, ובהתמודדות עם פערי בריאות.
תפקידים חדשים ומתקדמים של אחים ואחיות מומחים קיימים זה עשורים בצפון אמריקה ובמדינות כמו אוסטרליה וניו זילנד, ומוטמעים בשנים האחרונות גם במרבית מדינות אירופה, בסין ובמזרח הרחוק. בישראל, החל תפקידה של האחות המומחית כבר בשנת 2009 במטרה לייעל את הטיפול בחולים ולהקל על הרופאים בתפקידם, תחילה בתחום הטיפול התומך (טיפול פליאטיבי), ובשנים שלאחר מכן בתחומי מומחיות נוספים כמו גריאטריה, סוכרת, כירורגיה, מדיניות ומנהל סיעוד, כאב ושיקום וקהילה.
בשנים האחרונות, ועל רקע מצוקת כוח האדם, החלו גורמים במשרד הבריאות לקדם את התחום עוד יותר - באחרונה התרחב התפקיד גם לתחום הפסיכיאטריה, טיפול נמרץ ילדים, רפואה דחופה, אונקולוגיה ונוירולוגיה. בסך הכול יש כיום 18 תחומי מומחיות, ובמשרד הבריאות עובדים בימים אלה על תוספת אחיות מומחיות גם בתחום בריאות האישה ורפואה מונעת. נכון להיום יש בישראל כ-1,300 אחיות מומחיות בלבד, אך במשרד הבריאות שואפים להגיע ל-5,000.
הכשרתם המקצועית של אחים ואחיות מומחים בעולם מאפשרת להם ליטול חלק במיומנויות שבעבר היו בלעדיות לרופאים ולרופאות. "אחות מומחית קלינית יכולה לרשום מרשם לחולים, להכניס צנתר ולבצע ניקור מותני", סיפרה ד"ר שושי גולדברג, ראש מנהל האחיוּת במשרד הבריאות בריאיון ל-ynet לפני כמה חודשים.
התהליך זכה בתחילת הדרך לכתף קרה מצד רופאים ואיגודים מקצועיים. ל-ynet נודע שגם כעת, המהלך לקידום אחות מומחית בבריאות האישה נתקל בהתנגדויות מצד ההסתדרות הרפואית, ששיגרה מכתב למנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, בתגובה לטיוטה של ועדה מייעצת בנושא, וטענה כי "המלצות הוועדה ותוכנית הלימודים צפויות לייצר נזק מערכתי רב הכולל פגיעה אנושה באיכות הטיפול הרפואי בתחום רפואת הנשים".
לפנות זמן לרופאים
לטענת החוקרים ברודסקי ודוידוביץ' - מרכיב מרכזי בעיצוב מחדש של מערכת הבריאות ושל עבודת הרופא הוא מעבר מדפוס העבודה הקלאסי של רופא יחיד שעליו מוטלת האחריות הבלעדית על הטיפול, לשיטה שבמרכזה עבודת צוות וחלוקת האחריות והסמכות בין חבריו, וכן שיתוף פעולה עם אחים ואחיות מומחים קליניים ועם עוזרי ועוזרות רופא. לטענתם, אימוץ תפיסת הפעלה חדשה זו ברפואה הקלינית הוא בעל פוטנציאל לשיפור ניכר באיכות וביעילות של הטיפול, תוך התמודדות עם העומסים במערכת הבריאות. הם מציינים כי תהליך זה יפנה זמן-רופא יקר ויאפשר פריסת שירותים רפואיים הן בטיפולים פרונטליים והן ברפואה מרחוק.
החוקרים מציינים בדוח כי אחים ואחיות מומחים הם דמויות מפתח במערכת הבריאות בהבטחת האיכות, הרצף והבטיחות של הטיפול, וכי שילובם במערכת מייעל את ניצול המשאבים, ומפנה זמן-רופא לאוכלוסיות שבהן תרומתו הכרחית ביותר.
הם מציינים כי קידום התחום מאותגר על ידי פערי תקינה, שכן מפתחי התקינה הנוכחיים של המקצוע נקבעו בשלהי שנות התשעים. "במצב של היעדר תקנים לכלל האחים והאחיות, עולה קושי מיוחד בהקצאת תקנים ייעודיים לאחים ואחיות מומחים. מספר התקנים הייעודיים עדיין נמוך, למרות הסכמה רחבה כי הוספת תקנים כאלה יכולה להוביל לחיסכון בתקנים של רופאים ורופאות ולסייע בהורדת העומס המוטל עליהם", כתבו.
החוקרים מוסיפים כי בפועל כיום עובדים אלה מועסקים בתקנים רגילים של אחים ואחיות או בתקנים זמניים, מצב שעלול להוביל לכך שהם ימצאו עצמם ממלאים תפקידים זהים לאלה שמילאו לפני ההכשרה, "ללא הכרה רשמית או ללא סמכויות מתאימות".
לטענתם, אמנם במשרדי האוצר והבריאות קיימת הבנה לגבי הצורך בתקינה מתאימה, ויש תוכנית חומש להקצאה הדרגתית של התקנים הייעודיים, אך גם כאשר יימצא פתרון תקציבי לפערי התקינה, יידרשו צעדים נוספים כגון התאמות שיאפשרו תנאי השתכרות הולמים, ויצירת מסלולי קידום ייחודיים.
"מגמות של הזדקנות האוכלוסייה והעלייה במחלות כרוניות לצד אתגרים הכרוכים במחלות זיהומיות כמו עמידות לאנטיביוטיקה או בשינויי האקלים, כל אלה מחייבים חשיבה מחוץ לקופסה ושינויים נרחבים במערכת תוך עיצוב מחדש של שיטת ההפעלה", מסכמים החוקרים. "הגדרה ברורה של תחומי סמכותם ואחריותם, יחד עם שמירה על פתיחות השיח עם רופאים ורופאות והנהלות ארגוני הבריאות, הן צעדים שיפחיתו התנגדויות להרחבת סמכויותיהם ולמיצובו החדש של מקצוע האחיות".
